תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה: בחלק זה נלמד להתבונן על המציאות הקיימת.

פתחו את הפעולה במשחק: “כמה כחול יש בחדר?”
שאלו את החניכים שאלה פשוטה מאוד לכאורה: כמה דברים בצבע כחול (על כל גווניו) הם רואים בחדר.
נעשה תחרות בסבב. כל אחד ימנה חפץ כחול אחד שהוא רואה, ומי שמגיעים אליו ואין לו מה להגיד נפסל (אם עושים את זה בחדר בסניף שאין בו הרבה דברים אפשר להביא כל מיני דברים מהבית ולשים בחדר, לחפש חדר מתאים או לבחור צבע אחר). אפשר לשחק בכמה סבבים, ובכל סבב לבחור צבע אחר.

.שאלו את החניכים:

• שמתם לב לכל הדברים הכחולים האלה לפני ששאלנו?
• מתי היה לנו קל יותר להתמקד בפרטים?
• מה יכול לעזור לנו לשים לב אליהם יותר?

הניחו על הרצפה את המשפט “קול קרא והלכתי” כתוב בגדול וספרו לחניכים
השנה בחרה התנועה לעסוק בנושא “קול קרא והלכתי”. המשפט הזה מורכב מהמילים האלה: ‘קול’ – קול ה’ במציאות שאליו אנחנו צריכים להיות קשובים. ‘קרא’ – איך הקול קורא לנו? דרך הדברים שמתרחשים במציאות. ובשביל לשמוע את הקול הזה אנחנו חייבים לשים לב אליו, אחרת הוא יתפספס, ולא נזכה לשמוע אותו. ‘והלכתי’ – הלכתי משמעותו פעלתי.
שמעתי את קול ה’ שמדבר אלינו דרך המציאות, ומתוך כך אוסיף קומה: אחשוב מה צריך לעשות, במה עליי להתקדם ולהוסיף טוב בעולם.
זה בדיוק מה שעשינו עם התמונה! כל אחד מאיתנו קודם כול שם לב לפרט אחד בתמונה ואחר כך ניסה לראות מה הוא יכול לעשות באותו מצב. אנחנו נדרשים לזהות את קול ה’ הקורא אלינו במציאות, ולשם כך עלינו להיות קשובים ולאחר מכן לפעול בעקבותיו. אם דווקא אני שמתי לב למשהו, מה אוכל לעשות איתו?

חלק ב: “ויהי איש אחד מן הרמתיים צופים”

שחקו עם החניכים תופסת שרשרת. לתופס הראשון חבשו כתר שעליו כתוב השם ‘אלקנה’. בינתיים אין צורך להסביר לחניכים מדוע, זה יעורר בהם סקרנות לקראת ההמשך.

לאחר המשחק ספרו לחניכים:

בתקופת השופטים חי בארץ ישראל אדם ששמו אלקנה. הוא היה אדם טוב וצדיק. זו הייתה תקופה לא פשוטה: עם ישראל ישב בארץ ישראל, אך כל שבט ושבט היה עסוק בענייניו, וכל אדם היה עסוק בנחלתו ובמקום הפרטי שלו. לעם ישראל קמו אויבים רבים, והמצב המוסרי בעם היה קשה מאוד. הדעה הרווחת בעם אז הייתה “איש הישר בעיניו יעשה”. לא הייתה הנהגה משמעותית בעם, וכל אחד עשה כרצונו. הארץ הייתה מלאה בעבודה זרה, אבל החלק הקשה היה שהמשכן בשילה עמד על תילו, ועם ישראל לא הגיע אליו. לא עלה לרגל ולא ייחס לו את מעמדו הראוי. הייתה תחושה שעם ישראל בדרך למקום לא טוב.

• עצרו ושאלו את החניכים: מה הייתם עושים במקום אלקנה? מה אפשר לעשות במצב כזה?

לאחר שהחניכים יחוו דעה המשיכו בסיפור:
אלקנה, שהיה מגדולי אותו הדור, החליט שהוא מוביל אט-אט שינוי בעם ישראל. שינוי אמיתי, פנימי, מתוך הבנה של המציאות הקיימת ושל המצב של עם ישראל באותה תקופה. בסופו של דבר גרם המהלך לעם ישראל לחזור לעלות לרגל למשכן שבשילה, המלכות התחדשה בעם ישראל, ולאחר כמה דורות נבנה בית המקדש.
כיצד עשה זאת אלקנה? למדו יחד את המדרש על אלקנה (נספח 2).

הערה למדריכים: הסבירו לחניכים כל שלב במדרש וודאו שהם מבינים.

במקום ללמוד את המדרש אפשר להציג עם החניכים את המסופר בו.

סכמו את הסיפור על אלקנה: אלקנה שם לב למתרחש סביבו, הוא ראה את המצב של עם ישראל ושל המשכן בשילה ולא היה אדיש אליהם. הוא הבין שהמציאות קוראת לו לפעול ולגרום לשינוי. מתוך אמונה באלוקים הוא קם ופעל עד שהצליח להביא את כל העם למשכן. לגישה כזו בדיוק אנו שואפים.

סיכום:

בפעולה היום למדנו להתבונן בכל מיני מצבים שקורים סביבנו ביום-יום ולזהות שהמציאות מעבירה לנו מסר. בכל פעם עלינו לחשוב מה ה’ רוצה מאיתנו באותו מצב ולפעול בעקבות המסקנה, בדיוק כמו אלקנה, שנחשף לאותו מצב בדיוק כמו כולם בעם ישראל אבל קם ופעל לשינוי המצב.

נספחים

נספח 1 – תמונה

נספח 2 – אלקנה

אלקנה ואשתו בניו ואחיותיו וכל קרוביו היה מעלה עמו לרגל,
באים ולנים ברחובה של עיר, והיתה המדינה מרגשת, והיו שואלין אותן להיכן תלכו?

ואומרים לבית ה’ שבשילה, שמשם תצא תורה ומצות, ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך יחד?

מיד עיניהם משגרות דמעות. אומרים להם נלך עמכם? ואומרים להם הן,

עד לשנה הבאה חמשה בתים, לשנה אחרת עשרה בתים, עד שהיו כלם עולים.

ובדרך שהיה עולה שנה זו – לא היה עולה שנה אחרת, עד שהיו כולם עולים.

אמר לו הקב”ה אלקנה! אתה הכרעת את ישראל לכף זכות, וחנכתם במצות, וזכו רבים על ידך, אני אוציא בן ממך שיכריע את ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצות.

הא למדת שבשכר אלקנה – שמואל”.

(ילקוט שמעוני שמואל א, א רמז עז)