מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

מערך צדק חברתי פעולה 3 – השמיטה כקריאת כיוון חברתית

מערך צדק חברתי פעולה 3 – השמיטה כקריאת כיוון חברתית

סוג הפעולה
מתאים לגיל
משך הפעולה
נושא
0 מדריכים אהבו את הפעולה

מטרות הפעולה

  1. החניכים יחשבו היכן השמיטה רלוונטית לחיים שלהם.
  2. החניכים ינסו לחוות את השפעתה של השמיטה על ציבורים שונים בעם ישראל.
  3. החניכים יבינו כי לשמיטה יש תפקיד חשוב כקריאת כיוון חברתית בבניית עמדת נפש נכונה כלפי הפערים החברתיים והמעורבות ההדדית.

 מהלך הפעולה

שלב א’-

נפזר על הרצפה איורים של דמויות (נספח מס’ 1). על כל חניך לבחור תמונה שמסמלת- מהי שמיטה בשבילך, איפה השמיטה פוגשת אותך בחיים שלך (אפשר גם לבחור תמונה שהיא ההפך מהשמיטה לדעתך, ועל ידי כך להסביר מה כן).

שלב ב’-

נבקש ארבעה מתנדבים. שניים מהם יציגו מפגש בין עשיר ועני, לאחר שההלוואה הגדולה של העשיר לעני בוטלה עקב שנת השמיטה. שני המתנדבים האחרים יעמדו מאחוריהם, אחד ‘מדובב’ את נפשו של העשיר והשני את נפשו של העני- כיצד הם מרגישים לאור הסיטואציה והדברים הנאמרים, מהי מחשבתם בעניין. חניכים נוספים שיש להם דברים להוסיף, יכולים להחליף תוך כדי משחק את ארבעת השחקנים, ע”י טפיחה על שכמם.

לאחר מכן נבקש ארבעה מתנדבים נוספים, כשהסיטואציה תהיה- עני שבא לקטוף בשדהו של חקלאי בשנת השמיטה. גם כאן יהיו שני ‘מדובבים’ מאחוריהם, ותינתן אפשרות לחניכים נוספים להחליף ולהשתתף.

מצורפים בהמשך פתקי סיפור לשחקנים (נספח מס’ 2).

שלב ג’-

נשאל את החניכים:

בשנת השמיטה קורה משהו מוזר מאד! לכל אדם מותר להיכנס לשדה, לפרדס או לכרם- ולקטוף כאוות נפשו. היבול פתוח ופרוץ לכל עובר ושב, שלא תמיד יודעים איך נכון לקטוף, וגם יכולים להרוס בדרך… לכאורה- התורה מחנכת כאן לפרזיטיות! אדם יכול לא לעבוד כל השנה, להיכנס לשדה ולקטוף כמה שהוא צריך כדי למלא רעבונו, לחיות על חשבון חברו. הרי התורה מחנכת אותנו לעמל ויזע, וכאן- זה כלל לא נראה כך, לכאורה. לשם כך נועדה השמיטה?? מהו עניינה? מדוע יש לנו צורך בה?

כמו כן בעניין שמיטת כספים- אדם יכול להלוות כסף רב ולאבדו, כיוון ששנת השמיטה מבטלת את החובות. היכן הצדק??

מעבר לכך, הרי התורה לא דוגלת באנרכיה! יש מעמדות, כל אחד הרוויח סכום כסף אחר בחייו. הוא עשה זאת בעמל כפיים, במה הוא אשם שיש גם עניים? זה בסדר שיתן להם צדקה, אבל למה צריך לפתוח את שדהו לגמרי, לכל העובר ושב?

שלב ד’-

נתחלק לזוגות ונלמד מעט על השמיטה מתוך מקורות (נספח מס’ 3).

לאחר הלימוד בזוגות, נבקש מהחניכים לספר מה התחדש להם לאור הלימוד. לאחר מכן נסביר:

בחיים החברתיים- יש דין. לכל אדם יש את רכושו הפרטי, ויש מערכת משפטית שמגנה על כך (זה אפילו אחת משבע מצוות בני נח). אולם מערכת הדין הזו מקטינה את המוסריות והוותרנות, האהבה והאחווה. בשנת השמיטה, במשך שנה אחת, הקב”ה מנסה לחנך אותנו כיצד לחיות ‘לפנים משורת הדין’. לא לחיות לפי מה ש’מגיע לי’, אלא איך משהו חלש יותר יכול ליהנות מכך. שנת השמיטה באה להציב לנו רף חדש, כיצד יחסים חברתיים יכולים להיראות בצורה אידיאלית, באהבה גדולה, לפנים משורת הדין. אמנם בחיי השגרה חייבים גבולות, הגדרות רכוש וכו’ (וגם התורה והגמרא מלאות בדינים על כך). אולם בשנה אחת אנו מתבקשים להתנסות, כיצד זה לחיות בצורה חברתית הרבה יותר, בלי חשיבה כל הזמן על הרכוש הפרטי שלי. שנה זו מלמדת אותנו כיצד נוכל לחיות בעתיד, כשנהיה במדרגה גבוהה הרבה יותר.

