מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א’:

כל חניך מקבל כרטיס משימה אישית ועונה על השאלות המצורפות. (נספח א’)

…

שלב ב’:

המדריך מחלק את החניכים לקבוצות בנות 5- 6 חברים.
החניכים ידונו בקשר שבין בקשות ותפילות לבין המסר של השיר “כובע קסמים”.
המדריך מחלק לכל קבוצה כרטיס משימה קבוצתית ומבקש לענות על השאלות המצורפות.

…

שלב ג’:

נציגי הקבוצות מדווחים בפני כולם
המדריך יקרא את הקטע הבא באוזני המשתתפים או יקרין אותו על שקף.
“יסוד התפילה, אומר המהר”ל, אינו כפי שחושבים אנשים ‘לשכנע’ את הקב”ה לתת לו את צרכיו. התפילה נועדה לשנות את הרגשת המבקש ולהגביר את תלותו בה’. המתפלל בכוונה אמיתית מגביר את דרגת ביטחונו בה’ ואז נעתר ה’ לתפילתו, לא משום שהקב”ה שינה את דעתו חס וחלילה, אלא האדם השתנה לטובה על ידי התפילה”.

….

שאלות לדיון:
מהי לדעתכם תכלית התפילה על פי המהר”ל:
א. למתפלל?
ב. לגורל בקשותיו?
כיצד מחזור בחיי היום יום עשוי להשפיע על הכוונה של המתפלל?

נספחים

נספח א’ – כרטיס משימה אישית

“כובע קסמים” / לאה גולדברג
כל הימים, כל הימים
חולמת אני על כובע קסמים.
כובע קטן, מקושט נוצה,
העושה כל מה שאני רוצה.

אחבוש אותו ואומר, למשל:
“כובע, עשה שאני אגדל!”
והנה מיד הנני עולה,
וגופי מתמתח ואני גדולה,
ואין כמוני בכל העולם;
כי אני גדולה וגבוהה מכולם.
והכל מסתכלים ביראה וכבוד,
כי הרי אני גדולה עד מאוד.

ואמא בערב כבר לא תאמר:
“לכי לישון כבר מאוחר!”
ואבא לא עוד יגער במילים:
“אל תתערבי בשיחת הגדולים!”
וכשאדבר יקשיבו כולם,
כי אני הגדולה בכל העולם.

כל הימים, כל הימים…

הנה בליבי בקשה שניה:
“כובע היה לאוניה!”
מיד הוא קופץ מראשי לים
ואני מפליגה בו בכל העולם,
לאיים רחוקים, לארץ זרה,
נוסעת הלוך ובחזרה,
ורואה ערים והרבה אנשים,
פרסים והודים וכושים,
ואיש לא יבין, ואיש לא ידע,
כי נוסעת בים ילדה לבדה.

ואם יהיה לי בים עצוב,
אומר לו: “כובע, הביתה שוב!”
ואבוא לביתי. ומכל המדינות
לכל חברי אביא מתנות.
ומסביבי ישבו חברים
ואני אספר להם סיפורים,
ואיש לא יעז להגיד לי עכשיו:
“שוב היא בודה סיפורי כזב!”

כל הימים, כל הימים…

שאלות לדיון:
מה מייצג “כובע קסמים”?
מהו המסר של השיר?
מתפללים רבים מבקשים בקשות שונות בתפילותיהם. מה הקשר בין הבקשות והתפילות למציאות המתוארת ב”כובע הקסמים”?

…

נספח ב’ – כרטיס משימה קבוצתית

ה”חזון איש” זצ”ל כותב באיגרותיו: “התפילה היא מטה עוז ביד כל אדם. אין תפילה ששבה ריקם, אין מילה של תחינה וריצוי שמוציא יהודי מפיו שלא תפעל את פעולתה, אם היום אם למחר, אם בשנה זו אם לאחר שנים רבות, אם אצל המתפלל, אם אצל זרעו אחריו. דבר זה צריך להיות חדור בתודעתו של כל יהודי”.

…

בשיר “כובע קסמים” כל משאלה מתגשמת. בקטע שלמעלה ה”חזון איש” אומר שאין תפילה שבה ריקם. והרי לכאורה תפילות רבות אינן נענות. איך ניתן להבין זאת?
התפילה היא “מטה עוז” ביד כל אדם. איך אתם מבינים את כוונתו של ה”חזון איש” בביטוי זה?