איתור סניפים וכפרי בוגרים
אחרי שערכנו היכרות עם השכונה, זיהינו את הקשיים והכוחות, הרגשנו את השייכות שלנו אליה והבנו את חשיבות העצומה שבפיתוח נקודת מבט של תשומת לב למה שקורה סביבנו, נדבר על אחד הכלים החשובים ביותר שיוכלו לחבר אותנו לשכונה שלנו: נתינה. נתינה היא ערך עצום ורחב שאפשר להרחיב עליו הרבה, ובפעולה הזו נרצה לדבר עם החברים על עניין ה’פראייריות’ שאנו עלולים לחוש בנתינה. לחבר’ה שלנו ברור מאוד שיש מחויבות ואחריות כלפי הקהילה, יש רגש חם מאוד, ומנגד, למה שווה לי להתנדב ולתת ללא תמורה כביכול, אם אני יכול לעשות את אותו דבר ולהרוויח כסף או לעבוד בזמן הזה ולקבל תגמול כספי על העבודה?
אם בחרתם במתודת הפתקים בסוף הפעולה הקודמת, חלקו את הפתקים לחברים ושאלו אותם אם עמדו במה שכתבו ואיך היה. האם הרגישו שחל שינוי? שימו לב שאתם מחזקים את מי שהצליחו ומעודדים את מי שלא, והזכירו להם כי כדי שנצליח לפתח בעצמנו את תנועת הנפש הזו באמת אנו צריכים להתמיד במעשה הזה. הכווינו אותם להמשיך אותו, והתחילו את הפעולה.
מה אני, פראייר?
הניחו על הרצפה שלושה דפים שכתוב עליהם: “פראייר!” “כל הכבוד, אבל לא בשבילי” “אני איתך”.
הקריאו לחברים את המקרים (נספח 1) ובקשו מהם לעמוד בכל פעם ליד הדף שכתובה עליו התשובה הנכונה בעיניהם בנוגע למקרה. שימו לב שהמקרים מסודרים בהדרגה: ממקרים אוטופיים ורלוונטיים פחות כביכול הם נהיים לאט לאט נוגעים יותר ויותר לחיי החברים בגרעין ובשכונה.
לאחר שתקריאו את המקרה והחברים ייעמדו, הקדישו כמה דקות להבנת ה’מפה’: נסו לערער את ביטחונם של מי שבחרו “אני איתך” ועוררו שיח בין ה”פראייר!” ל”אני איתך”. השתדלו שהשיח לא ירד לפסים אישיים ולא יפגע בבחירות של חלק מהחברים ושהשיח יהיה מכבד ומעורר למחשבה.
לאחר הקראת המקרים שאלו את החברים מה הם מרגישים כלפי השכונה. סביר להניח שרוב החברים יענו כי הם מרגישים רגש חם ואוהב כלפי השכונה. אם זו אינה הרוח, נסו לכוון את החברים לדיבור כזה: השכונה היא הבית, פה המשפחה והחברים שלי, אני רוצה שיהיה פה כמה שיותר טוב. לאחר מכן שאלו אותם כמה היו מוכנים לתת למענה. מה היו מוכנים להקריב כדי שיהיה פה טוב יותר. אפשר להניח כרטיסיות על הרצפה (נספח 2) עם דברים שאפשר להקריב למען השכונה. הכניסו לשיח את המושג ‘נתינה’, שמשמעותו לעבוד בשביל מישהו ללא תשלום, בלי לקבל משכורת כספית לאחר ביצוע העבודה. נתינה פירושה לעשות משהו בשביל מישהו כי הוא חשוב לי ואני אוהב אותו, ולא כי ברור לי שאקבל משהו בתמורה לעשייה הזו.
סרטון
הקרינו לחניכים את הסרטון הזה: https://katzr.net/34fcee
לאחר הצפייה בסרטון שאלו את החברים: מה מניע את שגיא לתרום מח עצם ללירי? מה הוא קיבל מזה? האם הייתם מוכנים לעשות את זה? למה? הסבירו להם שתרומה כזו כרוכה באשפוז ובהרדמה כללית, בתופעות לוואי ובכאבים, ונוסף על כך לעיתים התאים אינם נקלטים כיאות בגוף החולה, והתרומה הייתה לריק כביכול.
נסו לזקק עם החברים את המניע לנתינה הזו. שימו לב שנאמרות המילים תחושת משמעות, רצון לעשות טוב בעולם וכדומה.
