תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א

• אפשרות א: פתחו בסבב שבו כל חניך וחניכה יציגו מאכל עדתי שנהוג לאכול במשפחתם (אם החלטתם שלא לבקש להביא מאכלים, פזרו את התמונות שהדפסתם). בקשו מהם להסביר מאיזה מוצא המאכל, מה מיוחד בו, מתי הוא נאכל, אם יש לו משמעות סמלית ועוד. שבו במעגל ואכלו יחד.

אפשרות ב: כסו את העיניים של כמה חניכים והביאו לפניהם תבלינים (פלפל, פפריקה, כורכום, כמון, אורגנו, טימין, נענע, קינמון, חוויאג’, שום ועוד). בקשו מהחניכים להריח ולגלות או לנחש באיזה תבלין מדובר.

התבלינים הם חלק מהאווירה הביתית שלנו. שאלו את החניכים אם יש ריח שאיתו הם מרגישים יותר בבית. ואולי הפוך, תבלין מסוים גורם להם תחושת זרוּת?

• פזרו על הרצפה רשימת מושגים (נספח 1).
  שאלו את החניכים:
• מה משותף לכל הדברים הללו?
• כיצד הדברים הללו באים לידי ביטוי במשפחותיכם היום? הדגימו
• אילו תחושות מעלים בכם נושאים האלה (גאווה, שייכות, היבדלות, שוני)?

שלב ב

• חלקו את החניכים לקבוצות.
  בקשו מכל קבוצה לבחור נושא אחד מרשימת המושגים אשר מסמל להם את הקשר שלהם לעברם או למסורת שלהם.

הערה למדריכים: שלב הבירור של מה מקשר אותי למסורת שלי הוא שלב חשוב, כי בו עולה ההבנה שמקשרים אותנו דברים שונים, ובכל זאת יש נקודות משותפות שמהוות לכולנו את החיבור. אנחנו רוצים לגעת ביסודות אלו. אפשר גם להכין כרטיסיות רעיונות או לתת לכל קבוצה כרטיסיית נושא (תרבות, שפה, בגדים, תפילה, חגים, אוכל, סלנג).

הנחו את הקבוצות לקיים דיון פנימי:

• כיצד נראה הנושא בעבר וכיצד הוא נראה היום?
• מה משמעות השמירה עליו או השינוי שחל בו?

• כנסו את החניכים וקיימו דיון המשך על כלל הנושאים.
  חלקו את הנושאים לשתי קבוצות: אלו אשר השתנו עם השנים ואלו שנשמרו (למשל שפה וארץ השתנו, ואילו נוסח התפילה והפסיקה ההלכתית נשמרו).
  שאלו את החניכים:
• עד כמה אתם מרגישים שייכים לייחודיות של המסורת המשפחתית שלכם ולעבר של המשפחה?
• האם קיימתם שיח פתוח עם סבכם או עם סבתכם על עניינים אלו?
• מה לדעתכם המקום של השימור ומה של השינוי? האם משהו מהם טוב יותר?

שלב ג

• חלקו לחניכים את דברי הרב קוק מאיגרות הראיה (נספח 2).
  בקשו מהחניכים להביע את דעתם על דבריו של הרב קוק.
  שאלו אותם:
• מהי עמדתו של הרב באשר למסורות השונות?
• כיצד אתם חשים את פערי המנהגים והתרבויות בין חבריכם? האם זה יוצר התנגשויות?
• מדוע לדעתכם יש בעיני הרב חשיבות רבה כל כך לשמירת המסורת?
• האם המסורת מועילה לי ותורמת לי ולכלל האומה? אם כן, כיצד?

שימו לב, שיח זה יכול להתפתח לכיוונים רבים. המטרה בפעולה זו היא להדגיש את השפעתה של המסורת האישית-משפחתית על חיי כל חניך וחניכה. מתוך הקונפליקט החברתי הזה, שבו הם פוגשים שוני והשפעות שונות מבתים שונים וממשפחות שונות, החניכים לומדים על השפעות העבר על חייהם שלהם.
מתוך דבריו של הרב אנו באים לעורר את החניכים להבין כי יש מעלה גבוהה למנהגים אלו, ואנו מבקשים לברר מדוע. מדוע העבר שלנו חשוב כל כך?

סיכום

סקרו עם החניכים את שלושת השלבים.
ראשית הצפנו את ההבדלים שיש בינינו: מנהגים שונים, בדגש על מאכלים, המבוססים על תרבות מהעבר. בהמשך הבאנו מנהגים ותחומים שונים מהחיים שלנו שדרכם אפשר לראות כי יש שוני בין חניך לחניך ובין בית לבית, מכיוון שהעבר של כל אחד ואחת מאיתנו שונה ומיוחד.
מצד אחד יש דברים שבמהלך השנים עברו שינויים מכורח המציאות, ומצד אחר דברים רבים נשמרו ואנו מקיימים אותם עד היום, והם משפיעים על התרבות, על השיח ועל הרוח בביתנו.
דרך דבריו של הרב קוק ניסינו להעלות שאלה מהותית: מדוע מנהגים אלו חשובים כל כך? בין כך ובין כך החניכים שלנו מבינים כי העבר שלהם משפיע עליהם רבות היום. בתיהם שלהם מבוססים על ערכים ועל מנהגים רבים המעצבים את אישיותם ומשפיעים על סדר היום שלהם.

תנו לחניכים דקה חשיבה על זיכרון או על מנהג שהם אוהבים מהבית, ואפשרו למי שמעוניין לשתף.

נספחים

נספח 1 – מושגים

נוסח תפילה
תבלינים
שמות משפחה
פסיקות הלכתיות
גוון עור
מנהגים
היסטוריה
ארץ מוצא
שפה
 

נספח 2 – הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות הראיה ב, תקסו

“אל תפול ברוחך, חביבי, אם על פי המסורת יהיו קיבוצינו, שבאו מגלילות שונים, ושחיי הדת נתפתחו אצלם בצורות שונות, צריכים להחזיק כל אחד במנהגיו ומסורותיו, ממה שלבך יהמה: איכה תשוב אלינו האחדות הלאומית? כי שתי תשובות בדבר: האחת, אין חילוקי ההוראות והמנהגים השונים פוגמים את האחווה, בזמן שכל אחד מכבד את המסורת של חברו, ועוד יש בחילופי הגוונים משום עושר רוח, המתקבץ בצורה הרמונית בכללות האומה”.