מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

יום הזיכרון בראי "קמעא קמעא"

יום הזיכרון בראי "קמעא קמעא"

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
מעפילים | הרא"ה | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
ערב שלם
נושא
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה | יום העצמאות | גבורה | שמחה | יום הניצחון
3 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

יום הזיכרון נקבע ביום שלפני יום העצמאות, והמעבר מיגון לשמחה מצריך התייחסות ובירור: מה הקשר בין האבל לבין הגאולה? כיצד אנו מתייחסים לסמיכות שבין יום הזיכרון ליום העצמאות? בפעולה נעסוק בשאלות אלו, נתכונן לקראת יום הזיכרון, ונבחן את משמעות הזיכרון בחיבור שלו לחגיגות יום העצמאות.

מטרות הפעולה

  1. החניכים ילמדו על משמעות היחס בין יום הזיכרון ליום העצמאות מתוך התפיסה של “קמעא קמעא”.
  2. החניכים והמדריכים יתייחדו עם זכר הנופלים דרך סיפוריהם.
  3. החניכים יבחרו תכונות וערכים שעלו בסיפורים ויחברו אותם לחיים שלהם מתוך תפיסת תקומה וגאולה.\

ציוד נדרש: לבחירה: דף תמונות (מצורף בנספחים)

פעולה

פתיחה:

המעברים והחיבורים בין ימי הזיכרון לימי התקומה בחודש אייר מעלים שאלה לגבי היחס והקשר שבין ימים אלו. התאריך המיוחד של יום הזיכרון, בין יום השואה ליום העצמאות, יוצר מהלך נפשי הנע בין חורבן לחיים וגאולה. בנוסף, המעבר החד של פתיחת חגיגות יום העצמאות מתוך יום הזיכרון, מעורר לעיתים חוויית מעבר חדה ולא פשוטה. 

 

שלב א: חיבור החניכים לשאלת הקשר שבין האבל ויום הזיכרון לתקומה והחיים:
בחרו באחת מהאפשרויות הבאות, בהתאם לאופי השבט:
1. אפשרות א’: סימולציה בקבוצות

  • חלקו את החניכים לשתי קבוצות. אמרו להם שהם חברי הכנסת הראשונה, מיד אחרי קום המדינה, ועליהם להחליט על תאריך ליום הזיכרון. הוועדה החליטה שיום הזיכרון צריך להתרחש בין יום השואה ליום העצמאות, אך יש ויכוח בין החברים- האם יום הזיכרון יהיה יום לאחר יום השואה, או יום לפני יום העצמאות?
    כל קבוצה תקבל את אחד מהימים, ותחשוב ביחד על סיבות לקבוע את יום הזיכרון בתאריך שקיבלה. לאחר הדיון כנסו את הקבוצות ביחד, ובקשו מנציג מכל אחת להסביר למה התאריך שלה עדיף.
    לאחר מכן שאלו את השבט:
  • עם איזו אפשרות הם מזדהים יותר?
  • למה לדעתם הוחלט לקבוע את יום הזיכרון דווקא בערב יום העצמאות?

סכמו את הדיון, ועברו למדרש המובא בהמשך.

 

  1. אפשרות ב’: שיתוף על פי איורים

הניחו על הרצפה את האיורים (נספח א’). בקשו מהחניכים לחשוב ולשתף, איזה איור משקף מבחינתם את היחס בין יום הזיכרון ליום העצמאות?
בקשו מהחניכים להסביר את בחירתם, והתמקדו בשאלה מהו יום הזיכרון עבורם.

  • קראו לחניכים את המדרש הבא, מתוך ילקוט שמעוני:
    “יענך ה’ ביום צרה – משל למה הדבר דומה? לאב ובן שהיו מהלכין בדרך. נתיגע (=התעייף) הבן, אמר לאביו: אבי, היכן היא המדינה?
    אמר לו: בני, סימן זה יהא בידך, אם ראית בית הקברות לפניך הרי המדינה קרובה לך.
    כך הנביא אומר לישראל: אם ראית הצרות שיכסו אתכם מיד אתם נגאלים, שנאמר יענך ה’ ביום צרה.”