שלא על מנת לקבל פרס
חלקו את החברים לארבע קבוצות, בכל קבוצה לא יותר מחמישה חברים. כל קבוצה מקבלת דף משימות (נספח 3): על חלק מהמשימות הקבוצה תקבל פרס ועל חלק מהן היא לא תקבל פרס. הקציבו לחברים 20 דקות למילוי המשימות, ולאחר תום הזמן אספו אותם חזרה. בקשו מכל קבוצה לדווח על המשימות שביצעו וחלקו את הפרסים.
שאלו את החברים:
אם אף אחת מהקבוצות לא עשתה משימה שאין עליה פרס, הנכיחו זאת בדיון. שאלו אותם מדוע זה כך.
חלקו לחברים את המשנה באבות (נספח 4) ובקשו מהם להסביר אותה. סכמו והסבירו: המשנה מדברת על עבודת ה’ וקיום תורה ומצוות. אדם יכול לקיים מצוות בתודעה שיקבל על זה פרס בעתיד, בגן עדן, וזה מה שידרבן וידחוף אותו לקיים מצוות. זה נחמד, אבל זה לא מה שיגרום לאדם להיות ירא שמיים. אנטיגנוס איש סוכו מלמד אותנו שאנחנו צריכים לעבוד את הקב”ה כי זה מה שנכון לעשות, כי זה מה שאנו מאמינים שצריך לעשות, לא כי אנו יודעים איזה שכר נקבל על כך בעתיד. אבל התוצאה הבטוחה של זה היא מורא שמיים עליכם, כי כשאדם עושה את מה שהקב”ה אומר כי זה מה שאומר הקב”ה, ולא כדי לקבל על זה גמול, הוא יוצר בתוכו תנועה של יראת שמיים ואמונה בקב”ה.
שאלו את החברים שאלה למחשבה:
האם אפשר לומר דבר דומה גם על נתינה, או שנתינה היא דבר שונה?
עוד הצעה:
חלקו לחברים את המשנה (ללא משחק המשימות בהתחלה) ובקשו מהם ללמוד אותה בזוגות. אפשר להוסיף לדף שאלות הכוונה:
בקשו מהחברים לשתף מהלימוד בזוגות והסבירו במילים שלכם: המשנה מדברת על עבודת ה’ וקיום תורה ומצוות. אדם יכול לקיים מצוות בתודעה שיקבל על זה פרס בעתיד, בגן עדן, וזה מה שידרבן וידחוף אותו לקיים מצוות. זה נחמד, אבל זה לא מה שיגרום לאדם להיות ירא שמיים. אנטיגנוס איש סוכו מלמד אותנו שאנחנו צריכים לעבוד את הקב”ה כי זה מה שנכון לעשות, כי זה מה שאנו מאמינים שצריך לעשות, לא כי אנו יודעים איזה שכר נקבל על כך בעתיד. אבל התוצאה הבטוחה של זה היא מורא שמיים עליכם, כי כשאדם עושה את מה שהקב”ה אומר כי זה מה שאומר הקב”ה, ולא כדי לקבל על זה גמול, הוא יוצר בתוכו תנועה של יראת שמיים ואמונה בקב”ה.
לפעמים אני נותן ולפעמים מקבל 1
בקשו מכל אחד מהחברים לחשוב על מצב שבו נתן משהו למישהו. בקשו מהם לחשוב על התחושות שלהם לפני המעשה ולאחריו, ואם היו רוצים לעשות זאת שוב.
ערכו סבב ובקשו מכל אחד לשתף. החליטו אם השיתוף יהיה של הסיפור והתחושות, של התחושות בלבד או של הסיפור בלבד, בהתאם לאווירת הקבוצה ולאופייה.
לאחר מכן בקשו מהחברים להיזכר במצב שבו היו בעמדת המקבל. בקשו מהם לחשוב כיצד הרגישו לפני שנתנו להם ומה הייתה התחושה אחר כך. בקשו מהם לשתף זה את זה בזוגות בסיפור ובתחושות או רק בתחושות, ולאחר מכן הציעו למי שמעוניין לשתף בפורום הרחב.
לסיכום שאלו את החברים: באיזו עמדה הייתם מעדיפים להיות, או נוח לנו יותר להיות, בעמדת המקבל או בעמדת הנותן? אפשרו לדיון להתפתח כמה דקות, ולאחר מכן עברו בקצרה על מה שעשינו בפעולה וסכמו: אחת המטרות המרכזיות של תוכנית יונתן היא פיתוח מנהיגות בשכונה. מנהיג הוא אדם המוכן לתת מעצמו למען אחרים, למען החברה שבה הוא חי, גם כאשר זה בא על חשבון דברים אחרים שחשובים לו. כחלק מהלמידה שלנו להיות מנהיגים אנו מתמודדים גם עם הדילמה של נתינה ללא תמורה כביכול, או על חשבון דברים שחשובים לנו, ומבינים כי הנתינה האמיתית היא זו שלא בהכרח מחפשת את התמורה הרגילה או את זו שהיינו מצפים לקבל.
