תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

ציוד נדרש:

• קוביות משחק
• מחשב (רשות)
• ברקו (רשות)
• כרטיסיות עם סיטואציות

מהלך הפעולה:

פתיחה –

התחילו במשחק פתיחה קצר: חלקו את החברים לשתי קבוצות וערכו תחרות בין הקבוצות: תנו לכל קבוצה ערמת קוביות או כוסות ובקשו מהם שיבנו מגדל הכי מהר והכי גבוה שאפשר (אם הקבוצה קטנה מאוד אפשר למדוד לה זמן). בכל קבוצה שתלו משת”פ שיפרק את המגדל ויפריע לה לבנות.

הקבוצה מנסה לבנות בניין יציב וחזק, ותמיד יש משהו שמפריע לה. גם המשפחה היא קבוצה שבונה את עצמה ואת הנמצאים בה, ובפעולה זו נראה שלעיתים יש דברים שמקשים עליה ומפריעים לה.

שלב א – מבנה המשפחה בעידן המודרני

חלקו את החברים לשלוש קבוצות, וכל קבוצה תקבל כרטיסיית מקרה (נספח 1) ותדון בו.
(הערה חשובה: שימו לב שאלה מקרים שעשויים להיות רגישים ומורכבים. נסו לראות שאינכם שמים חברים ספציפיים בקבוצות שבהן יצטרכו להתמודד עם מקרים שקרובים אליהם מדי.)

לאחר הדיון בקבוצות חזרו לקבוצה הגדולה. כל קבוצה תציג את המקרה ואת המסקנות שאליהן הגיעה.

נסו להרחיב את הדיון בנושא:

• אילו עוד סוגי משפחות אתם מכירים היום?
• מה אתם חושבים על משפחות מסוגים שונים?
• כיצד הן משפיעות על כלל החברה? מהן ההשלכות? האם מישהו נפגע או מרוויח מזה?
• מה ערכה של המשפחה המסורתית בתוך אלו?

בשלב זה נרצה שהחברים יקבלו מקום לשוחח על השינויים שמתחוללים לנגד עיניהם ולשתף בתחושותיהם. כמו כן נרצה לכוון אותם לשים דגש על ערך המחויבות הנצרך בבניית משפחה תקינה ובריאה, על האחריות שאדם נושא בהקמת משפחה, שצריכה להיות מקור יציבות לאורך שנים. אם הבנו עד כה שמשפחה יציבה היא צורך חיוני של האדם, אנו מבינים עכשיו שיש לנו גם מחויבות לאפשר למציאות זו להתקיים.

שלב ב – תקשורת במשפחה המודרנית

בחברה המודרנית יש לאדם מטרות רבות שעלולות להתנגש עם ערך בניין משפחה יציבה. האתגר שנעסוק בו עתה הוא הקושי לשלב בין השקעה בקריירה או בפרנסת הבית להשקעה במשפחה ולהשלכות של מצב זה.

אפשרות א: ספרו סיפור (נספח 2) ושאלו את החברים:

• מה הייתם עושים במקום האב? מה הייתם עונים לילד?
• מהו סדר העדיפויות של האב?
• מהם הצרכים של הבן?
• האם צריך לשנות את המצב? איך?

אפשרות ב: קראו עם החברים קטע ממאמרה של ח”כ גילה גמליאל (נספח 3) העוסק בהחלטות הממשלה לחיזוק ערך המשפחה בקרב האוכלוסייה העובדת במדינת ישראל.
שאלו:

• למה תורמת החלטת הממשלה החדשה?
• על איזו בעיה היא עונה?
• האם לדעתכם היא תשנה משהו?

אפשרות ג: אתגר אחר שצף בעידן המודרני הוא השפעת הטכנולוגיה על התקשורת בין בני הבית. פתאום לא ברור מאליו שבבית פנויים לראות אותי, להקשיב לי, להכיל אותי באמת.

הקרינו לחברים את אחד הסרטונים האלה (אפשר לשלוח את הקישור לקבוצה משותפת, ושיראו בטלפונים):

https://www.youtube.com/watch?v=lIOpKxAmAsA או כתבו ביוטיוב “סרטון על אייפון עם מסר חזק”

https://www.youtube.com/watch?v=v0bAcKt6zkA או כתבו ביוטיוב “אנדרדוס – השתלט חזרה על הזמן שלך”

דונו:

• מה השתנה באווירה המשפחתית בעקבות עידן הטלפונים?
• איזה מחיר שהמשפחה משלמת?

