תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

גוף הפעולה:

פתיחה –

קראו עם החניכים את הגמרא ממסכת כתובות: “לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ אפילו בעיר שרובה ישראל” (בבלי, כתובות קי ע”ב)

שאלו את החניכים: מה זה אומר על ההתיישבות בארץ ישראל, אם לפי הגמרא עדיף שהאדם היחיד יגור בארץ ישראל גם אם רוב השכנים שלו גויים משיגור בחו”ל?

סכמו והסבירו: לארץ ישראל יש מעלה גדולה וקדושה רבה. אם אפילו ליחיד מישראל זו מעלה גדולה לשבת בארץ, קל וחומר לעם ישראל כולו. ספרו לחניכים כי הרמב”ן אומר שיישוב ארץ ישראל הוא ממש מצווה. הקב”ה בחר לתת לנו את הארץ וציווה עלינו ליישב אותה, ולכן מצוות יישוב ארץ ישראל היא משימה חשובה, ועלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להגשים אותה.

שלב א –

אפשרות א: חלקו את השבט לשתי קבוצות. הנחו את הקבוצה הראשונה לשחק סולמות ונחשים (נספח 1). המטרה במשחק היא להגיע לסוף המסלול, והשחקן שמגיע ראשון מנצח. כל שחקן בתורו מטיל את הקובייה ומקדם את החייל שלו במשבצות לפי המספר שיצא בקובייה. אם הוא נוחת בסוף התור לרגליו של סולם, הוא עולה בו למשבצת שבה מסתיים הסולם. אם הוא נוחת על ראשו של נחש (או בקצהו העליון של חבל), הוא יורד בו עד למשבצת שבה קצה זנבו של הנחש (או הקצה התחתון של החבל). הנחו את הקבוצה השנייה לשחק משחק מסלול רגיל בלוח השווה בגודלו למשחק הסולמות ונחשים (נספח 2). המטרה במשחק היא להגיע לסוף המסלול, והשחקן שמגיע ראשון מנצח. כל שחקן בתורו מטיל את הקובייה ומקדם את החייל שלו במשבצות לפי המספר שיצא בקובייה.

לאחר המשחק אספו את השבט ושאלו את החניכים:

• האם הגעתם לסוף המסלול? (כנראה מי שישחק במסלול הרגיל יגיע, ומי ששיחק בסולמות ונחשים לא יגיע)
• מה הסיכויים להגיע לסוף המסלול בכל לוח?
• פתחו דיון קצר: האם קיצורי הדרך באמת עוזרים בדרך למטרה? מה הדרך הבטוחה ביותר להגיע אל היעד?

אפשרות ב: חלקו את החניכים לשלוש קבוצות. חלקו לכל קבוצה מספר שווה של קפלות. הכריזו על תחרות: תנצח הקבוצה שתבנה את המגדל הגבוה ביותר. הקציבו חצי דקה לבניית המגדל.

עם תום הזמן הכריזו שנגמר הזמן ואספו את החניכים. בקשו מהם להשאיר את המגדלים ניצבים בזמן הדיון. בקשו מכל קבוצה להסביר למה בנו דווקא כפי שבנו. בררו עם החניכים את איכות הבניין שבנו לעומת השגת המטרה (המגדל הגבוה ביותר):

• איזה מגדל יחזיק מעמד זמן רב יותר?
• אם היה לכם יותר זמן להניח כל קפלה על הקפלה הקודמת ביציבות, זה היה עוזר לכם לבנות מגדל חזק יותר?
• האם בנייה של מגדלים גבוהים בלי בסיס חזק ושלבים יציבים משתלמת לאורך זמן?

סכמו: כשיש לנו משימה חשובה הדרך הבטוחה ביותר אל המטרה היא דרך ארוכה בלי קיצורי דרך. כמו כן אם אנחנו רוצים לבנות משהו חזק ויציב שיישאר לאורך זמן, אנחנו צריכים לבנות אותו שלב-שלב גם אם ייראה לנו לפעמים שאנחנו הולכים אחורה. רק כשנלך צעד-צעד נגיע בבטחה אל היעד שסימנו לעצמנו. משימת יישוב ארץ ישראל היא משימה חשובה ומורכבת, ואנו רוצים להשלים אותה בלי קיצורי דרך ובלי נפילות בדרך, ולכן עלינו לעשות אותה צעד-צעד, שלב אחרי שלב, בתהליכיות.

