איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתבפעולה זו נגלה כי לכל אחד ואחד מאתנו יש תכונות ייחודיות המאפיינות אותו. אין אדם טוב יותר או טוב פחות, לכל אחד השליחות שלו והכישורים שלו להשפיע טוב בעולם ולממש את שליחותו.
ציוד נדרש: כדור, אביזרים להמחזת הסיפור – תחפושות או דמויות מצוירות (נספח 1), כרטיסיות המכילות כללים להתנהלות בזמן הצגה (נספח 2), סיפור המלך שלמה והדבורה (נספח 3).
הושיבו את החניכים באופן שונה מבדרך כלל (אם אתם רגילים לשבת בחי”ת סדרו אותם בשתי שורות למשל או במעגל).
שתפו את החניכים במשמעות היום המיוחד – שבת פתיחת חודש ארגון. ספרו להם שלכבוד יום זה יגיעו לבקר בשבט אורחים נכבדים,
ולפני שהאורחים יגיעו שחקו אתם משחק.
שחקו ‘מסירות’ (ודאו שהכדור נוח לזריקה ואינו מכאיב). כל חניך או מדריך שהכדור מגיע אליו צריך לומר דבר טוב שיש בו או דבר שהוא אוהב לעשות במיוחד והוא טוב בו. עזרו לחניכים להעלות רעיונות לפי היכרותכם אותם.
חזרו לישיבה והסבירו לחניכים שלכל אחד יש משהו שהוא טוב בו, משהו שהוא יכול לעזור בו לאחרים, ועכשיו הגיע הזמן להכיר את האורחים המיוחדים שהגיעו.
.
למדריכים – עליכם להחליט אם לחשוף את החניכים לסיפור שלמה המלך והדבורה על ידי המחזת הסיפור (באמצעות החניכים והמדריכים) או על ידי תאטרון בובות עם דמויות מודפסות מחוברות למקל ארטיק.
.
הציגו תחילה את המלך שלמה. ערכו לחניכים היכרות חווייתית עם הדמות. המלך יכול לערוך סבב שמות להיכרות עם החניכים, לברכם לשבת שלום וכד’.
שתפו את החניכים בפרטים על אודות המלך שלמה:
.
למדריכים – על פי היכרותכם עם החניכים החליטו האם יש מקום לאפשר להם להעלות את המידע בעצמם מתוך ידע קודם או להעניק להם את המידע כעובדות פשוטות.
.
הציגו לחניכים בהצגה דומה את הדמות הראשית הנוספת בהצגה – הדבורה.
שתפו אותם בפרטים הללו על הדבורה:
שתפו את החניכים שהם עומדים לצפות בהצגה על המלך שלמה והדבורה, והסבירו להם את כללי ההתנהגות הנדרשים מהם בעודכם מציגים כרטיסיות בהתאם:
לאחר הבהרת הכללים התחילו בהצגת הסיפור (נספח 3).
השתדלו להמחיש במיוחד פעולות העוזרות להבנת המסר בסיפור (הגדילו לתאר את הודו והדרו של המלך שלמה לעומת קטנותה של הדבורה – באמצעות האינטונציה, תנועות הגוף וכדומה).
למדריכים – נסו לשתף את החניכים במהלך ההצגה כפי יכולתם, עזרו להם להרגיש חלק פעיל ומשמעותי מהפעילות
בסיום ההצגה הודו לשחקנים, מחאו לכבודם כפיים ושאלו את החניכים:
מה דעתכם על הסיפור? איזה חלק אהבתם בו? איזה חלק לא אהבתם בו?
שאלו את החניכים כמה שאלות הבנה כדי לוודא שהסיפור אכן הובן:
סכמו את הסיפור בקצרה מתוך הדגשת המסר: המלך שלמה לא חשב שיש בכוחה של דבורה קטנטנה לעזור ולסייע לו, אך היא הוכיחה לו שגם לדבורה קטנה עם יכולות שונות משלו יש דרכים לעזור למלך גדול וחכם. הסבירו לחניכים כי כמו שהדבורה הקטנה ניצלה את התכונות הטובות שלה כדי לעזור לאחר, גם בכל אחד ואחד מאתנו, ללא קשר לגיל ולגודל, יש תכונות טובות שיכולות להשפיע טוב על הזולת, כמו שראינו במשחק, ואנו מחויבים להשתמש בתכונות הטובות שלנו כדי להשפיע טוב ולעזור לעם ישראל.
עכשיו לכו להעניק לאחרים מהשמחה שיש בכם. עברו בין הפעולות של השבטים האחרים ואחלו להם שבת שלום ובהצלחה בחודש ארגון. הלהיבו אותם ועשו זאת בחיוך ובשמחה!
.
הצעה לצ‘ופר:
תוכלו לחלק לכל חניך וחניכה קופסת דבש קטנה כתזכורת לתועלת שיכולה לצאת אפילו מחרק קטנטן וכאיחול לחודש מתוק ומוצלח, מלא נתינה.
דמויות הסיפור – שלמה המלך, הדבורה, מלכת שבא.
.
כללים מאוירים להתנהלות בזמן הצגה:
.
