איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת
פעולה ממערךבפעולה האחרונה בנושא נלמד איך לבחור בזהות החברתית שלנו ולא להיסחף עם הזרם, לבחור מה אנו לוקחים מהחברה ומה לא. נבין שהמעגלים החברתיים שלנו אינם חייבים להיות זהים לנו ויכולים להיות שונים ומגוונים. נלמד איך להתנהל בצורה שתאפשר לנו לגדול מהמעגלים שסביבנו, להיות מושפעים מהטוב שבכל מעגל וללמוד ממנו ולהימנע מהשפעות שאיננו רוצים בהם. בסיכום הפעולה נסכם את המהלך כולו וכל חבר וחברה ייתנו ביטוי אישי לתהליך שעברו במהלך המערך.
חלקו את השבט לקבוצות. המשימה: להשיג הגדרות רבות ככל האפשר למושג ‘בחירה’.
החברים רשאים להשתמש בטלפונים, לבדוק במילונים ובספרייה ועוד.
לבסוף הקריאו להם את הגדרה המילונית של מילון אבן שושן: “בחירה – רצון חופשי, כיוון מעשיו של האדם לפי שיקול דעתו שלו”.
המסקנה העולה מההגדרות למושג ‘בחירה’ היא שבחירה נעשית מתוך מודעות, מתוך זיהוי המצב. לתינוק כמעט שאין בחירה חופשית באמת. הוא אינו יודע לזהות את המצב, את צרכיו, את הפתרונות למצוקותיו. אין לו יכולת לבחור במצב. השלב הראשון בבחירת מעגלים חברתיים הוא להיות מודעים למעגלים שסביבנו ולזהות את האפשרות לבחור.
פרסו על הרצפה נייר רצף או גיליון בריסטול ובקשו מהחברים לכתוב מעגלים חברתיים שהם משתייכים אליהם, וכל מעגל להקיף בעיגול. אתם יכולים לעזור להם אם הם הרעיונות שלהם מצומצמים.
רעיונות למעגלים: כיתה, שבט, חברים מהבניין, חברים של אח שלי, בני דודים שבסביבת הגיל שלי, החבורה שלי מבית הספר, השכבה, המגמה, הצוות שלי (נחשון, ארגון או הדרכה), חבר’ה שמתנדבים איתי באותו מקום, חוג שאני משתתף/פת בו, החבר’ה מההסעה, הנוער של היישוב או השכונה, חברים מקבוצות פייסבוק, החדר שלי בישיבה/באולפנה, החבר’ה שאני משחק/ת איתם כדורגל/כדורסל, קבוצות שנוצרו בקבוצות ווטסאפ למיניהן, וכן הלאה.
אחרי שהדף יתמלא בקבוצות השתייכות בקשו מהחברים לבחון את הקבוצות ולחשוב על כל הקבוצות הנוגעות אליהם.
חלקו לכל אחד דף ובקשו מהם לחלק את הקבוצות לכאלה שחשובות להם והם מרגישים שהם צומחים ולומדים מהן, כאלה שהם לא מרגישים שמשמעותיות להם וכאלה שהם מרגישים שקשה להם להיות חלק מהחבורה הזאת והיא משפיעה עליהם השפעה שהם אינם אוהבים.
חלקו את השבט לשלשות; כל שלישייה תצטרך להכין דף המלצות לשבט לזיהוי השפעות חברתיות. חלקו לחברים את הטופס המצורף (נספח 1). לאחר שכל הקבוצות ימלאו את הטופס בקשו מהחברים לשתף בהמלצות. הסבירו שאחרי הזיהוי מגיע שלב הבחירה, כי רק אחרי שאנו מצליחים לזהות בזמן אמת שאנו מושפעים, אנו יכולים לומר לעצמנו במה אנחנו בוחרים – האם להמשיך עם ההשפעה או להתנגד לה ולשנות את ההתנהלות שלנו.
קראו את הקטע של ג’ים רוהן (להלן). שאלו את החברים מה הם חושבים עליו והאם הוא ישים. כדאי לחלק לחברים את הקטע במחזיק מפתחות או במגנט שיכול ללכת איתם לכל מקום.
“אתה חייב לשאול את עצמך בעקביות את השאלות הבאות: מי האנשים שבסביבתי?
מה הם עושים לי? מה הם גורמים לי לקרוא? מה הם גורמים לי לומר?
לאן הם גורמים לי להגיע? מה הם גורמים לי לחשוב?
והכי חשוב, איזה אדם הם גורמים לי להיות?
