איתור סניפים וכפרי בוגרים
פעולה ממערך“אם אין אני לי מי לי” אומרת המשנה באבות ובכך קובעת שהזהות של כל אחד מאיתנו מתחילה מהאני האישי שלנו. ההבנה שיש “אני” וההכרה שהוא מורכב מפרטים ומאפיינים פיזיולוגיים ונפשיים הינה משמעותית במפגש של האדם עם עצמו.
בפעולה זו אנחנו מבקשים להפגיש את החניכים שלנו עם עצמם ולפתח את ההבנה שה”אני” שלהם מורכב ממאפיינים של גיל , מראה ומקום מגורים אבל גם מתכונות , רגשות וכישורים.
השלב הראשון של פעולה זו יעסוק בשם של כל אחד מאיתנו. הזהות הבסיסית והראשונית שלנו וגם המובנת ביותר עבור החניכים היא השם שלהם.
לפניך הצעה לשני משחקים שיעשו שימוש בשמות החניכים. אתה יכול לבחור איזה מהם מתאים יותר עבור החניכים שלך או לעשות את כולם.
בשלב זה נתחיל יחד עם החניכים למלא מעין תעודת זהות של כל חניך שתלווה אותנו בכל שלב של הפעולה, כאשר נוסיף את הפרטים בהם נעסוק לתוך התעודה. כדאי לעשות את התעודות על נייר גדול ולתלות בסוף הפעולה על הקיר בסניף. במידה והפעולה מתקיימת בשבת, נמלא את הפרטים יחד בפעולת יום שלישי הקרובה.
מצורף בנספח דגם לתעודת זהות שנמלא, ובו הפרטים הבאים: שם – תאריך לידה – מקום מגורים – צבע עיניים – צבע שיער – גובה – מספר אחים – גיל – תחביבים – מאכלים אהובים – הרגשות שלי – צבע אהוב – תכונות.
נביא איתנו לפעולה תעודת זהות אמיתית ונעביר אותה בין החניכים, נשאל אותם:
במידה ויש מי מהחניכים שראה פעם תעודת זהות, ניתן לו לשתף את שאר החניכים במה שהוא יודע. במידה ואין חניך כזה, נספר אנחנו שתעודת זהות היא תעודה שמספרת לכולם מי אנחנו ובה כתובים הפרטים הכי חשובים על עצמנו. כל אחד מאיתנו שמגיע לגיל 16 יכול ללכת למקום ששמו משרד הפנים ולהוציא כזו תעודה שבה תהיה התמונה שלו והפרטים ששייכים רק לו.
לאחר שהחניכים מבינים את משמעותה של תעודת הזהות, ניתן לכל חניך את הדף של התעודה שלו ונמלא יחד איתם את הפרטים שנוגעים לפרטים הטכניים עליהם: שם, תאריך הלידה, מקום המגורים, צבע עיניים, צבע שיער, גובה, מספר אחים וגיל.
כמובן שלצורך הפרטים שאתה יכול לגלות יחד עם החניכים כדאי תוך כדי הפעולה לחפש אותם: כמו להביא מראה שכל חניך יצטרך להסתכל עליה ולהגיד את צבע העיניים צבע השיער שלו, להביא ס”מ ולמדוד את הגובה של כל אחד מהחניכים.
במידה ואתה חושש שהחניכים שלך לא ידעו לומר לך את הפרטים הנ”ל, כדאי לברר אותם עם ההורים של החניכים לפני הפעולה.
בשלב זה נעסוק בתחביבים שיש לכל אחד מאיתנו.
נניח על הרצפה ציורים של איברי הגוף השונים:
כהתחלה נראה לחניכים את כל אחד מכרטיסים ונבקש מהם להצביע על האיבר בגוף של עצמם שמצויר בכרטיסיה. אם יש חניכים שפעולה זו קשה להם מבחינה מוטורית, אפשר לבקש מהחניכים לומר יחד בקול מה האיבר שמצויר בכרטיס.
