איתור סניפים וכפרי בוגרים
יש לי כוחות המיוחדים רק לי! קיבלתי אותם מהקב”ה, ויש לי חובה כאדם יהודי לפרוץ החוצה עם כוחות אלו. בפעולה נברר כיצד אפשר לפרוץ החוצה עם הכוחות הללו.
ציוד נדרש:
פלסטלינה, חול, קופסת פלסטיק, פתק עם שאלות (נספח 1), קטע של הרב סולובייצ’יק על שליחות (נספח 2), גזרי עיתונים או שלטים (נספח 3), דף ‘הכוח שלי’ (נספח 4), שיר של אהרן רזאל ‘אחי יש’ך אש?’ (נספח 5).
בפעולה הקודמת עסקנו בהכרת כל אחד בכוחות שהוא קיבל מהקב”ה, ובפעולה זו נעסוק בחובה שיש לי להוציא את כוחותיי החוצה ולהשפיע טוב על העולם.
הכינו קופסה קטנה עם חול רטוב ועם חתיכה בינונית של פלסטלינה. עמדו במעגל והעבירו את הקופסה בין החניכים. בקשו מהחניכים למשש, לגעת, אך לא להרוס.
בסיום הסבב אספו את החומר והראו לחניכים כיצד המגע האישי של כל אחד השפיע על החומר – הזיז אותו, שינה את צורתו, יצר ממנו משהו חדש והשאיר עליו חותם.
עוד אפשרות – בשבט עם הרבה חניכים – הכינו כמה קופסאות עם חול רטוב וחתיכות פלסטלינה ובקשו מכל קבוצה לענות על דף השאלות (נספח 1).
.
מכירים את המשפט המפורסם “היום שבו נולדת זהו היום שבו הקב”ה החליט שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיך”? ככה גם בשאר תחומי החיים, ולענייננו – הקב”ה נתן לכל אחד מאתנו תפקיד מיוחד, ועם התפקיד הזה יצאנו למשימה בעולם למילוי שליחותנו.
קראו עם החניכים את הקטע של הרב סולובייצ’יק על שליחות (נספח 2).
למדריכים – כדי שהחניכים יעקבו אחר הקטע, אפשר לצלם את הקטע בכמה עותקים ולסמן בכל עותק כמה משפטים אחרים בטוש זוהר. כך כל אחד מהחניכים יהיה אחראי לקרוא את השורות המודגשות אצלו בדף.
.
הכינו מראש נתונים על מצב העוני בארץ, על מצב ילדי החינוך המיוחד וכד’. חפשו כתבות בעיתונים ובאינטרנט על דברים שקרו לאחרונה בארץ ובעולם
(ראו רעיונות בנספח 3).
פזרו ברחבי החדר את המשפטים, הקטעים והכתבות בדרך שתמשוך את החניכים (בשלטים צבעוניים, בהדבקה על הקירות וכיד הדמיון הטובה).
חלקו לחניכים את דף ‘הכוח שלי’ (נספח 4) – ובקשו מהם לכתוב מהו הכוח המשמעותי שלהם.
בקשו מכל אחד לבחור נושא מהקטעים המפוזרים או כל נושא אחר בעולם שלדעתם הם יכולים להשפיע עליו, וצרו סיעור מוחות – כיצד כל אחד מהחניכים עם כוחותיו המיוחדים שלו יכול להשפיע ולתרום לטובת הנושא שבחר.
.
לאחר סיום כתיבת ‘הכוח שלי’, שבו עם החניכים ונסו לחשוב על רעיון שבו השבט שלכם יכול לקבל עליו כמיזם תחום מסוים ולנסות להשפיע בו – גם מבחינה רעיונית – להתמקד בו יותר ולהבין אותו לעומק, וגם מבחינה מעשית – לצאת החוצה ולפעול בעולם לאחר בירור מעמיק.
בפעולה הקודמת ראינו שלכל אחד מאתנו יש כוח. הקב”ה ברא אותנו עם משימה מיוחדת שרק אנחנו יכולים לקיים, ועם זאת עולם מלא ניצב בפנינו, עולם שיש בו הרבה אתגרים ומשימות. יש בידינו הכוחות המתאימים לפרוץ החוצה, להשפיע בעולם ולתקנו על ידי הכוח שיש לנו; לפעול בעולם ולהטביע את החותם הייחודי לנו. מאחר שיש לנו כוח גדול כל כך שזכינו לקבל ומשום שאנו מכירים את עצמנו, רק אנו יכולים לדעת כיצד אנו יכולים לפרוץ החוצה לעולם.
.
הצעה לצ‘ופר:
השיר של אהרן רזאל, “אחי יש’ך אש?” (נספח 5).
פתק עם שאלות
.
“האדם נברא בתור שליח, עצם היצירה, הלידה, מכילה בתוכה בהכרח את דבר מינוי השליחות… את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט היחיד על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו, באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא בכוחו של אדם למלא את שליחותו. בורא עולם פועל בהתאם להלכה האומרת, כי לא ייתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד, שהוא למעלה מכוחותיו של השליח. זוהי שליחות, שאי אפשר לקיימה, והיא מחוסרת כל ערך, מאחר שאם ממנים אדם למלא שליחות, מן הראוי ליתן לו את היכולת לפעול כשליח. משום כך נברא האדם היחיד בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו. שליחותו של הקב”ה לאדם היא בבחינת דבר שאינו קצוב בזמן- היא שליחות מתמדת. מזמן לזמן מקבל האדם תפקידים ומעשים חדשים. זוהי שליחות לכל החיים, והיא מסתיימת עם המוות”
(הרב יוסף דוב סולובייצי’ק).
