מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

תגידו, שמתם לב לאוכל?

תגידו, שמתם לב לאוכל?

סוג הפעולה
מתאים לגיל
נבטים | ניצנים
משך הפעולה
עד שעה
נושא
איכות הסביבה | קיימות
  • מתאים ליום חול
0 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

השבוע אנו עוסקים בערך הקיימות. ערך הקיימות הוא מונח רחב המתאר מצב של קיום חיים לאורך זמן מתוך ניהול נכון של המשאבים כדי שנוכל לשמור על כדור הארץ ועל מילוי צרכינו (הכלכליים, החברתיים והסביבתיים) בהווה ובעתיד. עלינו לחשוב איך המעשים שלנו היום ישפיעו על העתיד ולהבין שיש לנו אחריות כלפי הטבע והסביבה.

המזון שאנחנו אוכלים הוא הבסיס לקיום שלנו. הלכות רבות נקשרו בתורה לאופן אכילתו, מה מותר ומה אסור לאכול. מעבר לכך אחת ההלכות שקשורה גם למוסר ולמידות שלנו היא מצוות "בל תשחית". קיום העולם וערך האחריות המתבטא בו קשור בקשר הדוק למצוות בל תשחית, ובה נעמיק בפעולה.

מטרות הפעולה

  1. החניכים ילמדו על הקשר בין מצוות "בל תשחית" להשלכת מזון.
  2. החניכים יבינו את ההשלכות שיש לזריקת מזון ומהי האחריות שלהם בעניין זה.
  3. החניכים יחשבו על רעיונות שבאמצעותם הם יכולים למנוע מקרים של "בל תשחית" בסניף ובמפעלים תנועתיים.

 

ציוד: פתקים קטנים, פרי לכל קבוצה, דפים וכלי כתיבה

מהלך הפעולה

 

פתיחה: קטן אבל גדול

החביאו ברחבי החדר פתקים באותו צבע שבכל אחד מהם כתוב נושא אחר שקשור לקיימות (נספח 1). את הפתק ובו נושא הפעולה, "השלכת מזון", כתבו על פתק בצבע שונה.

* אפשרות אחרת: כתבו את כל הפתקים בכתב, ואת הפתק "השלכת מזון" כתבו בדפוס.

לאחר שהחניכים ימצאו את כל הפתקים בקשו מהם לשתף מה רשום להם בפתק. שאלו אותם: מה יהיה נושא הפעולה היום?

סכמו: במשימה הזו חיפשתם פתקים קטנים. התחלתם לשים לב לכל פרט בחדר, מה יש מתחת לכיסא, מאחורי השולחן, על הקירות ועוד. חלק מערך הקיימות הוא תשומת לב לפרטים הקטנים בסביבה, שלא תמיד אנחנו שמים לב אליהם.
נושא הפעולה שלנו היום הוא "השלכת מזון": נלמד איך תשומת לב לפעולה יום-יומית שאנחנו עושים כל הזמן יכולה להשפיע על קיומו של העולם שלנו!

 

 

שלב א: "בל תשחית"

בשלב זה תתמקדו במצוות "בל תשחית", במקורה ובמשמעות שלה.

שאלו את החניכים: מי יודע על מה אנו מצווים במצווה זו של "בל תשחית"?

חלקו לחניכים את הפסוקים מספר דברים (נספח 2) ואת ההסבר ממשנה תורה לרמב"ם (נספח 3).

שאלו את החניכים: מה משותף לכל האיסורים של "בל תשחית"? למה התורה אוסרת עלינו אותם?

הביאו קטע מספר החינוך על הסבר טעם מצוות "בל תשחית" (נספח 4).

סכמו: יש לנו כאן סיבה לאיסור של בל תשחית. התורה דורשת מאיתנו להיות אנשים טובים, לעשות מעשים טובים, כי זה ישפיע עלינו כבני אדם, על הנפש שלנו. התורה מטילה עלינו אחריות כלפי הסביבה שלנו ואוסרת עלינו להרוס דברים סתם כי התחשק לנו. עלינו לזכור כי לכל דבר יש תועלת ומשמעות.

 

 

שלב ב: שומרים או זורקים?

בשלב הזה תציגו לחניכים כיצד זריקת מזון נוכחת ומשפיעה על חיי היום-יום.

