מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

ערך בדרך

ערך בדרך

דרך ההליכה - משמעות הדרך והתהליך

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
זרעים | נבטים
משך הפעולה
עד שעה
נושא
תהליך | שליחות
  • פעולה ממערך
0 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

לכולנו יש רצון אין-סופי להשיג הרבה ככל האפשר ומהר ככל האפשר, אך זוהי תפיסה שגויה שמביאה אותנו בסופו של דבר לתחושת עצבות וריקנות. אנחנו צריכים להיות סבלניים, ללמוד להיות בדרך וללמוד שלא תמיד הכול מיידי, ולא רק לקבל את זה בהבנה אלא לשמוח מזה! להבין שזה עניינו של תהליך וככל שיעמיק כך תהיה התוצאה משמעותית יותר, אישית יותר ואמיתית יותר.

מטרות הפעולה

1. החניכים יבינו את ההבדל בין תהליך ארוך לבין תוצאה מיידית. 
2. החניכים יעריכו את יתרונותיה של דרך ארוכה ומשמעותית.
3. החניכים יעלו מצבים בחייהם שבהם הם חשים את הדרך, על קשייה ועל יתרונותיה.

מהלך הפעולה:

 

שלב א –

תהליך לעומת תוצאה מיידית

 

פזרו על הרצפה כרטיסיות (נספח 1) ובקשו מהחניכים לחלק את כל הכרטיסיות לתוצאות שהגיעו בתהליך ארוך ולתוצאות שהגיעו בצורה מיידית.

 

חלק מהכרטיסיות שייכות במובהק לאחד הצדדים וחלקן אינן חד-משמעיות (לדוגמה, הצלחה במבחן יכולה להיות מיידית ויכולה להיות לאחר תהליך של השקעה). אחרי שהחניכים יחלקו את הכרטיסיות, שאלו:

 

  • לפי מה החלטתם מה ילך לאן?
  • אילו מצבים יכולים להיות בשתי הקבוצות? במה זה תלוי?
  • מה לדעתכם יהפוך את התוצאה לטובה ולמשמעותית יותר?

 

למדריכים: כדאי להוסיף כרטיסיות שרלוונטיות לשבט שלכם ולדברים שמעסיקים את החניכים שלכם, ואפשר גם לשים כרטיסיות ריקות ולאפשר לחניכים להעלות רעיונות משלהם.

 

בסיום הדיון הגדירו עם החניכים מה ההבדל בין תוצאה מיידית ובין תהליך שמביא לתוצאה, ומה המשמעות של ההבדל הזה.

 

שלב ב –

 

ספרו לחניכים על חמישה חברים שיצאו לטייל ביער. לאחר כמה ימי טיול, כשהיער הקיף אותם מכל הצדדים, וכל שראו היה רק עצים, ציפורים וחיות אחרות, הגיעו לפתע החברים לקרחת יער גדולה. הם נכנסו לרחבה שבין העצים, הניחו את התיקים הגדולים ולפתע הגיח ג’יני גדול מתוך האדמה. הג’יני סיפר להם שקרחת יער זו היא קרחת מיוחדת, היא הבית שלו. ומאחר שהוא מכניס אורחים יפה, כל אחד מהם יוכל להביע משאלה אחת והוא יגשים לו אותה!

 

הציגו מה ביקש כל אחד מהחברים, ובכל בקשה שתמנו – הניחו על הרצפה דף שהבקשה כתובה בו.
החבר הראשון ביקש כוח, השני ביקש חוכמה, השלישי שפע, הרביעי אומץ והחמישי ביקש מהג’יני אהבה.

 

אחרי שיונחו על הרצפה חמש הבקשות של החברים, שאלו את החניכים:

  • מה לדעתכם קרה אחר כך? איך הגשים הג’יני את הבקשות של החברים?

 

בקשו מכל חמישה נציגים שייכנסו לתפקיד של אחד הילדים: כשביקשת את הבקשה, איך דמיינת את זה קורה? מה הג’יני יעשה כדי להגשים לך את הבקשה? מה תרגיש כשזה יקרה?

 

לאחר שהחניכים יענו את תשובותיהם חלקו להם את נספח 2 כשהוא הפוך (גב הפתק כלפי מעלה) ובקשו מהם שלא להפוך את הדף עד שתגידו אחרת.

 

חלקו לחמישה חניכים פתק עם חלק מסיפור הפרפר והגולם (נספח 3). כל חניך יקריא את חלקו בסיפור לפי המספור שכתוב להם בפתק.

 

אחרי הסיפור בקשו מהחניכים להפוך את הפתק שחילקתם להם וקראו אותו יחד.

 

שאלו את החניכים:

  • מה היה קורה אילו נתן הג’יני לאחד החברים אומץ ברגע אחד? האם הוא היה יודע להשתמש בו? האם היה יודע שקיבל אומץ? איך היה מרגיש אמיץ?
  • מתי המתנות מקבלות משמעות רבה יותר: כשהן נוחתות מלמעלה פתאום או כשהאדם מפתח בעצמו את התכונה שהוא רוצה?
  • מתוך כל מה שקראנו וראינו, מהם היתרונות של הדרך, של התהליך שקורים בו דברים?

 

שלב ג –

 

חלקו לכל חניך וחניכה כמה חתיכות עץ של משחק ‘קפלה’ (או כל חפץ שאפשר לבנות ממנו מגדל), ובקשו מהם ליצור יחד מגדל גבוה ויציב בשלושה סבבים. בשבטים גדולים אפשר לבנות את המגדלים ולעשות את הסבבים בקבוצות.