שלב ב –

אפשרות א: חלקו את החניכים לזוגות. תנו לכל זוג אחד מהסיפורים הקצרים על הסיפור של גוש עציון מלפני קום המדינה הממחיש את חשיבות התהליכיות במשימת ההתיישבות ושאלות לדיון (נספח 3). מומלץ לעבור בין הזוגות כשהם קוראים את הסיפור ודנים עליו. שימו לב, יש שני סיפורים. הדפיסו אותם כמספר החניכים בשבט.

לאחר שרוב הזוגות סיימו אספו את החניכים ובקשו ממי שרוצה לשתף בנקודה בסיפור או במחשבה שעלתה להם בדיון על התהליך ועל החשיבות שלו בהקמה של גוש עציון.

אפשרות ב: קראו עם החניכים את הסיפורים (נספח 3) ושאלו את השאלות בעל פה.

ספרו בקצרה את סיפורו של גוש עציון: לאחר הקמת כפר עציון הוקמו עוד שלושה יישובים: משואות יצחק, עין צורים ורבדים. הקיבוצים שגשגו, התגברו על הקשיים והפריחו את האזור, שהיה רווי התיישבות ערבית. בפרוץ מלחמת השחרור היו יישובי הגוש נתונים לאיום מצד הערבים והצבא הירדני. אך אנשי גוש עציון לא ויתרו, ובעזרת כוחות תגבורת הגנו על ההתיישבות שבנו ועל ירושלים, ועיר הקודש הייתה מוגנת בזכות הגוש. האימהות והילדים פונו מהגוש למקום מבטחים, והלוחמים והלוחמות נשארו להגן על הגוש. הם נלחמו, ספגו מהלומות קשות, אך לא ויתרו וגם בין קרב לקרב עסקו בקיום ההתיישבות והמשק החקלאי. בד’ באייר תש”ח, יום לפני הכרזת המדינה, התחולל בגוש קרב קשה, ובסופו נפל גוש עציון. רבים נהרגו, ולא מעט מהתושבים נלקחו בשבי. אך תושבי הגוש ורבים מצאצאי הנופלים לא ויתרו, ולאחר קום המדינה התיישבו והקימו יישובים וקיבוצים במועצה האזורית שפיר, ובהם עין צורים ומשואות יצחק.

סכמו: גוש עציון הוא סיפור מופת שממחיש לנו את חשיבות התהליך במשימת יישוב הארץ. בפעולה הבאה נכיר את סיפור ההתיישבות המחודשת בגוש עציון ונלמד ממנו איך מיישבים את ארץ ישראל בתהליכיות, קמעא קמעא.

שלב ג –

הסבירו לחניכים כי כעת נבנה ציר זמן שימחיש את השלבים ביישובה של ארץ ישראל לפני קום המדינה. חלקו להם פתקים שכתובים בהם השלבים (נספח 4) ובקשו מהם לסדר אותם לפי הסדר.

לאחר הכנת הציר סכמו: משימת יישוב ארץ ישראל מתרחשת בשלבים, וכל שלב תורם לשלב הבא. לא נוכל לדלג על השלבים, כי רק באמצעות כל השלבים אנו מגשימים את המשימה כולה.

סיכום: בפעולה ראינו כי משימת יישוב ארץ ישראל היא משימה חשובה ומורכבת. ראינו שכדי להגיע ליעד עלינו ללכת צעד-צעד, בלי קיצורי דרך. התחלנו ללמוד על הסיפור של גוש עציון ושאבנו ממקימי הגוש השראה ליישוב הארץ מתוך תהליך. לבסוף יצרנו ציר זמן משלנו וראינו איך כל שלב תורם לשלבים הבאים ואיך הוא חשוב בפני עצמו.

