מהלך הקטע:

אירועים שונים אירעו בל”ג בעומר במהלך ההיסטוריה, כאשר המשותף להם היא ההתהפכות לטובה – סיום ה´סור מרע´ והתחלת ה´עשה טוב´. בימינו מקבל עקרון זה ביאור מחודש לאור חגי הגאולה השונים החלים בימי ספירת העומר.

….

הגמרא אומרת שמגלגלים זכות ליום זכאיו על כן אין פלא שביום מיוחד כל”ג בעומר אירעו אירועים רבים במהלך הדורות. אין מתאים לכך מיום חגה של תורת הנסתר, שכן ע”פ תורת הסוד ככל שהדבר פנימי יותר – יש לו יותר גילויים.

 …..

על פי המסורת ביום זה פסקו תלמידי ר’ עקיבא למות. בל”ג בעומר הסתלק ר’ שמעון לפמליא של מעלה, לא לפני שזכה לגילויים נוראים שלא ניתנו להגלות עד יום זה. הזוהר מתאר כי החמה לא שקעה עד שנמסרו לרשב”י כל הסודות האמורים באידרא זוטא. התאריך העברי של ל”ג בעומר הוא ח”י אייר בו התחיל לרדת המן לישראל, ולפי המסורת הוא היום בו החל מרד היהודים ברומאים בסוף ימי בית שני. ספר התודעה כותב, ע”פ הפיוט הקדום ‘קדושי ירחים’ לר’ פנחס, שקבעו את יום י”ח באייר כ’צום יהושע’, לפי שביום זה היתה מלחמת העי הראשונה אליה יצאו כשלשת אלפים איש מבני ישראל ונפלו מהם ל”ו אנשים.

 …..

כפי הראוי ליום חגה של תורת הנסתר, יש להתחקות אחר הנקודה הפנימית של היום שכל הגילויים נובעים ממנה. נעזר ברמז נאה המובא ב’בני יששכר’. מ”ט ימים בספירת העומר, ול”ג בעומר מחלק אותם ביחס של שני שליש, כאשר בל”ג בעומר מתחיל השליש האחרון.
ימי ספירת העומר הם ימי תיקון המידות ובפרט מיועדים לתיקון מידת ‘ואהבת לרעך כמוך’, כתיקון לתלמידים שלא נהגו כבוד זה בזה. הדרך הטובה שידבק בה האדם היא כידוע “לב טוב[2]” הכולל את כל המידות הטובות. עד ל”ג בעומר ולא עד בכלל מתקנים את ה’לב’ ומל”ג בעומר מתחיל להתנוצץ ה’טוב’ – י”ז הימים הנותרים. הטוב יתגלה במלואו בחג מתן תורה, הנקראת טוב “כי לקח טוב נתתי לכם[3]”, אמנם ע”פ הפנימיות האור הגנוז מתגלה כבר מתחילת השליש האחרון כנודע.

 …..

שני השלישים הראשונים הם במדרגה של עבודה שלא לשמה, בריחה מפני הרע, כמו הבריחה מארץ מצרים. השליש האחרון הוא ההתדבקות באור בעצם. מובא בספרים רמז לל”ג בעומר מדברי יעקב ללבן “עֵד הגל הזה”, ומבואר כנ”ל שההליכה שעד הגל הזה היתה בריחה מפני לבן, אך מכאן ואילך ההליכה לארץ ישראל היא לשם התדבקות בקדושה.

 …..

על פי המידות האלוקיותנת מקום לכל צד במציאות. בדרך זו משתנה היחס לרע במציאות ממלחמה והתמודדות לנתינת מקום ובנייה משותפת. על כן ביום זה ירד המן מן השמיים שהיה אוכל ללא פסולת – מציאות שלימה של תיקון.

 …..

לא מקרה הוא שחגי הגאולה בעת התחיה, התגלגלו יחד לחודש אייר – יום העצמאות, יום ירושלים ול”ג בעומר הקדום – בו החל המרד ברומאים. ל”ג בעומר חל בח”י באייר ועניינו להחיות את חודש אייר ואת צמיחת גאולתנו. לצערנו, חלק מיושבי המדינה עדיין רואים בארץ ישראל רק מקלט בטוח לאחר רדיפות הגלות והשואה הנוראה. מבחינתם, משמעות העצמאות היא להיות ‘ככל העמים’. עניינו של חודש אייר הוא אמנם בהתעוררות מלמטה ובהצלחה הבאה מתוך עשייה וחלוציות, אך חלילה אין להסתפק רק בתיקון הפיזי של הבית הלאומי.

 …..

עלינו להמשיך ולהחיות את אייר ולאחד את האידאה האלוהית עם האידאה הלאומית. ל”ג בעומר, בו מתחיל השליש האחרון לקראת מתן תורה, הוא המבשר את התיקון של הגאולה. הזוהר הקדוש אומר שבזכות הספר הזה יצאו ישראל מן הגלות ברחמים. הכוונה איננה רק ליציאה הפיזית ההגלות אלא שע”י העיסוק בפנימיות התורה, המתאימה ללימוד הרוחני של ארץ ישראל, נוכל להיטיב ולהאיר את הגאולה בלא לפחד מהגויים.
מתוך הדגל הציוני נניף את דגל ירושלים השואף להטמיע את התכנים של הקודש בתוך המסגרת הלאומית ונזכה להשלמת הגאולה השלימה בבניין בית המקדש ובהשראת השכינה במהרה בימינו.

 …..

הרב יוסי שטרן, ראש ישיבת ההסדר בעכו

—————————–

[1] תענית כט, א.
[2] אבות ב,ט.
[3] משלי ד,ב.