מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

עבודה עצמית

עבודה עצמית

פעולה מס' 8

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
משך הפעולה
עד שעה
נושא
בני עקיבא | מגדילים את התנועה
  • וידאו
  • מתאים ליום חול
0 מדריכים אהבו את הפעולה

מטרות הפעולה

  1. החניכים יבינו את הערך שבשאיפות גבוהות.
  2. החניכים יבררו מה מניע אותנו להימנע מיישום חלומותינו.
  3. החניכים יתחברו להבנה שרק אם האדם יגע בעצמו על דברים שחשובים לו, הוא קנה אותם באמת.
  4. החניכים יבינו שאיננו יכולים להישאר פסיביים ולתת לחיים לעבור לידינו אלא שאנו חייבים לחיות את החיים ולהיות אנשי מעשה.

ציוד נדרש:

מחשב וברקו, דפים וצבעים

מהלך הפעולה:

  • העשייה היא המקדמת אותנו בחיים
  • שאיפות גבוהות מביאות לתוצאות טובות
  • חוסר תעוזה וחוסר אמון ימנעו מאתנו להגשים חלומות
  • העמל והיגיעה מקנים לנו את ההישג
  • סיכום

.

שלב א. העשייה היא המקדמת אותנו בחיים

.
הקרינו לחניכים קטע מהסרט ‘Wall E’, המדגים איך החיים יראו בעולם עתידי:
.

https://www.youtube.com/watch?v=h1BQPV-iCkU

.
שאלו:

  • מה אתם חושבים על הסרט?
  • הייתם רוצים לחיות בעולם כזה?
  • מה המטרה בחיים כאלה?

 .

שלב ב. שאיפות גבוהות מביאות לתוצאות טובות

.
הקרינו לחניכים קטע מהסרט ‘תיכון ההזדמנות האחרונה’ מדקה 6:20:
.

https://www.youtube.com/watch?v=A6oPWHUItJg&spfreload=10

.
חילי טרופר, מנהל התיכון, לוקח את אחד מהנערים לראות גיבוש לצנחנים כדי לחזק בו את המוטיבציה לשירות קרבי. הוא מדבר אתו על שכשואפים נמוך גם מגיעים נמוך בכל תחומי החיים. אבל אם שואפים גבוה וגם מתאמצים – מגיעים לתוצאות.
.

שאלו את החניכים:
.

  • מה לדעתכם הרגיש הנער כשראה את הגיבוש לצבא?
  • מה משותף לכל הנערים שהשתתפו בגיבוש לקראת הצבא?

 .

שלב ג. חוסר תעוזה וחוסר אמון ימנעו מאתנו להגשים חלומות

 .

להעז.

.

פעם בהיותנו בראש הר, בסיומו של טיול בשעת לילה עם ירח מלא, כשהיה בטוח שאיש אינו רואה אותנו ואינו שומע, שואל אותי עוזי פתאום: “איך אפשר לדעת אם יש לי כשרון מוזיקלי, אם יש לי בכלל שמיעה מוזיקלית?” אמרתי לו: “שיר לי איזה שיר ואגיד לך” – “אינני מעז לשיר בפני אחרים, נדמה לי שאני מזייף”, אמרתי לו: “בסדר, שרוק לי מנגינה”, אך כאן הוא התחיל לספר לי כבר סיפורים, איך “זרקו” אותו משיעורי מוזיקה ועד כמה זה השטח החלש שלו. הפסקתי אותו ואמרתי לו: “די כבר עם הסיפורים, או שאתה שותק, או שאתה שורק”. ואז הוא השמיע לי בשירה איזה קטע לחליל מתוך הסונטה של באך. כבר הייתי רגיל להפתעות מצדו, אבל להפתעה כזו לא ציפיתי, איזו מוזיקליות! אמרתי לו: “עכשיו תשיר אתי”. “אינני מעז” – “אינך שר אנחנו נשארים על ההר. הרי אינך יודע את הדרך חזרה”. אותו הלילה ההרים שמעו אותו והירח, וגם אני שמעתי, איזו שירה! כאסירים אשר זה עתה שוחררו מכלאם פרצו השירים מגרונו, הוא שר שירי עם, שירי מקהלה, שירים באנגלית, ובצרפתית, וברוסית, והכול בדייקנות ובסגנון תרבותי ומלא רגש כל כך. לבסוף הוא שאל אותי: “תגיד לי, למה יש בני אדם שאינן מעזים לעשות את מה שהם רוצים ויכולים לעשות?” ואני יודע שהיתה זו שאלה שליוותה אותו כל ימי חייו (על עוזי בורנשטיין ז”ל).

 .

בקשו מכל אחד מהחניכים לספר על מקרה בחייו שרצה מאוד משהו שהיה קשה לו להשיג, ובסופו של דבר הצליח. בסבב נשאל: כיצד בסופו של דבר הצלחת, הרי הדבר היה קשה מאד להשגה? מה הרגשת אחרי שהשגת את מה שהשגת?
.

שלב ד. העמל והיגיעה מקנים לנו את ההישג
.

  1. ציורים נקרעים – חלקו דפים וצבעים והקציבו חמש דקות לצייר ציור. כל אחד יצייר ציור, וכשהם גומרים – קרע לכולם את הציורים מול העיניים.
    .

מה הרגישו כשעשיתם זאת? מדוע?
.

הישג שמגיע מתוך השקעה ועמל ומתוך חיבור שלנו אליו הוא חשוב לנו ואנחנו נקשרים אליו. על ידי העמל אנו מתחברים למעשה.
.

  1. אהבה ונתינה (הרב אליהו דסלר):

 .

כאן שאלה יפה עומדת לפנינו: הן האהבה והנתינה באות כאחת, האם הנתינה היא תולדת האהבה, או להיפך, האהבה באה מן הנתינה? הורגלנו לחשוב את הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם, ייטיב לו. אבל הסברה השנייה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא – אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה, הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם. וכן הראוני מקור בדברי רבותינו ז”ל כסברה זאת השנייה, כי כך שנינו במס’ דרך ארץ זוטא (פ”ב) “אם חפץ אתה להדבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו”.

 .

כשאנחנו נותנים מעצמנו למען מטרה מסוימת או למען אדם מסוים, אנחנו הרבה יותר מחוברים אל המטרה או אל האדם.
.

.

סיכום:

.
במקור שבו אנחנו מצווים לקיים את השבת כתוב: “שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה’ אֱלֹהֶיךָ” (ויקרא כ, ח-ט). לפני שאנו מצווים על השבת מוזכרים כאן ששת הימים שבאים לפניה כימי מלאכה; ימים שבהם אנחנו עובדים. טוב לעבוד, לעמול, להוציא מעצמנו כוחות, ליצור. לא להיות פסיביים כמו בקטע הסרט הראשון שראינו; לא לתת לחיים לעבור לידינו. אנחנו רוצים להיות אנשים שעושים דברים שמספקים אותם. אנחנו מעריכים יותר את החופש רק אם לפני כן מגיעה היגיעה. מותר לנוח מדי פעם, אבל צריך לזכור להתקדם ולהגשים חלומות, ולזכור שכשאנחנו עושים את זה בעצמנו, ההישג הוא שלנו ואנחנו מחוברים אליו יותר.

דעתך חשובה לנו