תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך היחידה:

 

 

שלב א’:

 

כפתיח ליחידה זו ולמערך כולו, נשחק עם החניכים משחק שיבהיר את הקושי להכריח מישהו להרגיש משהו בזמן נתון. הבנה זו תשמש אותנו בהמשך היחידה כאשר ננסה להבין איך יכול להיות שהקב”ה מצווה אותנו לאהוב כ”כ הרבה דברים, אם אי אפשר להכריח אותנו להרגיש משהו??

 

 

הכן כרטיסיות ובהן ההוראות שלהלן ותן כל אחת מהן לאחד מהחניכים שלך:

 

• עליך לגרום לכל החניכים בשבט לצחוק על באמת
• עליך לגרום לכל החניכים בשבט לפחד ממש

   

• עליך לגרום לכל החניכים בשבט להתרגש עד דמעות מסיפור אמיתי

   

• עליך לגרום לכל החניכים בשבט לכעוס לגמרי על משהו שקרה

 

בקש מהחניכים בזה אחר זה לפעול על פי ההוראות בכרטיס שקיבלו.

 

לאחר שהחניך מקבל את הבמה לכמה דקות ומנסה בעזרת: בדיחה, שיר, סיפור וכו’ להצליח במשימה שקיבל, בקש ממנו לחשוף בפני החניכים מה היתה המשימה שלו וערוך דיון קצר בשבט מה הציון שמגיע לחניך על הצלחתו במשימה.

 

 

סביר להניח שהמשחק יהיה חביב, אך הציונים שיקבלו החניכים יהיו נמוכים ואף אחד מהם לא יצליח באמת לגרום לכל החניכים להרגיש משהו מסוים..

 

 

בשלב זה אל תפתח את העולה ממתודה זו, אלא עבור ישירות לשלב הבא.

 

 

שלב ב’:

 

בשני השלבים הבאים נערוך מפגש והיכרות עם האהבות השונות שהחיים שלנו כעובדי ה’ תובעים ממנו.

 

 

תן לכל אחד מהחניכים ארבע פתקים: פתק לבן, פתק כחול, פתק ירוק ופתק צהוב. אמור לחניכים שבדקות הבאות, אתה עומד להציג בפניהם מספר חפצים המסמלים מעשים/ערכים מסוימים בחיים של כולנו ושאתה מבקש מכל אחד להרים בידו את הפתק שמביע בצורה המדויקת ביותר את מה שהחפץ הזה מעורר בו:

 

הרמת הפתק הלבן תבטא רגש של אהבה.

הרמת הפתק הכחול תבטא אדישות.

הרמת הפתק הירוק תבטא רגש של עול וחובה.

הרמת הפתק הצהוב תבטא רגש של שנאה.

 

 

להלן רשימת החפצים שכדאי שתביא איתך לפעולה (בצירוף פתקי הבהרה מה כל אחד מהם מסמל) במידה ואין לך אפשרות להשיג את כל החפצים, אפשר להסתפק בפתק ההבהרה בלבד.

 

 

• קופת צדקה (עזרה לזולת)
• סידור (תפילה)
• גמרא/חומש (לימוד תורה)
• מפה של ארץ ישראל (ארץ ישראל)
• דגל ישראל (עם ישראל)
• פמוטות (מצוות שבת)
• אלבום תמונות (משפחה)

 

 

במידה ואתה רואה שהחניכים עונים את מה שהם חושבים שאתה רוצה לשמוע או לחילופין עונים בציניות ולא ברצינות, כדאי לעצור לרגע ולבקש שוב לענות בכנות…

 

לאחר כל הצבעה כזו ספור בקול את הקולות: כמה אוהבים? כמה אדישים? כמה מרגישים עול? כמה שונאים?

 

אנחנו מנחשים שמספר האוהבים יהיה קטן ביותר ברוב ההצבעות.