 

סבב 1: כל חניך וחניכה יבנו קומה שלמה במגדל (בקפלה – על ידי ארבע חתיכות), ויציינו שאיפה בחיים שלהם שכדי להגיע לתוצאה הרצויה הם צריכים לעבור דרך (שלא יישמע גבוה ואמורפי, זה משהו ששייך לכל החניכים שלכם. משהו שהם רוצים אבל הם צריכים לעבוד כדי להגיע אליו – הצלחה במבחן או בשיעור מסוים, להיות טובים בתחום מסוים בספורט, להיות מסודרים יותר, להיות בעלי אוסף גדול, לצייר יפה, לעבור את כל השלבים במשחק מסוים, לדעת לבשל משהו).

 

סבב 2: כל חניך וחניכה יוסיפו חתיכה אחת למגדל ויאמרו מה קשה או עלול להיות קשה להם בדרך הזאת, בתהליך שהם צריכים לעבור כדי להגיע לתוצאה.

 

סבב 3: כל חניך וחניכה יאמרו לפחות שני דברים שהם יכולים ללמוד בדרך הזאת ויוסיפו חתיכות עץ למגדל על פי מספר הדברים שאמרו.

 

לאחר שיושלמו שלושת הסבבים והמגדל יושלם, סכמו את הפעולה.

 

סיכום:

 

בפעולה למדנו מה ההבדל בין משהו שקורה מייד לבין משהו שנוצר בתהליך. הבנו את המשמעות של התהליך, את מה שאנחנו יכולים ללמוד מהדרך אל תוצאה מסוימת. ראינו שלפעמים הדרך הכרחית בשביל להגיע לתוצאה שרצינו. בלי הדרך נקבל פרפר מעוך וחסר סיכוי לשרוד. הבנו שגם בחיים שלנו אנחנו נתקלים בדברים שדורשים דרך כדי להשיג אותה, אבל עכשיו, אחרי שהבנו עד כמה משמעותית הדרך ואיך היא הופכת את התוצאה לטובה יותר, לאיכותית יותר ולשייכת לנו יותר, אנחנו כבר אוהבים הרבה יותר את הדרך אל התוצאה ואיננו מחכים רק לתוצאה עצמה.

 

 

 

נספחים

נספח 1 –

כרטיסיות

  1. נפלתי וקיבלתי מכה בברך
  2. הכנתי שרשרת מהממת
  3. למדתי להכין חביתה
  4. זכיתי בלוטו
  5. קיבלתי מתנה
  6. ניצחתי בתחרות
  7. הצלחתי במבחן
  8. עשיתי דיאטה
  9. צעקתי על אחותי
  10. עשו לי לייק בפייסבוק
  11. קנו לי טלפון
  12. התבגרתי
  13. נולדה לי אחות
  14. סיימתי ללמוד את ספר שמות
  15. נהניתי בפעולה

 

 

נספח 2 –

קטע

 ביקשתי כוח, ואלוקים נתן לי קשיים לחשלני,

 ביקשתי חוכמה, ואלוקים נתן לי בעיות לפתור,

 ביקשתי שפע, ואלוקים נתן לי מוח וכוח ליצור,

 ביקשתי אומץ, ואלוקים נתן לי מכשולים להתגבר עליהם,

 ביקשתי אהבה, ואלוקים נתן לי אנשים לאהוב,

 ביקשתי טובות, ואלוקים נתן לי הזדמנויות,

 לא קיבלתי שום דבר ממה שביקשתי,

 אבל קיבלתי כל מה שהיה נחוץ לי.

 

 

נספח 3 –

 

הפרפר והגולם

  1. ילד קטן מצא פעם גולם של פרפר. יום אחד נראה פתח קטן בגולם. ישב הילד והביט במשך שעות איך הפרפר מתאמץ לדחוף את גופו דרך הפתח הקטן מדי.
  2. לפתע הפסיק הפרפר להתקדם. נראה היה שהוא התקדם ככל יכולתו וכוחו אינו עומד לו להמשיך ולצאת לחופשי. ליבו של הילד נכמר על הפרפר, והוא לקח זוג מספריים ופתח את הגולם לרווחה. בתוך שניות יצא הפרפר בקלות, אך גופו נראה קטנטן וכנפיו מכווצות.
  3. המשיך הילד להתבונן בסבלנות, בציפייה שבכל רגע ייפרסו כנפיו המפוארות של הפרפר והוא יתגלה במלוא עוצמתו ויופיו, אך זה לא קרה. למעשה, הפרפר יבלה את שארית חייו בזחילה, כשגופו מנוון וכנפיו מכווצות. הוא לעולם לא יצליח לעוף.
  4. הילד ברוב ליבו לא הבין שהגולם הדחוס והקשה ומאבק הפרפר לצאת ממנו היו דרכו של אלוקים לגרום לגופו להתעצם ולכנפיו להתחזק כדי שיוכל לעוף אחרי שייצא לחופשי.
  5. לפעמים התמודדויות הן דבר נחוץ ביותר. אילו היה אלוקים מאפשר לנו לעבור את חיינו ללא מכשולים, היינו חלשים הרבה יותר. לא היינו חזקים כמו שהיינו יכולים להיות, ולעולם לא היינו יכולים לעוף.

 

דעתך חשובה לנו