לאחר שהציורים מובנים, נעבור יחד עם החניכים איבר אחרי איבר ונשאל אותם איזה פעולות עושים בכל אחד מהאיברים בגוף. דרך מסע שאלות זה נגיע לתחביב שיש לכל אחד:
אוזניים: לאחר שהחניכים יגידו שבאוזניים שומעים, נשאל את החניכים מה הם אוהבים לשמוע? נבקש מכל חניך לומר שיר או סגנון מוזיקה שהוא אוהב לשמוע.
עיניים: לאחר שהחניכים יגידו שבעיניים רואים, נשאל את החניכים מה הם אוהבים לראות? נבקש מכל חניך לומר תוכנית טלוויזיה או סרט שהוא אוהב לראות וכן מקום או אדם שהוא אוהב לראות אותו
פה: לאחר שהחניכים יגידו שבפה מדברים ואוכלים, נשאל את החניכים עם מי הם אוהבים לדבר? (את עניין האוכל נשאיר לשלב הבא) או האם הם אוהבים לשיר? על מה הם אוהבים לדבר?
ידיים: לאחר שהחניכים יגידו שבידיים עושים דברים, נשאל את החניכים מה הם אוהבים לעשות בידיים? אפשר לתת דוגמאות כמו: לשחק במחשב, לצייר, לכתוב וכו’
רגליים: לאחר שהחניכים יגידו שברגליים הולכים, נשאל את החניכים לאן הם אוהבים ללכת? נבקש מכל חניך לומר מקום שהוא אוהב ללכת אליו (בית כנסת, סניף, נוף מסוים בארץ וכו’)
במידה ואתה יודע על תחביבים נוספים של החניכים שלך: רכיבה על סוסים, ריקוד, נגינה וכו’ כדאי לחשוב איך אתה מכניס אותם בתוך הפעילות הזו.
לאחר שעברנו עם החניכים על רשימת האיברים וגילינו בעזרתם את התחביבים של החניכים, נחזור אל תעודת הזהות ונכתוב יחד עם כל חניך בשורת התחביבים את הדברים שהוא הזכיר במהלך ההפעלה הזו (אפשר גם לתת להם לצייר, לגזור תמונות מעיתונים וכד’).
בשלב זה נעסוק במאכלים שכל אחד מהחניכים שלנו אוהב לאכול.
נביא לפעולה סט של צלחת וסכו”ם של כלי משחק ונערוך אותם על שולחן במרכז החדר. נגיד לחניכים שינסו לדמיין שזה השולחן בבית שלהם ושאמא שלהם החליטה לעשות להם הפתעה ולבשל את האוכל שהם הכי אוהבים.
כל אחד מהחניכים יצטרך לחשוב ולומר בקול מה האוכל שאמא שלו בישלה שהוא הכי אוהב. אפשר לבקש מהחניכים לחשוב על כל מנות האוכל:
כמובן שבמידה והחניכים צריכים עזרה בהבנת מנות האוכל ומה מהדברים שהם אוהבים מתאים לאיזו מנה – כדאי לתת דוגמאות וכך לסייע להם.
לאחר שהחניכים מצליחים להיזכר באוכל אהוב עליהם, נבקש מכל חניך לומר האם יש אוכל שהוא ממש לא אוהב ולא מוכן לאכול אותו.
במידה והפעולה מתקיימת ביום חול, אפשר להביא גיליונות של עיתונים ובהם כל מיני פרסומות של סופרמרקטים למיניהם ולגזור יחד עם החניכים את הציורים של האוכל שבעיתון ולבקש מכל אחד להדביק על דף את המאכלים שהוא הכי אוהב.
לאחר שעברנו עם החניכים על רשימת המאכלים האהובים והשנואים עליהם, נחזור אל תעודת הזהות ונכתוב יחד עם כל חניך בשורת המאכלים את המאכל האהוב והשנוא שהוא הזכיר במהלך ההפעלה הזו.
