מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

רוח ה' בקרבנו

רוח ה' בקרבנו

דף לימוד מורחב - חודש ארגון תשפ"ה: שבוע ראשון

סוג הפעולה
חוברת
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
נושא
אישים | מנהיגות | נושא שנתי | חודש ארגון | כלל ופרט
0 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

המושג רוח מלווה אותנו מבריאת העולם, ”ורוח א-לוהים מרחפת על פני המים”, דרך גדולי האומה, שרוח ד’ פיעמה בהם ונסכה בהם גבורה וכוח. מהי אותה רוח? האם מתנת שמיים או תוצאה של עמל וגודל? ואיך היא קשורה לחיים שלנו?

 

מטרות הפעולה

  1. החברים יעמיקו בלימוד על רוחם של מנהיגי האומה.
  2. החברים ילמדו על רוח שהיא התעוררות א-לוהית והופעה של הרצון הפנימי.
  3. החברים ישתפו ברוח המניעה אותם ובתוצאותיה.

חלק א: רוח מנהיגות

חלקו את החברים לשתי קבוצות (אם יש לכם חבורת חב”ב גדולה, אפשר לחלק לקבוצות רבות יותר ולתת את אותו הקטע לכמה קבוצות).

תנו לכל קבוצה פסוקים מהתנ”ך שנמצאת בהם המילה רוח, וכתבו שאלות מנחות:

  1. על איזה אירוע מדובר בפסוקים שלפניכם?
  2. אילו משמעויות יכולות להיות למילה רוח על פי ההקשר?
  3. מה הרוח נותנת למנהיג שלפניכם?

 

חלקו לכל קבוצה פירוש המתאים לפסוקים שקיבלו. הנחו את הקבוצה:

  • למדו את הפירוש וחשבו כיצד הוא מתבטא בפסוקים או בסיפורים על אותה דמות תנ”כית.
  • מה אפשר ללמוד ממנו על מושג הרוח?

 

יהושע

במדבר כז, יב–כג:

“וַיֹּאמֶר ד’ אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה, וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ. כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם, הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ד’ לֵאמֹר. יִפְקֹד ד’ אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ד’ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. וַיֹּאמֶר ד’ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו. וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה, וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ד’, עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ד’ אֹתוֹ, וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה. וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ד’ בְּיַד מֹשֶׁה”.

הנצי”ב:” ‘איש אשר רוח בו’ – רוחו היינו דעתו, עומד בפני עצמו ואינו נמשך אחר נטייה רצונית להנאת עצמו או אחרים”.

רש”י: “שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד” (איש רוח הוא אדם שיכול להכיל את הרוחות של כולם וגם לשכנע אותם).

רבי עובדיה ספורנו: “איש אשר רוח בו – מוכן לקבל אור פני מלך חיים” (הוא עצמו רוצה כל הזמן לעלות, להתעלות, להיות מחובר יותר לה’. איש רוח אינו מסתפק במצבו הרוחני הנוכחי, אינו מטיף לנו ממרום מעמדו, אלא מנסה להשתפר בעצמו. הוא אינו יורד אל העם אלא מעלה אותו מעלה איתו יחד).

אונקלוס: “רוח נבואה”.

 

 

דוד המלך

שמואל א טז, א–יג:

“וַיֹּאמֶר ד’ אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל, וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל, מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ. […] וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שִׁבְעַת בָּנָיו לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי לֹא בָחַר ד’ בָּאֵלֶּה. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים, וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן, וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה. וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי, וַיֹּאמֶר ד’ קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא. וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, וַתִּצְלַח רוּחַ ד’ אֶל דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה”.

מצודות ציון: “‘רוח ה” – רוח גבורה מה'”.

אונקלוס: “רוח נבואה”.

רלב”ג: “והנה סיפר שהיום ההוא צלחה רוח ה’ אל דוד בדרך שהיה מצליח בכל אשר היה עושה”.

רד”ק: “כתרגומו ‘ושרת רוח נבואה מן קדם ה’ על דוד’ וכן ‘רוח ה’ סרה מעם שאול’ תרגומו רוח גבורה מן קדם ה’ וזאת רוח הגבורה העירה את דוד להרוג את הארי והדוב והפלשתי וכן רוח הקודש נולדה בו מהיום ההוא ומעלה ואמר השירים והמזמורים ברוח הקודש שנולדה בו כי בכלל רוח ה’ רוח הקודש ורוח גבורה”.

בקשו מכל קבוצה לשתף בהבנה שלה את המושג רוח. דונו עם החברים: האם יש נקודה משותפת לכל הפירושים? אם כן, מהי?

 

סכמו מהי הרוח של יהושע ומהי הרוח של דוד:

לרוח של יהושע המנהיג, לפי הפירושים, יש שלוש זוויות: רש”י עסק ביכולת המנהיג להיות אוהב ומקבל, ובאופן זה להנהיג, ספורנו מדבר על תכונה משלימה שהיא במידה מסוימת גם הופכית, אדם סוחף ובעל כושר הובלה, והנצי”ב מדבר על אדם יציב בדעותיו שאינו נכנע לרוחות מבחוץ.
הרוח של דוד היא רוח גבורה, רוח א-לוהים המפעמת בקרבו ונותנת לו כוח להצליח בכל דרכיו.

