איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת
פעולה ממערךלאחר שבפעולה הקודמת ביררנו את הערכים החשובים לנו מתוך מכלול הערכים ותפיסות העולם הקיימות, בפעולה הזאת נחשוב מה קורה כאשר שני ערכים שאנו מאמינים בהם מתנגשים: מה עושים כשצריכים לבחור דרך אחת?
הניחו על הרצפה אוסף כרטיסיות שעל כל אחת מהן כתוב ערך אחד. הניחו על הרצפה גיליון נייר שעליו שלושה ריבועים זה בתוך זה והסבירו לחברים את כללי המשחק:
אוסף ערכים:
אדיבות, אהבה, אומץ, אופטימיות, אושר, אותנטיות (להיות אמיתי עם עצמך), אחדות, אחריות, איזון, אכפתיות, אמון, אנושיות, דמוקרטיה, הקשבה, השפעה, התיישבות, הישגיות, החלטיות, הנאה, נדיבות, סיפוק, נוחות, נתינה, סבלנות, חמלה, ידע, יופי, יושר, נחישות, מנהיגות, כבוד האדם, התפתחות, הצלחה, עדינות, עוצמה, תורה, עבודה, ארץ ישראל, ביטחון, קיום מצוות, קלילות, שמחת חיים, רצינות, שלווה, שאפתנות, שוויון, תעוזה, תפילה, תקווה, חברות, רכות, תרומה לחברה, אגואיסטיות, שליטה.
בקשו מהחברים להתנסות בעצמם בהכרעה בין שני ערכים שהם מאמינים בהם. חלקו את השבט לשלוש קבוצות קטנות ותנו לכל קבוצה אחת מהסיטואציות המצורפות (נספח 1). בקשו מהחניכים לדון בסיטואציה ביניהם ולהכריע כיצד היו נוהגים, ולאחר מכן להציג את הסיטואציה לחבריהם (כדאי לתת לכל קבוצה מעט אביזרים שיהפכו את ההצגה לחיה וכיפית). לאחר כל הצגה פתחו דיון בין החברים על דרכי ההכרעה בהתלבטויות אלו.
מטרת האדם בחייו היא להעמיד חזון, מטרה לחייו ולהשתדל לעצב את המציאות על פי חזון זה. כישלון גדול הוא אם נגרר האדם אחרי המציאות ומפקיר את תוכן חייו לידי המקרה. גם כאשר קיימים קשיים גדולים לעצב את החיים על פי האידיאל והחזון, חייבים לעשות ניסיונות כדי לממשם ולהשפיע על החיים בהתאם לחזון ולערכים. אמונה אשר אינה מנסה להשפיע על החיים- אמונה מתה היא! כך נאמר בכתוב: “באין חזון יפרע עם” (משלי כט, יח)”.
מכתב של איתן החניך לגדעון המדריך שלו:
גדעון.
אתה יודע שאני שמח תמיד לבוא לפעולות שלך ותמיד לוקח מתוכם נקודות למחשבה, איתי הביתה. אותם מחשבות מעסיקות אותי כל השבוע אחר כך. בשבוע שעבר, בעקבות אותה הפעולה על הערכים שהעברת נהיה לי בלגן בתוכי. אני יושב כאן עכשיו בחדר שלי, ומנסה באמצעות המכתב לסדר את כל הבלגן בתוכי. דיברת בפעולה על ערכים, על איך בנויים חיים שהיסודות שלהם והתמרורים שלהם הם ערכים שונים, ואני הרגשתי בתוכי כל הפעולה שאתה ממש צולף בי. אני יודע שהטיפוס אליו התכוונת בפעולה הוא אני. זה שזורם עם החיים ולא מכוון אותם לשום מקום מוגדר, ערכי. זה לא שאני אדם רע או משהו כזה, אני יודע שלא, אבל ערכים תפיסות עולם, אמונות, כל זה נשמע קצת גדול עלי. ועדיין – המילים שדיברת בסוף הפעולה ממש נגעו בי. הרגשתי איך אני רוצה להצליח, לדעת במה אני מאמין, מהם הערכים שלי. אני מבקש עזרה, אולי זה נשמע לך קצת מוזר, אבל בכל זאת, אני יודע שיש לי ערכים ובכל זאת לא יודע להגדיר במדויק מה הם.
