איתור סניפים וכפרי בוגרים
כל חניך מקבל רצועה של ניירות קרפ בשלושה צבעים- אדום, ירוק וצהוב. נקריא סיטואציות שונות, ונבקש מהחניכים להרים את הצבע המתאים לכל סיטואציה:
ירוק – אני הייתי עושה אותו דבר כמו האיש בסיטואציה.
צהוב – אני מתלבט.
אדום – אני מתנגד. לא הייתי נוהג כמו האיש בסיטואציה.
בכל סיטואציה נבחר שני חניכים שהצביעו בצבעים שונים ונשאל כל אחד מדוע הרים דווקא צבע זה.
הסיטואציות:
נראה לחניכים כתבה על איתמר אלון (נספח מס’ 1), שקיבל בשנת 2002 מדלייה ותעודת הוקרה על סיועו בהריגת מחבל בבאר שבע, ובכך הציל את חייהם של רבים.
נשאל את החניכים: מה דעתכם עליו?
לאחר מכן, נראה לחניכים כתבה על אותו אדם, הפעם משנת 2012 (נספח מס’ 2). אותו איתמר אלון הגיבור ביצע שוד נוראי בבנק בבאר שבע והרג ארבעה אזרחים חפים מפשע.
נשאל את החניכים: מה דעתכם עליו כעת? כיצד יתכן שאיש כל כך טוב, שהסתכן והציל אנשים אחרים, מסוגל לעשות מעשה כל כך נורא?
לאחר הדיון נסביר לחניכים שפעמים רבות יש לנו ערכים ונורמות שמדריכים אותנו, אולם לפעמים אנו מגיעים למצבים קשים שבהם הגבולות שלנו עלולים להיות מבולבלים ושיקול הדעת שלנו לא נכון, ואז גם הדברים שחשובים לנו עלולים חס וחלילה להשתנות. אך לאחר זמן, כשנסתכל אחורה, אם לא עמדנו על הערכים והאמת שלנו אלא נגררנו אחרי מה שנוח, אנחנו עלולים להתחרט על מעשינו. בסיטואציות בתחילת הפעולה ראינו מקרים בהם אנו בד”כ נגד משהו מסוים, אבל פתאום כשהוא לא נוח, הגבול יכול לזוז… איך פתאום הגבול זז? איך פתאום אירוע אחד יכול לגרום לי לשנות את עולם הערכים שלי ברגע?
אז מה נעשה כדי שלנו זה לא יקרה? כדי שנצליח לשמור על האמת שלנו, על הערכים שאנו מאמינים בהם? כיצד נוכל לחזק את עולם הערכים שלנו כך שלא יזוז וינוע מכל אירוע לא צפוי שאנו עוברים?
דבר ראשון, להיות מודעים לכך שברגעי משבר יש לנו יותר סיכון לשבירת הגבולות שלנו. זה הזמן לחשוב במה אנחנו מאמינים, מה הדרך הנכונה להגיב, שנשמח בה גם אחר כך.
דבר שני, יש לנו דבר עצום שיכול לסייע לנו. הוא נקרא- תורה.
מדוע היוונים הוטרדו כל כך מקיום התורה של עם ישראל? למה זה הפריע להם? אלא שהיוונים היו עם חכם ביותר. בין השאר, הם פיתחו רבות את עולם הפילוסופיה. לטענתם, אם האדם כל כך חכם ומשכיל ומסוגל להגיע להשגות שכליות גבוהות, וודאי שיוכל להחליט על פי שכלו את אורחות חייו וערכיו- מה טוב ומה רע, מה נכון לעשות וכו’. התורה היתה הפך הפילוסופיה שלהם: לכאורה, היא מצמצמת את יכולת ההכרעה של האדם, כיוון שזהו ספר שאומר לך כל הזמן מה לעשות ומתי…
אולם באמת, התורה היא הסלע היציב שמחבר אותנו לעולם של נצח. הערכים בה הם מוחלטים, כפי שקבע הקב”ה, ונכונים לכל זמן ולכל מקום, לא משנה באיזו תקופה, לא משנה באיזו סיטואציה. התורה עוזרת לנו לכוון את עצמנו לפי האמת שלנו ועוזרת לנו להחזיק את עצמנו גם כשקשב. ההגבלה הזו מייצבת ומחזקת אותנו.
נקרא את הקטע בנושא ‘גבולות’ מהספר ‘מקום בעולם’ מאת חילי טרופר (נספח מס’ 3). נשאל את החניכים: מדוע גבולות הם דבר טוב? במה גבולות מסייעים לאדם?
נערוך סבב, ובו כל חניך יגיד דבר מה שהוא גבול שקבע לעצמו, דבר שאינו מוכן לעשות.
