איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבתבכל שנה לקראת יום רצח רבין מתכנסת האספה הישראלית, שמטרתה לייצר שיח משמעותי בין חלקים שונים בחברה, לברר סוגיות אידאולוגיות שבוערות בה ולבנות עתיד משותף יחד. תנועת בני עקיבא ממלאת תפקיד פעיל בהכנה לאספה זו ובהשתתפות בה. בפעולה זו נכין את החברים למפגש עם תנועות נוער ועם יחידים החושבים אחרת מאיתנו, נעמיק בנושאים שבהם תעסוק האספה ונבין את חשיבות נוכחותנו בה.
ציוד נדרש: מצגת מלווה (נספח 5)
פתיחה:
שאלו את החברים מה הם יודעים על רצח רבין ועל השפעות שלו על החברה הישראלית. אחרי שישתפו, ספרו להם על הרקע לאספה הישראלית:
לפני 27 שנה בי”ב במרחשוון תשנ”ו נערכה עצרת ‘כן לשלום, לא לאלימות’ בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. באותה תקופה היו מחלוקות עמוקות בעם באשר לדרכי ההגעה לשלום שפעל בהן ראש הממשלה דאז יצחק רבין (ראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל). החתימה על הסכמי אוסלו[1] עוררה הפגנות ופעולות מחאה רבות בכל רחבי הארץ. מדינת ישראל הייתה קרועה בין מחנות הימין והשמאל. השסע בין חלקי העם היה מוחשי וקולני מאי-פעם: על מסכי הטלוויזיה התנצחו הפוליטיקאים, ובכיכרות סערו הרוחות וההפגנות. רבים הביעו את עמדתם הפוליטית בהדבקת סטיקרים על פגושי רכבים.
העצרת ‘כן לשלום, לא לאלימות’ נערכה כדי להביע תמיכה בממשלה. ראש הממשלה יצחק רבין הגיע לנאום והצטרף לשירת ‘שיר לשלום’. בתום העצרת, בשעה 21:42, הוא נורה ונרצח. רוצחו היה יגאל עמיר.
מאז נקבע חוק ‘יום הזיכרון ליצחק רבין’, ובכל שנה בי”ב במרחשוון, בתאריך הזה, מציינים במדינת ישראל את רצח ראש הממשלה רבין ז”ל בטקסים ממלכתיים ובבתי הספר. נוסף על הטקסים במהלך שנים נערכה עצרת, ובה נאמו אנשי רוח ופוליטיקאים רבים משמאל. העצרת הייתה עצרת פוליטית ועסקה ברצח רבין ובאירועים שהובילו אליו, ברוח האשמות רבות כלפי הציבור הדתי והימני ובטענה שפעולות המחאה נגד הסכם אוסלו הסיתו את יגאל עמיר, שכביכול התחנך במסגרות דתיות-לאומיות, לרצוח את רבין. לכן שנים רבות הייתה ההשתתפות בעצרת בעייתית בעיני הציבור הימני והדתי.
בשנים האחרונות הוחלט שהעצרת תתמקד בדמוקרטיה ובבניית עתיד משותף, מעבר למחלוקות הפוליטיות, וכך החל גם הציבור הזה להשתתף בה.
לפני כמה שנים נוסף לעצרת אירוע ששמו ‘האספה הישראלית’: אספה של ציבורים שונים בעם, בהובלת תנועות הנוער, שמטרתה לייצר שיח משמעותי בין חלקים שונים בחברה, לברר סוגיות אידאולוגיות שבוערות בה ולבנות עתיד משותף יחד.
תנועת בני עקיבא לוקחת חלק פעיל בתכנון האספה ובאירוע עצמו מתוך רצון לקירוב לבבות בעם, מתוך אמונה בערכים עליהם אנו משתדלים להתחנך ורצון להביאם לשיח הציבורי ומתוך הבנה שחלק מרכזי מעולמנו הרוחני הוא הקשר והחיבור העמוק שלנו לכלל ישראל.
[1] הסכם שנחתם עם יאסר ערפאת כדי לסיים את הסכסוך בין ישראל לפלסטינים בדרך של פשרה טריטוריאלית על שטחי ישראל. ההסכם כלל הכרה הדדית בין ישראל ואש”ף (הארגון לשחרור פלסטין) ועסק בהסדרי ביניים לקראת הקמת ממשל עצמי לפלסטינים בעזה וביריחו.
שלב א:
בשלב זה נרצה לעורר בחברים את המשימה שיש לנו באספה, את החשיבות שבהגעה שלנו לשם כשומעים וכמשמיעים, כבעלי דעה ועמדה, ולא רק כמהנהנים ומקשיבים. אנחנו מביאים איתנו תפיסה ותודעה שצריכה להישמע בחברה הישראלית, וצריכים להיות חשופים באופן בלתי אמצעי לעמדות אחרות שקיימות החברה הישראלית.
הניחו במרכז החדר את עלון הפרסום של האספה (נספח 1) ובקשו מאחד החברים לקרוא אותו בקול רם.
