איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתהרב חיים מאיר דרוקמן הוא מחנך, רב, “זקן רבני הציונות הדתית”, אשר כיהן כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה, רב היישוב מרכז שפירא, נשיא איגוד ישיבות ההסדר, יושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא וחבר ההנהלה הארצית של התנועה. הרב כיהן כחבר הכנסת וסגן שר הדתות מטעם המפד”ל, ראש מערך הגיור במדינת ישראל, חתן פרס ישראל על מפעל חיים לשנת ה’תשע”ב .
הרב נולד בקוטי בפולין, הגיע לארץ לאחר השואה בנסים גדולים, למד בכפר הרא”ה והתחנך בדרך תורה ועבודה.
נכוון שלימוד זה יהיה לעילוי נשמתו ושיאיר מרוחו ומדרכו עלינו ועל פועלנו.
הנני! אני מוכן לכל בין אם זה לכהונה, בין אם זה למלכות. כל מה שתטיל עליי אני עומד לפקודתך
ריבונו של עולם. בשביל זה אני חי בשביל זה אני קיים!
(מתוך הספר ‘הנני’, אלישיב רייכנר)
הנני לדבר הנעלה ביותר, הנני לדבר הקשה ביותר. הנני לכל מה שאתה מצווה אותי, הנני!
(הרב בכפר מימון, תשס”ה)
– מה ההבדל בין הציטוט הראשון לציטוט השני?
– מה אפשר ללמוד מהציטוטים על מסירותו של הרב?
– האם אתם מכירים סיפור או שיש לכם חוויה אישית שקשורים בקריאתו של הרב, “הנני”?
“כי עין בעין יראו בשוב ה’ ציון”. בהקשר עם הפסוק (ישעיהו נב ח), מסביר מורי ורבי זצ”ל שכדי לראות בשוב ה’ ציון, יש צורך לכוון את העין האנושית שלנו נוכח העין האלוקית. בכדי לזכות ולראות את שיבת ה’ לציון, יש להישיר את נקודת מבטינו האנושית עם נקודת המבט האלוקית.
ברצוננו להוסיף כאן הסבר נוסף: שתי העיניים הן ביטוי לשתי צורות הסתכלות: האחת- הסתכלות על המציאות ההווית העכשווית, והשניה- הסתכלות בה רואים את העתיד. ישנו צורך להתבונן בשתי העיניים, יש צורך להתבונן על המציאות העכשווית מתוך אמונה במה שעומד להיות ובמה שעתיד להתרחש. התבוננות כזו על המציאות העכשווית מתוך התבוננות בעין הצופה למרחקים על מה שעתיד להופיע היא התבוננות מלאת אמונה, המעניקה כוחות ועוצמה לדבקים בה.
(…)
הרמב”ן (בפירושו לפרשת האזינו) אומר: אילו היה בא אדם ונותן לנו תסריט מראש על דברים שיקרו בעתיד, והיינו רואים שמחצית ממה שהוא אמר התקיים בדיוק, האם לא היינו מצפים שגם המחצית השניה תתקיים?! קל וחומר בדבר קיום נבואות הנחמה של נביאי ישראל, שהרי אנו מאמינים באמונה שלמה בדברי הנביאים שכולם יתקיימו, אי”ה, במלואם, “כי לא יפול מדבר ה’ ארצה!”.
(הרב בספרו ‘קמעא קמעא’)
– מה דעתכם על דבריו של הרב? אתם מזדהים איתם?
– כיצד אתם רואים את שיבת ציון?
– תנו דוגמאות לכיוון העין האנושית נוכח העין האלוקית: הגאולה בימינו, בחיינו כאן במדינת ישראל.
– כיצד הגישה של הרב מורה לנו דרך רוחנית ביחס לתהליכים הכלליים של עם ישראל ומדינת ישראל, וביחס לתהליכים שלנו כפרטים?
דבר תורה של הרב לפרשת ויגש:
“אנוכי אערבנו, מידי תבקשנו” (בראשית מ”ג, ט’)
כשיעקב אבינו היה בדרכו למצריים הוא שלח שליח לפניו ואת יהודה שלח לפניו להורות לפניו גושנה.
מביא רש”י דברי חז”ל ששלח יהודה להקים לו שם בית תלמוד, על מנת שהשבטים ילמדו שם ומשם תצא הוראה. זו הישיבה הראשונה שהוקמה בעמ”י.
שואלים חז”ל למה שלח יוסף דווקא את יהודה?
דבריו של התפארת שלמה מרדובסקי נותנים מענה על השאלה הזו: יהודה הוא היה הערב הראשון בעם ישראל.
התורה יסודה ערבות. שכל ישראל “ערבים זה לזה” רצה יעקב אבינו להדגיש את העניין של הערבות. דווקא על ידי שליחת יהודה שאמר ליעקב :”אנכי אערבנו מידי תבקשנו”.
זה היסוד של התורה ערבות הדדית, דאגה לעמ”י כולו, שהרי התורה איננה יכולה להתקיים אלא על ידי כלל ישראל. אין שום אדם יחיד שבעולם יכול לקיים את כל התורה כולה. גם אם הוא רוצה, התורה ניתנה להתקיים על ידי כלל ישראל. למשל כהן אינו יכול לקיים מצוות מתנות כהונה, וישראל אינו יכול לקיים את מצוות הקורבנות וכדומה.
זוהי המהות האמיתית של התורה.
ועל כן שלח יעקב את יהודה כדי להבליט את יסודה האמיתי של התורה, ערבות הדדית, דאגה לעמ”י כולו.
ומעניין מאוד, חז”ל שואלים מדוע זכה שאול למלכות? מפני שזקנו האיר נרות במבואות האפלים. נרות ברבים. אור צריך להאיר ברבים. צריך לדאוג שהאור האמיתי יאיר לעמ”י כולו. המגמה האמיתית שכל בנייך יהיו לימודי ה’. התורה לא ניתנה למיוחסים.. אלא לעמ”י כולו ומכאן שיש אחריות
כלל ישראלית על לימוד התורה וקיומה וזה ניכר כבר בישיבה הראשונה שהוקמה בגושן.
– למה הערבות היא יסוד מרכזי כדי להורות תורה?
– האם העיקרון הזה משפיע גם מחוץ למקום לימוד תורה?
– מה האחריות שלנו הנובעת מכך כיחידם וכתנועה?