בקשו מהחניכים להסביר את המדרש. לאחר מכן, עוררו את החניכים לדיון:

  • למה בית הקברות קרוב למדינה (במשל)?
  • מה לדעתם ההבדל בין צרות בדרך לבין הצרות שקרובות לגאולה? האם מדובר בשלב מתקדם יותר?
  • (להרחבה: מה הקשר בין המדרש הזה לבין המדרש על “קמעא קמעא” (איילת השחר שעולה אחרי החושך)?

בשניהם רואים שהגאולה היא תהליך איטי, וגם אם יש קשיים – הם חלק מהתהליך ואנו מתקדמים בדרך אליה).

 

ניתן להוסיף או לחילופין לבחור בסיפור על דגן ורטמן:

“המפקד של דגן ורטמן ז”ל, שנהרג בעופרת יצוקה, מספר: “לקראת מארב אחר אמרתי לדגן שאני לא מבין למה להיכנס למקום שיש בו סיכוי לפצמ”רים וחיילים יהרגו סתם. דגן דפק על השולחן ואמר שבחיים לא אגיד שחייל נהרג ‘סתם’ בלחימה, והתחיל להסביר לי את הערך של מיתה על קידוש השם בהגנה על המדינה, על האדמה שלנו. מאז לא העזתי לחזור על זה יותר. דגן חרת בי את המשמעות והחשיבות בהגנה על המדינה.”

  • מהי לדעתכם המשמעות עליה “מגן” דגן ורטמן?
  • האם אתם מסכימים עם דבריו? מדוע?
  • שלב ב: ביו חורבן לגאולה

בשלב זה נרצה לחבר את החניכים לכוחו של תהליך הגאולה, דרך סיפורם של שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו. את החיבור לתקומה נעשה בעזרת הסיפור מעורר ההשראה של אימהות הנערים שנבחרו להדליק משואה.

 

  • נשים על הרצפה שתי תמונות (נספח 2): אחת של שלושת הנערים הי”ד ואחת של אמהות הנערים מדליקות משואה.

נשאל את החניכים:

  • מה לדעתכם הקשר בין התמונות?
  • מה הרגשות שעולים בכל אחת מהתמונות? האם הן סותרות זו את זו?

לאחר השיתוף נספר לחניכים בקצרה את סיפורם של הנערים וסיפור הדלקת המשואה (נספח 3).

  • לאחר הסיפור נפזר על הרצפה תכונות וערכים שעולים מן הסיפורים. (מסירות, אמונה בה’, דאגה לזולת, לימוד תורה, אחדות, אהבה, מסירות על הארץ, עוצמות חיים, נתינה, להמשיך לחיות וכדו’..) נבקש מכל חניך לבחור כרטיס אחד שלדעתו מסמל יותר מכל את החיבור שבין החורבן לגאולה. נעשה מעגל שיתוף.

 

שלב ג: סיכום

נסכם את המהלך: אנו מגיעים לחגיגות העצמאות אחרי שעצרנו להיזכר בנופלים, ולהשתתף בכאב של המשפחות שנושאות אותו כל השנה. ראינו שהמחיר הוא חלק ממלחמת תקומתנו על הארץ. בחיבור שבין יום הזיכרון ליום העצמאות אנו זוכרים שהאנשים האלו לא מתו ‘סתם’, הם הקריבו את חייהם למען העם והארץ. במעבר ליום העצמאות אנו מוקירים להם על המחיר שמאפשר לנו להיות פה, ומתוך עוצמות החיים שלהם נרים ראש ונמשיך לפעול ולחיות למען מדינת ישראל ותקומתה.

[gview file=”http://bneiakiva.org.il/wp-content/uploads/2022/04/פעולה-ליום-הזיכרון-שבת-גדולים.pdf”]

דעתך חשובה לנו