איתור סניפים וכפרי בוגרים
לאחר שהכרנו את קבוצות השייכות בחיינו נתמקד בשייכות שיש לנו ללאום היהודי. מה המשמעות של היותי חלק מעם וממדינה? מה המשמעות של היותי מזוהה עם ערכים יהודיים? איזה מקום תופסת עובדת היותי יהודי בהגדרה העצמית שלי?
קטעי כתבות מודפסות (נספח 1), דפי דיאגרמת עוגה (נספח 2), כרטיסיות ערכים.
בשלב זה יחוו החניכים את העוצמה שבשייכות לעם ישראל ויבינו שהשייכות הזאת קיימת, בין שנרצה בה ובין שלא.
נתמקד בערבות ההדדית ובאחדות בעם שלנו: פזרו על הרצפה קטעי כתבות העוסקות בכלל העם (נספח 1) וקראו את הכתבות לשם כניסה לאווירה.
דונו עם החניכים:
סכמו את הדיון בשאלה:
שחקו משחק מלחמה אנושי: חלקו את השבט לשתי קבוצות, וכל קבוצה תעמוד בטור. שאלו את החניכים העומדים ראשונים שאלה שהתשובה עליה מספרית , והחניך בעל התשובה המספרית הגבוהה יותר ינצח וייקח את המפסיד לקבוצה שלו. אם התשובה זהה עשו ‘מלחמה’: הוסיפו את סכום שלושת החניכים הבאים בתור, והסכום הגבוה ביותר הוא שינצח וטורו יזכה (בשבטים קטנים אפשר להוסיף רק את החניך הבא בתור, לשחק כמה פעמים או לשחק עם חיילי משחק). הקבוצה המנצחת היא הקבוצה שכל חניכי השבט מגיעים אליה סופו של דבר.
שאלות לדוגמה: כמה ילדים אתם בבית? באיזה יום בחודש נולדת? מה המספר שלך באחים? בן כמה אבא שלך? כמה אחיינים יש לך?
סכמו: כאשר חניך הפסיד בקרב הוא עבר לקבוצה השנייה והפך לחלק ממנה, וכך קורה גם בעמים אחרים ובדתות אחרות. כאשר אדם מאמריקה מהגר לצרפת הלאום שלו משתנה והוא נעשה צרפתי, כאשר אדם נוצרי או מוסלמי ממיר את דתו הוא אוטומטית כבר לא שייך לדתו הקודמת. לא כך ביהדות. אדם יהודי, לא משנה היכן יהיה, לא חשוב לאיזו קבוצה יעבור, עדיין יישאר יהודי. לפי ההלכה היהודית, גם אדם שממיר את דתו לדת אחרת עדיין נשאר יהודי. היהדות אינה רק בחירה של שייכות אלא היא שייכות טבעית שטבועה בנו בלי יכולת להעלימה או להתנתק ממנה, וזה חלק משמעותי מהעוצמה שלה (זה השוני בין השייכות לעם ישראל לבין השייכות לעמים אחרים).
בשלב זה יראו החניכים שהשייכות לעם ישראל כוללת גם ערכים ויחשבו אילו ערכים מרכיבים את זהותם.
כל חניך וחניכה יקבלו דף שבו דיאגרמת עוגה ריקה ולצידה רשימת ערכים מרכזיים בחיינו (נספח 2). החניכים יצטרכו לחלק את הדיאגרמה לפי הנתח שכל ערך תופס בחייהם (כמובן, לא צריך להכניס לדיאגרמה את כל הערכים).
פזרו על הרצפה כרטיסיות עם הערכים ובקשו מהחניכים לסדר אותם לפי סדר חשיבותם.
תנו לחניכים להידיין ביניהם על הסדר, ואין צורך לסכם את הדיון כי מטרתו היא רק חשיפת החניכים לערכים ולדעות השונות בנוגע לחשיבותם.
בשלב זה ייחשפו החניכים לצורות שבהן מתבטאת השייכות לעם ישראל.
חלקו את החניכים לקבוצות. כל קבוצה תקבל תמונה של יהודי וקטע המספר עליו (נספח 3), ותצטרך להסביר לשאר הקבוצות מדוע היהודי שלה הוא הכי יהודי, מדוע הוא בעל השייכות הכי גדולה לעם ישראל.
שאלו את החניכים:
בקשו מכל חניך וחניכה לשתף ברגע שבו הרגישו חלק מעם ישראל, רגע שבו הרגישו שהשייכות שלהם לעם ישראל משמעותית
(מומלץ שגם המדריכים ישתפו חוויה משל עצמם).
ראינו את העוצמה שבשייכות לעם ישראל, שייכות שאינה תלויה בבחירה שלנו אלא קיימת בנו אם נרצה בה ואם לא, שייכות שנותנת לנו תחושה של חלק ממשהו גדול, לא חשוב היכן אנחנו נמצאים. ראינו שהשייכות הזאת מתבטאת בצורות שונות אצל אנשים שונים, וכל אחד תופס אותה ואת הערכים שלה אחרת, בחשיבות שונה, אבל זה לא גורע מהשייכות שלו. אין מי ששייך יותר או פחות, כולנו שייכים, כולנו חלק מהיהדות. גם לנו, לכל אחד מאיתנו, יש הרגע שלו, החוויה שלו מהשייכות הזאת, וכל חוויה וכל רגע שונים משל חברנו.
רשימת ערכים:
חיים פיינזשטיין, גר במאה שערים, נשוי ואב לשלושה. לומד כל היום בכולל ‘דעת משפט’.
יואל חביב, גר ביישוב בשומרון, בן 20, למד בישיבת הסדר והתגייס לצנחנים.
רונית סלע, גרה בתל אביב, בת 31, רווקה, מתנדבת בעמותה למען משפחות נזקקות.
ג’וני קלארק, בן 35, גר בניו יורק, לומד רפואה, תורם בכל חודש ח”י שקלים למדינת ישראל.
כרמלה לוי, בת 25, עשתה שנתיים שירות לאומי במשרד הביטחון, מורה בכיתות א’, נשואה ובהיריון ראשון .
חיים כהן, בן 53, מנהל סניף בנק בפתח תקווה, נשוי פלוס כלב.
אלכס מישניקוב, בן 19, חייל, כרגע משתתף בקורס נתיב, עלה לארץ כשהיה בן שלוש.