במקור הבא ננסה לדייק עוד את המושג רוח ה’ ולראות איך הוא רלוונטי אלינו.

 

חלק א: רוח ה’

למדו עם החברים את המקור שלפניכם.

רמב”ם, מורה נבוכים ב, מה:

“תחילת מדרגות הנבואה – שילוה לאיש עזר א-לוהים שיניעהו ויזרזהו למעשה טוב גדול כהצלת קהל ישובים מקהל רעים או הציל חשוב וגדול או השפיע טוב על אנשים רבים וימצא מעצמו לזה מניע ומביא לעשות – וזאת תקרא ‘רוח ה'”.

הסבר: הרמב”ם רואה במושג רוח כוח דוחף לחשוב, לפעול ולעשות דברים גדולים. כוח זה בא מהקב”ה.

 

שאלו:

  • מהי הרוח לפי הרמב”ם?
  • האם לדעתכם רוח ד’ שייכת רק לשופטים ולימי התנ”ך?
  • מתי מגיעה אותה רוח, ולמי?

סיכום: רוח ה’ היא משהו שמפעם בכל אחד ואחד מאיתנו מימי האבות ועד לימינו אלו. רוח זו מניעה אותנו לחשוב ולפעול ולעשות מעשים גדולים.

 

חלק ג: רוח קרב

נעסוק ברוח הלוחמים, הרוח שמשאירה בנו השראה וחותם עמוק מאז תחילת המלחמה.

קראו לחברים את המכתבים שהשאירו שניים מהנופלים במלחמת חרבות ברזל, בן זוסמן והרב אלקנה ויזל. אם יש לכם או לחברי הסניף היכרות אישית עם נופל שהשאיר אחריו צוואה דומה, תוכלו לקרוא אותה. כדי להשאיר את החברים מרוכזים ומעורבים חלקו לכולם את המכתבים מודפסים, וכל אחד בתורו יקרא שורה או שתיים מהמכתב.

 

הצוואה של בן זוסמן:

אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע.

לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

‏גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק. כנראה שאשב ליד סבא ונשלים קצת פערים, כל אחד יספר על החוויות שלו ומה השתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נדבר קצת פוליטיקה, נשאל אותו מה דעתו.

‏אם חס וחלילה אתם יושבים שבעה, תהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכיף. שיהיה אוכל, בשרי כמובן, בירות, שתייה מתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אמא. תעשו צחוקים, תשמעו סיפורים, תפגשו את כל שאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מקנא בכם. הייתי רוצה לשבת שם לראות את כולם.

עוד נקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אפול בשבי, חי או מת. אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד יפגעו בגלל איזו עסקה לשחרורי. אני לא מרשה לכם לא לנהל קמפיין או מאבק או משהו כזה. לא מוכן שישוחררו מחבלים תמורתי. בשום דרך, צורה או עסקה. אל תפרו את המילים שלי בבקשה.

‏אני אגיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבכלל זומנתי למילואים. אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם.

 

הצוואה של אלקנה ויזל:

אם אתם קוראים את המילים האלה כנראה שקרה לי משהו. קודם כל, במקרה שנחטפתי לשבי, אני דורש שלא תעשה שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכול, אז אנא פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח כדי שניצחוננו יהיה כמה שיותר מוחץ.

אולי נפלתי בקרב. כשחייל נופל בקרב זה עצוב. אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה, תיטעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה. יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח, אנחנו דור של גאולה! אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו ושל העולם כולו. אז בבקשה מכם תהיו אופטימיים. תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן. חיים של אהבה, תקווה, טוהר ואופטימיות.

תסתכלו לאנשים היקרים שלכם בלבן של העיניים ותזכירו להם שכל מה שעובר עליהם בחיים האלה שווה את זה. שיש להם הרבה בשביל מה לחיות. תחיו! אל תפסיקו לרגע את העוצמות של החיים! בצוק איתן כבר נפצעתי. הייתה לי את הבחירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט על כך שחזרתי להיות לוחם. להפך, זאת ההחלטה הכי טובה שהחלטתי אי פעם.

 

שאלו את החברים: איך בן ואלקנה וחיילים רבים אחרים מוכנים למסור את נפשם על העם והארץ? מה גורם להם לחיות בגדלות כזו, לשים את עצמם בצד ולתת הכול?

 

סיום: רוח יחידים

בקשו מהחברים לחשוב דקה עם עצמם היכן בחיים שלהם ניכר רצון חזק, רוח עליונה שדחפה אותם והובילה אותם לעשות מעשה טוב קטן או גדול. בקשו מכמה חברים לשתף במחשבות (אפשר גם לעשות סבב בקבוצה קטנה או לספר זה לזה בזוגות).

 

סיכום

בלימוד העמקנו במושג הרוח. ראינו שרוח ה’ נמצאת בכל אחד מאיתנו, מגדולי המנהיגים דרך החיילים שמוסרים נפשם בקרבות ועד כל אדם שפועל ועושה דברים גדולים ממנו.

 

 

 

דעתך חשובה לנו