איתור סניפים וכפרי בוגרים
לאחר שהבנו שמשפחת עם ישראל מורכבת מגוונים שונים ומקהילות שונות, כעת נרצה לגעת בקהילה מסוימת: ביהדות התפוצות. נרצה ללמוד עליהם ולהכירם – את המנהגים והמאפיינים שלהם, איך אנו מתייחסים אליהם ומי הם באמת. נרצה לגעת בהם באמת, בלי סטיגמות ובלי הכללות.
1. החניכים ילמדו על מאפייני כמה קהילות בתפוצות
2. החניכים יבררו אם יש פער בין איך שאנו רואים אותן לבין מה שהן באמת
3. החניכים יציגו הצגות המבטאות את הפער בין הסטיגמות למציאות בקהילות שעליהן למדו
מקורות להרחבה:
– סרטון על יהדות ארצות הברית: http://bit.ly/2DKxzAR.
– ריאיון עם הרב שמואל אליהו על יהדות התפוצות: http://bit.ly/2WfTK97.
– סרטון של בני עקיבא על יהדות התפוצות: http://bit.ly/2LheJYa.
ציוד נדרש:
נספחים גזורים, תחפושות (מומלץ, בעיקר להצגות בשלב ג).
בקשו מהחניכים לספר מה הם יודעים וחושבים על קהילות יהודי צרפת, קנדה ודרום אפריקה.
כעת פזרו לפניהם קטעים (נספח 1 – כל משפט בנפרד) ובקשו מהם להסתובב ולמיין את הקטעים לפי הקהילות. לאחר מכן, אם יש צורך, תקנו וסדרו כמו שצריך.
חלקו את החניכים לשלוש קבוצות כך שכל קבוצה תייצג קהילה אחת מהשלוש שראינו, ובקשו מהם לעמוד בשורה אחת ארוכה, במרווח קטן בין קבוצה לקבוצה. קראו להם את השאלות שלהלן ובקשו מהם לפעול כאילו הם מהקהילה שאליה חילקתם אותם. אם מבחינתם התשובה לשאלה היא ‘כן’, שיצעדו צעד אחד קדימה; אם ‘לא’, שיישארו במקום:
– את/ה בעד מדינת ישראל?
– את/ה מרגיש/ה חלק מהעם היהודי?
– כואב לך כשאת/ה שומע/ת על פיגוע במדינת ישראל?
– כואב לך כשאת/ה שומע/ת על פיגוע נגד יהודים במדינות אחרות?
– את/ה תורם/ת כסף למדינת ישראל ולמוסדות בה?
– את/ה מגדיר/ה עצמך ציוני/ת?
– את/ה מתכנן/ת לעלות לארץ ישראל?
-האם רבים מחבריך כבר עלו לארץ?
הקריאו לחניכים דו-שיח בין ישראלי לבין בחור מחו”ל (נספח 2), ושאלו אותם:
– משהו התחדש לכם על יהדות התפוצות?
– האם אתם חושבים ששלמה מתאר מציאות אמיתית שנוגעת לרבים אחרים, או שזה רק הוא?
– האם אתם מסכימים עם מיכאל או עם שלמה?
חלקו את החניכים לקבוצות של ארבעה-חמישה ובקשו מהם לבחור אחת מהסיטואציות מהמצבים המפורטים (נספח 3), ולהכין שתי הצגות: א) איך אנחנו חושבים שזה נראה? ב) איך זה נראה באמת?
אפשר להציע לעסוק בכלל בנושא של ציונות, עלייה, שמירת מצוות, קהילתיות ועוד.
סיכום: בפעולה הזו התחלנו את המסע שלנו להכרת יהדות התפוצות, מסע ארוך ורחב, ואנו ניגע רק בקצהו, אבל נשתדל ללמוד, להכיר ולהתחבר כמה שאפשר לאחינו, שאומנם פיזית אינם נמצאים איתנו יחד, אבל בליבנו ובליבם אנו יחד.
נספח 1 – מידע על הקהילות
יהדות צרפת
– קהילה יהודית מהגדולות בתפוצות – כ-478 אלף יהודים.
– קהילה שמתמודדת עם שתי בעיות מרכזיות – התבוללות ואנטישמיות חדשה הנפוצה בה יותר מהמקובל במדינות אחרות.
– הקהילה ספרדית ברובה, ושיעור ניכר בה הם יוצאי אלג’יריה, מיעוט מתוניסיה וממרוקו וכן ממקומות נוספים, נוסף על יהודים ממוצא אשכנזי.
– לרבים בקהילה (כ-200 אלף איש) זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל, ומשום כך היא נתפסת כקהילה המסורתית והציונית ביותר בתפוצות.
– כ-300 אלף הם בעלי זיקה תרבותית יהודית ללא חיבור לקהילה המקומית.