הלוואי שתוכל לעזור,
איתן
לאחר הקראת המכתב שאלו את החברים:
לפניכם סיפור שהתרחש לפני כמה שנים באחת האוניברסיטאות בארץ, הממחיש היטב את הפער האפשרי בין הערכים. הסיפור מסופר בקצרה, ומובן שאפשר להרחיב ולהסביר כמידת הצורך כדי שהנקודה תהיה ברורה.
באחת האוניברסיטאות הנחשבות ביותר בארץ עובד מרצה בכיר ונחשב בחוג למשפטים, שהנושא האהוב עליו ביותר הוא אתיקה. פירושה של מילה זו הוא הערכים והמוסר העומדים ביסוד עולם המשפט. לפני כמה שנים נתפס המרצה, נשוי ואב לארבעה, בוגד באשתו עם אחת הסטודנטיות שלו מהקורס לאתיקה. הארץ געשה ורעשה בעקבות הסיפור: כיצד ייתכן שאדם המקדיש את כל חייו ללימוד על ערכי המוסר העומדים ביסוד עולם המשפט עושה מעשה כל כך לא מוסרי ובוגד באשתו? כאשר נשאל הפרופסור בעניין הזה הייתה תשובתו: “האם פרופסור למתמטיקה צריך להיות מרובע או משולש בגלל שבזה הוא עוסק כל היום?!”
חלקו לכל חבר וחברה שני פתקים (בשבטים קטנים חלקו כמה פתקים לכל אחד), והחברים ייצרו משחק זיכרון. באחד הפתקים הם יכתבו משהו שהם מאמינים בו – ערך, אידיאל, כותרת (לדוגמה: “ואהבת לרעך כמוך”)ף ובפתק האחר יכתבו ביטויים מעשיים לסיסמה (לדוגמה: לא לדחוף בתור לאוטובוס, לעזור לחברה גם כשממש אין לי כוח, לא להתפרץ לדברים של מישהו אחר). אחרי שכל החברים ימלאו את הפתקים שלהם ערבבו את הפתקים על הרצפה ושחקו משחק הזיכרון בשתי קבוצות. בכל פעם שייווצר זוג, החבר שכתב את הזוג יקרא את הזוג ויסביר מה כתב.
בעת תהליך ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון נקרעה הציונות הדתית על גווניה בהתנגשויות בין ערכיה. הייתה אז מלחמה על ערכים רבים, ובכל מקום ובכל שלב נדרשנו לבחור מה הערך שכרגע חשוב לנו יותר ואיתו אנחנו הולכים. ההכרעות שהציבור הציוני-דתי היה צריך להכריע אז הביאו את בירור האידאולוגיה לשיא.
בשלב זה נביא את החברים לדון בסוגיות שאיתם נפגשה הציונות הדתית בזמנו מתוך שותפות וחיבור לאירוע. כדי להכניס את החברים לאווירה ולחבר אותם לגוש קטיף ולתהליך ההתנתקות הראו להם כמה סרטונים בעניין מהמאגר המצורף (נספח 2). כדאי לבחור סרטון אחד שמראה את גוש קטיף בתפארתו, סרטון אחד שסוקר את תהליך ההתנתקות עד סוף שלב הפינוי ושניים עד ארבעה סרטונים שמציגים סוגים שונים של מאבק בתוך הגוש (אריזה מוקדמת ופרידה מכובדת מהבתים, מלחמה בידיים על הבית, חיבוק החיילים ושותפות איתם בכאב, ‘מאמין וזורע’, מאבק פוליטי, הסרת גדר הביטחון, תפילה, התנתקות מהמדינה וכו’).
לאחר שהחברים ייכנסו לסיפור ולאווירה, כנסו את כולם סביב שולחן וקיימו דיון שיתנהל כמו ישיבת מזכירות של המושב (בשבטים גדולים התחלקו לשניים-שלושה שולחנות, וכל שולחן ייצג מושב אחר מגוש קטיף).בחרו באחד מיישובי גוש קטיף. הציגו תחילה את המושב כדי שהחברים יכירו את המקום והתנהגו כיושבי ראש המזכירות ומנהלי הישיבה.
במהלך השיבה העלו כמה שאלות שבהן ידונו תושבי היישוב. חשוב לנהל את הישיבה כך שהדיון יהיה על הבחירה בין ערכים ולא יימשך לכל מיני כיוונים אחרים.