דבר נוסף ששנת השמיטה מראה לנו (וגם שנת היובל) הוא תביעה חברתית רלוונטית גם לחיים כיום: לתת שיוויון הזדמנויות לכל האנשים, גם לחלשים בחברה. אמנם אין שיויון בין האנשים בחברה, שהרי קיימים מעמדות וכו’, וגם התורה אינה דוגלת באנרכיה. כל אדם עובד בצורה שונה, משקיע בדברים בצורה אחרת, מקבלת ירושות שונות וכו’. אולם שנת השמיטה (שבה החובות נשמטים ואין צורך לשלם על התבואה ופירות האדמה) וגם שנת היובל (שבה כל העבדים משתחררים והאדמות חוזרות לבעליהן)- מאפשרים שיוויון הזדמנויות מחודש לאלה שלא הצליחו כלכלית לאורך השנים.

 סיכום הפעולה

לשנת השמיטה יש כיוונים רוחניים ומעשיים רבים. בתוכם, אנו התמקדנו בצד החברתי, שנראה שקשור בקשר הדוק לפערים החברתיים ולצדק החברתי שאנו מבקשים לחולל.

שנת השמיטה היא בעצם קריאת כיוון חברתית עבור כולנו- כיצד אנו יכולים להתנהג בצורה הוגנת יותר, אמיתית יותר. לתת שיויון הזדמנויות מחודש, פתיחה חדשה לחלש בחברה- לא מתוך רחמים, אלא מתוך הבנה שכך צודק ונכון לעשות. שנת השמיטה מגביהה לנו את המבט אל סדר החיים האידאלי, אל עמדת הנפש החברתית הראויה. רק בארץ ישראל הפן הרוחני והפן המעשי-חברתי יכולים להיפגש בצורה נפלאה כל כך… לסיום, נקרא מתוך דבריו של הרב יוסף צבי רימון (נספח מס’ 4), כיצד אפשר למנף את השמיטה בחיים המעשיים שלנו כיום, כשרובנו איננו חקלאים…

 

 

 

 

 

 

 

 

 נספחים

 

 

נספח מס’ 1:

סיטואציה מס’ 1-

חקלאי        

כמה קשה להיות חקלאי. לקום באור ראשון, לעמול בזיעת אפיים. דם יזע ודמעות השקעתי בשדה הזה. ידעתי עליות ומורדות, כבר היו מספר פעמים שכמעט הפסדתי את כל היבול, אבל התגברתי. השדה שלי הוא כל עולמי. והנה מגיעה שנת השמיטה. פתאום השדה פתוח לרווחה לכל עובר ושב, כולם יכולים לקצור כאוות נפשם. עד שסוף סוף יצא יבול טוב, הוא כולו מופקר. פתאום מגיע עני, כולו מלוכלך ומזוהם, נכנס לתוך השדה שלי ומתחיל לקצור. מסתבר שהוא גם לא יודע לקצור. אולי הוא יהרוס את כל מה שסביבו?? כל האנשים האלה שבאים וקוצרים, כל אחד עושה מה שבא לו. כל העמל שלי הולך לטמיון… אני הולך לדבר עם העני הזה!

עני

כמה קשה להיות עני. ידי נפשטת לה מאליה, בלי שאתכוון. כמה בושה לקבץ נדבות, אבל יותר גרוע להירדם רעב, להתעורר רעב ולהישאר רעב. אף אחד לא מתייחס אלי כאל בן אדם. אני מרגיש שקוף, כמו אוויר… כמה טוב שהגיעה שנת השמיטה. אני לא צריך עוד להתבייש ולבקש. השדות נפתחים לרווחה, יש לי זכות לקחת את כל האוכל שדרוש לי על מנת לחיות. סוף סוף אני מרגיש שווה בין שווים. זה קצת לא נעים לי לקחת, אבל אני יודע שזה מגיע לי. כך הקב”ה קבע. אוי, מי זה פה מגיע? נראה לי שזה החקלאי… מה אגיד לו?

