תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה:

שלב א – הקמת חוג

בחלק זה נבין שכדי להוביל תנועה או כל פרויקט אחר אנו צריכים אנשים, מקום ומטרה משותפת. החניכים ייחוו זאת דרך התנסות אישית, ובסופה יבינו שגם דרכה של הציונות הדתית מורכבת מעם (אנשים), תורה (מטרה, אידאולוגיה), ארץ (מקום).

חלקו את השבט לשתי קבוצות או יותר (עד שישה חניכים בקבוצה), וספרו לחניכים שיש להם סכום בלתי מוגבל להקים חוג חדש בשכונה או ביישוב. הקציבו לכל קבוצה שבע דקות לתכנן את החוג. הניחו על הרצפה את כרטיסיות ההיבטים שיש להידרש אליהם בעת הקמת חוג (נספח 1), והדגישו כי עליהם לעסוק בנקודות האלה ולחשוב על נקודות נוספות.

לאחר תום הזמן בקשו מכל קבוצה להציג את החוג שהקימו.

 פתחו דיון קצר: בעקבות הקמת החוג, אילו קריטריונים חייבים שיהיו בהקמת חוג או כל פרויקט אחר?

הערה למדריכים: אפשר להדגים מכל פרויקט אחר: חוג, בית ספר, פרויקט התנדבותי ועוד.

הגיעו עם החניכים לכלל מסקנה שכדי לקיים כל מוסד, פרויקט או תנועה ערכית יש צורך באנשים, במקום ובאידאולוגיה (מטרה).

עוד אפשרות: בניית פירמידה

אם השבט אנרגטי ותרצו להוביל משחק פעיל יותר, אפשר לשחק איתם בבניית פירמידה.

בחלק זה יבינו החניכים שהדרך שלנו בחיים צריכה להיות יציבה ומבוססת. הערכים המנחים אותנו צריכים להיות יציבים ומובנים, אחרת הבניין יקרוס.

חלקו את השבט לקבוצות והנחו אותם לבנות פירמידה אנושית. ערכו תחרות איזו פירמידה מחזיקה מעמד זמן רב יותר. הכריזו על הקבוצה המנצחת.

שאלו את החניכים: מה עזר לקבוצה שניצחה להחזיק זמן רב יותר? מה גרם לקבוצה שהפסידה להיפסל? מה היה קורה אילו בקומה התחתונה היו ילדים חלשים יותר? מה היה קורה אילו חלק מהאנשים בבסיס היו חלשים וחלקם חזקים?

הובילו את הדיון לכך שכדי שפירמידה תעמוד יש צורך בבסיס חזק. אם אחד ממרכיבי הבסיס חלש יותר, המבנה לא יעמוד כמו שצריך.

הקפידו שהדיון לא ייצור תחושה של האשמה כלפי חניכים מסוימים.

שלב ב : עם, תורה, ארץ

בחלק זה נבין את חלקי המשולש עם, תורה וארץ וננכיח את החשיבות של כל אחד מהם כפי שלמדנו מהקמת החוג או מיצירת הפירמידה.

הניחו על הרצפה את המושגים עם, תורה, ארץ (נספח 2). שאלו את החניכים: אילו מחשבות עולות לכם מהצגת המושגים האלה? מה הקשר בין המושגים האלה, אם ישנו?

לאחר שהחניכים עונים ספרו להם מה משמעותו של כל אחד מהמושגים (נספח 3). אפשר להדפיס בגדול להניח על הרצפה.

חלקו לחלק מהחניכים סעיפים מתוך חוקת התנועה של בני עקיבא (נספח 4).

בקשו מהם לזהות אילו עקרונות בחוקה מביאים לידי ביטוי את הערכים עם, תורה, ארץ.

לאחר שהחניכים חושבים קצת הסבירו שערכים אלו באים לידי ביטוי גם במטרות וגם בהתנהלות היום-יומית בסניף. לדוגמה: בסמל התנועה, בתפילות בסניף, בהתנדבויות, במפעלים (מסעות, מחנות) ועוד.

שלב ג : ביטוי בחיי היום-יום

בחלק זה נראה כיצד משולש עם, תורה וארץ בא לידי ביטוי בחיים של הסובבים אותנו ושלנו.

פזרו על הרצפה כרטיסיות דמויות (נספח 6), ושאלו את החניכים:

• מי מיישמים באופן הטוב ביותר את אידאל עם, תורה, ארץ?
• האם יש מי שאינם מיישמים את המשולש עם, תורה, ארץ כלל?
• האם יש מי שלא צריכים אותם ואת התפקיד שהם ממלאים בחברה הציונית-דתית ובכלל?

עוד אפשרות:

הנחו את החניכים לסדר את מידת היישום של האנשים ממי שמיישם פחות למי שמיישם ביותר את המשולש עם, תורה, ארץ.

