איתור סניפים וכפרי בוגרים
נושא: היחס בין היחיד לציבור בעם ישראל; הקשר העמוק שבין כל חלקי עם ישראל
אורך: 35–60 דק’
מערך: 1/4
פתיחה: בפעולה הזו נפתח את נושא ‘אני ועמי’, ונרצה להבין בה מה בעצם מיוחד כל כך בעם ישראל ומה היחס בין הפרט לכלל.
ציוד נדרש: קוביות, כוסות או קלפים – משהו שאפשר לבנות ממנו מגדל, מטפחות לכיסוי העיניים.
משחק פתיחה (אפשרי)
משחק זיכרון אנושי – בחרו שני נציגים ושלחו אותם החוצה, ואת שאר החניכים חלקו לזוגות. כל זוג יבחר שיר שהוא מכיר ויחלק תפקידים – אחד מבני הזוג יהיה ממונה על המילים והאחר על המנגינה. הושיבו את החניכים במעגל כאשר הזוגות מעורבבים ואינם יושבים זה ליד זה. בכל תור אחד הנציגים שיצאו ‘יפתח’ שני ‘קלפים’ – והחניכים ש’נפתחו’ ידקלמו את המילים או יזמזמו את המנגינה. אם המילים והמנגינה תואמות – הנציג יקבל נקודה, ואם לא, התור יעבור לנציג השני. המטרה של כל נציג היא למצוא זוגות תואמים רבים ככל האפשר.
נרצה שהחניכים יחושו בהבדל שבין אוסף פרטים שיש להם מטרה משותפת ובין אוסף פרטים התלויים זה בזה בקשר הכרחי; נרצה שהחניכים יכירו את הדימוי שישראל קשורים זה לזה, שהם כמו גוף אחד – וכל פרט הוא אבר בגוף – ורק כל האברים יחד ייצרו גוף שלם.
רצים ביחד – חלקו את החניכים לקבוצות קטנות של ארבעה-חמישה חניכים (בשבט קטן שחקו כל החניכים יחד), וערכו תחרות במסלול שבניתם מראש. המטרה היא שכל הקבוצה תגיע יחד לנקודת הסיום.
ערכו תחרות נוספת, אך הפעם הגבילו כל אחד מחברי הקבוצה במגבלה מסוימת:
לאחד כסו את העיניים, לאחר קשרו את הידיים מאחורי הגב, לאחד קשרו את הרגליים או אסרו עליו לצעוד עליהן, על האחר אסרו לדבר.
שאלו את החניכים:
הניחו על הרצפה גיליון נייר שכתוב בו: “היחיד בקרב הציבור הוא כאבר יחיד בכללות הגוף” (כוזרי מאמר ג, יט).
עם ישראל הוא כמו גוף אחד ונפש אחת, וכל אחד הוא פרט מתוך הגוף – לכן יש קשר פנימי ועמוק בין כל אחד בעם ישראל, כי כולנו מרכיבים יחד גוף אחד.
גם משחק הפתיחה מעביר את אותו רעיון – שעם ישראל הוא יחידה אחת – שיר אחד ביחד, וכל אחד הוא חלק אחר מתוך השיר הזה, אבל רק אם נחבר את כל החלקים יחד ייווצר שיר.
כעת נראה את היחס שבין היחיד לציבור. כמו שבגוף אבר אחד חולה משפיע על כל הגוף, כך גם בעם ישראל ליחיד יש השפעה על הכלל ולכלל יש אחריות על היחיד.
תנו לחניכים קוביות, קלפים, כוסות או כל דבר שאפשר לבנות ממנו מגדל.
לאחר שהחניכים יבנו את המבנה הוציאו פרט אחד מהמגדל (השתדלו להוציא נדבך שיש לו השפעה רבה על המגדל ויגרום לו ליפול…).
הציגו לחניכים או ספרו להם את סיפור עכן והחרם. הדגישו שאף על פי שרק אחד בלבד לקח מהחרם בפועל, הקב”ה האשים את ישראל כולו בלקיחתו. שאלו את החניכים מדוע, ועודדו אותם להעלות תשובות מגוונות.
