מטרות הפעולה

ציוד נדרש:

שלושה שלטים – ‘פראייר’ ועוד, כרטיסיות מקרים

מהלך הפעולה:

•  לחוש חוסר צדק
• ההבדל בין חסד לצדק
•  צדק ביום-יום
• סיכום
  .

.

שלב א. לחוש חוסר צדק
.

1. סמנו קו ארוך על הרצפה שיחצה את החדר לשניים. חלקו את השבט לשתי קבוצות; כל קבוצה תהיה בחצי אחר החדר ותצטרך למשוך את כל הקבוצה השנייה לחצי שלה. החוקים הם שאסור לעבור את הקו, וכל חניך שעובר צד מצטרף לקבוצה שעבר אליה – וצריך לעזור לה להמשיך להעביר אליה את קבוצתו לשעבר. עד כאן המשחק הרגיל, אך במשחק הזה על המדריך לחלק את השבט בחוסר שוויון – בקבוצה אחת לשים יותר חניכים או את החזקים יותר במובהק, כדי שהקבוצה החלשה יותר תזדעק על כך.
   .
2. השאירו את חלוקת הקבוצות מהמשחק הקודם. על כל קבוצה לבחור בתורה נציג אחד שיציג בפנטומימה מושגים. על הקבוצה לנחש כמה שיותר מושגים בתוך זמן קצוב, ואחרי כמה סבבים תנצח הקבוצה שתנחש יותר מושגים. תנו לקבוצה החלשה להציג מושגים קשים מאוד בהשוואה למושגים הפשוטים שתקבל הקבוצה המועדפת.

.

מושגים קלים:

• ציפור
• פרח
• כדורגל
• כלב
• צדקה
• מחשב
• סידור

.
מושגי קשים:

• ממשלה
• ריפוד
• אווטאר
• צנתור
• עמבה
• כלב גז
• מזלג חד-פעמי

.

כמובן, אפשר להוסיף עוד שלל משימות שמדגישות חוסר צדק בין הקבוצות. פתחו את מה שקרה כאן עם השבט:
.

• על מה התעצבנו?
• למה בעצם? מי אמר שצריך להיות שוויון?
• אולי הם פשוט צריכים להתאמץ יותר? לא כולם נבראו שווים בעולם, קשה? שיתאמצו!
• מדוע הם דורשים שוויון וחלוקה צודקת במשחק?

.

שלב ב. ההבדל בין חסד לצדק
.

1. שאלו את החניכים: איך תגדירו את המושג צדק? ומהו חסד? גם חסד וגם צדק מתקנים את החברה, האם צדקה היא חסד או שבעצם כלשונה היא בעצם באה מצדק? נסו לנווט את תשובות החניכים דרך השלב הקודם, ושאלו אותם האם היה שם חוסר צדק או חוסר חסד.
   .
2. ניעזר בקטע של ר’ יוסף ג’יקיטליה להגדרת המושג חסד: “דע כי לשון חסד הוא כל העושה דבר שאינו מוכרח לעשות מצד הדין אלא שעושה אותו בחפצו וברצונו מאין מכריח, ועושה אותו הדבר בטובתו – זה נקרא חסד” (ר’ יוסף ג’יקיטליה, ‘שערי אורה’ חלק ב, עמ’ 37).
   .

אם כן מהו צדק?

צדק או דין הם חובה, דבר שאפשר לדרוש – העובר על חוק הצדק הריהו עושה עוולה.

החסד לעומת זאת הוא רשות, בחירה של האדם; נתינה הנובעת מרגש ומרצון לתת לזולת משלי.
.

3. שאלו: אילו תחומי עשייה שאנו מכירים נכנסים בתחום החסד ואילו בתחום הצדק?

.
דוגמאות לתחומי עשייה:

חסד – התנדבות במועדונית, גמ”ח מזון, חונכות, התרמה וכד’;

צדק – נגישות בבתי כנסת ובמקומות בילוי, חלוקת תקציבים הוגנת, זכויות עובדים ועוד.
.