– בשנים האחרונות מגיעים לישראל כ-4,000 עולים בשנה המונעים ממוטיבציה דתית או לאומית מוצהרת.
יהדות קנדה
– הקהילה מגוונת מבחינת אופייה. יש בה אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים וחילונים.
– בקהילה מגוון של מוסדות קהילתיים, ובהם בתי ספר, ספריות ומוסדות תרבות ואומנות.
– בקהילה יש ריכוזים גדולים של יהודים חרדים. לחלק מהקהילות יש גופי כשרות ומערכות שחיטה.
– נכון לשנת תשע”ו, כמעט 70% מהתושבים היהודים עומדים לצידה של ישראל.
– עוד מאפיין הוא היעדר כמעט מוחלט של עלייה, וגם מקרב העולים שיעור נכבד חזר.
– בסך הכול נהנים היהודים בקהילה מחיים נוחים בסביבה חופשית ושלווה. לכן עלייה לארץ היא בגדר הינתקות קשה הדורשת החלטה אמיצה ויכולה להיעשות רק מנימוקים ציוניים-יהודיים עמוקים.
יהדות דרום אפריקה
– היום יש בקהילה כ-77,500 איש.
– הקהילה היהודית מגובשת, מאורגנת בקהילות ומוסדות וברובה חדורה תחושת זהות יהודית וציונית. כ-80% מהם רשומים כחברי קהילה, בעיקר כחברי קהילות אורתודוקסיות.
– הפדרציה הציונית וארגונים ציוניים נוספים פעילים מאוד בקהילה. עם זאת מהיהודים שעזבו את הקהילה רק מיעוט עלה לישראל, ואילו הרוב היגרו למדינות דוברות אנגלית אחרות.
– כמעט כל יהודי הקהילה דוברים אנגלית כשפת אם. הדור המבוגר יותר, שהולך ומתמעט, דובר יידיש.
– עברית נלמדת בבתי הספר היהודיים ובמסגרות אחרות, שכ-80% מבני הדור הצעיר משתייכים אליהם.
– במהלך כל התקופה שעד תש”ח היה היקף התרומות לנפש לבניין הארץ בקרב יהודי הקהילה הגבוה ביותר בקהילות העולם, והיו יהודים שהשקיעו בארץ ישראל באופן פרטי.
נספח 2 – דו-שיח
מיכאל: “שלמה, מה נשמע? איך הולך?”
שלמה: “ב”ה מצוין, מה איתך?”
מיכאל: “גם אני מצוין, ב”ה. מחכים לך פה בארץ!”
שלמה: “תאמין לי… כמה שאני רוצה להגיע…”
מיכאל: “נו, אז למה אתה מחכה? תארוז מזוודה ויאללה, בוא”.
שלמה: “אוי, מיכאל, אתה חושב שזה פשוט כל כך?”
מיכאל: “למה לא? בכל פעם שאנחנו מדברים אתה מספר לי כמה מדברים אצלכם על ארץ ישראל, איך שההורים והדודים שלך תורמים לקק”ל ולישיבות אצלנו, שבבני עקיבא אצלכם מדברים על עלייה ושהוספתם ‘אני מאמין’ חדש: ‘אני מאמין שמקומו של יהודי הוא בארץ ישראל’, ואתם אומרים אותו בכל יום בכיתה, ושבבית אתם חולמים על הבית החדש בארץ ישראל, אז מה מפריע לכם?”
שלמה: “יודע מה? יש לי שאלה אליך: מאיזה סניף אתה?”
מיכאל: “אה… סניף —” (הערה למדריכים: פה תגידו את שם הסניף שלכם)
שלמה: “והיית מוכן מחר לעבור לסניף אחר, טוב יותר בעיר?” (הערה למדריכים: אם אתם בסניף יישובי או שיש סניף אחד בעיר, שנו את השאלה – “ביישוב ליד או בעיר אחרת…”)
מיכאל: “מה פתאום?! הסניף שלי הכי טוב!”
שלמה: “נו, אתה לא מוכן לעזוב את הסניף שלך, בטח שלא לעבור דירה עכשיו ובטח שלא לעבור למקום שאתה לא מכיר את השפה הכי טוב, ואתה חושב שזה קל לנו?”
מיכאל: “יש משהו במה שאתה אומר”.
שלמה: “ובכלל, אם אנחנו עוברים עכשיו, ההורים שלי יצטרכו למצוא דירה ועבודה חדשה ולהיות במקום שבו כל המשפחה לא נמצאת, להגיע לקהילה חדשה בלי אנשים מוכרים שתהיה ברמה דתית כמונו. לא כל כך קל לעלות לארץ. אתה צודק, כמו שאמרת, שאנחנו ממש רוצים את זה וחולמים על זה כל הזמן, אבל זה דורש הרבה הכנות”.
מיכאל: “וואי, לא חשבתי שזה קשה כל כך”.
נספח 3 – סיטואציות
מהדורת חדשות