מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

הקדמה:

מומלץ לבצע פעולה זו לאחר מפגש חווייתי עם דמות אשר מקיימת בחייה ערך זה של הגברת הזהות היהודית בעם. המפגש יוסיף נדבך חשוב של התחברות רגשית מתוך סיפור אישי, ויעורר חניכים להזדהות עם סיפור המעשה בפועל ולרצון לפעול בצורה דומה. חשוב לבחור דמות אשר דיבורה, סוג העשייה שלה וסגנון חייה אכן יעוררו סימפטיה והזדהות אצל החניכים שלנו. לפני השיחה, חשוב למקד את המעביר במטרתכם הכוללת ובפרטים שברצונכם שיועברו בשיחה. תאום ציפיות זה הוא חשוב, ובכוחו להפרות את השיחה או חלילה להפך… כוונו את החניכים לשאול שאלות, על מנת להפוך את השיחה מסיפור חיצוני, לדבר שאכן רלוונטי להם ונוגע לחייהם.

אם לא מתאפשר לכם להביא שיחה חיצונית, הראו לחניכים סרטון על דמות או על פעילות משמעותית בנושא.

חלק א’-

נתלה דף גדול על הקיר, עליו נוכל לכתוב.

נבקש מהחניכים לעצום עיניים ולדמיין את החברה סביבתם מחוברת לזהות היהודית שלה בצורה הרחבה ביותר. כיצד נראית התמונה האידיאלית הזאת? אילו מעשים אותה חברה פועלת לאור זאת? איך מרגישים החיים בחברה כזו? מה החלום הגדול ביותר שלהם בקשר לכך?

נשאל את החניכים:

אילו תחומים יכולים לסייע ברמה הגבוהה ביותר לציבור הרחב להתקרב ליהדות, לחזק אצלו את תודעתו היהודית ולהתקרב לקב”ה? (תחומים לדוגמא: שבת, מועדים, תפילה, היסטוריה יהודית, בין אדם לחברו וכו’) נרשום את כל תשובותיהם על הלוח. מתוך כל אלה נעשה הצבעה- מהם השניים מתוכם המשמעותיים ביותר (וגם הרלוונטיים לתקופה הקרובה).

לאחר מכן, נבקש מהחניכים להעלות רעיונות- כיצד אפשר לפעול באותם שני תחומים שבחרו.

מתוך שתי הרשימות שנוצרו לנו, נבחר לפי הצבעות את הפעילות בה נתרכז בתקופה הקרובה.

ננסה לענות עם החניכים על השאלות הבאות:

• מה בדיוק היינו רוצים שיקרה בפעילות?
• מה זאת הצלחה מבחינתנו? מה המדד להצלחה?

שלב ב’-

נצייר טבלה גדולה על הדף התלוי על הקיר. בטבלה ישנן העמודות הבאות:

• תחום האחריות:
• באחריות מי:
• מה כולל בדיוק:
• תאריך יעד לביצוע:
• הערות:

לאחר שנחשוב מהם תחומי האחריות שצריכים להיות על מנת להגשים בפועל את הפעילות שבחרנו, נשבץ את כל החניכים בטבלה ונגדיר כל אחריות (כרכזים, כדאי לשאול מדי פעם במהלך הארגונים מה קורה ולברר האם יש צורך בסיוע וכו’).

שלב ג’-

לאחר שסיימנו את התכנונים ושניה לפני שאנחנו מתחילים בהתלהבות העשייה, נזכיר לחניכים את המשנה באבות: “לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה”. נזכור כי עלינו מוטלת החובה להתאמץ ולתקן את המציאות, אולם התוצאות אינן בידינו. אנו עושים ככל יכולתנו ועל פי העמל הזה אנחנו מקבלים שכר מן שמיא, ולא לפי התוצאות… מצד אחד, איננו חופשיים מן העמל ומהצורך לתיקון. מצד שני, סיום ה”מלאכה” וההגעה אל היעד אליו ייחלנו- אינו בהכרח תלוי בנו, ולא עלינו לסיימו…

סיכום

במפגש עם הדמות לפני הפעולה ראינו כיצד באמת ניתן לשנות את המציאות, כיצד הדברים יכולים לצאת מתוך הלימוד בפעולה אל חיי המעשה ממש, ביצירת השפעה משמעותית על הסביבה. כעת ננסה אנחנו, לפי ההחלטות שקיבלנו ולפי האחריות שחילקנו בינינו- לשנות את פני המציאות. נזכור, כפי שדיברנו בפעולה הקודמת, לשמור על עוז וגבורה במעשינו, אך מצד שני, נגיע בענווה מוחלטת אל הציבור העומד לפנינו. יהי רצון שיהיו כל מעשינו לשם שמים.