4. אפשרות א: הניחו על הרצפה שלושה שלטים: “פראייר”; “כל הכבוד, אבל אני לא הייתי עושה את זה”; “אני אתך, ברור שגם אני הייתי עושה ככה”.

.
הקריאו כל מיני מקרים (כתובים אחרי אפשרות ב) ובקשו מהחניכים לאחר כל מקרה לעמוד ליד השלט שמבטא את מה שהם חושבים. אחרי הקראת הקטעים כדאי לפתח דיון:
.

• האם באמת מי שהלך ל”אני אתך” התכוון לזה?
• מדוע בחרתם ללכת ל”פראייר”?
• מי לדעתכם הוא באמת פראייר?
• האם מי שעושה צדק הוא בעצם פראייר בהגדרה החברתית שלנו?

.
אפשרות ב: חלקו מקרים ותגובות מחיי היום-יום, וכל חניך יניח את הכרטיסייה שקיבל ליד ההגדרה המתאימה לנעשה בכרטיסייה – חסד או צדק.
.

המקרים:
.

• ראיתי אדם מבוגר מחוץ לסופר מתקשה לסחוב את שקית הקניות שלו, הצעתי לו עזרה ולקחתי את הקניות שלו עד פתח ביתו.
• אחד משכניי פוטר מעבודתו בשל קיצוצים בחברה שבה עבד, ועזרתי לו למצוא עבודה חדשה בחברה שבה אני עובד.
• התפריטים במסעדות לרוב אינם נגישים לכבדי ראייה. עברתי מסעדה אחר מסעדה וביקשתי להכין עותק של תפריט מוגדל כדי שיהיה במסעדה למקרה שיבוא כבד ראייה.
• להתקין צפצוף ברמזור על מנת שהעיוורים יוכלו לדעת אם האור אדום או ירוק.
• להרים את כל הכיסאות בסוף יום הלימודים כדי שהמנקה לא תרים אותם לבד.
• לקום לאדם מבוגר באוטובוס.
• לתת צדקה.
• לתת לעובדים זכויות בסיסיות, כגון שכר הוגן ותנאי מחיה ראויים.
• לעזור לאדם עיוור לעלות לאוטובוס.
• לאסוף את הזבל מהכניסה לבית הספר בכל סוף יום.

.

הדגישו: חסד משמעו לתת מעבר למה שחייבים ומעבר למה שמגיע. החסד נובע מרגשות סובייקטיביים של חמלה ורצון טוב. החסד מגיע מהחזק אל החלש, מהעשיר אל העני.

.
לעומתו צדק משמעו לתת לכל אחד בדיוק את מה שמגיע לו. הצדק נובע מתוך עובדות אובייקטיביות הניתנות לבירור ובדיקה של משפט. הצדק הוא שווה לכול ואינו מבחין בין עשיר לעני: “לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ” (ויקרא יט, טו).

 .

שלב ג. צדק ביום-יום
.

1. הקריאו את שיר האביונים:

.

ומי ישיר את שיר האביונים
את שיר הנטושים בצד הדרך
שגם להם יש שם ויש פנים
ולא רק גב לתת בעבודת הפרך

.

את שיר המשתכרים אל צרור נקוב
כבויי המבטים שחוחי השכם
את שיר הדל והמושפל והעזוב
שבבתי תמחוי בוצעים את פת הלחם

.
ומי יישא קולו לומר כי רע מאוד
מתי למדנו לא לשמוע לא לראות
ולעבור בצעד קל על המראות

.
כי מי ישיר את שיר האבודים
בלויי בגדים ויחפי רגליים
הנודדים ברחובות כמנודים
ומי ישיר את שיר חסרי הבית

.

את שיר הקבצנים פושטי היד
אל חלונות המכונית בצומת
והנהג עיניו חומקות מן המבט
אל הבטחה גדולה בשלט של פרסומת

.
ומי יישא קולו לומר כי רע מאוד
מתי למדנו לא לשמוע לא לראות
ולעבור בצעד קל על המראות

.

