תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

הפעולה תיערך בקבוצת הוואטסאפ השבטית, בזום או בווידאו.

 

פתיחה:

אפשרות א – שלחו לחניכים את ההודעה הזאת:

מדוע אתם חיים במדינת ישראל?

מי שחי כאן כי הקמת מדינה יהודית זו מצווה, שישלח אמוג’י של בית כנסת

מי שחי כאן כי ההורים שלו נולדו פה, שישלח אמוג’י של משפחה

מי שחי כאן כי זו ארץ האבות, שישלח אמוג’י של ספר

מי שחי כאן כי יש אנטישמיות במדינות אחרות, שישלח אמוג’י של שטן

מי שחי כאן כי זו המדינה החזקה בעולם, שישלח אמוג’י של יד

מי שחי כאן כי זו מדינת היהודים, שישלח אמוג’י של דגל ישראל

מי שחי כאן כי הוא מזדהה עם האנשים שחיים פה במדינה, שישלח אמוג’י של לב

מי שחי כאן כי דורות לפניו חלמו לגור במדינת ישראל, שישלח אמוג’י של ענן

מי שחי כאן כי הוא פשוט נולד כאן, שישלח אמוג’י של תינוק

מי שחי כאן כי הוא רגיל לזה, שישלח את האמוג’י שהוא משתמש בו הכי הרבה.

מותר לשלוח עד שלושה אמוג’ים.

 

אפשרות ב – שלחו לחניכים את ההודעה הזאת:

כעת נשלח רשימה של סיבות לגור במדינת ישראל. בבקשה העתיקו את ההודעה וסדרו אותה מחדש: הסיבה הנכונה לגביכם תהיה הראשונה, והסיבה הכי פחות רלוונטית לכם תהיה האחרונה.

 

הסיבות הן אלו:

הקמת מדינה יהודית זו מצווה
ההורים שלי נולדו פה
זוהי ארץ האבות
יש אנטישמיות במדינות אחרות
ישראל היא המדינה החזקה בעולם
זוהי מדינת היהודים
אני מזדהה עם האנשים שחיים פה בארץ
דורות לפניי חלמו לגור במדינת ישראל
נולדתי פה
התרגלתי לזה

 

אפשרות ג – לפני הפעולה בקשו מהחניכים להסריט את עצמם או את בני משפחתם בסרטון קצר של כחצי דקה אומרים מדוע הם חיים במדינת ישראל. כעת בקשו מכל חניך וחניכה לשלוח לקבוצה את הסרטון שלהם.

 

סיכום הפתיחה – שלחו לחניכים את ההודעה הזאת (בכתב או מוקלטת):

יש הרבה סיבות לחיות במדינת ישראל, והרבה מהן טובות, יפות ונכונות, אבל יש אחת שאנחנו לא רגילים לדבר עליה, ואולי היא הפתיעה כמה מכם: הקמת מדינה יהודית זו מצווה. בפעולה הקרובה נעסוק במצווה הזאת ונראה איך היא באה לידי ביטוי בחיים שלנו כיום.

 

שלב א:

אפשרות א – שלחו לחניכים את ההודעה הזאת:

כעת נשלח לכם רשימה של מצוות, ואתם תצטרכו להציע כיצד לחלק את הרשימה הזאת לשתי קבוצות.

 

המצוות הן אלו:

מינוי מלך

שמירת הלשון

יובל

שמיטה

תפילה

צניעות

נטילת ידיים

מחיית עמלק

הורשת הארץ

ברכת המזון

הקמת צבא

יישוב הארץ

צדקה

כיבוד הורים

כשרות

תרומות ומעשרות

 

אחרי שכל החניכים יחלקו את המצוות שלחו להם את הרשימה הזאת:

 

קבוצה ראשונה

מינוי מלך

שמירת הלשון

יובל

שמיטה

מחיית עמלק

הורשת הארץ

הקמת צבא

יישוב הארץ

תרומות ומעשרות

 

קבוצה שנייה:

שמירת הלשון

תפילה

צניעות

נטילת ידיים

ברכת המזון

צדקה

כיבוד הורים

כשרות

 

שאלו את החניכים אם הם יודעים לפי אילו קטגוריות חילקנו את הרשימה. אחרי שיעלו רעיונות שלחו את ההודעה הזאת:

החלוקה היא לפי מצוות שקשורות להקמת מדינה יהודית ומצוות כלליות. יש הרבה מצוות שקשורות להקמת המדינה ולביסוסה. הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית היא בעצם מצווה! הקבוצה הראשונה כוללת מצוות שמחייבות אותנו לשלוט בארץ ולכבוש אותה או מצוות שאנו מחויבים בהן רק כשרוב יהודי שולט בארץ, וכשאין שלטון יהודי אנו מחויבים בהן רק מדרבנן.

 

אפשרות ב – שלחו לחניכים את הודעה הזאת:

יש הרבה מצוות שקשורות להקמת מדינה: מצוות שמחייבות אותנו לשלוט בארץ ולכבוש אותה או מצוות שאנו מחויבים בהם רק כשיש רוב יהודי שולט בארץ, וכשאין שלטון יהודי אנו מחויבים בהן רק מדרבנן.

כעת נשחק “טאבו”. כל חניך יקבל הודעה פרטית שבה מצווה ושלושה מילים או ביטויים שקשורים אליה, ועליו להגדיר את המצווה בקבוצה באמצעות משפט או שניים בלי לומר את המילים שבהודעה. מי רוצה להתחיל?
(המצוות בנספח 1).

 

לסיכום שלב א אפשר לשלוח את דברי הרב אליעזר מלמד מ’פניני הלכה’ (נספח 2).

 

שלב ב –

אפשרות א – בקשו מאחד החניכים לספר את הסיפור כיפה אדומה או כל סיפור מוכר אחר. במהלך הסיפור העירו הערות על הסיפור, השלימו אותו בעצמכם, הוסיפו פרטים, דייקו נקודות ובכלל הפריעו לחניך לספר את הסיפור כראוי (אפשר לבקש מראש מאחד החניכים שיעשה זאת במקומכם).

אחרי שהחניך יסיים לספר את הסיפור שאלו אותו:

איך הרגשת?

סביר להניח שהוא יגיד שהיה לו קשה שכל הזמן הפריעו לו ושהיה מעדיף למלא את המשימה בעצמו.

הסבירו לחניכים שככה בדיוק מרגיש עם ישראל בגולה ללא שלטון יהודי. לכל עם יש תפקיד בעולם, והתפקיד של העם היהודי הוא להפיץ את שם ה’ בעולם. כשאין מדינה יהודית, כשעם ישראל לא עצמאי ושולט שלטון עצמי, הגויים מפריעים לו כל הזמן למלא את ייעודו. מדינה יהודית מאפשרת לעם ישראל לעשות את מה שהוא אמור לעשות בצורה הטובה ביותר. כפי שאמר הרב דרוקמן: “העצמאות היא כלי לגילוי העצמיות” – רק כשאנו עושים דברים בעצמנו אנו מצליחים להביא את עצמנו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.

 

אפשרות ב – בקשו שני מתנדבים. אחד יקבל את תפקיד ה”בעד” והשני יקבל את תפקיד ה”נגד”. כל חניך בתורו יצטרך להציג טענות המבססות את עמדתו בנוגע למדינה יהודית. אפשר לחלק מראש טיעונים לכל נציג (נספח 3) כדי לסייע להם לעמוד במשימה.

לאחר הצגת הטענות שאלו את יתר החניכים:

מי שכנע אתכם יותר? אילו טיעונים היו חזקים יותר? מדוע?

שאלו את החניכים:

למה חשוב בכלל שתהיה מדינה יהודית? למה אי אפשר שנחיה באיזו מדינה שנרצה ופשוט נקיים מצוות? מה מטרת המדינה היהודית?

