איתור סניפים וכפרי בוגרים
ההתיישבות בארץ ישראל נעשית בתהליכיות, שלב שלב, היא לא מתרחשת בן רגע. בכך מגשימה ההתיישבות בארץ ישראל את עקרון קמעא קמעא. בפעולה זו ובשתי הפעולות הבאות נראה איך עקרון התהליכיות בא לידי ביטוי בסיפור .הקמת אם המושבות פתח תקווה
מקורות להרחבה:
מובאים אחרי הנספחים.
ציוד נדרש: כרטיסים בשני צבעים, נספחים.
שאלו את החניכים: מה עדיף, לגור בארץ כשיש המון גויים מסביב או לגור בחו”ל בעיר שכולה יהודים? בקשו מכל חניך להגיד את דעתו.
אפשרות נוספת: חלקו לכל חניך כרטיסים בשני צבעים, צבע אחד ייצג את האפשרות של לגור בארץ, והצבע האחר את האפשרות של לגור בחו”ל. ערכו הצבעה.
לאחר התוצאות ספרו לחניכים שהגמרא הכריעה את הדיון הזה. במסכת כתובות כתוב: “לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ אפילו בעיר שרובה ישראל” (בבלי, כתובות קי ע”ב). זאת אומרת שעדיף לגור בארץ אפילו אם רוב התושבים בה גויים. הסבירו שהסיבה לכך היא שארץ ישראל קדושה כל כך, שעדיף שיחיד מישראל יגור בה.
ספרו לחניכים שיש מצווה ליישב את ארץ ישראל, ונצטווינו עליה כל עם ישראל. ונכון שיש חשיבות וקדושה לארץ ישראל גם כשעם ישראל לא נמצא בארץ, אבל ארץ ישראל קדושה הרבה יותר כשעם ישראל מתיישב בה. יישוב כל ארץ ישראל ביהודים הוא משימה חשובה שעלינו להגשים.
אפשרות א: ספרו לחניכים את הסיפור על העלייה הראשונה לפתח תקווה (נספח 1) והראו במקומות הנכונים את התמונות של המייסדים לפי ההוראות הכתובות בסיפור.
אפשרות ב (לחניכים ברמת תפקוד גבוהה יותר): חלקו לחניכים פתקי הוראות “כשאתה שומע שקורה X, תעשה Y” (נספח 7) וספרו את הסיפור (נספח 1) בשילוב המשימות שימלאו החניכים. אפשר גם להגיד לכמה מהחניכים את ההוראות בעל פה.
שימו לב שחלק מהמשימות קשורות בתמונות, וחלקו לחניכים את התמונות בהתאם למשימות שקיבלו.
סכמו וספרו: המקימים של פתח תקווה לא התייאשו ונאחזו בקרקע. הם הכשירו את האדמה וחפרו באר כדי לספק מים למתיישבים. הראו את תמונת הבול של הבאר הראשונה (נספח 8). הם פיתחו את המושבה, חרשו את האדמה ובנו בתים זמניים. פתח תקווה הוכרזה אם המושבות, כלומר המושבה הראשונה שהביאה אחריה לידי הקמה של מושבות רבות. בפעולה הזאת ובפעולות הקרובות נלמד על ההתיישבות בפתח תקווה כדוגמה ומופת לסיפור ההתיישבות בארץ ישראל.
אפשרות א: חלקו לחניכים את השיר “הבלדה על יואל משה סלומון” (נספח 9) וספרו לחניכים ששיר זה נכתב על סיפור הקמת פתח תקווה. למדו את החניכים את השיר (נספח 11. מומלץ להאזין לשיר מראש אם אתם לא מכירים). שירו עם החניכים פעם אחת, ואחר כך הסבירו לחניכים כי הם הולכים להפוך את השיר להצגה. חלקו לכל חניך דמות, עברו איתם על השיר בלי לשיר, שכל אחד יבין את התפקיד שלו, מה הוא צריך לעשות ומתי הוא צריך לדבר (לדוגמה: בשורה “יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים” החניכים שמציגים את המקימים יכולים לדהור ברחבי החדר כמו סוסים). כדי להקל על החניכים אפשר להכין מראש את דפי השיר עם הדגשות במרקר לפי תפקיד (שימו לב שאם יש לכם יותר חניכים מדמויות, אפשר לחלק לחניכים גם את תפקיד המספר או תפקידים נוספים כמו הציפורים). כשהחניכים יהיו מוכנים שירו שוב את השיר עם החניכים בזמן שהם מציגים את הסיפור. אפשר גם להקריא את השיר אם יש מסַפר.
אפשרות ב: אם נראה לכם שהחניכים לא יצליחו ללמוד את השיר, ספרו לחניכים שהיום הם יציגו את השיר “הבלדה על יואל משה סלומון” (נספח 9), שיר שנכתב על סיפור הקמת פתח תקווה. חלקו לחניכים את הדמויות המצוירות (נספח 10). למשקיעים: אפשר לגזור מראש ולהדביק על שיפוד או על מקלות ארטיק.