חטאו של עכן הוא ביטוי לקלקול שנמצא בציבור כולו. אמנם בפועל רק עכן לקח מהחרם, אך אילו היה הציבור מתוקן במידותיו, גם עכן לא היה לוקח. לכן כשהפילו גורל לחפש את הלוקח מן החרם, אספו את כל השבטים ועלה בגורל שבט אחד, אחר כך עלתה המשפחה, עלה בית האב ורק אז עלה בגורל עכן. תהליך ארוך זה בא ללמדנו שאמנם עכן חטא, אך האשם נמצא בכולם – בכל שנים עשר השבטים, המשפחה ובית האב. האדם והציבור אחראים זה לזה ומשפיעים זה על זה.
גם במגדל ראינו שדי שהוצאנו פרט אחד – והייתה לו השפעה על כל המגדל.
היחס בין היחיד לכלל בעם ישראל מתבטא גם בדברים שמחים וטובים – וכשאחד מעם ישראל מתעלה, כל העם כולו מתעלה ומרגיש חלק משמחתו.
כתבה: אלפים הגיעו לחתונתם של שרה ואריאל ליטמן (ראו נספח 2)
ספרו לחניכים על חתונתם של הזוג ליטמן והראו להם את הכתבה המצורפת.
אביה של שרה תחיה ליטמן ואחיה נרצחו בפיגוע ירי ימים מספר לפני חתונתה. מיד לאחר השבעה קיימו שרה ואריאל את החתונה והזמינו את כל מי שרוצה לחגוג אתם. אלפי אנשים הגיעו לשמח ולשמוח אתם.
שאלו את החניכים:
הקשר בין עם ישראל אינו מתבטא רק באירועים קשים ובנפילות אלא גם בשמחות הכי גדולות! עם ישראל כולו רוצה להיות שותף גם בשמחת הפרט, היחיד, וגם היחיד רוצה שכולם ישתתפו בשמחתו.
ואם דיברנו על משפחת ליטמן – מצורף סרטון מרגש על הקשר שבין הפרטים בעם ישראל גם עם אנשים שמעבר לים.
לצפייה חפשו בYouTube:
The Name Heard Round the World
אם הפעולה מתקיימת באמצע השבוע אפשר להראות בפעולה, לחלופין אפשר לשלוח את הסרטון במוצאי שבת בווטסאפ למי שיש
הניחו שלט נוסף על הרצפה: “כל ישראל ערבים זה לזה”.
הערבות ההדדית היא הקשר הפנימי החזק שיש בעם ישראל; היא קיימת גם בדברים הקשים וגם בדברים הטובים והמשמחים.
ראינו שעם ישראל אינו רק אוסף של פרטים אלא שיש קשר עמוק והכרחי ביניהם – כמו האברים בגוף שרק יחד מרכיבים גוף שלם. ראינו שבגלל הקשר החזק הזה לכל יחיד יש השפעה על כל הציבור ולציבור יש אחריות על היחיד. הקשר בא לידי ביטוי גם בחטאים שלנו ובנפילות (למשל בחטא עכן) וגם בדברים משמחים, כמו בחתונה של משפחת ליטמן, שכל עם ישראל הרגיש שהוא שותף לה. סיכמנו ש”כל ישראל ערבים זה לזה”.
הצעה לצ’ופר:
אפשר לחלק לחניכים את השיר ‘עם אחד’ (ראו נספח 3)
נספחים
נספח 1
יהושע הטיל חרם על העיר יריחו שנכבשה ואמר שכל השלל שלה יהיה להשם:
“וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם; וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם, וַיִּחַר אַף ה’ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (יהושע ז, א).
יהושע שלח מרגלים לעי. המרגלים חזרו ואמרו ליהושע שלא כל העם צריך לצאת למלחמה נגד העי; די באלפיים או בשלושת אלפים לוחמים כדי לנצח. יהושע נלחם עם שלושת אלפים איש, אך אנשי העי ניצחו את בני ישראל – ובני ישראל ברחו.
יהושע קרע את בגדיו והשתחווה לפני ארון אלוהים. הוא וזקני ישראל שמו עפר על ראשיהם (אלו הם מנהגי אבל). יהושע פנה לקב”ה ואמר לו: מה עשית לנו? בשביל מה העברת אותנו את הירדן, כדי שנמות?! העמים האחרים ישמעו ולא יפחדו מאתנו עוד:
“וַיֹּאמֶר ה’ אֶל יְהוֹשֻׁעַ קֻם לָךְ; לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ. חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם. וְלֹא יֻכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם עֹרֶף יִפְנוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם כִּי הָיוּ לְחֵרֶם; לֹא אוֹסִיף לִהְיוֹת עִמָּכֶם אִם לֹא תַשְׁמִידוּ הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם. קֻם קַדֵּשׁ אֶת הָעָם וְאָמַרְתָּ הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר, כִּי כֹה אָמַר ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל חֵרֶם בְּקִרְבְּךָ יִשְׂרָאֵל לֹא תוּכַל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ עַד הֲסִירְכֶם הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם (שם, י-יג).