מדינה רגילה אינה גורמת לאדם אושר אמיתי, היא בסך הכול אוסף של אנשים שיש להם מטרה פשוטה משותפת, מטרה אנושית-ארצית: שיהיה להם נוח, שיסופקו להם הגנה ושירותים כמו חינוך, תרבות, בריאות וכו’.
אבל מדינת ישראל, כל הייעוד שלה הוא ייעוד אלוקי. מדינה כזאת גורמת לאדם אושר אמיתי, כי כל המטרה שלה היא להפיץ את שם ה’ בעולם, לגרום שה’ יהיה אחד ושמו יהיה אחד. מדינה היא הכלי הטוב ביותר למימוש הפוטנציאל הגלום באדם ולמימוש תרבותו. כפי שאמר הרב דרוקמן: “העצמאות היא כלי לגילוי העצמיות”. אם כן, מדינת ישראל היא אחד האמצעים של עם ישראל להפיץ את שם ה’ בעולם.

 

אפשרות ג –

קראו עם החניכים את הקטע משיחות הרצי”ה (נספח 4). כדאי להראות לחניכים את המילים כדי שיהיה להם קל יותר להתרכז. שאלו את החניכים:

מדוע לדעתכם הקמת מדינת ישראל היא “התגלות מלכות שמיים”?

 

שלב ג (מתאים לשבטים בוגרים בלבד):

שלחו לחניכים את ההודעה הזאת:

עד עכשיו דיברנו על שהקמת מדינה היא מצווה, אבל הרבה פעמים אנחנו רואים שיש דברים במדינה שאינם נעשים על פי ההלכה. אם כן, מה צריך להיות היחס שלנו למדינה שאינה פועלת על פי התורה? האם אנחנו עדיין צריכים להיות חלק ממנה?

שלחו לחניכים הקלטה שהכנתם מבעוד מועד ובה מסופר הסיפור שמופיע בנספח 5 (מדריכים משקיעים יותר יכולים להכין מראש סרטון שבו הם מציגים את הסיפור עם בני משפחתם), ואחר כך שלחו להם את ההודעה הזאת:

גם במדינה שלנו יש כמה “איוון”, ואנחנו, אם לא נהיה שותפים במדינת ישראל, אם נמשיך לישון כמו אנשי העיירה ולא נקום לסליחות, לא נצליח לעשות גם דברים חיוביים במדינה ולקדם אותה!

 

שלב ד:

אפשרות א – שלחו לחניכים את ההודעה הזאת:

כעת נערוך סבב, וכל אחד יאמר באיזו מצווה שקשורה להקמת מדינה הוא יכול להתחזק וכיצד.

אפשרות ב – שלחו את החניכים לקיים מצוות הפרשת חלה, שהיא מצווה התלויה בארץ ואנו מחויבים בה מדאורייתא רק כשרוב יהודי שולט בארץ.

אפשרות ג – קראו לכל חניך וחניכה לבטא את מה שלמדנו במהלך הפעולה בדרך יצירתית: שיר, קטע בחרוזים, הצגה, שלט וכדומה, ואמרו להם שמחר נערוך כאן תחרות, והחניכים יחליטו של מי הרעיון המוצלח ביותר.

 

נספחים

 

נספח 1 –

טאבו

 

מינוי מלך

שלטון

ראש ממשלה

לבחור

דוד

 

הפרשת חלה

לחם

בית מקדש

לשרוף

בצק

 

יובל

שמיטה

50 שנה

שחרור עבדים

שבע שנים

 

שמיטה

חקלאות

אדמה

שבע שנים

לזרוע

 

מחיית עמלק

עם

המן

מלחמה

אגג

 

הורשת הארץ

יהושע

מלחמה

נחלות

עמים

 

הקמת צבא

חיילים

מלחמה

מפקד

רמטכ”ל

 

 יישוב הארץ

יישובים

ערים

בתים

לגור

 

 

נספח 2 –

פניני הלכה, ספר העם והארץ, פרק ג (הרב אליעזר מלמד)

