איתור סניפים וכפרי בוגרים
החניכים יכירו בערך העבודה לא כאמצעי פרנסה בלבד אלא כערך מהותי בחיים בכלל ובתנועת בני עקיבא בפרט.
הכנות וציוד נדרש:
.
.
אפשרות א: חלקו את השבט לכמה קבוצות ובקשו מכל קבוצה לחשוב על רובוט שהיה עושה בעבורנו איזו מטלה או עבודה מחיי היום-יום. כל קבוצה תקבל חומרי יצירה: דפים, צבעי גואש, עיתונים, נצנצים וכו’, ותכין רובוט. לאחר מכן ערכו סבב שבו כל קבוצה תציג את הרובוט שלה ותסביר איזו עבודה הוא חוסך לנו בעולם עתידני.
.
אפשרות ב: ערכו סבב בין החניכים: “אם הייתם ממציאים רובוט שיכול לבצע בעבורכם איזו מטלה או עבודה מחיי היום-יום, איזו עבודה הוא היה מבצע בעבורכם?
.
.
הקרינו את הסרטון מתוך הסרט ‘Wall-E’, המתאר מצב עתידי שבו העולם מנוהל כולו ע לידי רובוטים שעושים הכול – מסיעים אותנו, מספקים לנו מזון, עובדים בשבילנו – הכול: https://www.youtube.com/watch?v=h1BQPV-iCkU.
.
שאלו:
.
.
הציגו לפני החניכים את הנתונים מעיתון ‘כלכליסט’, המראים כי מדינת ישראל היא מהמדינות המובילות במספר שעות העבודה בשבוע בהשוואה למדינות אחרות בעולם– <http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3608548,00.html> :
.
העובדים בישראל, בעיקר העצמאים שבהם, עובדים קשה, אם כי משנה לשנה קצת פחות. על פי דו”ח הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי(OECD) , בשנת 2000 עבדו כלל העובדים בישראל (שכירים ועצמאיים) 2,017 שעות בממוצע וניצבו במקום החמישי בעולם, ואילו בשנה שעברה הממוצע עמד כבר רק על 1,910 שעות עבודה בשנה (כלכליסט).
.
.
חלקו את החניכים לשתי קבוצות. כל קבוצה תקבל מקור וכמה אביזרים ותציג את הדעה הנאמרת בקטע במילים שלה.
.
קבוצה א:
.
מקור 1:
.
“ישנם תמהונים הרואים בעבודה אידאל ומטרה כשלעצמה. דעתם של אנשים אלו בטילה מאליה ומיותר להוכיח להם עד כמה נואלת ואווילית היא דרכם… אך גם בין אלו המבינים שהעבודה היא אילוץ, ישנם הטועים לחשוב שריבוי העבודה יביא ריבוי פרנסה” (הרב חנוך גבהרד, שיעורים בהגדות חז”ל, מסכת קידושין פב ע”א).
.
קבוצה ב:
.
מקור 2:
.
“מעתה צריך להיות האידיאל הראשי שלנו – העבודה. אנחנו לקינו בעבודה (אינני אומר ‘חטאנו’ – כי לא באשמתנו באנו לידי כך), ובעבודה נירפא. את העבודה צריכים אנחנו להעמיד במרכז כל שאיפותינו, לייסד עליה את כל בנייננו. אם רק נעשה את העבודה כשהיא לעצמה לאידיאל, יותר נכון, אם רק נביא לידי גילוי את האידיאל של העבודה, נוכל להירפא מהנגע אשר דבק בנו, נוכל לאחות את הקרע, שנקרענו מעל הטבע. העבודה היא אידיאל אנושי גדול, אידיאל של העתיד – ואידיאל גדול הוא במובן זה שמש מרפא. אם אמנם אין ההיסטוריה מכוונת ללמד, להרביץ תורה, אבל מי שעיניו בראשו יכול וצריך לקחת תורה מפיה. ואנחנו יכולים ללמוד מכל מצבנו בעבר ובהווה, כי אנחנו צריכים להיות הראשונים בדבר הזה. אנחנו צריכים לעבוד כולנו” (“העבודה”, הפועל הצעיר, אלול תרע”א).