.
.
למדריכים – הבתים הראשונים קשורים יותר לנושא הנלמד, בחרו האם להביא לחניכים את השיר המלא או רק את חלקו.
‘אחי, יש’ך אש?’
אהרן רזאל
הֵי אָחִי, יֶשְׁ’ךָ אֵשׁ?
הֵי אָחִי, יֶשְׁ’ךָ אֵשׁ?
אָז דַּע לְךָ שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם בַּחוּץ שֶׁמְּחַכֶּה לְהִתְחַמֵּם בָּהּ
הֵי אָחִי, יֶשְׁ’ךָ אֵשׁ?
הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ, זֶה לֹא הַזְּמַן לְהִתְעַקֵּשׁ
הֵי אָחִי, יֶשְׁ’ךָ אֵשׁ?
לֹא אֵשׁ שׂוֹרֶפֶת אוֹ מְכַלָּה, אֵשׁ לוֹחֶשֶׁת אֶת סוֹדָהּ
כְּקֶרֶן שֶׁמֶשׁ בִּכְנָפֶיהָ הִיא מְרַפְּאָה
הֵי אָחִי, מָה הַשָּׁעָה?
זֶה לֹא מֻקְדָּם לֹא מְאֻחָר הַאִם תִּתֵּן לִי מִזְּמַנְּךָ?
הֵי אָחִי, מָה הַשָּׁעָה?
הַתְּשׁוּבָה לֹא בַּמְּחוֹגִים כְּשֵׁם שֶׁהָאַהֲבָה לֹא בַּגּוּפִים
הִיא מְרַחֶפֶת עָלֵינוּ כְּמוֹ לַהֲקַת שְׁחָפִים
הֵי אָחִי, מָה הַשָּׁעָה?
אֲנִי חִכִּיתִי לְבוֹאֲךָ אַתָּה חִכִּיתָ לִתְזוּזָה
שְׁעָתֵנוּ הַיָּפָה נִמְצֵאת מֵעֵבֶר לַפִּנָּה
אָז בֹּא אִתִּי, בֹּא
אֶל הַלַּיְלָה הָאָפֵל
יֵשׁ אָדָם קָם
יֵשׁ אָדָם שֶׁנּוֹפֵל
בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל בּוֹדְדוֹת הַנְּשָׁמוֹת
הַמְּחַפְּשׂוֹת לְאָן לִשְׁלֹחַ הַתְּפִלּוֹת
הֵי אָחִי, לְאָן אַתָּה מַגִּיעַ?
מָתַי תָּבִין שֶׁכְּבָר הִגַּעְתָּ הֲרֵי יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ
הֵי אָחִי, לְאָן אַתָּה מַגִּיעַ?
קַח אִתְּךָ מִצַּד הַדֶּרֶךְ אֶת הַיָּחֵף וְהַצָּמֵא
הֵי אָחִי, לְאָן אַתָּה מַגִּיעַ?
הַרְבֵּה יָדַיִם מוּשָׁטוֹת יֵשׁ מְבַקְּשׁוֹת וּמִתְעַקְּשׁוֹת
אֲבָל יֵשׁ רַק יָד אַחַת שֶׁהִיא גַּם פְּתוּחָה וְגַם מְלֵאָה
הֵי אָחִי, יֶשְׁ’ךָ שֶׁקֶל?
זֶה לֹא הַשֶּׁקֶל, זֶה הַיָּד, הָרָצוֹן לֹא לִהְיוֹת לְבַד
הֵי אָחִי, יֶשְׁ’ךָ שֶׁקֶל ?
אִם נָתַתָּ בְּשִׂמְחָה תְּגַלֶּה שֶׁהוּא עֲדַיִן אֶצְלְךָ
תִּקְפֹּץ יָדְךָ, תִּפְתַּח, הִנֵּה הִיא רֵיקָה
הֵי אָחִי, יֶשְׁ’ךָ שֶׁקֶל?
הַשֶּׁקֶל לֹא יַצִּיל אוֹתִי הַצְּדָקָה אוּלַי תַּצִּיל אוֹתְךָ
כָּךְ אָמַר לִי הָאִישׁ מִחוּץ לַמִּנְהָרָה,
אָז בֹּא אִתִּי, בֹּא אֶל הַלַּיְלָה הָאָפֵל
יֵשׁ אָדָם קָם יֵשׁ אָדָם שֶׁנּוֹפֵל
בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל בּוֹדְדוֹת הַנְּשָׁמוֹת
הַמְחַפְּשׂוֹת לְאָן לִשְׁלֹחַ הַתְּפִלּוֹת
הֵי אָחִי, יֶשְׁ’ךָ אֵשׁ?
אָז דַּע לְךָ שֶׁיֵּשׁ
עוֹלָם בַּחוּץ
שֶׁמְּחַכֶּה לְהִתְחַמֵּם בָּהּ