“ישנם שני צדדים במצווה הכללית של ישוב הארץ […] שהארץ תהיה תחת שלטון ישראל ולא תחת שלטון זר. אולם בכיבוש הארץ המצווה עדיין לא נשלמת, וצריך להוסיף את הצד השני, שהוא ליישב את כל הארץ בפועל, באופן שלא תישאר שממה […]

ביום ה’ באייר, חמשת אלפים תש”ח למניין שאנו מונים לבריאת העולם, בעת הכרזת המדינה, זכה עם ישראל לאחר אלפיים שנות גלות לחזור ולקיים את מצוות ישוב הארץ. שכן בעת הכרזת המדינה הוחלה הריבונות הישראלית על חלקים מארץ ישראל, ובכך התחלנו לקיים את המצווה שהארץ תהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת. ואף שגם לפני הקמת המדינה, כל יהודי שגר בארץ, קיים בעצמו מצווה אישית של ישיבה בארץ. אולם את עיקר המצווה, שהיא המצווה הכללית, שהארץ תהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת, עדיין לא קיימנו. גם בזמנים שגרו בארץ יהודים רבים, כל זמן שהארץ היתה תחת שלטון זר, את המצווה הכללית – לא זכינו לקיים”.

 

נספח 3 –

טיעונים בעד ונגד מדינה יהודית

 

בעד:

1. יש קידוש השם במדינה יהודית (צבא, כלכלה, חברה ותרבות)
2. מדינה יהודית מצילה יהודים מהתבוללות
3. מדינה יהודית מגינה על יהודים מפני צרות ופוגרומים
4. המון מצוות בתורה אפשר לקיים רק כשיש מדינה
5. מדינה יהודית מקבעת את הזכות שלנו על ארץ ישראל
6. כמו שיש לכל העמים מדינה, כך מגיע גם לעם היהודי

 

נגד:

1. מדינה יהודית גורמת לגויים לשנוא אותנו ולהילחם בנו
2. מדינה יהודית היא הפרה של שלוש השבועות (לא לעלות עלייה מאורגנת לארץ ישראל, לא למרוד באומות, לא להתפלל יותר מדי לה’ שיגאל אותנו)
3. אנחנו לא עם מספיק חזק או גדול בשביל להקים מדינה
4. המדינה חילונית, ולכן עדיף שלא להיות חלק ממנה
5. התפקיד של עם ישראל הוא להפיץ את שם ה’ בעולם, לכן הוא צריך לחיות בכל המדינות

 

נספח 4 –

מתוך שיחות הרב צבי יהודה, יום העצמאות ה-5

“בשנת התשט”ז, לפני ששים שנה, אמר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל: ‘צריך להרבות בשמחה בחג העצמאות, שמחה על גילוי השכינה ושיבת ציון ושמחה על ישראל הנבנית מחדש. כל בניינה, תקומתה וקיומה של מדינת ישראל ארוגים בניסי נסים שהקב”ה הראה לנו […] כלום אפשר היה לשער לפני חמישים שנה שהתורכים ששלטו בארצנו ביד רמה יגורשו ממנה לגמרי? וכלום אפשר היה להעלות על הדעת לפני עשר שנים שבריטניה הגדולה תאלץ לעזוב את שלטונה בארץ? […] כל טרקטור וכל טנק וכל אווירון המבצר את המדינה, יש בו קדושה אלקית, וכל חלק וחלק וכל פרט ופרט זהו גילוי של התוכן הלאומי האלקי של קדושת ישראל, גם אם חסרה אצל רבים התודעה הזאת שההשגחה העליונה היא היא שמכוונת ומנהיגה את הדברים, הרי זו היא מציאות, עובדה קיימת שאינה זזה ממקומה בין שמכירים בכך בין שאין מכירים בכך […] אמנם עוד לא נכבשה לנו כל הארץ, גם ירושלים מקדש מלכותנו עוד אינה כולה בידנו (הדברים נאמרו לפני מלחמת ששת הימים!), גם הכמות וגם האיכות של שלטוננו על ארצנו טעונות עוד השלמה ושכלול. אבל הקמת המדינה זוהי התגלות מלכות שמים, ועלינו להרבות בשמחה ביום העצמאות, שמחה על שזכינו להיות בארצנו העצמאית'”.