לסיכום שלב זה שאלו את החברים: האם אתם מכירים את ההתמודדויות האלה מהבית? איפה זה פוגש אתכם באופן אישי?

שלב ג – יוצאים לעשייה

סכמו עם החברים את ההתמודדויות מול ערך המשפחה שעסקנו בהן במהלך הפעולה: עבודה, כסף, טכנולוגיה ומדיה, זמן (לא בשבת: מומלץ לכתוב על גיליון שיהיה תלוי על הקיר מול החברים).
ערכו הצבעה בין החברים ובחרו את האתגר שמשפיע ביותר על ערך המשפחה לדעתם.
לאחר שתבחרו אתגר נסו לחשוב יחד על דרך שבה אתם כקבוצה יכולים לשנות את המציאות במעגל הקרוב לכם (קודם במשפחה הפרטית שלכם, ואז התרחבו למחשבה על השכונה, היישוב, המושב).

סיכום

ראינו שמגוון אתגרים עומדים בפני המשפחה המודרנית-יהודית-ישראלית היום. אנו בתור תנועת נוער מאמינים בשינוי מציאות. לכן כאשר אנו רואים אתגר מסוים בעם ישראל, אנחנו שואפים לשפר את המצב. לאור המצב שנחשפנו אליו בפעולה, אנו רוצים לצאת לעשייה משמעותית, תחילה בבתים שלנו ובהמשך במקום מגורינו, כדי לשנות את המציאות.
קחו את המשימה שבחרתם לעשות ורוצו איתה קדימה. בעז”ה תעשו ותצליחו!

נספחים

נספח 1 –

מקרים

מקרה 1:
חברך הטוב יצחק מבקש לדבר איתך בשקט בצד. הוא מספר לך שהוריו החליטו להתגרש, והוא הולך לגור אצל אימו במהלך השבוע ובשבתות יגיע לאביו. הוא משתף אותך שקשה לו מאוד עם המצב החדש שהולך להיות, והוא מפחד.

• מה לדעתכם הקושי של יצחק? מה הייתם אומרים ליצחק?
• היום, לפי הסטטיסטיקות, אחד מכל שלושה זוגות מתגרש. מה דעתכם על התופעה? מה עשוי לתרום ליציבות המשפחה?

מקרה 2:
אחותך הקטנה חוזרת מבית הספר ומספרת לך שיש להם ילדה חדשה בכיתה. המורה הציגה אותה בכיתה וסיפרה לילדים שהיא גרה בבית רק עם אימה ואחיה, משום שאבא שלה נפטר.

• אחותך מפחדת להגיע אליהם הביתה. הסבר לה על המציאות החדשה שנחשפה אליה.
• משפחה חד-הורית היא תופעה נפוצה ומוכרת היום במדינת ישראל. נסו לחשוב על האתגרים העומדים בפני משפחה כזו.

מקרה 3:
אבא ואימא מכנסים אותך ואת כל האחים שלך ומודיעים לכם שהחליטו לאמץ תינוקת. אחרי תהליך ארוך הם מצאו תינוקת מתוקה, ומחר הם הולכים להביא אותה הביתה.

• מה דעתך על המצב החדש?
• בישראל יש ילדים רבים שמאומצים מסיבות שונות. נסו לחשוב אילו אתגרים ניצבים מול המשפחה המאמצת.