נספחים:

נספח 1:

נספח 2: 

נספח 3:

‘קבוצת אברהם’ הייתה קבוצה של בוגרי תנועת השומר הדתי ובני עקיבא בפולין. חברי הקבוצה ידעו כי האזור של גוש עציון קשה להתיישבות, ובכל זאת

קיבוץ כפר עציון הוקם, ואט-אט, במאמץ רב, החלו המתיישבים להתגבר על ההר הטרשי, על המחסור במים זמינים ועל בעיות הפרנסה הקשות שעמדו בפניהם. נחצבו בריכות מים, נִבנו מדרגות חקלאיות, ניטעו מטעים, הוקמו ענפי חי – רפת ולול – הוכשר בית הבראה ומרגוע ונעשו הכנות להקמת מפעל תעשייתי למכניקה עדינה ולהפעלת מחצבה. חיי תרבות תורנית וכללית עשירים התנהלו בנווה עובדיה, מתחם תרבותי-דתי שניצב במרכזו של כפר עציון. חברים וחברות חדשים נקלטו בכפר עציון, והוא היה לקיבוץ צומח ומתפתח. זוגות צעירים נישאו על ההר, וילדים ראשונים נולדו והוסיפו לוויית חן לחיי הקיבוץ.

נספח 4:

משה הס, הרב יהודה אלקלעי והרב צבי הירש קלישר מתחילים לחזות את רעיון שיבת ציון ולגבש תוכניות למימוש הרעיון הציוני.

רוב ההתיישבות בארץ היא בערים. חלק מהיהודים בארץ מתכננים לעבור להתיישבויות חקלאיות ופונים לעזרתו של משה מונטיפיורי. מונטיפיורי רוכש אדמות בכל מיני אזורים בארץ כדי שיהודים יוכלו לעסוק בחקלאות. בין השאר הוא רוכש פרדס באזור תל אביב.

הפרדס אינו צולח בגלל חוסר הכשרה של היהודים בחקלאות, אבל נהפך לשכונה גדולה בתל אביב. המפעל החקלאי של מונטיפיורי נכשל, והיהודים בארץ מתאכזבים.

בית ספר מקווה ישראל לחקלאות מוקם ומכשיר צעירים יהודים רבים לעבודת האדמה.

היהודים בארץ מתחילים לקנות אדמות ולהקים מושבות. היהודים במושבות נתקלים בקשיים רבים: מחלות, אדמה קשה לעיבוד ועוד. חלקם נוטשים את האדמות, וחלק מהמושבות אינן מצליחות לשגשג.

אלעזר רוקח מצליח לגייס יהודים מרומניה שיעלו והתיישבו בארץ. רובם מתיישבים בצפת, אך חלקם מגיעים לגיא אוני, מסיבים את שמה לראש פינה ומבססים אותה. פתח תקווה מוקמת ומתחילה לשגשג ומפיחה תקווה ביהודים בארץ ישראל ובחו”ל.

מייסדים עוד ועוד מושבות, ובהן זיכרון יעקב, ראשון לציון, גדרה, יסוד המעלה, עקרון, נס ציונה, רחובות, חדרה, משמר הירדן, באר טוביה, מטולה ומחניים.

הרצל מכנס את הקונגרס הציוני הראשון, ומייסדים את ההסתדרות הציונית.

מקימים את הקרן הקיימת לישראל (קק”ל), והיא קונה אדמות ליישוב בארץ. היא עוזרת להקים את החווה בכינרת שהניחה את היסוד לחצר כינרת, שבה תצמח ראשיתה של ההתיישבות העובדת. היהודים מתחילים לפעול למען שמירה עברית במושבות הקיימות.

מלחמת העולם הראשונה פורצת, ולאחריה מתפרסמת הצהרת בלפור, ובה הבטחת הממשלה הבריטית לעזור בהקמת בית לאומי לעם היהודי. לאחר מכן הבריטים כובשים את ארץ ישראל ומתחיל המנדט הבריטי.

מתחילים לסלול כבישים בארץ בין היישובים הקיימים. מקימים יישובים חדשים ומפתחים את ההתיישבות הקיימת.

מלחמת העולם השנייה מתחוללת, ובסופה היהודים בארץ פועלים להעלאת יהודים ממדינות אירופה. הבריטים מגבילים אותם, והיהודים פועלים במחתרת להביא יהודים ולצרף אותם להתיישבות.