.
בקשו מכל קבוצה להסביר את היחס למושג העבודה על פי הקטע שקיבלה.
.
גישה אחת למושג העבודה, על פי הקטע של קבוצה א:
.
הרב גבהרד טוען כי העבודה היא איננה ערך, ולעמדתו אין ערך בעשיית מלאכה. המלאכה היא קללה, עונשו על חטאו של האדם הראשון. לכתחילה עדיף לאדם ללמוד תורה ולא לעבוד כלל, אך אם אין הדבר מתאפשר האדם מוכרח האדם לעבוד. אילוץ.
.
גישה נוספת למושג העבודה, על פי הקטע של קבוצה ב:
.
אהרן דוד גורדון היה פעיל בתנועה הציונית, חלוץ ופועל חקלאי, הוגה ומורה דרך לחלוצים בתקופת העלייה השנייה והשלישית. הוא טוען כי העבודה היא אידאל, ערך חשוב מאוד בפיתוח האדם, ‘מותר האדם מן הבהמה’. עבודתנו היא חלק מתרבותנו.
.
.
הציגו לחניכים תמונות של שטרי כסף ישראליים מהעבר ומהיום. מי מוצג בתמונות בכל שטר? בעבר מי שהיו סמלי השטרות הישראליים היו הפועלים, החלוצים, עובדי האדמה, וכיום הם אנשי רוח, סופרים ומשוררים. מה זה אומר על היחס לעבודת הכפיים במדינה שלנו היום?
.
.
קראו יחד את המקורות שלהלן והבינו את ערך העבודה מתוך ערך השבת:
.
העבודה מעצימה את חשיבותו של יום השבת, יום המנוחה והקדושה. ללא עבודה, יצירה ועשייה במהלך השבוע, כיצד תיבדל שבת משאר ימות השבוע? “וביום השביעי לא תעשה כל מלאכה“.
.
.
איננו עובדים רק מתוך דאגה לפרנסה אלא משום שהתורה מצווה אותנו לעבוד. התורה מכוונת אותנו אל העמל והמלאכה. על ידי העבודה אנחנו מקדשים את השבת ומפתחים את עצמנו דרך יצירה, עשייה והתקדמות.
.
כחברי בני עקיבא החיים על פי התורה אנו רואים בעבודה ערך גדול. בני עקיבא חרתה על דגלה את האותיות תי”ו ועי”ן. עי”ן – עבודה! זה לא סתם ערך נוסף שבני עקיבא מאמינה בו, הוא ממש אבן יסוד. יש לעבוד ולעמול, לא להשאיר את המלאכה ל’אחרים’ כמו שראינו בתחילת הפעולה.
.
איפה העבודה פוגשת אותנו בחיי היום-יום שלנו? לכל דור העבודות והאתגרים שלו, ובכל הדורות חברי התנועה השתתפו בעבודות הללו.
.
ספרו על גרעיני הנח”ל של בני עקיבא או על גרעיני הש”ש העוסקים בחקלאות.
.
מדריכי חניכי שבט הרא”ה ומורשה, זה הזמן לחשוב יחד כיצד אתם כשבט מקדמים ומממשים את ערך העבודה בשבט שלכם, בסניף שלכם, אם בהתנדבות בעבודה חקלאית, אם בשבוע תורה ועבודה שאפשר לארגן בקיץ או בחופשת הפסח, אם במפגש עם נוער חקלאי קיבוצי, אם בשבת בקיבוץ וכו’.
.
הצעה לצ’ופר:
.
דברי הרב קוק המתארים את בניין הארץ בכלל ואת החקלאות בפרט כעבודת קודש:
.
בנין הארץ, היסוד הראשי, החקלאות, הלא היא אצל כל העמים רק הגורם הכלכלי חיוני פשוט. אבל העם אשר הנושא שלו כולו הוא קודש הקודשים, וארצו ושפתו וכל ערכיו כולם קדושים הם… הרי גם חקלאותו כולה היא ספוגת קודש (מאמרי הראי”ה עמ’ 179–181).
הרחבה למדריכים:
http://www.mako.co.il/spirituality-popular_culture/Article-a996dbf1e0c4241006.htm
.