בתור מנהלי הישיבה ודאו שכל חברי השבט משתתפים בדיון, שהדיון נסוב סביב שאלות אידאולוגיות ושהחברים מצליחים לראות את מגוון הזוויות לכל בחירה שלהם. בעת הצורך הציגו להם צדדים שהם אינם חושבים עליהם (בנספח 3 מצורפים כמה עזרים לדיון).
בסיומו של הדיון חשוב להזכיר שוב שהרעיון לא היה לתת תשובה לבעיות אלא להבין את הקושי ואת החשיבות בשאלות הללו. דברו עם החברים על הצורך לפעול מתוך בירור אידאולוגי ולא מתוך אדישות, שאננות וזרימה עם מה שיש.
מקרה 1:
משה הוא הגנן של משפחת לוי. תחילת העסקתו של משה הייתה לפני שנה, כאשר הגנן הקודם מצא עבודה בעירייה, ומשפחת לוי חיפשה נואשות אחרי גנן. כבר במפגש הראשוני עם משה ראתה אם המשפחה שמשהו אצלו לא לגמרי בסדר, ועם הזמן התברר שמשה סובל מהפרעה נפשית שאינה מאפשרת לו להיקלט במעגל העבודה הרגיל. משפחת לוי שמחה על האפשרות לעזור למשה ולהעסיקו באופן פרטי בגינת ביתם. עברו חודשיים והגינה של משפחת לוי נראתה מוזנחת מתמיד: משה אומנם הגיע לגינה פעם בשבוע, כפי שסיכמו איתו, ואת הזמן בגינה הוא ניסה לנצל היטב: גזם ושתל והשקה את הגינה, ובכל זאת מומחה גדול הוא לא היה והגינה כנראה הרגישה זאת.
האם לפטר את משה?
מקרה 2:
דוד הוא בחור בכיתה י”ב הלומד במקיף אשדוד. בשנה האחרונה דוד התחזק מאוד והחליט ללכת בשנה הבאה לישיבה, ללמוד תורה. חשיבותה של שנה זו בעולמו של דוד גדולה: הוא רוצה ללמוד איך לומדים גמרא, רוצה ללמוד אמונה ולבנות את עולמו הדתי. לפני שבועיים ההורים של דוד שאלו אותו מהן תוכניותיו אחרי התיכון, ודוד החליט לשתף אותם ברצונו ללכת ללמוד. התגובה לא איחרה לבוא: ההורים של דוד כעסו מאוד ואמרו לו שעליו להזדרז בחיים כדי שיוכל לפרנס בכבוד את המשפחה שיקים, ועם כל החשיבות שיש ללימוד תורה, יש סדרי עדיפויות בחיים. אבא של דוד ממש נפגע וטען שהוא כל חייו משקיע את זמנו כדי לגדל את דוד ולפרנס אותו, ושמבחינתו ההחלטה של דוד היא ממש סטירת לחי על כל השנים וכל המאמץ.
מה על דוד לעשות?
מקרה 3:
שלומי הוא חייל מצטיין בגולני. מאז ששלומי זוכר את עצמו הוא חולם להיות חייל בצבא ההגנה בישראל. החלום הזה מלווה אצל שלומי בהמון אמונה שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי ושצריך להגן עליה מפני כל האויבים הערבים שמנסים להשמיד אותם יום-יום. המנון המדינה ממש גורם לשלומי לבכות: “להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים”. איזה יופי של מילים! הן מבטאות ממש את כל מה שהוא מאמין בו. ובכל זאת החודשים האחרונים של שלומי בצבא היו החודשים הכי לא קלים שעברו עליו אי פעם. תוכנית ההתנתקות עומדת בפתח והצוות של שלומי צריך לעמוד במעגל שמגרש את יהודי גוש קטיף מהבית שלהם. שלומי קרוע בתוכו: כיצד יוכל לסרב פקודה למפקד שלו שאותו הוא מעריץ כל כך? ומצד שני, כיצד יוכל לבצע את הפקודה שנוגדת את השקפת עולמו?
מה על שלומי לעשות?
תוכנית ההתנתקות, מדור סרטים – ערוץ שבע
שאלות:
משפטים שאפשר לפזר:
דמויות: