מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

יחד שבטי ישראל

יחד שבטי ישראל

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
מעלות | מעפילים
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ארץ ישראל | גלות וגאולה | חלוציות | ירושלים | ציונות
  • מתאים לשבת
מדריך 1 אהב את הפעולה

תקציר הפעולה

אלפיים שנים היה עם ישראל מפוזר בכל קצוות העולם, כל קהילה במדינה אחרת, תחת שלטון אחר. כל קהילה פיתחה לעצמה מנהגים משלה, אך תמיד היה משהו שאיחד בין כולם: “על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון”. הזיכרון של ירושלים לא הרפה, הגעגוע, ההמיה לשוב לציון, היו משותפים לכל התפוצות וגרמו בבוא העת לעלייה המונית שמסמלת את תחילת הגאולה. מה סוד הזיכרון והגעגוע? כיצד הם שמרו על עם ישראל בתפוצות?

מטרות הפעולה

  1. החניכים ייחשפו לסיפורים המבטאים המיה לציון במגוון תפוצות.
  2. החניכים יבררו את מרכזיות ההמיה לציון בתודעה היהודית בגלות.
  3. החניכים יראיינו קרובי משפחה על התפוצה שממנה באו.

מהלך הפעולה

שלב א:

בשלב זה נברר עם החניכים את המרכזיות של ההמיה לשוב לציון.

שנים רבות היו הכיסופים לירושלים ולבואה של הגאולה דבר מרכזי מאוד בהוויה של הקהילה היהודית בכל התפוצות. זה התבטא במנהגים, בפיוטים ובתפילה לשוב לירושלים. את המרכזיות הזו ננסה להבין באמצעות משחק.

פזרו כיסאות במרחב ובקשו מהחניכים להתפזר בשטח. כל חניך וחניכה יקבלו פתק שבו תהיה כתובה המשימה שלהם במשחק. בכל הפתקים המשימה היא לערום את הכיסאות לערמה במרכז החדר, אך בכל פתק כתוב אופן אחר לביצוע המשימה. למשל, בפתק אחד כתוב שעל החניך לעשות זאת בקפיצות על רגל אחת, בפתק אחר כתוב שעל החניך לעשות זאת בעצימת עיניים, בפתק נוסף כתוב שעל החניך לעשות זאת בשילוב ידיים, וכן הלאה. במהלך המשחק צריך להיות שקט, לחניכים אסור לדבר ביניהם על המשימות, ושום חניך אינו יודע מה המשימה של חבריו. שימו לב שכדאי להדגיש שזו אינה תחרות; הקבוצה כולה מנצחת ברגע שהמשימות של כולם מתמלאות (הם אינם יודעים שלכולם יש משימה דומה).

  • הערה: אם אין לכם כיסאות בסניף, אפשר לפזר במרחב פתקים שעל כל פתק כתובה אות, וכל הפתקים יחד יוצרים משפט, למשל “אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני”. אפשר גם פשוט לפזר חתיכות לגו במרחב ולהניח במרכז החדר כלי לאיסוף הלגו.
  • הערה: כדי להפוך את המשחק למצחיק ומשחרר יותר כתבו על כל פתק קול שעל החניכים להשמיע שזמן שהם עושים את המשימה שלהם. למשל, חניך אחד יגיד בלי לעצור “אה אה אה אה” (זה עובד גם בכל אות אחרת), חניך אחר יכול לשיר שיר כלשהו שתכתבו לו, חניך אחר יכול לעשות קול של צפרדע (או כל חיה אחרת). סומכים על היצירתיות שלכם. אין פואנטה לתוספת הזו מלבד הוספה של צחוק ושחרור!

בסיום המשחק שאלו את החניכים: מה עזר לקבוצה להצליח במשימה?

נראה שהחניכים יעלו את הנקודה שהמטרה של כולם הייתה זהה, ולכן המשימה בוצעה בהצלחה אף שכל חניך עשה אותה אחרת.

שלב ב:

בשלב זה ייחשפו החניכים לפיוטים המבטאים את ההמיה לירושלים בתפוצות.

  • אפשרות 1 – חלקו את החניכים לקבוצות, וכל קבוצה תקבל כרטיסייה ובה פיוט המבטא כיסופים לירושלים (נספח 1). אמרו לכל קבוצה לקרוא את מילות הפיוט ולהבין את המילים ואת הנושא. אפשר ואפילו רצוי לחפש מידע באינטרנט ולשמוע את השיר. לאחר מכן חזרו למעגל ובקשו מכל קבוצה להציג את הפיוט שקיבלה ולהשמיע את השיר.
  • אפשרות 2 – בחרו פיוט אחד מהפיוטים (נספח 1), חלקו לחניכים את המילים והשמיעו את השיר. הסבירו על הפיוט ועל הרקע שלו.

חזרו למעגל וסכמו את שני השלבים של הפעולה.

לכל אורך שנות הגלות עם ישראל לא שכח לרגע את ירושלים ואת מה שהיא מסמלת. כל הסיפורים והטקסטים שקראתם הם העדות למרכזיות של השיבה לציון בתודעה היהודית בתקופה זו. המשחק ששיחקתם בשלב הראשון ממחיש את המרכזיות של הערך ועד כמה משפיע שהרבה אנשים, שחיים במקומות שונים, מכוונים אל אותו יעד נכסף. הגעגועים והכיסופים לשוב לארץ לא פסקו בכל הדורות, ולבסוף זה מה שגרם לנו להיות כאן היום.