האו”ם מאשר את תוכנית החלוקה ומחלק את הארץ בין היהודים לערבים לפי גושי ההתיישבות הקיימים.

פורצת מלחמת העצמאות: יהודים נלחמים על ביתם ועל היישובים שהקימו. המחתרות היהודיות פועלות בהגנה ובהתקפה נגד הערבים ובפעולות סיכול נגד הבריטים.

גוש עציון נופל, ולמחרת דוד בן-גוריון מכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

סדר האירועים הנכון:

1. משה הס, הרב יהודה אלקלעי והרב צבי הירש קלישר מתחילים לחזות את רעיון שיבת ציון ולגבש תוכניות למימוש הרעיון הציוני.
2. רוב ההתיישבות בארץ היא בערים. חלק מהיהודים בארץ מתכננים לעבור להתיישבויות חקלאיות ופונים לעזרתו של משה מונטיפיורי. מונטיפיורי רוכש אדמות בכל מיני אזורים בארץ כדי שיהודים יוכלו לעסוק בחקלאות. בין השאר הוא רוכש פרדס באזור תל אביב.
3. הפרדס אינו צולח בגלל חוסר הכשרה של היהודים בחקלאות, אבל נהפך לשכונה גדולה בתל אביב. המפעל החקלאי של מונטיפיורי נכשל, והיהודים בארץ מתאכזבים.
4. בית ספר מקווה ישראל לחקלאות מוקם ומכשיר צעירים יהודים רבים לעבודת האדמה.
5. היהודים בארץ מתחילים לקנות אדמות ולהקים מושבות. היהודים במושבות נתקלים בקשיים רבים: מחלות, אדמה קשה לעיבוד ועוד. חלקם נוטשים את האדמות, וחלק מהמושבות אינן מצליחות לשגשג.
6. אלעזר רוקח מצליח לגייס יהודים מרומניה שיעלו והתיישבו בארץ. רובם מתיישבים בצפת, אך חלקם מגיעים לגיא אוני, מסיבים את שמה לראש פינה ומבססים אותה. פתח תקווה מוקמת ומתחילה לשגשג ומפיחה תקווה ביהודים בארץ ישראל ובחו”ל.
7. מייסדים עוד ועוד מושבות, ובהן זיכרון יעקב, ראשון לציון, גדרה, יסוד המעלה, עקרון, נס ציונה, רחובות, חדרה, משמר הירדן, באר טוביה, מטולה ומחניים.
8. הרצל מכנס את הקונגרס הציוני הראשון, ומייסדים את ההסתדרות הציונית.
9. מקימים את הקרן הקיימת לישראל (קק”ל), והיא קונה אדמות ליישוב בארץ. היא עוזרת להקים את החווה בכינרת שהניחה את היסוד לחצר כינרת, שבה תצמח ראשיתה של ההתיישבות העובדת. היהודים מתחילים לפעול למען שמירה עברית במושבות הקיימות.
10. מלחמת העולם הראשונה פורצת, ולאחריה מתפרסמת הצהרת בלפור, ובה הבטחת הממשלה הבריטית לעזור בהקמת בית לאומי לעם היהודי. לאחר מכן הבריטים כובשים את ארץ ישראל ומתחיל המנדט הבריטי.
11. מתחילים לסלול כבישים בארץ בין היישובים הקיימים. מקימים יישובים חדשים ומפתחים את ההתיישבות הקיימת.
12. מלחמת העולם השנייה מתחוללת, ובסופה היהודים בארץ פועלים להעלאת יהודים ממדינות אירופה. הבריטים מגבילים אותם, והיהודים פועלים במחתרת להביא יהודים ולצרף אותם להתיישבות.
13. האו”ם מאשר את תוכנית החלוקה ומחלק את הארץ בין היהודים לערבים לפי גושי ההתיישבות הקיימים.
14. פורצת מלחמת העצמאות: יהודים נלחמים על ביתם ועל היישובים שהקימו. המחתרות היהודיות פועלות בהגנה ובהתקפה נגד הערבים ובפעולות סיכול נגד הבריטים.
15. גוש עציון נופל, ולמחרת דוד בן-גוריון מכריז על הקמתה של מדינת ישראל.