 

 

במידה והשבט שלך משתף פעולה: כדאי לאחר כל הצבעה, לבקש מנציגים מכל צבע, להוסיף משפט שירחיב את ההרגשה שלהם:

 

• האם הם זוכרים אירוע/אדם שגרם להם להרגיש ככה?
• האם הם שמחים עם ההרגשה שהחפץ/ערך מעורר בהם?

 

 

במידה ובשבט שלך הדיבורים הללו לא כ”כ עובדים, תן להצבעות לדבר בעד עצמם ועבור לשלב הבא..

 

 

שלב ג’:

 

לאחר שבשלב הקודם חשפו החניכים את הקושי שלהם לגלות רגש של אהבה כלפי ערכים שכולנו מחנכים אליהם וכמובן גם מאמינים ורוצים להאמין בהם, ננסה בשלב הזה לעמת את החניכים עם השאלה האם יש תביעה מהאדם לאהוב את הערכים והמעשים או שהדרישה ממנו מסתכמת בלעשות את המעשים הנגזרים מהערכים.

 

נדגיש שבשלב זה של הפעולה ושל המערך כולו עדיין לא העמקנו בשאלה: מה זו בכלל אהבה? ואיזו אהבה נדרשת מאיתנו במידה וישנה דרישה כזו? לעת עתה אנו שואלים את השאלות ברמה שבה המושגים קיימים בתוך החניכים כעת, בע”ה כבר בסופה של יחידה זו וביתר עמקות ביחידה הבאה, ניגע בשאלה: מה זאת אהבה?

 

 

קרא בפני החניכים את המכתב הבא:

שלום, קוראים לי צחי ואני יהודי דתי שומר מצוות. אני משתדל בכל כוחי להקפיד על מצווה קלה כבחמורה: לא מפספס שום תפילה, מתנהג להורים שלי בנימוס ובכבוד, חי כמובן בארץ ישראל, הולך כל יום לשיעור גמרא ונותן מעשר כספים לצדקה.

אז מה הבעיה אתם שואלים את עצמכם? אז ככה, כמו שאמרתי כלפי חוץ אני דתי לכל דבר, אז בפנים: אתם לא מדמיינים מה קורה… אם נגיד את זה בקצרה: אני לא מתחבר לכל מה שאני עושה בחוץ.. אם היו נותנים לי בחירה הייתי מעדיף להיוולד לעם אחר, בלי כל המחויבות הזו של המצוות. הייתי רוצה לגור באמריקה ולחיות טוב…

בעיה? לא בעיה? אני לא ממש מצליח להחליט בתוכי. סך הכל, כמו שאמרתי אני יהודי טוב. מקיים מצוות למהדרין. לא תתפסו אותי, גם כשאני לבד לבד, עושה אפילו עבירה אחת קטנה – אז אולי אני בעצם ממש בסדר? מצד שני: המחשבות, הרצונות, האהבות שלי נמצאות במקום אחר כל כך..

מה דעתכם?

 

לפניכם שתי אפשרויות כיצד לדון עם החניכים בדמותו של צחי, נסה לחשוב איזו אפשרות מתאימה יותר לסגנון החניכים שלך:

 

 

אפשרות 1: משפט מבוים

 

אמור לחניכים שאנחנו עומדים לדמיין את בית המשפט של הקב”ה (כמובן שכדאי להקדים שאין לנו מושג אם ואיך נראה דבר כזה, אנחנו מדמיינים רק בכדי להבהיר לעצמנו כמה נקודות שברצוננו לדון בהם). בפני בית המשפט מגיע צחי שצריך להגיע לגן עדן או לא…

 

 

חלק את השבט לשלוש קבוצות:

 

1. קטגורים שיצטרכו להסביר מדוע צחי טועה
2. סנגורים שיצטרכו להסביר מדוע צחי צודק
3. שופטים שיצטרכו להכריע בעניינו של צחי.

 

 

כדאי להביא מעט תפאורה לחדר (להניח כסאות כמו בית משפט ועליהם שלטים: “קטגוריה”, “סנגוריה” ו”שופטים” וכו’..) על מנת לרענן את האווירה בחדר ולתת למשפט המבוים חיים.