יהושע לכד את עכן בן כרמי ממטה יהודה באמצעות גורל הדרגתי – קודם עלה בגורל השבט, אחר כך המשפחה, לאחר מכן בית האב, ולבסוף עלה בגורל עכן.
יהושע פנה לעכן וביקש ממנו לספר מה עשה, ועכן סיפר מה גנב והיכן הניח את הגנבה.
יהושע לקח את עכן, את בניו ובנותיו ואת רכושו, וכל העם רגמו אותם אבנים ושרפו אותם באש. העם הקים עליהם גל אבנים גדול והמקום נקרא על שם החטא ‘עמק עכור’.
נספח 2
י”ד בכסלו התשע”ו, 26.11.2015
אלפים חגגו בחתונתם של אריאל ביגל ושרה תחיה ליטמן, שאביה הרב יעקב ליטמן ואחיה נתנאל הי”ד נרצחו בפיגוע טרור
יתומת הפיגוע הרצחני שרה תחיה ליטמן נישאה הערב (חמישי) לארוסה אריאל ביגל, כשבועיים לאחר שאביה הרב יעקב ליטמן ואחיה נתנאל הי”ד נרצחו בפיגוע ירי סמוך לעתניאל.
החתן והכלה הזמינו את כל עם ישראל להגיע ולהשתתף בשמחתם.
ואכן, לקראת השעה 22:30 הציפו אלפים את האולמות בבני האומה, אלפים עומדים סביבו בציפייה להצליח להיכנס ולשמח את הזוג הצעיר.
אשת ראש הממשלה שרה נתניהו באה אף היא לברך.
“זה כאב כל כך גדול, על האבדן של האבא ושל האח”, אמרה נתניהו. “ואני באמת אתכם. מחבקת בשמי, בשם ראש הממשלה, בשם כל עם ישראל, אתכם, את הילדים, את האחים, ואני מברכת אתכם שבאמת תבנו בית לתפארת לעם ישראל, למדינת ישראל, ושיהיה באמת רק טוב ושקט, ושיהיו בשורות טובות לכולנו, ושלא נדע עוד כאב וצער. ושהדברים הטובים ינצחו. זה הכי חשוב. אמן!”
“אנחנו מראים שאת עם ישראל אף לא יכול לנצח, אנחנו נישאר חזקים”, מבהיר דביר. “תהיה חתונה שמחה בלי ששום דבר יפריע לה”.
ביום שישי לפני שבועיים נרצחו אבי הכלה, הרב יעקב ליטמן, ואחיה בן ה-18 נתנאל הי”ד בפיגוע טרור אכזרי בעת שעשו את דרכם סמוך לעתניאל אל בית משפחת ביגל במיתר, כדי להשתתף ב’שבת חתן’.
בשל הפיגוע הרצחני נאלצה הכלה לדחות את חתונתה, שהייתה אמורה להתקיים ביום שלישי שעבר.
האירוע הטראגי גרם לזעזוע רב בכל שדרות הציבור, והיום צפויים רבים להשתתף בשמחתה.
בשבוע שעבר פרסמו בני הזוג הודעה:
“אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי.
בע”ה חתונתנו תתקיים ביום חמישי הבא י”ד בכסלו 26 בנובמבר בבנייני האומה.
כל עם ישראל מוזמן לקום עמנו מעפר ולשמוח בשמחתנו.
שרה תחיה ואריאל”.
מאבטחים ומחסומים הוצבו מחוץ לאולם שבו מתקיימת החתונה כדי להבטיח את פרטיות המשפחה בעת החופה והסעודה. הקהל הרחב הורשה להיכנס רק מאוחר יותר. אלפי בני אדם היו מחוץ לאולם במהלך החתונה, רקדו והניפו דגלי ישראל.
עם אחד
ארי גולדוואג
מקורות להרחבה: הפרק על עם ישראל מתוך הספר של הרב זאב קרוב, ‘דע מה שתשיב לעצמך’.