נספח 2 –

סיפור

איש אחד חזר הביתה לאחר יום עבודה ארוך. הוא צנח מותש על הספה בסלון, ובנו בן העשר התיישב לידו. “אבא”, אמר הילד, “אני יכול לשאול אותך שאלה?” “כן”, ענה האב, “מה אתה רוצה לדעת?” “כמה אתה מרוויח לשעה?” שאל בנו. “איזו מין שאלה זו?” תהה האב, “למה אתה רוצה לדעת?” “אני רק רוצה לדעת”, עונה הבן בתמימות. “אם אתה ממש רוצה לדעת”, עונה האב, “אני מרוויח 100 ש”ח לשעה”. “זה ממש הרבה”, עונה הבן. “אולי תוכל בבקשה להלוות לי 50 ש”ח?” האב התמלא כעס ושאל: “מה?! אני חוזר הביתה מיום עבודה מעייף ואתה שואל כמה אני מרוויח לשעה רק כדי שתוכל ללוות ממני כסף, בוודאי לאיזה צעצוע או שטות אחרת? לך לחדר שלך מייד!”
הילד קם מהספה והלך בשקט לחדרו.
לאחר שנרגע מעט התחיל האב לחשוב על השאלות של בנו. איך ייתכן שבגיל צעיר כל כך הוא כבר מתעסק עם כסף? לאחר זמן מה החל מצפונו של האב נוקף אותו. הוא החל לחשוב שאולי בנו באמת זקוק ל-50 ש”ח בעבור משהו חשוב, כי בעצם הוא לא מבקש כסף לעיתים קרובות.
האב ניגש אל החדר של בנו ופתח את הדלת. הבן כמעט ישן, אך האב התקרב אליו ואמר: “בני, אני מצטער שהתפרצתי עליך. עבר עליי יום קשה, אני עייף והבקשה שלך נראתה לי מוזרה. הינה, קח את 50 השקלים שביקשת”.
הילד הקטן התיישב על המיטה בחיוך ולקח את השטר. “תודה, אבא”, אמר ושלף מתחת לכרית ערמה של שטרות מקומטים נוספים, וצירף אליהם את 50 השקלים.
האב ראה את הכסף ושוב התרגז: “מדוע אתה מבקש ממני כסף אם כבר יש לך כסף שחסכת?”
“כי לא היה לי מספיק”, ענה הבן. “אבא, עכשיו שיש לי 100 ש”ח, אני יכול אולי לקנות שעה מזמנך?”
האב השתתק במבוכה והשפיל מבט. “אני רוצה לעשות איתך עסק”, אמר הבן, “אני אתן לך את הכסף, ואתה תבוא הביתה מחר שעה מוקדם יותר ותאכל איתי ארוחת ערב. מסכים?”
האב חייך, פרס את ידיו, חיבק את בנו והתנצל.

נספח 3 –

העבודה היא חיינו, אבל לא משפחתנו
(ח”כ גילה גמליאל, פורסם ב-ynet 19.07.11)

רוברט פ’ וו’ינץ’ בספרו “המשפחה המודרנית” טען לפני כ-60 שנה כי מוסד המשפחה המערבי עומד בפני קריסה. נימוקו של וו’ינץ’ היה פשוט – בעולם ה”קדם תעשייתי” משפחה מילאה בעבור היחידים תפקידים רבים והכרחיים כמו הגנה, מקום עבודה, חינוך ועוד. על פי גישה זו, המדינה המודרנית אחראית לספק ליחיד צרכים אלו, ובשל כך המשפחה איבדה את חשיבותה הפונקציונאלית המסורתית. מנקודת מבט ערכית ויהודית, תפקיד המשפחה רחב הרבה יותר מהתפקיד הפונקציונאלי גרידא המוענק לו ע”י וו’ינץ’, ומשום כך הוא מחייב את המשק לאיזון בריא בין קריירה לבין משפחה. בכוחה של המשפחה לעצב ערכים ומסורת משמעותיים, שתורמים תרומה מכרעת לבנין אישיותו של האדם.

…השנה, לרגל יום המשפחה קידמתי החלטת ממשלה שלפיה צוות בראשות נציב שירות המדינה יבחן את יישומן של 11 המלצות הוועדה לבחינת “מקום עבודה תומך משפחה”. בין ההמלצות נאמר כי יש להנהיג יום בשבוע של יציאה מוקדמת לכל העובדים, לאפשר שעות עבודה גמישות, להנהיג מדידת תפוקות במטרה לצמצם את ההסתמכות על מספר שעות עבודה כמדד יחיד לביצוע עבודה, לאפשר חזרה מדורגת מחופשת לידה לאימהות המעוניינות בכך, להקצות חדר אימהוּת (לשאיבת חלב) במקומות העבודה, להפעיל קייטנות קיץ לילדי העובדים ולהעביר את הממונים הדרכה בנושא עקרונות תומכי משפחה כדי להעלות את המודעות והרגישות לנושא.