ואז שאל את השאלה החשובה ביותר: האם זה בסדר מבחינתי?
זכרו – החיים לא נעשים טובים יותר במקרה, הם נעשים טובים יותר על ידי שינוי” (ג’ים רוהן)
קראו עם החברים את השאלה המצורפת (נספח 2) ושאלו מה הם היו עונים לשואלת. אחרי שיציעו רעיונות משלהם קראו את תשובת המשיבה.
פרקו את התשובה לארבעה כלים (לפחות) להתמודדות עם השפעות חברתיות.
התעסקתם במעגלים החברתיים שלכם וראיתם שאתם משתייכים לכמה וכמה מעגלים חברתיים שאל כל אחד מהם יש לכם יחס אחר. חלק מהמעגלים אתם יכולים לבחור שלא להשתייך אליהם, אבל חלקם הם חלק מחייכם ואין לכם אפשרות לבחור אחרת או שזאת האפשרות הלא נכונה. לכן חשוב לדעת גם איך להתנהל בכל קבוצה: מה לעשות כדי לקבל מכל קבוצה את הטוב שבה, את ההשפעות החיוביות בעינינו, ואיך להתנהל בקבוצות שחשובות לנו אך שונות מאיתנו באורח חייהן ואיננו רוצים להיות מושפעים מהתרבות שלהם (שפה, לבוש, בילויים וכו’), איך לשלב בין החברות, לדעת לשמוח מהן ובתוך כל ההשפעות האלה להישאר אדם עצמאי.
נציג בפניכם כמה אפשרויות לאיסוף העצות הנדרשות כדי להצליח בשלב הבירור החשוב שהגעתם אליו. בחרו את האפשרות הטובה בעיניכם, שלבו בין האפשרויות או חשבו על דרכים משלכם. בהצלחה!
עצות מעשיות:
מתוך הבנה שהזהות שלנו משתנה כל הזמן ולכן מחייבת בירור תמידי, כתבו מכתב מהמקום שאתם נמצאים בו היום אל מי שתהיו בעוד חצי שנה. ספרו על המערך שעסק בזהות חברתית, על המסקנות של החברים מהמערך, על הדברים שהתחדשו להם על עצמם ועל יחסם להשפעות של המעגלים שסביבם, על הבחירות במעגלים שונים ועל דרכי התנהלות עם כל אחד.
בקשו מעצמכם של עוד חצי שנה לבחון שוב את הדברים החשובים שעסקתם בהם במערך כדי שלא יעברו לידכם.
לצורך המשימה חלקו לחברים דפי שורות, הפעילו בחדר מוזיקה נעימה ובקשו מהם לכתוב לעצמם מכתב שיקראו בעוד חצי שנה. לפני שיתחילו כדאי להזכיר לחברים את המהלך של שלוש הפעולות האחרונות ולהסביר את חשיבות המכתב ומה אתם רוצים שיפרטו בו.
לאחר שיסיימו יכניס כל אחד את המכתב למעטפה, יסגור אותה, יכתוב את שמו עליה וייתן לכם, המדריכים. הכניסו לעצמכם תזכורת בטלפון לחלק את המכתבים בעוד חצי שנה.J
טופס זיהוי השפעות חברתיות
חברים יקרים! עליכם להכין דף המלצות לעצמכם ולחבריכם איך לזהות שאתם נמצאים במצב מושפע מהחברה (אתם במצב מסוים, ותגובתכם ופעולתכם מושפעות מהחברה ולא מעצמכם). אל תכתבו האם זה טוב או רע, האם במצב הנ”ל זה בסדר להיות מושפעים או לא, אלא רק איך לזהות מתי אתם מושפעים מהסביבה.
1.
2.
3.
4.
5.
שו”ת
שאלה:
שלום,
אני כל היום מתעסקת במה החברה חושבת, אומרת או תגיד אם אני אעשה כך או כך. אני ידעת שזה לא טוב לי אבל לא יודעת איך להפסיק לחשוב על כך. אשמח שתייעצו מה דעתכם בנושא…
תודה רבה רבה!
תשובה:
שלום יקרה!