הסבירו לחניכים כי כל אחד קיבל דמות, ועליהם להקשיב לשיר ולהרים את הדמות בהתאם למילים (אם אתם חוששים שהחניכים יסתבכו, כל אחד מהמדריכים יכול להחזיק כמה דמויות בעצמו ולהרים אותן במקומות הנכונים).
שירו בעצמכם את השיר בזמן שהחניכים מציגים את הסיפור עם הדמויות. אפשר לחזור על השיר פעם או פעמיים עד שהחניכים יקלטו ויציגו בלי שום עזרה ואולי גם יתחילו לשיר בעצמם.
סיכום:
בפעולה ראינו שמשימת יישוב ארץ ישראל היא משימה חשובה מאוד. למדנו על סיפור ההקמה של פתח תקווה כדוגמה למשימת התיישבות בארץ ישראל, הכרנו את השיר “הבלדה על יואל משה סלומון” והצגנו אותו. בפעולות הבאות נמשיך להכיר את הסיפור של פתח תקווה ונלמד איך המשיכו לפתח את המושבה הקטנה עד שהפכה לעיר גדולה.
נספח 1:
בבוקר קיץ אחד בשנת תרל”ח יצאו מירושלים ר’ דוד גוטמן (כאן להראות את התמונה מנספח 2), ר’ יואל משה סלומון (כאן להראות את התמונה מנספח 3), ר’ יהושע שטמפפר (כאן להראות את התמונה מנספח 4), ר’ זרח ברנט (כאן להראות את התמונה מנספח 5) ועימם עוד אנשים מספר לראות את אדמת אֻמְלָבָּשׂ שבסביבת יפו. בתום שלושת ימי הביקור הגיע ד”ר מזוריקה (כאן להראות את התמונה מנספח 6) לסקור את השטח לבקשת סלומון וחבריו.
ביקורו הסתיים בבשורה רעה: שום חיים לא ייתכנו כאן.
דממה מעיקה השתררה. ואז פתאום הפליט סלומון חרש (כאן להראות את התמונה מנספח 3): “ובכל זאת!”
(כאן להראות את התמונה מנספח 4) “ננסה!” קרא שטמפפר בקול.
המילים הללו אך נפלטו מפיהם, וגוטמן (כאן להראות את התמונה מנספח 2), נרגש עד עומק נפשו ממה ששמע, התנפל על צווארי שני חבריו ופרץ בבכי, אז לא יכלו להתאפק גם שני חבריו, ויחלו לבכות אף הם.
(זיכרונותיו של טוביה סלומון מתוך הספר “זכרונות ארץ ישראל”, בעריכתו של אברהם יערי)
נספח 2:
ר’ דוד גוטמן
נספח 3:
ר’ יואל משה סלומון
קרדיט: תמר הירדני
נספח 4:
ר’ יהושע שטמפפר
נספח 5:
ר’ זרח ברנט
נספח 6:
ד”ר מזוריקה
קרדיט: אליזבת אן פין
נספח 7:
נספח 8:
בול הבאר הראשונה של פתח תקווה
נספח 9:
הבלדה על יואל משה סלומון
מילים: יורם טהרלב
לחן: שלום חנוך
בבוקר לח בשנת תרל”ח
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים.
שטמפפר בא וגוטמן בא,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון,
עם חרב באבנט.
איתם רכב מזרקי
הדוקטור הכסוף,
לאורך הירקון הרוח
שר בקני הסוף.
ליד אומלבס הם חנו
בלב ביצות וסבך
ועל גבעה קטנה טיפסו
לראות את הסביבה
אמר להם מזרקי
אחרי שעה קצרה:
איני שומע ציפורים
וזה סימן נורא.
אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך,
כדאי לצאת מפה מהר,
הנה אני הולך.
קפץ הדוקטור על סוסו
כי חס על בריאותו,
והרעים שלושתם יצאו
לשוב לעיר איתו.
אמר אז יואל סלומון
ושתי עיניו הוזות:
“אני נשאר הלילה פה
על הגבעה הזאת”.
והוא נשאר על הגבעה,
ובין חצות לאור
פתאום צמחו לסלומון
כנפיים של ציפור.
לאן הוא עף, לאן פרח
אין איש אשר ידע,
אולי היה זה רק חלום
אולי רק אגדה.
אך כשהבוקר שוב עלה
מעבר להרים,
העמק הארור נמלא
ציוץ של ציפורים.
ויש אומרים כי עד היום
לאורך הירקון
הציפורים שרות על יואל
משה סלומון.
נספח 10:
דמויות מצוירות להצגה
נספח 11:
קישור לשיר “הבלדה על יואל משה סלומון”
https://www.youtube.com/watch?v=VBaahU8YmyA
מקורות להרחבה:
מקור השם פתח תקווה הוא הפסוק מהושע פרק ב’ “וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה”. הפרק עוסק בנבואת נחמה החוזה כי עם ישראל ישוב לקב”ה ולארצו. ברור מאוד למה מקימי המושבה הראשונה במרכז הארץ בחרו דווקא בשם הזה, שם של תקווה ושל ישועה