 

נספח 5 –

סיפור על איוון הרשע

יוסל הגבאי היה יהודי טוב. בכל בוקר היה משכים קום, הולך לבית הכנסת, מתקין את הספסלים לקראת התפילה, מניח את הסידורים המקומם ומכין תה חם למתפללים שהגיעו אט-אט לבית הכנסת. לאחר התפילה היה אוסף את הסידורים, מטאטא את הרצפה ונועל אחריו את בית הכנסת. יהודי פשוט היה יוסל, אך התמיד בעבודתו יום-יום.

ידוע היה בעיירה שיוסל אוהב את עבודתו, אך יותר מכול נהנה יוסל להעיר את יהודי העיירה לסליחות. כשהגיע חודש אלול היה קם בבוקר-בבוקר, עובר בית-בית, דופק על החלונות וקורא: “יהודים יקרים! סליחות! סליחות!”

ימים רעים באו, ויוסל הגבאי חלה ומת והניח אחריו אלמנה אומללה ושמונה יתומים קטנטנים. ימים עברו, חסכונותיה של האלמנה אזלו, ולא נותרה לה ברירה אלא לצאת לעבוד. במה תעבוד? בוודאי שתחליף את יוסל בעבודתו! בכל יום הייתה באה לפני התפילה ומתקינה את הספסלים, חוזרת לאחר התפילה ואוספת את הסידורים.

חודש אלול הגיע, והאלמנה לא רצתה לעשות זאת אך הייתה חייבת, ועוד לפני עלות השחר יצאה החוצה לעבור בית-בית ולהעיר את היהודים לסליחות. אומנם אישה נבונה הייתה, אך דבר אחד לא ידעה: שהבית בקצה העיירה הוא הבית של איוון. אותו איוון עזב את דרך הישר, עזב את דרך התורה, אכל טרפות ונבלות, התחתן עם גויה וכבר הרבה שנים שלא ראו אותו בבית הכנסת, קל וחומר שלא בחודש אלול ולא בסליחות. הלכה אותה אלמנה אומללה, דופקת על חלונו של איוון וקוראת: “יהודים יקרים! סליחות! סליחות!” הציץ איוון מבעד לחלון, רואה את אותה אלמנה. אומנם עזב את דרך הישר, אך מעט רחמים עוד נותרו בליבו היהודי. אמר לאלמנה לשוב אל ביתה ואל ילדיה, והוא יעשה את העבודה במקומה. ואכן כך היה.

עבר איוון מבית לבית, דפק על החלונות וקרא: “יהודים יקרים! סליחות! סליחות!”

דפק על חלונו של מוישה השוחט. “מוישה השוחט! סליחות! סליחות!” הציץ מוישה מבעד לחלון, ראה את איוון, רשע מרושע! ואמר לו: “אתה מעיר אותי לסליחות?! תתבייש לך!” טרק את החלון וחזר לישון.

המשיך איוון בעבודתו. הגיע לביתו של בנימין הסנדלר. דפק על חלונו וקרא: “בנימין הסנדלר! סליחות! סליחות!” הציץ בנימין מבעד לחלון, ראה את איוון, רשע מרושע! ואמר לו: “אתה מעיר אותי לסליחות?! תתבייש לך!” טרק את החלון וחזר לישון.

המשיך איוון בעבודתו כפי שהבטיח לאלמנה. הגיע לביתו של רפאל, מלמד תינוקות. דפק על חלונו וקרא: “רפאל מלמד תינוקות! סליחות! סליחות!” הציץ רפאל מבעד לחלון, ראה את איוון, רשע מרושע! ואמר לו: “אתה מעיר אותי לסליחות?! תתבייש לך!” טרק את החלון וחזר לישון.

באותו בוקר שום יהודי בעיירה לא קם לסליחות.