המצב שאת מתארת הוא מצב לגיטימי והוא קורה הרבה לבני נוער. כן, תתפלאי, לא רק את חושבת על ´מה יגידו ועל מה יחשבו´. בגילאי גיל ההתבגרות אנחנו עסוקים בלעצב את אישיותנו, בלחשוב מה אנחנו רוצים להיות ולאן פנינו מועדות, כל אחד בתוך עצמו. אבל, משום שהנפש אינה יציבה והחלטית בפני עצמה אנחנו “נעזרים” לשלילה בדעת החברה עלינו. כמובן שזה לא טוב, אדם שהוא שפוט לדעת החברה עליו הוא לא יתקדם לא שהוא באמת רוצה אלא לאן שהחברה רוצה, הוא ירגיש שחייו נחמצים כי הוא לא עושה מה שהוא רוצה באמת. אדם כזה גם לא מוציא את כוחותיו לפועל בצורה הכי טובה כי הוא נתון להשפעות החברה ולא לרצון עצמו.
את כותבת שאת מבינה שזה לא טוב. [זו כבר חצי דרך! אדם שמודע לעצמו, יכול להתקדם ולצאת מהמצב שהוא נמצא בו.] אדם שלא מודע למשל, לכך שהוא נתון להשפעות החברה כל הזמן לא יכול לא להיות מושפע. כי הוא בכלל לא יודע שהוא מושפע.
אז את בעצם אומרת, אוקי, הבנתי את זה, אבל מה תכל´ס, איך אני יכולה להיות אני ולא להיות מושפעת מדעת החברה עלי כל הזמן?
ראשית, חשוב לדעת שאנחנו לא יכולים לצמצם לגמרי את השפעת החברה עלינו. מכיוון שאנחנו טיפוסים חברתיים, חיים עם אנשים כל הזמן, חשוב לנו להיות ליד מי נעים לנו ליד מי שנעים לנו לידו ושאנחנו יודעים שהוא אוהב אותנו. ואולי יותר מזה שהוא רואה אותנו כמשהו מיוחד, מכיר אותנו.
בנוסף לכך, [יש השפעות חיוביות שאנחנו מקבלים מהחברה]. אנחנו מקבלים נבנים מהחברה. לדוגמה, כשאני לומדת מחברה לדון לכף זכות, זו השפעה חיובית – “איזהו חכם הלומד מכל אדם” (מסכת אבות).
אז, רגע יש כאן קונפליקט, להיות מושפע או לא להיות מושפע מהחברה?
כדי להיות מושפע מהחברה ´לטובה´, לפני כן, כדאי לפתח ישות עצמאית בעולם. זאת אומרת לברר עם עצמנו [מה אני רוצה להיות?, מהי המטרה שלי בחיים? לאן אני רוצה להגיע?] ואח”כ ההשפעות מהחברה צריכות להיות מותאמות למטרה שהצבנו לעצמנו. הכוונה היא שנברר עם עצמנו אם כל השפעה תואמת את המטרה שלי, אם כן, אין סיבה שלא לאמץ בשתי ידיים את ההשפעה, אבל אם לא, אז אין לנו סיבה לקחת את ההשפעה הזו הרי היא לא תואמת את המטרות שלנו, אנחנו רוצים להיות עקביות במטרה שלנו.
אפשר להציע “תרגיל” קטן שיכול לסייע לפתח אישיות משל עצמנו שלא תלויה בדעת אחרים.
קחי לך כמה דקות ביום, או אולי אפילו יותר. קחי מצב מסוים שבו לא הצלחת “להיות את” ו”הלכת ע”פ מה שחושבים עלייך”. תדמייני אותו קורה שוב, רק הפעם תדמייני את התגובה ה”אמיתית” שלך, מה שבאמת היית רוצה לעשות/להגיד/לחשוב ופשוט לדמיין את התסריט האמיתי קורה בראש שלך. יכול להיות שבהתחלה את תהיי קצת מופתעת אלו דברים “יוצאים” לך. כמובן, שאחר כך אפשר להתבונן בזה ולשאול את עצמך האם זו התגובה הנכונה, עיקר העניין הוא שנתת ביטוי, ולו רק בדימיון, לאישיות שלך, וזה מה שחשוב.
הרעיון של התרגיל הזה [להרגיל את הנפש שלך להיות חופשיה, לחשוב בצורה עצמאית ואח”כ גם לפעול על פי החשיבה העצמאית שלך.] את יכולה לחשוב בעצמך על ´תרגילים´ נוספים שמתאימים לך שהולכים על הרעיון הזה.
תמשיכי להתפתח את אישיותך בשמחה ובנחת, את בדרך הנכונה! ותעלי מעלה מעלה.
מוזמנת להמשיך לשאול ולהגיב על הדברים במייל שמופיע כאן למטה.
הרבה שמחה וטוב,
רינת rinathaber@gmail,com
התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
י”ט בתמוז ה’תשע”ה