תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה

העמידו את החברים בשורה. קראו את רשימת הפעולות (נספח 1), ובקשו מהחברים לצעוד צעד אחד קדימה בכל פעולה שהם נוהגים לעשות.
בתום הרשימה, בקשו מהחברים לזכור לאן הגיעו והחזירו אותם לתחילת השורה. קראו שוב את רשימת הפעולות. הפעם בקשו מהם לצעוד צעד אחד קדימה בכל פעולה שהם עושים וחושבים שהיא משמעותית.

חזרו למעגל ושאלו את החברים: האם התקדמתם בסבב השני בדיוק כמו שהתקדמתם בסבב הראשון? תרצו לשתף בפעולות שלא התקדמתם בהם בסבב השני? שתפו בפעולות שהתקדמתם בהם גם בסבב השני. האם אתם מסכימים ש________ (אחת הפעולות שעוררו עניין) היא בהכרח משמעותית? האם ____________ (פעולה נוספת) היא בהכרח לא משמעותית?

שלב א’

בנר שמיני של חנוכה, זאת חנוכה, נפטר הרב חיים מאיר דרוקמן זצ”ל.
הרב דרוקמן עמד בראש מוסדות בני עקיבא, הקים ועמד בראש ישיבות אור עציון, כיהן כחבר כנסת ופעל רבות למען עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. הרב דרוקמן היה המוביל הרוחני של תנועת בני עקיבא- מימיו כמדריך שבט ‘איתנים’ דרך מליאות ההנהגה וליווי הפעילים והמזכ”ל ועד נגישות לכך שאלה של חניך, מדריך וקומונרית.
הרב מילא את חייו במשמעות עצומה, הוא חי חיים מלאים ויצק לתוכם רוחניות ומעשה, תורה ועבודה.
לאורו ולזכרו נקדיש את הפעולה השבת, ובבניין ירושלים ננוחם.

קראו עם החברים קטע מתוך ריאיון שערכה ששרה ב”ק עם הרב דרוקמן, בשנה שעברה (נספח 2). 

שאלו את החברים מה אתם חושבים על דבריו של הרב? האם אתם מזדהים? או אולי מרגישים רחוקים?

שלב ב’

קראו עם החברים קטע מיומנו של איל יפרח הי”ד, אותו כתב לפני שיצא לטרמפיאדה ממנה נחטף (נספח 3).

ביחס לתחילת הקטע, נסו לענות על השאלות שבסופו: מה תכלית האדם בעולמו? מה חובת האדם בעולמו?

לאור כל הדברים הנ”ל, נסו לפתח דיון על האופן הנכון לחיות את החיים. האם אנחנו מפסידים מדרך אחת שבה בחרנו לחיות? האם יש רק דרך אחת או שאפשר לאזן בין אפשרויות? מה זה אומר חיים בעולם? האם יש בידינו את הבחירה איך לחיות או שהיא נכתבה לנו בלידתנו משמיים?

שלב ג’

קראו את פירוש התולדות יעקב יוסף על פרשת שלח (נספח 4).

סכמו את עיקרי הנקודות שעלו בדיון והוסיפו את פעולותיו הרבות שפעל הרב דרוקמן בחייו: הקמת ישיבות אור עציון, פעילות ציבורית כחבר כנסת, הקמת משפחה עניפה, מסירת שיעורי תורה רבים, הגעה לאירועים פרטיים של עשרות אלפי תלמידיו לאורך שנים רבות, הובלת בני עקיבא, הקמת ישיבות בני עקיבא, הכרעות והשפעות גדולות בנושאים לאומיים ועוד ועוד.

זכינו להגיע לעולם, ויש לנו בחירה איך לחיות בו. אפשר להעביר את החיים, ככה, כמו שהם, ואפשר להדבק בה’, לחיות אותם במלואם, לפעול ולעשות, לחיות באמת. כי כמו שאמר הרב, הכיף בדברים האמיתיים.

נספחים

נספח 1, רשימת פעולות:

לצאת עם חברים למסעדה

להתפלל

ללכת לבית הספר

להתנדב

להתקשר לסבא וסבתא

לישון שנ”צ

לאכול ארוחת בוקר

לעזור לאבא ואמא בקניות לשבת

לצאת לריצה

ללמוד הלכה יומית

לעשות בייביסיטר

לצאת לחופשה

לשמוע שיעור קבוע

נספח 2, קטע מריאיון:

ש: טיילת פעם בחו”ל, לכיף?

ת: מה פתאום? הכיף הוא לתרום לכלל, זו האמת. במה הכיף, דברים אמיתיים או שטויות? אני אדבר בקיצוריות כי אני רוצה להבליט את הדבר, אני לא חושב שהכל שטויות. אבל אני שואל אותך- יש משפחה שיש לה קשיי קיום בלתי רגילים. ואת הולכת ומסייעת למשפחה הזאת- את ודאי עושה דבר אמיתי. קחי את הכסף הזה, ותלכי ותשבי באיזה בית קפה ותשתי אני לא יודע מה. אז יש לך פרופרוציות!

ש: ישבת פעם בבית קפה?

ת: אולי ישבתי בבית קפה כדי להיפגש עם מישהו. לא בשבילי השטויות.

נספח 3, קטע:

בס”ד ובהשתדלות
יום חמישי, י”ד סיוון תשע”ד     חברון 16:07

צהריים טובים,

“משמעות”. זו המילה.

כיצד אדם יכול לחיות את חייו כאשר כל כולו עסוק רק בלשרוד. בין אם זה לשרוד על החיים כשמצד שני יש מוות, ובין אם זה ‘לשרוד’ במובן של רדיפה כל הזמן אחרי עצמך, לחפש את עצמך מאחורי מסיבות, תרבות, הנאה, מקומות שבהם תמצא רק את ההופעה הבזויה שיכולה להיות לך.

ההופעה שבה אדם קושר את עצמו לכלוב של זהב! כיצד אדם יכול להרשות לעצמו לחיות ללא שום מטרה שהיא קצת יותר נעלה מהמטרה של הקוף? או של הפיל והאריה? הרי האדם הוא ‘נזר הבריאה’. הוא ‘שולט בעולם’, כביכול כך זה נראה ממבט ראשוני על כל כוחות הטבע. הוא ממציא דברים, משכלל, מנצל את הטבע לטובתו.

לא ראינו חיה שהצליחה להשתמש במשאבי הטבע כדי לזרז ענני גשם בשעת צורך. האדם הוא הבריאה המופלאה בעולם. אם כן, קיומו בעולם מחייב אותו לעשות דברים שונים בתכלית ומהות מהשימפנזה ומהאריה. הם, כל מטרתם היא לקיים את הטבע, את שרשרת המזון. לאכול – כדי לשרוד, ולהזדווג – כדי להמשיך את הקיום. הם לא עסוקים ב”להפוך את העולם למקום טוב יותר”!

אם כן, מהי תכלית האדם בעולמו? מהי חובת האדם בעולמו? וגם לאחר שאדם עבר מדרגה זו, כיצד ידע שמה שהוא עושה באמת ממלא את שליחותו? כיצד ידע אם מימש את הפוטנציאל שבו [מהכוח אל הפועל]?

נספח 4, פירוש התולדות יעקב יוסף על פרשת שלח

“אני ישנה וליבי ער”.

והוא שיש הפרש בין רשע שנקרא מת בחייו, ובין צדיק שנקרא גם חי במותו, כי כל אחד לפי דביקותו וקישורו, אם נתדבק במקום החיים נקרא חי… והדבק בו דבק בחיים, כמו שכתוב (דברים ד’, ד’) ואתם הדביקים בה’ אלוקיכם חיים כולכם היום… וההיפך ממידות העצבות והעצלות מקום המיתה, וזהו עבודת הרשעים, ונקראים מתים”.