 

תן לכל אחת מהקבוצות כמה דקות לנסח את הטיעונים שלהם (במידה ואתה רואה שהם מתקשים, כדאי שתעבור בין הקבוצות ותעזור להם בניסוח ובחשיבה, לחילופין תוכל לנסח לחניכים כמה משפטים לחשיבה שבהם יוכלו להשתמש כחומר לטיעונים שלהם)

 

לאחר שכל קבוצה מגבשת את העמדה שלה, ערוך משפט מבוים כאשר בסופו של דבר יוכרע האם מקומו של צחי בגן עדן או לא..

 

 

אפשרות 2: דיון פתוח

 

שאל את החניכים את השאלות הבאות:

 

• מה דעתכם על דמותו של צחי?
• האם העולם הדתי שלנו דורש ממנו רק מעשים חיצוניים או שהוא דורש משהו מעבר לזה?
• בהמשך לשלב הקודם שעשינו ביחידה: האם גם בנו יש משהו כמו צחי?
• מהו הדבר שמעבר למעשה אותו דורשת ממנו התורה?

 

 

נהל את הדיון כך שהחניכים יגיעו להבנה אותה נרחיב בע”ה בשלב הבא: התורה תובעת מהאדם משהו מעבר להתנהגות מעשית. האדם איננו רובוט שצריך רק לפלוט את המעשה הנכון. התביעה וההזמנה של התורה כלפי האדם היא להאמין ולאהוב את מה שהוא עושה ואת מה שהתורה דורשת ממנו לעשות. מעשה טכני, הוא כמובן חלק מהמעשה הדתי, אבל רק חלק ממנו (במידה והנושא עולה, כמובן שחשוב להבהיר לחניכים שיש למעשה המצוות חשיבות רבה, וגם כאשר אנחנו לא מרגישים חיבור וקשר למצוות, יש עניין בעשייתן, אך במקביל לעשייה האדם צריך לעמול ולעבוד על מנת להגיע לצורה המלאה בה הוא אמור לקיים את המצוות: מתוך אמונה ואהבה)

 

 

שלב ד’:

 

במידה ונראה לך שהחניכים שלך כבר עמוסים בתכנים ושכדאי לעשות הפסקה, אנחנו מציעים לעשות את ההפסקה בשלב זה, ולהמשיך ביום שלישי בהמשך השבוע. כמובן שבפתח הפעולה ביום שלישי כדאי לחזור על מה שעברנו עד השלב הזה ביחידה בשבת ולהמשיך הלאה..

 

 

בשלב הבא, ניתן לחניכים לנסות ולגעת בכמה ממרחבי החיים שתובעים את המעשים שלנו ואת האהבה שלנו. המטרה בשלב זה היא המשך ההכרה של החניכים בכך שיש בתורה מצווה לאהוב ולא רק מצווה לעשות, שיש דרישה לקבוע יחס ושייכות למציאות ולא רק להתנהל במישור המעשי בתוכה.

 

חלק את החניכים לשבע קבוצות (הקבוצות יכולות להיות קטנות מאד), ותן לכל אחת מהן אחת מהכרטיסיות הבאות. במידה ונראה לך שהשבט שלך ילך לאיבוד עם דיון בכל כך הרבה נושאים, תוכל לבחור את הנושאים שנראים לך משמעותיים ורלוונטיים יותר לחניכים שלך.

 

אהבת ה’:

איך הייתם מאפיינים את האישיות של אדם שאוהב את ה’?

מה הם “חמשת הדברות” המוטלות על אדם שאוהב את ה’?

נסו לחשוב על הצגה/פנטומימה  קצרצרה שתציג בפני שאר חברי השבט את הדמות האידיאלית בתחום של אהבת ה’ על פי האופן בו עניתם על שתי השאלות הנ”ל.

 

אהבת הזולת:

איך הייתם מאפיינים את האישיות של אדם שאוהב את הזולת?