הסבירו לחניכים כי המשולש עם, תורה, ארץ יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני דרכים, בין שהוא ילד בבני עקיבא ובין שהיי- טקיסט שדואג לחיזוק הקשר עִם עם ישראל. חשוב שנבין שאין דרך אחת מסוימת לפעול וליישם ערכים אלו, אדרבה, אנו חייבים סוגים רבים של אנשים כדי שכל הערכים יבואו לידי ביטוי במלואם. לפיכך כל אחד יכול לקדם את הערכים האלה ממקומו שלו.

שאלו את החניכים איזו כרטיסייה היו מוסיפים לרשימה אילו הייתה הכרטיסייה נפתחת כך:

ילד בן____ מהיישוב או מהעיר _______ שביום-יום שלו _______ (נספח 7). הניחו את הכרטיסייה על הרצפה.

חשבו עם החניכים יחד אילו פעולות היה הילד הזה עושה. אילו פעולות שמבטאות את המשולש כל אחד ואחת מהם יכולים לעשות בחיים שלהם?

סיכום:

למדנו שכדי להקים תנועה, פרויקט, אנו צריכים אנשים, מקום ומטרה. הבנו שכל חלק חשוב ביציבות של הדרך הזאת. חשפנו את החניכים למשולש עם, תורה, ארץ, המשמש בסיס לאידאולוגיה הציונית-דתית. הבנו שערכים אלו באים לידי ביטוי ביום-יום שלנו בכל מיני דרכים, וכל אחת מהן חשובה כדי להגשים את המשולש במלואו. גם אנו, החניכים הצעירים, יכולים ליישם ערכים אלו ביום-יום שלנו ולהיות חלק מתפיסת עולם מיוחדת ורבת משמעות.

נספחים:

נספח 1 –

היבטים שיש להידרש להם בהקמת החוג:

תחום

גיל

עלות

תוצרים סופיים (אם יש)

זמן בשבוע

משך החוג

תנאי ההצטרפות

מי מעביר

נספח 2 –

משולש הערכים:

עם

תורה

ארץ

נספח 3 –

משמעות המושגים:

עם – חיבור לעם ישראל כולו, הכרה בחשיבות הקשר שלנו לכלל עם ישראל וברצון לקירובו

תורה – הבנה כי התורה היא המנחה את אורח חיינו ואת בחירותינו. חיוב וקשר עמוק למצוות ולרוח התורה בכל שלב ורגע בחיינו

ארץ – קשר לארץ ישראל וליישובה מתוך הכרה בחשיבות פיתוחה והיכולת לממש בה את המצוות כעם היושב בארצו

נספח 4 – (להדפיס כל סעיף בכרטיסייה נפרדת)

חוקת התנועה

לחוקה המליאה

http://bneiakiva.org.il/id/

א. השם: תנועת בני עקיבא בישראל

ב. הסיסמה: תורה ועבודה

ג. המהות: 1. תנועת בני עקיבא היא תנועת נוער ציונית-דתית, חלוצית, מיסודה של תנועת ”תורה ועבודה“ והסתדרות הפועל המזרחי.2 . תנועת בני עקיבא פועלת על פי ההלכה המסורה לנו מדור דור ומקיימת בתוכה מבנה דמוקרטי חינוכי ומעשי

ד. המטרה: 1. חינוך דור נאמן ומסור לתורתו, לעמו, לארצו, החי על עבודתו ברוח התורה, החותר ל“תיקון עולם במלכות שדי“ .2 .חינוך להגשמה אישית של רעיון ”תורה ועבודה” וחתירה להקמת חברה המיישמת את ערכי ”תורה ועבודה“ בארץ ישראל .3 .חינוך לאהבת עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, להזדהות עם מדינת ישראל ולנאמנות לה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

ה. הברכה: המברך אומר: ה‘ עמך! התשובה: יברכך ה‘!

ו. הסמל: סמל התנועה: שני לוחות הברית, עליהם בולטות האותיות ת-ע, עטורים עלי זית, חרמש וקלשון מימין ושיבולת משמאל, ומוקפים סרט שעליו רשום ”בני עקיבא“, המאוחדים לחטיבה אחת. רקע הסמל בצבע כחול. סמל בוגרי התנועה כסמל חבריה ב‘ מוקטן. סמל חבריא א‘: שני לוחות הברית בתוך עיגול, עליהם בולטות האותיות ב-ע, עטורים פטיש מימין ומגרפה משמאל, ומוקפים סרט שרשום עליו ”תורה-ועבודה“, המאוחדים לחטיבה אחת.

