תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א'

הניחו על הרצפה גזירי עיתונות וכתבות המבטאות את הלך הרוח בחלקים בעם ישראל בתקופה האחרונה (נספח 1).
בקשו מכל חבר לעמוד ליד הכתבה שהוא הכי מזדהה איתה.
אמרו לחברים להביט סביב ולשים לב לחברים (אולי כמה חברים עומדים ליד אותה כתבה? אולי יש כתבות שלא עומדים לידן בכלל?)
בקשו מכמה חברים לשתף בנוגע לבחירה שלהם. למה עמדו דווקא ליד הכתבה הזאת? מה היא מבטאת בעיניהם? היכן הם מרגישים את ההזדהות עם הכתוב?
תוכלו לתת הזדמנות לשאר החברים לשאול על הבחירה, להזדהות איתה או להתנגד לה.

שלב ב'

קראו או בקשו מאחד החברים לקרוא משנה ממסכת אבות (נספח 2).
שאלו את החברים: האם מישהו מכם חווה אי-פעם מחלוקת לשם שמיים? אולי עם חבר שחשב אחרת על נושא מסוים, אולי כמובן בפתירת סוגיה בגמרא או בלימוד?
שאלו את החברים עוד שאלה למחשבה: האם אתם מרגישים שהלך הרוח והשיח הציבורי מנוהלים בדרך של מחלוקת לשם שמיים?
קראו את הקטע של הרב קוק (נספח 3).
שאלו את החברים שאלה. הניחו להם לחשוב קצת, ואחר כך דונו בה: מהם היתרונות של מחלוקת לשם שמיים מעבר לכך שסופה להתקיים? איזו דרך היא דרך של מחלוקת לשם שמיים? מהו שלום אמיתי? האם באמת נחוצות כל הדעות? יש דרך במציאות היום ל"ריבוי של השלום", כדברי הרב?

שלב ג'

קראו או בקשו מאחד החברים לקרוא את הקטע של הרב חננאל אלרן על מעמד הר סיני (נספח 4).
דונו עם החברים: על פי הקטע, איזה פלא קרה דווקא במעמד הר סיני, וכיצד הוא קשור אלינו היום?
כיצד אפשר ליצור מחדש את הפלא הזה בימינו? על אילו דברים לדעתכם אי אפשר לעבור לסדר היום כאשר כל העם אינו מאוחד? מה הקו האדום בחלוקה למחנות בעם ישראל?
והעיקר: מה תפקידנו במציאות כזאת? כיצד אנחנו, חברי חבריא ב' בתנועת בני עקיבא מסניף _____, יכולים לתרום לפלא שבו אי אפשר להתקיים ללא חיבור של כל העם יחד? איפה המקום שלנו בניהול מחלוקת לשם שמיים?

נספחים:

נספח 1 – גזירי עיתונות

נספח 2 – משנה, אבות ה, יז

כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו.

נספח 3 – סידור עולת ראי"ה

יש טועים שחושבים, שהשלום העולמי לא יבנה כי אם על ידי צביון אחד בדיעות ותכונות, ואם כן כשרואים תלמידי חכמים חוקרים בחכמה ודעת תורה, ועל ידי המחקר מתרבים הצדדים והשיטות, חושבים שבזה הם גורמים למחלוקת והפך השלום. ובאמת אינו כן, כי השלום האמיתי אי אפשר שיבוא לעולם כי אם דוקא על ידי הערך של ריבוי השלום. הריבוי של השלום הוא שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו מקומו וענינו… על כן תלמידי חכמים מרבים שלום, כי במה שהם מרחיבים ומבארים ומילדים דברי חכמה חדשים, בפנים מפנים שונים, שיש בהם ריבוי וחילוק ענינים, בזה הם מרבים שלום, שנאמר: "וכל בניך למודי ה'".

נספח 4 – הרב חננאל אלרן, 'אהבת עולם אהבתיך, על טוב ה’ ואהבתו הנצחית'

“כי ביום השלישי ירד ה’ לעיני כל העם על הר סיני” (שמות יט, יא) – מלמד שאם היו חסרים עד אחד – אינו כדאי (עם ישראל) לקבל (את התורה) (מכילתא שמות, יתרו).
ובמדרש דברים רבה (ז, ח): אמר רבי שמעון בר יוחאי: מניין אתה אומר אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא הייתה שכינה נגלית עליהם? דכתיב: “כי ביום השלישי ירד ה’ לעיני כל העם על הר סיני” (ומופיע גם כן אפילו אם היה חסר עובר במעי אימו – הרומז על כל הדורות העתידיים – כהסבר מו”ר הרב ראובן ששון שליט”א) יש כאן פלא שחייבים לשים לב אליו”.