איתור סניפים וכפרי בוגרים
נבקש מהחניכים לשבת במעגל. נעביר בין החניכים שעון. כל חניך שהשעון מגיע אליו צריך להגיד משפט על הירח. ( לדוג’: הירח הכחול, נירח מאיר רק בלילה וכדו’) נאמר אם המשפט נכון או לא נכון על פי חוקיות מסוימת. על החניכים לגלות מה החוקיות.
החוקיות היא: כל חניך שאומר תודה כאשר מגיע אליו המשפט שלו נכון
את החוקיות בשלב הראשון רק אתה המדריך יודע, על החניכים לגלות את החוקיות בכוחות עצמם.
מדריך יקר! כדי להיות בטוח שהמשחק יצליח והחניכים יבינו את המשחק, אפשר לעשות משחק חימום: העבר את השעון וכל חניך יגיד משפט על הירח, אבל החוקיות שונה. לדוג’: מי שלובש סנדלים המשפט שלו נכון, או מי שמחזיק את השעון בזמן שהוא מדבר המשפט שלו נכון וכדו’
אם במשחק עצמו אתה רואה שהחניכים מסתבכים ולא מוצאים את החוקיות כדאי להבליט את החוקיות לדוגמא: כשהשעון מגיע אליך הדגש את ה”תודה”.
אחרי המשחק נדון עם החניכים: מילה כל כך פשוטה כמו “תודה” למה אנו שוכחים לאומרה?
איך אנחנו מרגישים כשאומרים לנו “תודה” ואיך אנו מרגישים כשלא אומרים לנו? לעיתים מילה אחת כמו “תודה” , “סליחה” , “בבקשה” יכולים לשנות את כל התמונה ומצב הרוח שלנו.
נעלה לדיון נושא חם, שיסעיר את חניכנו ( לכל שבט מתאים נושא אחר)
לדוג’:
– בגלל קיצוצים לוקחים לנו את מבנה הסניף וכל שבוע הפעולה תתקיים בבית של חניך אחר. מה דעתכם?!
-בגלל קיצוצים מחברים את שבט נבטים, ניצנים . מה דעתכם?!
נבחר 2 -3 חניכים ( עדיף ששאר החניכים לא יבחינו בכך ונתן להם דף תצפית:
כאשר נרגיש שהדיון מיצה את עצמו ואת המטרה, נעצור את הדיון ונבקש מה”תצפיתנים” לשתף את השבט מה הם ראו במהלך הדיון?!
נספר לחניכים את הסיפור “ליצנות אחת” (נספח 2). לאחר הסיפור נעלה לדיון את הנקודות הבאות:
נחלק לכל חניך שאלון אישי ( נספח 3). על כל חניך למלא את השאלון באופן אישי ובכנות. השאלון נועד לחניכים, אין טעם ואין צורך לקרוא ביחד עם החניכים את השאלונים וכדו’.
תורתנו מלאה הרבה ציווים ואיסורים הנוגעים בשמירת הלשון, צורת הדיבור והתקשורת.
לא לחינם התעסקה התורה כל כך הרבה בדיבור. הדיבור הוא מהותו של האדם. היתרון שלהאדם על הצומח, דומם הוא כוח הדיבור.
בתלמוד נאמר : “מילה בסלע, שתיקה בשניים” – סלע הוא כינוי למטבע ופירוש המשפט הוא – שתיקה קשה יותר ושווה יותר.
ב”מחסן המילים” שלנו יש המון מילים מרגיזות, משפילות, מטעןת, מנחמות, בונו, מעצימות ועלינו לבחור את המילה הנכונה לאדם הנכון ובזמן הנכון.
הרמב”ם בהלכות יסודי התורה אומר שמצוות קידוש ה’ אינה רק מסירת הנפש למיתה על קידוש ה’, אלא משמעותה חיים על קידוש ה’. כאשר האדם מדקדק על עצמו ומדבר בנחת עם הבריות… הרי כל חייו הם חיים של קידוש ה’.
וזוהי בעצם תרבותינו – תורתנו – לשמור על שפה נקייה שמתוכה יבנו יחסים תקינים בין איש לרעהו מתוך תורה ויראת ה’
שנזכה..
אז מה היה לנו ?
בשלב הראשון של הפעולה ראינו שאנו שוכחים לפעמים מילים בסיסיות כמו תודה, בבקשה, סליחה וכדו’. מילה יכולה לשנות ולהשפיע לטוב ולרע. חניך שאמר תודה, המשפט היה נכון. כך גם בחיים אנו צריכים למצוא את המילים הנכונות בזמן הנכון ובמקום הנכון ולפעמים זו משימה לא פשוטה
בשלב השני של הפעולה ראינו שכאשר ישנם נושאים שמסעירים אותנו אנו מדברים, מתווכחים ושוכחים לרגע את כל כללי ההתנהגות שעליהם חונכנו. צעקות, קללות, ואפילו בלי לשים לב כמה פעמים קורה לנו שאנו אומרים משפט כלשהו ואחרי מספר דקות שוכחים מה אמרנו אם בכלל אמרנו.
בשלב השלישי של הפעולה ראינו שגבי נפגע, ולדברי שלושת הילדים הייתה השפעה גדולה על גבי ולהשפעה זו הייתה גם השפעה שלילית ופגיעה בחייו של הסבא וכל זה בלי שום כוונה רעה.
אנו צריכים לזכור שגם אם כלפי חוץ נראה לנו שנעים לנו לחיות באווירה כזו של קללות, מילות גנאי ושטויות לא נעלבים, לא נפגעים – זה משפיע עלינו. בין במודע ובין שלא במודע.
בשלב ד’ ראינו שלכל אחד ואחד מאיתנו יש במה להשתפר בצורת הדיבור ולאן לשאוף
הכדור בידיים שלנו.
מדריך יקר! לפניך סיפור שמדבר בעד עצמו. את הסיפור הזה אפשר להבין גם בצורת משל ונמשל אבל אנחנו נסתפק בפשט…
[gview file=”http://bneiakiva.org.il/wp-content/uploads/2017/05/בחן-את-עצמך-שאלון-אישי-למערך-תרבות.pdf”]