בפעולה ראינו כיצד פעמים רבות יש לנו עולם של ערכים ואמונות שחשובים לנו, וברגעים קשים ומבלבלים- אנו עלולים ח”ו לטעות ולסטות מהגבולות שקבענו לעצמנו. למדנו שעצם המודעות לקושי קבלת ההחלטה ושמירה על האמת שלי ברגעי משבר- היא כבר הצעד הראשון בהתמודדות. בנוסף לכך, למדנו גם כי התורה, שבה יש ערכים מוחלטים וברורים, שאינם תלויים באדם כזה או אחר, בתקופה כזאת או אחרת, אלא מתוך ראייה של נצח, מסייעת לנו לבנות עולם ערכים נכון והצבת גבולות אמיתית. הגבולות שלי יוצרים את ה”אני” שלי. מי אני רוצה להיות, מהם הערכים שלי.
נספח 1:
עיריית באר שבע העניקה היום את מדלית העיר ותעודות הערכה לשבעה אנשים, שפעלו באומץ בעת הפיגוע, שביצעו לפני כחודש 2 מחבלים ליד מחנה פיקוד הדרום בעיר.
ראש עירית באר שבע יעקב טרנר הודה לשבעה ואמר כי התערבותם המהירה מנעה אירוע חמור בהרבה. הוא אמר: “זה כנראה גורלנו בארץ הזאת והלואי שיהיה אחרת. ראינו שבמקום שהיה נשק, ניצלו חיים”.
גם מפקד המחוז הדרומי במשטרה, ניצב יצחק אהרונוביץ’, הודה לשבעה על פעילותם המהירה, היעילה והנכונה.
השבעה שהוזמנו לקבל את מדליית העיר ותעודת ההערכה הם:
1. רס”ן גיא שחם, קצין תחזוקה בעוצבת סיני, תושב רחובות. בעת הפיגוע הוא ירה במחבל אחד והרג אותו.
2. סרן ארז נגאוקר, עוזר קצין השלישות של פיקוד הדרום ותושב באר שבע, שמע את הירי במשרדו, רץ תוך כדי ירי למקום וסייע לעצור את המשך הרצח.
3. רב”ט רועי אזולאי היה לוחם מג”ב. יום הפיגוע היה יומו הראשון כמש”ק אבטחה של מחנה הפיקוד. הוא היה בשער הפיקוד כששמע את קולות הירי, רץ תוך כדי ירי למקום וסייע בעצירת המשך הפיגוע.
4. רב”ט שרית שבתאי, חובשת בגדוד הקשר בהר קרן ותושבת ירושלים, שמעה את קולות הירי כששהתה בבניין הקשר בפיקוד. היא רצה למקום הפיגוע וטיפלה בשלוש פצועות, מהן אחת שנפצעה אנושות.
5. פקד יקי ארצי, ראש משרד המודיעין בתחנת העיירות וסגן מפקד כוח המשימה “רחובות לוהטים” הוא תושב מיתר, בעת הפיגוע הוא רץ ממטה “רחובות לוהטים” הסמוך וירה למוות במחבל השני.
6. פקד יוסי אביסרור, תושב בית השקמה המשרת במשטרת באר שבע ובכוח המשימה “רחובות לוהטים”, הגיע בריצה למקום וירה באחד המחבלים.
7. איתמר אלון מבאר שבע, עובד מזה כחצי שנה כקצין בטחון של העירייה. בצה”ל הוא שירת כקצין הנדסה והוא מפקד פלוגה במילואים. בעת הפיגוע הוא שהה במשרדי מחלקת הבטחון שבשטח בית הספר “אוצר החיים” ליד מקום הפיגוע. הוא רץ למקום, הבחין באחד המחבלים וממרחק של מטרים ספורים, צעק לעברו לעצור ומיד לאחר מכן, ירה לעברו וסייע בחיסולו.
הגיבור שירה במחבל הפך לרוצח מהבנק
אחרי שהשתחרר משירות צבאי, איתמר אלון קצין ביטחון בעיריית באר-שבע וחתר למגע וסייע בהריגת מחבל בפיקוד דרום. אך מאז הוא הסתבך ופוטר לאחר שורת תלונות. זהו הרוצח שירה למוות בארבעה בני אדם בסניף בנק הפועלים
אלי סניור ynet 20.05.13
הגיבור שהפך לרוצח. לפני 11 שנים הגיעו שני מחבלים לבסיס פיקוד דרום בבאר שבע, פתחו באש לכל עבר ורצחו חיילות. איתמר אלון, אז קצין ביטחון של מוסדות החינוך בעיר, שהה בסמוך. הוא רץ למקום, ירה לעבר אחד המחבלים וסייע בהריגתו. על פעולות אלה הוא זכה במדליית העיר באר שבע על אומץ לב, שאותה קיבל מראש העיר הקודם יעקב טרנר. אותו אלון הוא האיש שטבח היום (ב’) בארבעה בני אדם ואז התאבד בסניף בנק הפועלים, לשם חזר למסע הרצח אחרי שכרטיס בנקט שלו נחסם בשל חוב של 6,000 שקלים.