 

שלב ג:

בשלב זה החניכים ייפגשו עם הסיפור של המשפחה שלהם. כל חניך וחניכה יראיינו בני משפחה שלהם על המקורות שמהם באה המשפחה. כדאי לעשות את הריאיון בזמן הפעולה: כל חניך יתקשר לבן המשפחה שהוא מראיין. זה נותן מוטיבציה, והמשימה באמת קורית. אם אין זמן או אין טלפונים זמינים לכל החניכים, שלחו את החניכים לעשות את המשימה בבית. בכל מקרה בקשו מהחניכים לשמור את דף התשובות לפעולה הרביעית והאחרונה במערך זה. אם החניכים סיימו את המשימה בזמן הפעולה, כדאי לאסוף מהם את הדפים ולשמור אצלכם לפעולה האחרונה.

חלקו לכל חניך וחניכה דף ריאיון (נספח 2). בדף יש הסבר לחניכים על המשימה, שאלות שהם יכולים לשאול ומקום לכתיבת התשובות.

 

נספחים:

נספח 1 –

פיוטים

  1. יפה נוף (ר’ יהודה הלוי)

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב

לְךָ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב

הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם

כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרַב

וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים עַד

אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵךְ וְיִתְעָרָב

דְּרַשְׁתִּיךְ וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם

צְרִי גִּלְעֲדֵךְ נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב

הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם

וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרַב

 

  1. אוחיל יום יום אשתאה (ר’ אליהו חזן)

 

אוֹחִיל יוֹם יוֹם אֶשְׁתָּאֶה עֵינִי תָמִיד צוֹפִיָּה

מָתַי אָבוֹא וְאֶרְאֶה יְרוּשָׁלַיִם בְּנוּיָה

נָעֲמָה יְשִׁיבָתָהּ יָפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתָהּ

הָרִים סָבִיב לְעֻמָּתָהּ חוֹמַת אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה

כֹּהֵן שִׁמֵּשׁ אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּמִשְׁמֶרֶת כְּהֻנָּה

מִשְּׁיָרֵי אַנְשֵׁי אֱמוּנָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הוּא הָיָה

יְהַלְּלוּהָ בְּכָל מִדָּה הַנְּבִיאָה חֻלְדָּה

בֵּין חוֹמוֹת הִתְבּוֹדְדָה כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה

אָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי לְעֵבֶר מִזֶּה עָלִיתִי

חֶבֶל נְבִיאִים רָאִיתִי חַגַּי מַלְאָכִי זְכַרְיָה

לְמִשְׁפָּט יָשְׁבוּ כִסְאוֹת שִׁבְעִים רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת

גְּדוֹלָה. לְמוֹפֵת וּלְאוֹת עִמָּם עֹז וְתוֹשִׁיָּה

יְרוּשָׁלַיִם צִיּוּן אוֹרוֹת שָׁמָּה הוּבְלוּ לִקְבָרוֹת

עִיר דָּוִד נְעִים זְמִירוֹת בֵּית מַלְכֵי שִׁבְטֵי יָהּ

הַר הַבַּיִת וְהַהַרְאֵל שָׁמָּה בֵּית מִקְדַּשׁ הָאֵל

וְכֹתֶל שְׁכִינַת אֵל מִשְׁכָּן מֶלֶךְ מַלְכַיָּא

וַאֲנִי בְדֶרֶךְ אֶפְרָת שָׁם מַצֶּבֶת קְבוּרַת

אִמָּא רָחֵל הִיא מוֹרָת שֶׁהַכֹּל סוֹכִין בְּיָפְיָהּ

חֲזֵה צִיּוֹן מְהֻלָּלָה בֵּית אֵל נוֹרָא עֲלִילָה

מָגֵן הִיא לִבְנֵי גוֹלָה וְדָא תַרְעָא דִשְׁמַיָּא

זֶה מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו בִּקְהַל חֲסִידִים קְדוֹשָׁיו

דּוֹר וְדוֹר וְדוֹרְשָׁיו כֻּלָּם בְּנֵי עֲלִיָּה

נְזִיר אֱ-לֹהֵי אָבִי דִּמְיוֹנוֹ כְאַרְיֵה לָבִיא

שָׁקוּל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כָּהֲנַיָּא

חֲזַק עַם דַּל וְאֶבְיוֹן הַיְּקָרִים בְּנֵי צִיּוֹן

הַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא

 

  1. אל הר בת ציון (מיוחס לר’ אבטליון בר מרדכי)

אֶל הַר בַּת צִיּוֹן בֶּטַח יִשְׁכֹּן נַפְשִׁי וּבְשָׂרִי

טִירַת אַפִּרְיוֹן לְעִיר קָדְשׁוֹ יִבְנֶה מִבְצָרִי

אֵל לִבִּי יָגֵל, צוּר חֶבְלִי אֱ-לֹהֵי אָמֵן

יְכוֹנֵן עֶלְיוֹן, וְיִּסּוֹב דַּלְתִּי עֲלֵי צִירִי

אֵל לִבִּי יָגֵל, צוּר חֶבְלִי אֱ-לֹהֵי אָמֵן

נִשְׂגָּב לְאֶבְיוֹן, הוּא יַכְרִית אֶת אוֹיְבִי צוֹרְרִי

אֵל לִבִּי יָגֵל, צוּר חֶבְלִי אֱ-לֹהֵי אָמֵן

 

נספח 2 –

ריאיון קרובים עולים

בחרו דמות מהמשפחה שלכם שעלתה לארץ ושאלו אותה את השאלות שלהלן. אם הדור שעלה לארץ כבר אינו בחיים, אפשר לשאול את ילדיו.

  • מהיכן עלית?
  • איך עלית? (במטוס, ברגל, באונייה, ברכבת? האם יש לך סיפור מיוחד על המסע לארץ?)
  • איך היו החיים במקום בחו”ל שממנו באת?
  • איך הייתה הקהילה היהודית במקום שממנו באת?
  • מה תאחל/י למדינת ישראל?

דעתך חשובה לנו