בשלב זה של הפעולה ננסה לגעת קצת ברגשות של כל אחד מאיתנו שהם במידה רבה מגדירים את הזהות שלנו: מה מכעיס אותנו? מה משמח אותנו? מה מרגש אותנו? מה מפחיד אותנו?
לפניך ציורים של רגשות שונות שאנחנו מרגישים:
נראה לחניכים את הציורים בזה אחר זה ונשאל אותם?
במידה והחניכים לא מצליחים להבין את הציורים, תוכל לעזור להם ע”י סיפור שתספר אתה לכל אחת מהתמונות והחניכים יצטרכו להבין מתוך הסיפור מה היא ההרגשה שהציור מתאר (לדוגמא: הילד מגיע הביתה ורואה שהבית נעול ואין אף אחד בבית, הילד מגיע למקום חדש שהוא לא מכיר אף אחד וכו’..).
לאחר כל ציור שהחניכים מצליחים לזהות ולספר סיפור שתואם להרגשה, נבקש מהחניכים לעשות יחד פרצוף דומה לזה שבתמונה..
בשלב שני, נבקש מכל חניך לספר משהו על עצמו שיסביר מתי הוא מרגיש כמו ההרגשה שבתמונה: מה גורם לו לכעוס? מה גורם לו לפחד? מה גורם לו לשמוח? מה גורם לו להתבייש? מה גורם לו להיות עצוב? מה גורם לו להתרגש? מה גורם לו להיעלב? מה גורם לו להיות מרוצה? מה גורם לו להיות מהופנט למשהו?
כמובן שקל יותר לבקש מהחניכים לספר סיטואציה בה הרגישו כמו הילד בתמונה ולא לשאול באופן מופשט: מה גורם להם להרגיש כך?
כסיכום לשלב זה, נחזור אל תעודת הזהות של כל אחד מהחניכים ונמלא בשורת הרגשות חלק מהרגשות שהחניכים אמרו.
בשלב זה של הפעולה נחזור למשהו פשוט יותר ונבקש מכל חניך לבחור את הצבע שהוא הכי אוהב.
כפתיח לעניין נביא איתנו לפעולה חפצים קטנים בצבעים שונים וניתן לכל חניך חפץ אחד בצורה מוחבאת לתוך היד שלו. החניך יצטרך להסתכל בתוך היד ולומר לשאר החניכים חפצים נוספים בחדר או בעולם שהם בצבע דומה לצבע של החפץ שקיבל. המשימה של שאר החניכים תהיה לזהות מה צבע החפץ שהחניך קיבל.
לאחר שקצת נשחק עם עניין הצבעים באופן עקרוני, נניח על הרצפה צבעים, לורדים וחומרי יצירה שונים ונבקש מכל חניך לבחור מתוך המבחר שניים או שלושה צבעים שהוא אוהב במיוחד (במקביל אפשר גם לבחור צבע אחד שהחניך ממש לא אוהב). כל חניך יצטרך לעשות יצירה כלשהי המורכבת רק מהצבעים האהובים עליו. אפשר ללכת עם החניכים החוצה ולחפש חפצים נוספים הנמצאים בטבע או ברחוב בצבע שהחניכים בחרו (עלים, חתיכת עץ, אבנים, נייר עטיפה זרוק, אדמה, דשא, וכו’)
כסיכום לשלב זה, נחזור אל תעודת הזהות של כל אחד מהחניכים ונמלא בשורת הצבע האהוב את מה שהחניכים אמרו.
כסיכום לפעולה נתלה על הקיר את תעודות הזהות שיצרנו במהלך הפעולה הזו. בהמשך הפעולות נתלה מתחת לכל תעודת זהות של חניך את הדפים הנוספים שניצור בכל פעולה ופעולה עד שיוצר לכל חניך רצף של עבודות יצירה העוסקות בזהות שלו.