שאלו את החברים:
אספו את תשובות החברים וסכמו: האספה הישראלית היא בראש ובראשונה מפגש עם תנועות נוער אחרות בעם ישראל, ועצם המפגש חשוב ומשמעותי. הם חלק מהעם שלנו! נוסף על כך האספה נוסדה כדי לברר ולחשוב יחד איך אנחנו יוצרים את העתיד המשותף של מדינת ישראל. יש חשיבות גדולה בנוכחות שלנו באספה זו: אנחנו מייצגים חלק מכובד מעם ישראל, ועלינו מוטלת האחריות להציג את הקול שלו, את התפיסה שלו ואת האמונה שלו. יש לנו השפעה עצומה על איך תיראה החברה במדינת ישראל בעתיד.
שלב ב:
בשלב זה נרצה לדבר על צורת השיח, ונעשה זאת על ידי משחק שידמה שיחה סוערת שבה כל צד מבקש להביע עמדה ולהשליט אותה על שאר המשתתפים. נדגיש: אנחנו באים לאספה, לשיח עם אנשים ששונים מאיתנו, בסבלנות ובהקשבה לקולות הנשמעים. אנחנו רוצים לשמוע, ומתוך הקשבה זו ליצור יחד את העתיד המשותף במדינת ישראל, להוביל עשייה משותפת שנותנת מקום לכל הצדדים ולכל המגזרים בעם שלנו ובמדינה שלנו.
אפשרות אחת:
כל משתתף מקבל מראש הודעה ובה נושא מסוים (נספח 2). הסבירו שעל כל אחד להסב את השיחה לנושא הכתוב בהודעה שלו. המנצח הוא מי שנושא השיחה שלו היה הדומיננטי ביותר. אסור לצעוק סתם כך, אלא צריך להתייחס לדברים שנאמרו ולנסות להמשיכם, כל אחד לכיוונו.
(אם הקבוצה גדולה, חלקו את החברים לכמה קבוצות של כחמישה משתתפים)
תנו את אות הפתיחה וראו איך השיח מתפתח (במידה והפעולה ביום חול, ניתן להקליט את השיחה ולהשמיעהּ לחברים).
שאלו:
את השאלה האחרונה פתחו לשיח ולדיון על האספה.
עוד אפשרות:
הפנו לקבוצה שאלה ושתי אפשרויות לתשובה, ובקשו מכל חבר שיצביע מה דעתו (האם צריך לנסוע לפולין? האם צריך להקפיד על הפרדה בין בנים לבנות בתנועת נוער? האם לאפשר תחבורה ציבורית בשבת? ועוד. מומלץ לחשוב על שאלה שבוערת בקרב החבורה שלכם). בקשו משני נציגים, אחד מכל עמדה, לשכנע את הקבוצה בדעתו תוך כדי עימות ביניהם. לאחר כמה דקות בקשו מהנציגים להחליף עמדות, להיכנס לנעלי החבר שמולם ולשכנע בדעה שלו.
שאלו:
את השאלה האחרונה הפנו לכלל החברים, ופתחו לשיח ולדיון על האספה.
לסיכום השלב הזה, עברו יחד על דגשים לקיום מפגש ושיח בשקופית 6-7.
ערכו סבב: כל אחד אומר את תחילת המשפט וממשיך כפי שהוא רוצה –
“אני בא/ה לאספה הישראלית ומביא/ה איתי _______” (אדם, מסר, חפץ)
אפשר לקרוא עם החברים את הקטע ‘דרך עם ערך’ (נספח 3).
נספח 1
נספח 2
רעיונות לנושאי שיחה:
נספח 3
דרך עם ערך
בכל שנה הכהן הגדול נכנס לכמה שניות לקודש הקודשים, ועל מה הוא מתפלל? “שלא תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים לעניין הגשם”.
מכל הבקשות בוחר הכהן הגדול להתפלל דווקא על תפילת עוברי דרכים. תפילת עוברי דרכים עצומה וכוחה גדול.
מסופר על רבי חנינה בן דוסא שהיה מהלך בדרך וירדו גשמים. התפלל ומיד הפסיק, כשהגיע לביתו ביקש שיחזור וחזר הגשם. איך ה’ נענה לו? הרי זוהי תפילת עוברי דרכים לעניין הגשם!
מלמד אותנו ה”בן איש חי” עקרון חשוב: “יש שתי בחינות: האחת נקראת עוברי דרכים, שכל מטרתו היא רק להגיע למחוז חפצו ובדרך הוא רץ עד שיגיע למקומו. והשניה נקראת הולכי דרכים, שיודע שכל מקום שדורכת שם כף רגלו היא נכונה, היא מדוייקת מה’. ואם בא עליו איזה צער זה כדי שהוא יעודד אנשים אחרים שבאותה דרך”.
עובר דרכים הוא אדם שהדרך אינה מעניינת אותו, ואם רק היה יכול, היה מוותר עליה.
אולם הולך דרכים כמו רבי חנינה שזכה שתפילתו תיענה, רואה גם בדרך חלק מהעניין. אם לא היה חפץ הקב”ה שילך בדרך זו, לא היה מוצא עצמו בה.
הכהן הגדול מתפלל שלא תיכנס תפילת עוברי דרכים משום שהדרך לא להם, בשעה שהולכי דרכים, שהדרך נצרכת להם – תיכנס גם תיכנס תפילתם לפני המקום.
נספח 4 : מצגת מלווה