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶך וְהַדְּבוֹרָה / מירי צללזון
עיבוד של אגדת חז”ל לילדים בגיל הרך
“יוֹם אֶחָד, יוֹם קַיִץ חַם, בַּגַּנִּים שֶׁבָּאַרְמוֹן – בֵּין פְּרָחִים שָׁכַב הַמֶּלֶך קְצָת לָנוּחַ וְלִישׁוֹן.
חְ… חְחְ… נָחַר הַמֶּלֶך, חְ… חְחְ… נָעִים כִּפְלַיִם… לְנַמְנֵם וְגַם לִנְחוֹר פֹה בַּגַּן, בַּצָּהֳרַיִם!
לְפֶתַע עָפָה לָהּ דְּבוֹרָה, קְטַנָּה… (כָּזֹאת בְּעֶרֶך!)
הִתְיַשְּׁבָה לָהּ וְעָקְצָה – אֶת אַף שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶך…
אוֹי וַאֲבוֹי! הָאַף כּוֹאֵב וְאָדֹם הוּא כְּמוֹ רִימוֹן!
אוֹי! הָאַף כְּבָר מִתְנַפֵּחַ וְתָפוּחַ כְּמוֹ בַּלּוֹן!”
הִתְרַגֵּז שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶך וְכָעַס הוּא כַּעַס רָב!
“מִי עָשָׂה אֶת זֶה?” שָׁאַג, “מִי עָקַץ לִי אֶת הָאַף?”
– “זְז… זוֹ אֲנִי… אֲבָל אֲנִי… רַק דְּבוֹרָה כָּל-כָּך קְטַנָּה! אֶת הָאַף שֶׁלְּךָ עָקַצְתִּי… לֹא בְּכַוָּנָה!
לְ…לֹא יָדַעְתִּי… לֹא הִבְחַנְתִּי… אִם זֶה פֶּרַח, אוֹ זֶה אַף! הֵן אַפְּךָ, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶך הוּא… כְּמוֹ פֶּרַח מִזָּהָב!
סְלַח לִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶך! אַל נָא תַּעֲנִישׁ אוֹתִי! וְתִרְאֶה שֶׁיּוֹם אֶחָד, אֶעֱזוֹר לְךָ אֲנִי!”
“אַתְּ??” צָחַק שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶך, אַתְּ תַּגִּישִׁי לִי עֶזְרָה?? בֶּאֱמֶת… מַצְחִיק נוֹרָא!”
כָּך שָׁנָה עָבְרָה-חָלְפָה, וְהִנֵּה – מֵאֶרֶץ שְׁבָא – לָאַרְמוֹן מַלְכָּה הִגִּיעָה, חֲכָמָה הִיא, וְיָפָה!
הִיא רוֹכֶבֶת לָהּ עַל פִּיל, וְצִבְעָהּ – כְּמוֹ שׁוֹקוֹלָדָה!
בְּזָהָב הִיא מְקוּשֶׁטֶת – מִלְמַעְלָה עַד לְמַטָּה!
וְאוֹמֶרֶת הִיא לַמֶּלֶך: “הֵן אוֹמְרִים חָכָם אַתָּה! בּוֹא נִרְאֶה הַאִם תֵּדַע אֵיך לִפְתוֹר אֶת הַחִידָה:
לְפָנֶיךָ, בַּצִּנְצֶנֶת, יֵשׁ פְּרָחִים… כֻּלָּם דּוֹמִים! עֲשׂוּיִים הֵם בַּד וּמֶשִׁי… רַק אֶחָד הוּא אֲמִתִּי!
אֵיזֶה פֶּרַח הוּא, אֱמוֹר נָא, וְתִפְתּוֹר אֶת חִידָתִי…”
הִבִּיט הַמֶּלֶך בַּפְּרָחִים… אַך כֻּלָּם כָּל-כָּך דּוֹמִים! שוב הִבִּיט… אַך לֹא יָדַע אֵיך לִפְתּוֹר אֶת הַחִידָה!
לְפֶתַע עָפָה לָהּ דְּבוֹרָה קְטַנָּה (כָּזֹאת בְּעֶרֶך!)
עָפָה-עָפָה וְיָשְׁבָה עַל פֶּרַח שֶׁמִּמּוּל הַמֶּלֶך.
“זֶה הַפֶּרַח!!! אֲמִתִּי הוּא!”
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶך חִישׁ קָרָא (וְחִיֵּך אֶל הַדְּבוֹרָה שֶׁהִגִּישָׁה לוֹ עֶזְרָה).
– “כֵּן, נָכוֹן! חָכָם אַתָּה!!!” הַמַּלְכָּה הִתְפָּעֲלָה, “אַך הַגֵּד לִי, אֵיך יָדַעְתָּ אֵיך לִפְתּוֹר אֶת הַחִידָה?”
“זֶה פָּשׁוּט!” צָחַק הַמֶּלֶך, “בֶּאֱמֶת פָּשׁוּט מְאֹד! עַל פְּרָחִים מִבַּד וּמֶשִׁי הַדְּבוֹרִים אֵינָן יוֹשְׁבוֹת!”
וּמִכָּאן נוּכַל לָדַעַת, שֶׁגַּם מִישֶּׁהוּ חַלָּש וְקָטָן (כָּזֶּה בְּעֶרֶך!)
יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲזוֹר… וַאֲפִילוּ גַּם – לְמֶלֶך…”