לפעמים אני נותן ולפעמים מקבל 2
הניחו על הרצפה שש כרטיסיות בשישה צבעים שונים, על כל אחד רשומה שאלה אחרת (נספח 5). הכינו מראש קובייה גדולה שבה ששת הצבעים של הכרטיסיות, וכל חבר בתורו יזרוק את הקובייה ויענה על השאלה בהתאם לצבע שיצא לו (אם אין אפשרות להכין קובייה גדולה, אפשר להביא קובייה רגילה ולמספר את השאלות).
לאחר שכל החברים זורקים את קובייה ועונים שאלו את החברים: באיזו עמדה הייתם מעדיפים להיות, או נוח לנו יותר להיות, בעמדת המקבל או בעמדת הנותן? אפשרו לדיון להתפתח כמה דקות, ולאחר מכן עברו בקצרה על מה שעשינו בפעולה וסכמו: אחת המטרות המרכזיות של תוכנית יונתן היא פיתוח מנהיגות בשכונה. מנהיג הוא אדם המוכן לתת מעצמו למען אחרים, למען החברה שבה הוא חי, גם כאשר זה בא על חשבון דברים אחרים שחשובים לו. כחלק מהלמידה שלנו להיות מנהיגים אנו מתמודדים גם עם הדילמה של נתינה ללא תמורה כביכול, או על חשבון דברים שחשובים לנו, ומבינים כי הנתינה האמיתית היא זו שלא בהכרח מחפשת את התמורה הרגילה או את זו שהיינו מצפים לקבל.
נספח 1
מקרה 1: ביום שלישי הייתה פעולה בסניף בסגנון ערב עיתונים. בסוף הפעולה הקומונרית קראה למדריך. כל החניכים ניצלו את ההזדמנות וברחו, ורק גילה נשארה לנקות את החדר מעיתונים.
מקרה 2: לכיתה הגיע עולה חדש שכמעט אינו יודע עברית. המורה מבקשת מתנדב שישב לידו ויעזור לו להתאקלם חברתית ולימודית. ארז תמיד חלם לשבת ליד עופר חברו הטוב, וסוף-סוף השנה הם יושבים יחד. ארז מחליט בכל זאת לעבור ליד העולה.
מקרה 3: אימא של דני רצתה לנוח אחרי יום עבודה מפרך, וביקשה ממנו לשמור על אחותו הקטנה. לפתע מגיעים אליו ארז וירון: “החלטנו ללכת לפיצה, אתה בא?” דני מחליט שלא להעיר את אימו ונשאר בבית.
מקרה 4: חן מחכה לאוטובוס אחרי בילוי עם חברות. בתחנה ניגש אליה אדם ומבקש כמה שקלים לנסיעה בטענה שנתקע בלי כסף. חברות של חן רומזות לה שלא תאמין לו ושהוא בטח ממציא סיפור כדי שייתנו לו כסף. חן מחליטה בכל זאת לתת לו חמישה שקלים.
מקרה 5: חמישי בערב, וסהר קבעה לצאת עם חברות. שעתיים לפני שהיא יוצאת מהבית אחותה מתקשרת ומבקשת שתשמור על שני הילדים שלה כי בעלה חזר בהפתעה מהצבא והם רוצים לצאת לבית קפה. לסהר לא מתחשק לוותר על הבילוי וגם לא נעים לה מהחברות, אבל בסוף היא מחליטה לעזור לאחותה.
מקרה 6: אור יורד מביתו שבקומה החמישית (אין מעלית!) בדרך לסניף. רגע לפני שהוא יוצא מהבניין הוא רואה את השכנה ההרה שגרה בדירה לידו נכנסת עם שקיות של קניות. אם הוא ילך מהר היא לא תראה אותו והוא אפילו לא ירגיש חוסר נעימות… הוא מחליט לגשת אליה ועוזר לה להעלות את השקיות לקומה החמישית.
נספח 2: דברים שאפשר להקריב למען השכונה
נספח 3: דף משימות
פרס – אבות א, ג
“אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס,
אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם”.
נספח 5 שאלות לקובייה