ז. התלבושת: חברי בני עקיבא מקפידים על תלבושת צנועה והופעה פשוטה, ההולמת חברי תנועה וציבור דתי. התלבושת בשבת ומועד: בנים – חולצת תנועה לבנה הנשרכת ע“י שרוך כחול כהה וסמל, מכנסיים בגוון כחול כהה או חאקי, ובלבד שכל הסניף לובש צבע אחיד. בנות – חולצת תנועה לבנה הנשרכת ע“י שרוך כחול כהה וסמל, חצאית כחולה כהה. אחרי הצהריים עונבים המדריכים עניבה כחולה. התלבושת בימי חול: חולצת תנועה בצבע תכלת הנשרכת ע“י שרוך כחול כהה, בעלת שני כיסים וסמל התנועה. את סמל התנועה המוטבע על ידי ההנהלה הארצית, עונדים על הדש השמאלי של החולצה.

ח. תנועת בני עקיבא מחנכת את חבריה לחיי תורה שלמים, לאהבת העם, לאהבת ארץ ישראל ומדינת ישראל ולמילוי תפקידים חלוציים בבניינה ובהתפתחותה החומרית והרוחנית, לחתירה לחברה צודקת ולשמירה על כבוד הבריות – לקראת הגשמת החזון של מדינה יהודית הבנויה על אושיות התורה והמסורה.

ט. לאור עקרונות יסוד אלה תחנך התנועה את חבריה לאורח חיים המושתת על:

• יראת שמיים, לימוד תורה וגמילות חסדים.
• קיום מצוות וקדושת החיים.
• פשטות הליכות, דרך ארץ והצנע לכת.
• חברה צודקת ותיקונה של החברה.
• לעבודה עצמית.
• להתיישבות דתית חלוצית במסגרות קהילתיות ברחבי הארץ כולה.
• לקליטת העלייה ולמיזוג גלויות. לקירוב לבבות בין כל חלקי העם.
• להיות חיל חלוץ של היהדות הדתית הלאומית, על כל משימותיה.

י. הדרך להגשמת ערכי התנועה כדרך חיים נקבעת על פי המשימות הלאומיות המוגדרות על ידי מוסדות התנועה. על חברי התנועה ובוגריה מוטלת חובה אישית להגשים ערכים אלו בכל עת, תוך מיצוי מלוא כישוריהם וכישרונותיהם האישיים .1 .חברי בני עקיבא רואים כערכים מרכזיים ודפוסי התנהגות מחייבים: לימוד תורה וקיום מצוות, יישוב הארץ ופשטות הליכות, עבודת אדמה ועמל כפיים, חיי קהילה המקיימת בתוכה חברה צודקת ודיבוק חברים .2 .התנועה רואה בהתיישבות הדתית השיתופית, הקיבוצית והמושבית, דרך להגשמת ערכי תורה ועבודה. ערך מיוחד נודע לאורח חיים זה, המאפשר להטות כתף לבניין הארץ, המדינה והחברה, ולפתרון בעיות וקשיים הפוקדים את המדינה מעת לעת.3 . התנועה רואה בהקמת חבורות הגשמה תנועתיות שתצאנה להתיישבות קהילתית לכל יעד בו תזהה התנועה צורך או אתגר לאומי או תנועתי – ערך חשוב בהתמודדות על דמות החברה בישראל.

נספח 5 –

רקע: ארץ ישראל לעם ישראל לפי תורת ישראל

בשנת 1902 התאספו בווילנה רבנים ועסקנים דתיים בראשות הרב ריינס, והניחו את היסוד לתנועת המזרחי בסיסמה “ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל”. תנועת המזרחי פעלה להחדיר את הדת בלאומיות היהודית המתחדשת ובחיים בארץ ישראל. בשנת תרפ”ב (1922) הקימו את הסתדרות הפועל המזרחי חלוצים דתיים הדוגלים באידאולוגיה של “תורה ועבודה” . מנהיגי התנועה הציונית-דתית ראו את תפקיד התנועה כתחייה דתית-לאומית של העם היהודי בארץ, בשילוב עשייה וכינון חברה צודקת על פי התורה. כל אלו שימשו בסיס להתפתחות מוסדות ועשייה ענפה של מוסדות הציונות הדתית מאז ועד היום.

נספח 6 –

דמויות:

מורה למתמטיקה, גר באפרת

אימא לשבעה

רופא, גר ברמת גן

מדריך בבני עקיבא

היי-טקיסט שמתנדב בעמותה לחולי סרטן

איש קבע

חבר כנסת פעיל למען ההתיישבות

תלמיד ישיבה הפועל לחיבור בעם ישראל

רב קהילה

מנהלת בית ספר, גרה ביישוב בשומרון

תלמידת תיכון, לומדת לבגרויות ומתנדבת עם זקנים

סבא ל-15 נכדים, לומד תורה פעמיים בשבוע

ילד בן 12, עוזר לשמור על אחיו הקטנים

ילדה בת 9 מחיפה, אוהבת שיעורי תנ”ך

נספח 7 –

במה אנו מיישמים את המשולש?

ילד בן____ מהיישוב / מהעיר _______ שביום-יום שלו _______

ילדה בת___ מהיישוב / מהעיר _______ שביום-יום שלה ______