מה הם “חמשת הדברות” המוטלות על אדם שאוהב את הזולת?

נסו לחשוב על הצגה/פנטומימה  קצרצרה שתציג בפני שאר חברי השבט את הדמות האידיאלית בתחום של אהבת הזולת על פי האופן בו עניתם על שתי השאלות הנ”ל.

 

אהבת עם ישראל:

איך הייתם מאפיינים את האישיות של אדם שאוהב את עם ישראל?

מה הם “חמשת הדברות” המוטלות על אדם שאוהב את עם ישראל?

נסו לחשוב על הצגה/פנטומימה  קצרצרה שתציג בפני שאר חברי השבט את הדמות האידיאלית בתחום של אהבת עם ישראל על פי האופן בו עניתם על שתי השאלות הנ”ל.

 

אהבת ארץ ישראל:

איך הייתם מאפיינים את האישיות של אדם שאוהב את ארץ ישראל?

מה הם “חמשת הדברות” המוטלות על אדם שאוהב את ארץ ישראל?

נסו לחשוב על הצגה/פנטומימה  קצרצרה שתציג בפני שאר חברי השבט את הדמות האידיאלית בתחום של אהבת ארץ ישראל על פי האופן בו עניתם על שתי השאלות הנ”ל.

 

אהבת לימוד תורה:

איך הייתם מאפיינים את האישיות של אדם שאוהב את לימוד התורה?

מה הם “חמשת הדברות” המוטלות על אדם שאוהב את לימוד התורה?

נסו לחשוב על הצגה/פנטומימה  קצרצרה שתציג בפני שאר חברי השבט את הדמות האידיאלית בתחום של אהבת לימוד תורה על פי האופן בו עניתם על שתי השאלות הנ”ל.

 

אהבת קיום מצוות:

איך הייתם מאפיינים את האישיות של אדם שאוהב את לקיים מצוות?

מה הם “חמשת הדברות” המוטלות על אדם שאוהב לקיים מצוות?

נסו לחשוב על הצגה/פנטומימה  קצרצרה שתציג בפני שאר חברי השבט את הדמות האידיאלית בתחום של אהבת קיום מצוות על פי האופן בו עניתם על שתי השאלות הנ”ל.

אהבת המשפחה:

איך הייתם מאפיינים את האישיות של אדם שאוהב את המשפחה?

מה הם “חמשת הדברות” המוטלות על אדם שאוהב את המשפחה?

נסו לחשוב על הצגה/פנטומימה  קצרצרה שתציג בפני שאר חברי השבט את הדמות האידיאלית בתחום של אהבת המשפחה על פי האופן בו עניתם על שתי השאלות הנ”ל.

 

תן לכל אחת מהקבוצות כמה דקות לדון בינה לבין עצמה על האהבה אותה קיבלה בכרטיס ולענות על שתי השאלות שמופיעות. חשוב לחדד לחניכים שאתה מבקש מהם להגיע להגדרות ברורות בשני תחומים: ברובד האישיות והתכונות של האדם וברובד המעשי של

 

ההתנהגות של האדם. במידה והחניכים לא יורדים לסוף דעתך, חזור אל המכתב של צחי, ובלי קשר לשאלה מה הכריעו השופטים במשפט המבוים שערכתם, אמור להם שאתה מבקש מהם כעת להגדיר מה הדרישה של התורה ברמת הלב וברמת המעשה.

 

לאחר שכל קבוצה עוסקת כמה דקות בכרטיס שקיבלה, בקש מנציגי הקבוצות להציג את ההצגה/פנטומימה שחיברו, כאשר שאר חברי השבט יצטרכו לנחש:

 

• מה האהבה בה עסקה הקבוצה?
• מה הם חמשת הדיברות שהגדירו חברי הקבוצה לאהבה זו?
• מהו סוג האישיות של האדם האוהב כפי שהגדירו חברי הקבוצה לאהבה זו?