אלון, כבן 40, השתחרר מהצבא, שם שירת כקצין, והתחיל את עבודתו כקצין ביטחון בבאר שבע באוגוסט 2001. כשנה לאחר פעולותו במניעת אירוע הטרור, החלו להצטבר תלונות על יחסי האנוש שלו מצד מנהלות בתי ספר בעיר, שהובילו בסופו של דבר לפיטוריו. “הגעתי למסקנה שהתקשורת כל כך לקויה שאין ברירה”, סיפרה אחת מהן. מנהלת תיכון מקיף ו’ הוסיפה כי “התגובות שלו היו מאוד בוטות. הוא לא היה קשוב לאנשים בשטח, התבצר בעמדות שלו והקשה עלינו את העבודה”.
חגורת נפץ לא אמיתית
במהלך חגיגות פורים 2003, הגיע אלון לאחד מבתי הספר בעיר לבוש בחגורת נפץ מדומה. מנהלת בית הספר שהבחינה בו הגיבה בחומרה, והשניים ניהלו ויכוח חריף שגלש לאיומים. בסופו של דבר, נחשב האירוע כקו פרשת המים שאחריו פוטר.
הפיטורים עמדו במוקד תביעה שהגיש בעניין. השופטת שדנה בתיק דחתה את טענתו וקבעה כי “יחסי האנוש שלו עם הסובבים מהווים נימוק ענייני לפיטוריו”.
לדברי פרקליטו אז, עו”ד טנא דותן, “הוא היה איש שונה בנוף הרגיל של הלקוחות, אדם שנלחם בטחנות רוח, שמחפש את הצדק והאמת בכל דבר והיה מוכן להילחם במערכת כדי להשיג את מה שהוא רוצה”.
דותן הוסיף כי “מדובר באדם מאוד חריף, חכם, מקצועי שחש עצמו כקורבן של המערכת. הוא בהחלט עשה רושם של בן אדם שפוי, אבל קצת חריג, לא חיפש להיות מקובל ואהוב, הוא רצה לעשות את התפקיד שלו בדרך הכי טובה גם אם זה בא על חשבון קשרים חברתיים, היה מוכן לשלם כל מחיר, גם על חשבון פיטורים”.
הבית שבו מתגורר אלון נמצא לא רחוק מזירת הרצח. השכנים בבניין לא האמינו שמדובר באותו אדם. יעל אזולאי, שכנה, סיפרה כי “מדובר באדם תמהוני ומוזר. איש בלתי צפוי. הייתי בשוק כששמעתי על כך. הוא היה במשך שעות במרפסת והעביר את הזמן”.
השכנים סיפרו כי הוא התגורר עם הוריו. אחת השכנות סיפרה: “הם אנשים
מדהימים, נורמטיביים, פנסיונרים מקסימים ועדינים. ראינו את הבושה על הפנים שלהם. רק לחשוב שהוא יצא למסע רצח זה מזעזע. הוא לא דיבר עם אף אחד”. שכנה נוספת הוסיפה: “הוא היה בחור נחמד. היה לו קול יפה והוא נהג לשיר מדי בוקר במרפסת. לא ידעתי שמצבו הכלכלי קשה, אבל ידעתי שהוא לא עובד”.
על פי מידע ראשוני שהגיע לידי המשטרה, אלון ביקש מעובדי הבנק להגיע להסדר חוב בגובה 6,000 שקל. כמה שעות לאחר שקיבל תשובה שלילית מהבנק, הוא חזר למקום וירה בעובדים ובלקוחות.
ארבעה בני אדם – שלושה גברים ואישה – נרצחו ביריות ועוד אחד נפצע באורח בינוני עד קשה, במה שנראה לפחות בתחילה כשוד הסניף ברחוב יוהנה ז’בוטינסקי בעיר. אלון התבצר בבנק כשברשותו בת ערובה, והיא הוצאה מהמקום בחיים אחרי כשעה. בתום משא ומתן קצר עמו, הוא ירה בעצמו.
בהכנת הידיעה השתתפו נועם (דבול) דביר, רועי מנדל וניר (שוקו) כהן