מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

משמעות החיים

משמעות החיים

התקבל ע"י הודיה עופרי

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד שעה
נושא
שליחות
  • מתאים לשבת
23 מדריכים אהבו את הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א’

.
נפתח בשאלות – את החניכים למה בעצם צריך משמעות לחיים? מה הבעיה שנחייה חיים ללא משמעות וחיים משעממים ?ומזה בעצם חיים משמעותיים לדעתכם?
.

שלב ב’

.
נקרא עם החניכים את המכתב שכתב יוני נתניהו לחברתו ונשאל אותם מה בעצם יוני רצה להעביר לחברתו במכתב, ולמה הוא נותן לה דווקא את הדוגמא של החרקים? ( נספח א’)

.

שלב ג’

.

נקרא עם החניכים את הסיפור של עמנואל מורנו ( נספח ב’) ונדבר איתם על משמעות החיים ממבטו של עמנואל מורנו ( כדאי לעשות הקדמה קטנה על מי היה עמנואל מורנו)

.

שלב ד’

.

מביאים להם את השיר של אודי דוידי ” חמש שניות” בהשראת הסיפור של עמנואל מורנו.( נספח ג’)
.

סיכום

בחיים יש לנו שתי אפשרויות לחיים חיים מלאי משמעות ,מלאי עשייה ונתינה למשפחה ,לחברים ,לשבט, ולעם ישראל כולו או לבחור לחיות חיים ללא משמעות

.

צ’ופר

.

.

דוד

.

נספחים

 .
נספח א’
.

מכתבו של יוני נתניהו
.

את כמעט בת 16.
האם את מסוגלת להאמין שחיית כבר כמעט רבע מכל תקופת חייך?
לחרק, החי רק ימים מועטים, ודאי נדמה שהוא חי תקופת זמן עצומה.
אולי מסיבה זו נדמה שיש לנו עוד נצח שלם של החיים.
האדם אינו חי לעולם ועליו לנצל כמידת יכולתו את תקופת חייו, עליו להשתדל למצות אותם עד תומם.
כיצד לנצל אותם, איני יכול לומר לך, אילו הייתי יודע, הלא מחצית מהחיים היתה נפתרת.
אני רק יודע שאיני רוצה להגיע לגיל מסוים, להסתכל סביבי ולגלות פתאום שלא יצרתי דבר, אני ככל שאר בני האדם שאצים ורצים כמו חרקים ואינם עושים דבר, חוזרים על שגרת חייהם ויורדים אל הקבר בהשאירם צאצאים שרק יחזרו על ה”לא כלומיות” שלהם עצמם.
.
מדוע אני כותב לך את כל זה?
אולי כמחאה על כך שאינך מרגישה בעולם השלם שאת רוכשת עם כל יום ויום שחולף בחיים.
כבר ברגע הזה רכשת משהו.
מכל טעות שאת עושה, את רוכשת משהו,
כל רגע ורגע מחייך הוא תקופת חיים.
.
אני חייב להרגיש שכל רגע מחיי אוכל להגיש דו”ח על התקופה שחייתי, ובכל דקה מחיי אהיה מוכן להתייצב בפני עצמי ולומר – כך וכך עשיתי.
יוני נתניהו.
.

נספח ב’

.
ישבתי עם עמנואל ודברנו על כל מיני מקרים שונים שיכולים לקרות לנו, ומה נעשה בכל אחד מהמקרים. בעקבות תקרית המסוק המצערת שקרתה שבועיים לפני כן, בה נורה טיל על מסוק ונהרגו בו 5 חיילים, נוצר איזה חשש מהטיסה במסוקים מעל לבנון. בעקבות כך שאל אותי עמנואל שאלה: “מה אתה עושה, במידה וחס וחלילה, המסוק שלנו חוטף טיל ונשארות לך 10 שניות לחיות עד ההתרסקות”? עניתי לו: “לא יודע. אני משער שאהיה מאוד עצוב ומפוחד, אעצום עינים ואחכה שזה יגמר כמה שיותר מהר ובלי הרבה כאב”. עמנואל חשב רגע ואמר: “מה שאני אעשה, וזה גם מה שאתה צריך לעשות, זה להגיד “שמע ישראל”…”. הסתכלתי עליו ואמרתי לו: “בסדר אז תגיד שמע ישראל… אבל מה זה ייתן לך? הרי בכל זאת שנייה אחרי כן המסוק יתרסק וכולנו נמות”. אז הוא ענה לי משפט שעד עכשיו מלווה אותי, ואני מאמין שהוא ימשיך ללוות אותי כל חיי: “אם לאדם נשארות חמש שניות לחיות ועדיין יש משמעות לחייו ושאיפה למה שאחריהם, משמע, לחיים יש משמעות. אך אם לעומת זאת, לאדם נשארו חמש שניות לחיות, ואיננו מבין את חשיבות השניות הללו, אז כנראה אין משמעות לכל החיים שלו, כי אנחנו לא חיים בשביל לספק את היצרים, או ליהנות ולחיות את הרגע. אלא החיים הם שלב נוסף בדרך אל השלב הבא”. המשפט הזה מלווה אותי מרגע התקרית הנוראית, ועוזר לי בכך שאני יודע שמבחינתו של עמנואל, החיים לא נגמרו שם עם אותה פציעה ארורה שגרמה למותו, אלא הוא רק סיים עוד שלב אחד בדרך אל השלב הבא, שהוא השלב היותר חשוב. ובשביל להגיע לשלב הבא, אנחנו חיים את החיים האלו. אני לא אדם דתי, אך אני מאמין שהאמונה החזקה של עמנואל עזרה לו לעבור ברוגע ובשלוה את כל הרגעים הקשים בחייו, ובעיקר מהרגע בו הוא נפצע ועד הרגע שבו הוא מת. אותי, הדבר הזה מחזק.

.

נספח ג’

.נספח ג

.

דעתך חשובה לנו