מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

"בוא וצא אל המסע איתי"

תקציר הפעולה

לכל אדם יש המיה פנימית, מקור שממנו הוא שואב את כוחו, הדבר העליון שמכוחו הוא פועל ולמענו הוא קם בבוקר. בדף זה נברר כיצד מבררים את המקור הזה, אם הוא משתנה ומתעלה, ומה הערך בלהיות מחוברים למקור ההמיה שלנו. נתבונן במושג המיה התבוננות אישית ונברר מה היא ההמיה שלי, מהו הכוח הפנימי שממנו אנו פועלים בעולם.

מטרות הפעולה

  1. החברים יתעסקו בשאלה מהו המקור והבסיס שממנו הם שואבים כוחות.
  2. החברים יבררו מה כוח ההמיה הפנימי בונה בהם כאנשים פרטיים.
  3. החברים יבררו מהו הערך בלהיות אדם משתוקק והומה.

מהלך הפעולה

נפתח בשאלה: איך לדעתכם נראים חייו של אדם שהומה או משתוקק למשהו?

מקור 1 –

הרב קוק, שמונה קבצים ג׳:כ״ד:א

“‘ואני בתוך הגולה’, האני הפנימי אינו מתגלה לאדם, רק לפי מדת הטהרה והקדושה שלו, לפי המידה שבה הנשמה מאירה באדם. חטא האדם הראשון בכך שהתנכר לעצמו, בכך שהקשיב לדעתו של הנחש ואיבד את קולו הפנימי. חטא כשלא ידע להשיב תשובה ברורה לשאלה ‘איכה!?’. חטא עם ישראל כשהלך אחרי אל זר מפני ששכח את עצמיותו. חטאה הלבנה כשקנאה בשמש איבדה את שמחת חלקה כשהשוותה את עצמה אל זולתה. וכה הולך העולם וצולל באובדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל. באים מחנכים מלומדים מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח. וכיוון שאין אני, אין הוא, וודאי וודאי שאין אתה”.

  • לפי הקטע, כיצד אדם מגלה את הפנימיות שלו?
  • מה עלול לפגוע ביכולת האדם לזהות את האני הפנימי שלו?

הרב קוק טוען שככל שאנחנו שייכים יותר לעצמנו, מעמיקים בכוחותינו, נאמנים לצלם האלוקי שבנו, כך גדלה היכולת שלנו להתקדם ולשאוב כוח.

מקור 2 

עולת ראי”ה, ברכת “לישועתך קיוונו כל היום”

“התביעה היותר שלמה היא על כל מהלך החיים של האדם, אם ניתן לו ערכו הכללי בתור צפיה לישועה. הצפיה כוללת גם שימת-עין תדירית, גם באין שום יחש של הכרה גלויה חיצונית אל הישועה, כמו שהמצפה עומד על המשמר ימים על שנה, ולא יעזוב עמדתו גם באין לפניו דבר מחודש, וגם שבכל עת מצא של איזו הערה, שיראה שראוי לעשות איזה דבר לישועה, יחיש פעולתו ולא יעזוב כמו שהמצפה בראותו ע”פ צפיתו, שבאה שעת מעשה, לבריחה או הגנה מאיזה אויב וכאלה, עליו החובה לעשות מה שדרוש לעשות לטובת המצב, כן יזרז לעת הנכון בלא איחור רגע וזמן. לאלה שתי התכניות יחדיו, הנראות כמתנגדות זה לזה, ההתמדה בצפיה מחשבתי והזירוז בעת הכושר, צריך להתרומם בעומק העיון של צפיה לישועה”.

  • כיצד מתפרשת המילה ציפייה לפי הרב קוק?
  • מהו המשל שמביא הרב קוק כדוגמה לאדם מצפה? וכיצד אדם זה מתנהג?
  • מדוע חשוב לנו להיות אנשים מצפים?

מקור 3 

לאה גולדברג

למדני אלוהיי
ברך והתפלל
על סוד עלה קמל
על נוגה פרי בשל
על החירות הזאת
לנשום לחוש לראות
לדעת לייחל להיכשל

למד את שפתותיי
ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך
עם בוקר ועם ליל
בהתחדש זמנך
עם בוקר ועם ליל

לבל יהי יומי
עליי כתמול שלשום
לבל יהי עליי
יומי הרגל
יומי הרגל

  • איזו תחושה השיר מעורר בכם?
  • מה נטיית הנפש של הכותב בנוגע לחייו? בנוגע לאלוקים? האם יש בשיר תנועה של המיה? כיצד היא באה לידי ביטוי?

סיכום ביניים: חיי ההמיה הם חיים מלאים בהתחדשות מצד אחד ובעמידה על המשמר מצד שני. אלו חיים של ציפייה, תפילה תמידית שהימים יהיו מלאי חידוש, מלאי געגוע, שנתקרב בכל יום, שנהיה מוכנים, שנחיה בכל רגע את האידיאל שאנחנו שואפים אליו. אדם הומה הוא אדם שחי את המיית ליבו בכל רגע נתון, הוא מוכן אליה ומבקש גם להתחדש איתה יחד.

מקור 4 

על פי ‘להוסיף אומץ’, הרב קוק

“הם הביטו סביב, חולות וסלעים מרחב אין סופי של מדבר באדמה, האמינו, יש מים חיים
מעיין שילך ויגבר הם חפרו יום ולילה ללא מעצור, לא ויתרו לא הרפו הידיים ,עד שיום אחד, מאדמת החולות פרצו ושטפו המים כי אותם אנשים אשר בליבם, בוערת התקווה לטוב מהבאר שחפרו בעמל כפיהם, את המים יזכו עוד לשאוב”.

  • מהי התכונה שגורמת לנו להתמיד במטרה ולא לוותר בדרך?
  • כיצד תכונה זו קשורה לתנועת הנפש ההומייה?
  • מה הערך העולה מדבריו של הרב קוק?

 

מקור 5 – העשרה והעמקה

פלא יועץ

“ומתוך שמצפה לישועה יזהר להשמר מכל דבר המעכב את הישועה, ולעשות כל דבר טוב”. זוהי החובה המוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו, “אפילו על ידי אחד מישראל שיעשה תשובה שלמה יכול לקרב את הגאולה”.

  • מהי חובת “הצופה לישועה” על פי הפלא יועץ?

דעתך חשובה לנו