הציגו לחניכים סיטואציות ובקשו מהם להסתדר בשני צדדי החדר או להרים יד לפי מה שהם היו עושים:

  • הקומונרית השיגה תקציב לערב פיצה בשביל השבט. התקציב מספיק לחמישה מגשים יותר ממה שהשבט צריך. תקנו יותר או תשמרו את הכסף?
  • אתם אוכלים תפוח ורואים שיש עליו כתם. זורקים את התפוח או חותכים את הכתם וממשיכים לאכול?
  • נשאר אוכל אחרי סעודת שבת. האם שומרים בקופסה למחר או זורקים לפח כי אין כוח?
  • בפעולה חילקו חטיפים, ואתם רואים שילדים זורקים חצי שקית. אומרים משהו או מתעלמים?
  • נשארו הקצוות של הלחם. האם שומרים להכנת טוסט או זורקים?
  • נשארה חצי קופסת אורז. מוסיפים לארוחת צוהריים או לא טורחים כי "אורז של אתמול זה לא זה"?
  • אח שלכם התינוק אכל רק חצי בננה. שומרים את השאר לשייק או זורקים?
  • קופסת תותים שבחלקה יש תותים טובים ובחלק יש תותים 'עייפים' – שוטפים ובוררים או מתייאשים מראש?
  • הקורנפלקס כמעט נגמר, ונשארו רק הפירורים של הסוף. שומרים או זורקים כי "זה כבר רק פירורים"?
  • אכלתם רק חצי מהכריך בארוחת עשר. שומרים את השאר להמשך היום או זורקים?

 

סכמו:
הנושא של השלכת מזון ו"בל תשחית" פוגש כל אחד ואחת מאיתנו כמעט בכל יום ודורש מאיתנו לחשוב כיצד אנחנו מתייחסים אליו. מכל הדוגמאות ראינו שיש הרבה אוכל שמישהו היה יכול לאכול והוא פשוט הולך לפח. ספר החינוך, שקראנו קודם, מלמד אותנו להידבק בטוב ובתועלת, לחפש איפה אפשר להוסיף טוב בעולם במקום הרס והשחתה. בזבוז מזון קורה לא מרוע לב ומהשחתה, ותשומת הלב המיוחדת שאנחנו יכולים להקדיש למזון שסביבנו יכולה להוסיף טוב ותועלת לעולם ולעזור לנו להשתדל להיות אנשים טובים יותר.

 

*את המשימה הבאה אפשר לעשות בקבוצות או במליאה – לבחירתכם.

בקשו מהחניכים לכתוב על פתקים אירועים בסניף ובתנועה (לדוגמה ארוחה סניפית, מסעות, מחנות) שלפי דעתם זורקים בהם הכי הרבה מזון, ולסדר אותם לפי סדר, מהאירוע שלפי דעתם זורקים בו הכי הרבה מזון עד לאירוע שזורקים בו הכי מעט.

חלקו את החניכים לשלוש קבוצות ובקשו מכל קבוצה לחשוב על פתרונות לשלושת האירועים שזורקים בהם הכי הרבה מזון.

כל קבוצה בתורה תכתוב על דף ותציג את הפתרון שחבריה חשבו עליו.

אחרי הסבב חזרו לפתרונות שהציגו החניכים בחלק הקודם ובקשו מהם לבחור בהצבעה שבטית בפתרון שיאמצו ויקפידו עליו.

 

 

שלב ג: המרוץ לצלחת

חלקו את החניכים לשלוש קבוצות, ולכל קבוצה תנו פרי שילווה אותה לאורך כל המסלול.

מטרת המרוץ א. על כל קבוצה להשיג כמה שיותר נקודות. ב. על כל קבוצה לשמור על הפרי בלי שייפול מהיד לכל אורך המסלול, זה ייתן להם נקודות בונוס. ג. להמחיש אבדן מזון בדרך חוויתית

פזרו ברחבי הסניף (או שלחו לכל קבוצה בוואטסאפ) הסבר על התחנה ועל המשימה שיצטרכו למלא כאשר יגיעו אליה (נספח 5).

לאחר סוף המרוץ אספו את החניכים והסבירו על אובדן מזון (פירוט למדריכים בנספח 6).

בקשו מכל קבוצה להסביר על שלב אחד מהמרוץ, וסכמו את תהליך אובדן המזון עוד לפני שהוא מגיע לצלחת: החקלאי, הסופר והמקרר.

סכמו: הבעיה של אובדן מזון גדולה מאוד, הרבה יותר מיכולתנו לטפל בה. יש בעולם ייצור מזון בכמויות גדולות ביותר, וזה גורם לאובדן מזון. אם ניישם את ההחלטות והפתרונות שחשבתם עליהם בתחילת הפעולה, וניתן את תשומת לב המיוחדת שאנחנו יכולים להקדיש למזון שסביבנו, זה יוסיף טוב ותועלת לעולם במעט שאנחנו יכולים להשפיע עליו. בהצלחה!