 

 

על מנת לעורר עניין בקרב החניכים, כדאי כבר בשלב העבודה בקבוצות להבהיר לחניכים שהמשך המשימה יהיה הצגה בפני שאר חברי השבט שיצטרכו לנחש במה מדובר.., כמו כן במהלך ההצגות כדאי להוסיף תחרותיות בזיהוי האהבה על מנת לעורר עניין ושותפות של החניכים במתודה.

 

 

סיכום

 

במהלך היחידה זיהינו את הקושי שיש בלהכריח מישהו להרגיש משהו. הקושי הזה הודגם במהלך היחידה גם במתודת הפתיחה בה חניכים היו צריכים לגרום לכל השבט להרגיש הרגשה מסוימת ומן הסתם לא ממש הצליחו וגם בשלב השני של היחידה בו ראינו שביחס לרוב עולם הערכים לנו אנחנו לא מצליחים להרגיש אהבה. הקושי הזה פתח את השאלה האם בכלל מוטל עלינו לפתח יחס של אהבה למצוות ולערכים השונים או שהתורה דורשת מהאדם רק התנהגות מעשית. דילמה זו עלתה בעזרת מכתבו של צחי שמקיים את מערכת המצוות בצורה קפדנית אך ממש כמו רובוט ללא שום שייכות פנימית למעשים שלו. השלב האחרון של היחידה הפגיש את החניכים עם התביעה של התורה שכל מפגש שלנו עם המציאות יופיע הן ברובד המעשי של תיקון עולם מציאותי והן ברובד הפנימי של תיקון האישיות.

 

אם כך סיימנו בסימן שאלה גדול: התורה דורשת מהאדם להיות ביחס של אהבה להכל אך לצוות על אהבה נראה לנו משהו בלתי אפשרי??

 

לאחר שאתה מסכם את מה שעברנו עד פה, פתח את השאלה לחניכים ותן להם להציע כיצד הם רואים את הסתירה הזו וכיצד הם חושבים שניתן להסביר אותה.

 

 

לאחר שהחניכים מדברים, דיבור שיותר מהתוכן שבו הוא משמעותי בהפיכת השאלה משאלה שאתה המדריך שואל לשאלה שהם שואלים מתוכם, למד איתם יחד את הפסקה הקצרה הזו.

 

כדאי מאד לצלם לחניכים את השורות הללו על מנת שיוכלו לעקוב איתך. הקטע קצר מאד ואפשרי ללימוד. את ההרחבה של הנקודה שעולה ממנו נעשה בע”ה ביחידה הבאה. (אם אתה מרגיש שהחניכים כבר לא בקשב, תוכל לשלוח אותם הביתה עם סימן השאלה ולהשאיר את כל הדיון בשאלה מה זו אהבה ליחידה הבאה).

בעקבות מאמר של הרב בלייכר

אדם יכול לאהוב רק דבר שהוא שייך אליו ומתאים לאישיותו. לכל אחד הדבר המתאים לו ואי אפשר לאהוב דבר שלא מתאים לנפש. סוס לא יאהב לאכול גלידה, ובני אדם לא יאהבו לאכול עשבים… אם התורה מצווה עלינו לאהוב את הקב”ה, לאהוב את הזולת וכו’ יותר משהיא מטילה עלינו ציווי היא מלמדת אותנו שהדברים הללו שייכים אלינו ולכן אנחנו יכולים לאהוב אותם.

 

ביאור הקטע:

אהבה איננה תלויה ברצונו ובחשק של האדם. אהבה בין שני יצורים יכולה להתרחש רק במידה ויש חיבור ושייכות ביניהם (הבנה זו תועמק בע”ה ביחידה הבאה כשנבין יותר מה זו אהבה). כאשר התורה מצווה עלינו לאהוב את הקב”ה או את התורה והמצוות היא למעשה אומרת לנו: דעו, הקב”ה, התורה, המצוות, הזולת הם כולם שייכים אליך ולכן אתה יכול לאהוב אותם. זה לא אומר כמובן שזה קל לאהוב את כל הדברים הללו אבל זה בפירוש אומר שזה אפשרי.