שאלו: כיצד באמת אפשר לצאת מתוך מה שהורגלנו, “לא לשמוע, לא לראות”? מי באמת ישיר את שיר האביונים – ולא רק האביונים בכסף אלא כל מי שלא נעשה כלפיו די צדק? ואולי באמת השיר הזה מיסודו אינו נכון? אולי כל אחד אחראי למקום שבו הוא נמצא? שהרי גם המיליונר הרוויח את הכול באמצעות עמלו והשקעתו. לא כל הדברים הגיעו לו בכפית כסף לפה. התורה אינה נגד מעמדות, הגיוני שיהיו עשירים ועניים, אם כן, מה הבעיה בפערי המעמדות? ניתן לאביונים מעט צדקה, וזהו, עשינו את שלנו.
.

2. הקריאו את הגדרת הצדקה על פי הרמב”ם (הלכות מתנות עניים פרק ז):

.

א. מצוות עשה ליתן צדקה לעניי ישראל, כפי מה שראוי לעני, אם היתה יד הנותן משגת, שנאמר: “פתוח תפתח את ידך לו”. ונאמר: “והחזקת בו גר ותושב וחי עמך”. ונאמר: “וחי אחיך עמך”.
.

ב. וכל הרואה עני מבקש, והעלים עיניו ממנו ולא נתן לו צדקה – עבר בלא תעשה, שנאמר: “לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון”.
.

ג. לפי מה שחסר העני, את המצווה ליתן לו: אם אין לו כסות – מכסים אותו. אם אין לו כלי בית – קונין לו. אם אין לו אישה – משיאין לו. ואם היתה אישה משיאין אותה לאיש. אפילו היה דרכו של זה העני לרכוב על סוס עליו ועבד לרוץ לפניו, שנאמר: “די מחסורו אשר יחסר לו”. ומצווה אתה להשלים חסרונו, ואין אתה מצווה לעשרו.

.

האם אנחנו בוחרים להתבונן בעוולות האלה, לשים לב אליהן? האם אנחנו משמיעים את קולם של הסובלים? האם אנו פועלים די לטובתם ולמענם – לא מתוך רחמים אלא מתוך הכרה בזכויותיהם ומתוך רצון לכונן חברה צודקת וערכית?

.
איננו מצפים לשוויון בין אנשים אלא לשוויון הזדמנויות. אנו רוצים שגם מי שנמצא בעמדת פתיחה נמוכה וקשה יותר מהעשיר – עדיין יוכל לחיות חיים תקינים ונורמליים, להגשים את חלומותיו. תפקיד החברה ושלנו הוא לסייע ולתת לו כלים לכך.
.

כעת נוכל להסביר גם למה צדקה היא מלשון ‘צדק’ – נתבע מאתנו באופן טבעי ולא מחסד ולפנים משורת הדין לתת את שוויון ההזדמנויות הזה ולהרים את העני מהמקום שבו הוא נמצא למקום של כבוד אנושי והזדמנות לחיות חיים אמתיים, נכונים וצודקים! כמו ההלכה האחרונה של הרמב”ם – “ומצווה אתה להשלים חסרונו, ואין אתה מצווה לעשרו”.

.

סיכום:

.
ראינו את ההבדל בין חסד לצדק – והבנו שאנו חייבים לעשות הכול כדי לדרוש צדק, לא כי בלעדיו טוב פחות אלא כי בלעדיו רע! חברה חסרת צדק היא חברה מושחתת, ולכן מוטלת עלינו האחריות לברר מהו הדבר הנכון בכל זמן בחיינו ולפעול כדי להביא את הצדק באותו תחום. אמנם צדק פעמים רבות דורש מאמץ שאינו מוערך מצד הסביבה, אך הוא נצרך והכרחי לקיום נכון שלנו. אנחנו צריכים לדרוש את הצדק לא רק כשפשוט לדרוש אותו ולקבלו.

הרחבה למדריכים:

https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=4107

.