 

 

נספחים

נספח 1 – תוכן הפתקים

  • כלים רב-פעמיים
  • מזון בריא
  • ניקיון – שמירה על הסביבה
  • שימוש נכון במים ובחשמל
  • קנייה בחנות יד שנייה
  • הפרדת פסולת
  • קניית מוצרים מתוצרת הארץ
  • השלכת מזון
  • הקמת גינה קהילתית
  • מִחזור פסולת
  • כלים חד-פעמיים
  • הליכה ברגל
  • שימוש בשקיות רב-פעמיות

 

נספח 2 –

דברים כ, יט–כ

"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ"

 

נספח 3 –

רמב"ם, הלכות מלכים ו, יד

"ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בניין, וסותם מעיין, ומאבד מאכלות דרך השחתה – עובר בלא תשחית".

 

נספח 4 –

ספר החינוך, מצוה תקכט: שלא להשחית אילני מאכל במצור וכן כל השחתה בכלל הלאו

"נכנס תחת זה הלאו (האיסור) שלא לעשות שום הפסד, כגון לשרוף או לקרוע בגד או לשבר כלי לבטלה, ובכל ענייניים אלו ובכל כיוצא בם שיהיה בהם השחתה… שורש [=טעם] המצווה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה".

 

נספח 5 – תחנות המרוץ

תחנה ראשונה: החקלאי

בדיוק כמו שהחקלאי בודק את הפירות בפרדס ומוציא מהארגז את הפירות שבהם כתמים או פגמים, גם אתם הולכים לחפש פגמים. אבל לא בפירות אלא בסביבה שלנו!

עליכם להסתובב ברחבי הסניף ולאסוף עשרה לכלוכים: ניירות, עטיפות, שקיות, לכלוך על הרצפה או דברים שצריך לסדר.

רק כשתחזרו ובידיכם עשרה פריטים כאלה – תוכלו להמשיך לתחנה הבאה.
תחנה זו מזכה ב10 נקודות.

 

תחנה שנייה: החנות

בסופרמרקט אנשים בוחנים את הפירות לפי מה שהם רואים – אם לפרי יש כתם קטן, הוא נשאר על הדף. גם אם הוא טעים ובריא איש אינו קונה אותו, והוא נזרק.

עליכם להציג את הפרי שלכם כאילו מוכרים אותו בחנות.

הכינו פרסומת מצחיקה שמציגה את הפרי בצורה הכי מפתה שיש – כמו בטלוויזיה!

אפשר לעשות הצגה, שיר, דיבור ישיר למצלמה – כל מה שיעורר רצון לקנות את הפרי.
הפעילו סטופר של 10 דקות. זה הזמן המינימלי לביצוע התחנה.
תחנה זו מזכה בניקוד של 10, 8, 6 נקודות (כל קבוצה ניקוד אחר, לפי קריטריונים של: מקוריות, עניין ושיתוף פעולה)

 

תחנה שלישית: המקרר

במקרר שלנו לפעמים נשכחים פירות, ירקות ומוצרים שקנינו, וככה הם נרקבים, מתקלקלים ונזרקים. זה קורה פשוט כי שכחנו מהם.

"מה במקרר?" עכשיו תקבלו רשימה של עשרים מוצרים, ויש לכם דקה לקרוא ולזכור את המוצרים שברשימה.

כל קבוצה, על פי סדר ההגעה שלה, תקבל הזדמנות אחת לומר את רשימת המצרכים שיש במקרר.

רשימת מוצרים: לחם, פסטה, אורז, קמח, סוכר, מלח, אגס, קלמנטינה, מלפפון, עדשים, חומוס, שעועית, שמן זית, ריבה, חלב, יוגורט, גבינות, ביצים, דגים

בתחנה זו מקבלים ניקוד לפי מספר המוצרים שהקבוצה זכרה.

בונוס: קבוצה שהפרי שלה לא נפל לכל אורך המסלול מקבלת 10 נקודות בונוס.

 

נספח 6 – אובדן מזון

אובדן מזון הוא מושג בכלכלה התעשייתית הנוגע למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות התקלקל או לא נאכל. אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת האספקה של המזון, בשלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, וגם בשלבי הקמעונאות והצריכה. מקובל להפריד בין אובדן מזון הנוגע לאיבודי מזון בשלבי הייצור, העיבוד והשיווק, ובין זריקת מזון תקין על ידי צרכנים.

במדינות בעלות הכנסה נמוכה מתרחש רוב אובדן המזון בשלבים הראשונים של הליכי הייצור: בשלבי הגידול בשדה, האחסון והעיבוד. ואילו במדינות מפותחות יותר מ-100 ק"ג לנפש בשנה בממוצע הופך לפסולת בלי שנוצל לאחר שנרכש (על פי ויקיפדיה).

כ-38% מהמזון שמיוצר בישראל, כלומר קצת יותר משליש ממנו, נזרק עוד לפני שהוא מגיע לצלחת. לדוגמה, אחד משלושה תפוזים שנקטפו מהעץ עומד להיזרק עוד לפני שיגיע לצלחת.

דעתך חשובה לנו