סיטואציה מס’ 2-

עשיר

הגעתי ממשפחה קשת יום, הכל הצלחתי להשיג בעשר אצבעותיי. היום אני יושב טוב ב”ה, לא חסר לי דבר. הצעתי לעני אחד שגר בשכנותי שאלווה לו כסף, שיפתח חנות, יקים עסק. אני מניח שקשה לו להתחיל מכלום. אבל הנה הגיעה שנת השמיטה ופתאום אני קולט- כל הכסף שהלוויתי לו הלך לי לאיבוד! בשנת השמיטה יש ‘שמיטת כספים’ ועל כן העני כבר לא חייב להחזיר לי את הכסף. וואלה, כמה הפסדתי… זה לא הוגן! אולי אשכנע אותו שבכל זאת יחזיר לי את הכסף? זה המון כסף! אדפוק אצלו בדלת, אשאל אותו.

עני

קשה לי. אין לי כסף. כל הזמן אני בהלוואות כדי לשרוד, זה לא נעים. מצד שני, אני לא יכול להסתכל לילדים שלי בעיניים אם אני לא מביא להם אוכל הביתה. אשתי מסכנה, עובדת מאד קשה וגם מגדלת את הילדים, אבל משום מה אנחנו אף פעם לא מצליחים לסגור את החודש. כל הזמן בחובות. לא מזמן חבר שלי, עשיר מאד, הלווה לי כסף כדי שאוכל לפתוח עסק. מאד הערכתי את זה. פתאום הגיעה שנת השמיטה ואני קולט- אני לא צריך להחזיר לו כסף!!! הכסף הזה נשאר אצלי! איזו תחושת רווחה, אין לי חובות, כמה טוב! אוי, פתאום דופקים בדלת. “מי זה?? פתוח!”

 

 

נספח מס’ 2-

 

י וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. יא וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה. כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ, לְזֵיתֶךָ.

שמות, פרק כג, פסוקים י-יא

ג שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ. ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ–שַׁבָּת לַה’: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. ה אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר: שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. ו וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה–לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ, וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. ז וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל.

ויקרא, פרק כה, פסוקים א-ז

“גלות באה לעולם על עובדי עבודה זרה, ועל גילוי עריות, ועל שפיכות דמים, ועל השמטת הארץ”

(משנה אבות ה, ט)

  • האם אין בכך חינוך לחיים של ניצול ופרזיטיות? אדם יכול להתבטל כל היום, ואז ללכת לשדה או לפרדס ולקחת כל צורכו!
  • אם השמיטה כל כך טובה- שתהיה כל הזמן, כל השנים. ואם אינה טובה- שלא תהיה בכלל. מדוע היא אחת לשבע שנים?
  • אפשר לתרום יבול ומזון לעניים גם בלי לעזוב את הקרקע מעבודה. מדוע יש איסור לזרוע ולקצור?
  • מדוע לדעתכם אי קיום השמיטה גורם לגלות? מדוע היא מצווה כל כך חשובה ונכתבת יחד עם עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים?
  • לשם מה נועדה מצוות השמיטה? מה היא אמורה לחולל בקרבנו?

נסו לענות על השאלות לפני שאתם ממשיכים ללמוד.

צדק סוציאלי ושוויון על-פי התורה/ הרב שלמה אבינר, מתוך אתר ספריית חוה.

…בוודאי יש בתורה הדרכות הלכתיות הנוגעות לחיים החברתיים-הכלכליים. פרשיות רבות בתורה מעידות על כך, למען דעת שהתורה אינה שוכנת רק למעלה בערפל, אלא עוסקת אף בסיבוכים האנושיים שבתחתיות ארץ, בדברים הארציים ביותר והנמוכים ביותר… האם ישנן הלכות ביהדות שמחייבות אותנו או ממליצות להקים משטר שוויוני? לכאורה, לא מיניה ולא מקצתיה. חוקי התורה עוסקים בחברה שבה יש עשירים ועניים, ומאשרת קיומה של החברה, בלי שום תביעה להשוואת מעמדות. ואם יטה השופט את הכף לטובת העני, יעבור הוא על מצווה של תורה “ודל לא תהדר בריבו” (שמות כג ג).

אמנם פוגשים אנו מצווה “שוויונית” אחת, בלי צל של ספק: שנת שמיטה. תוצרת הפירות של שנה זו שייכת לכולם בשווה, כל אחד כפי צרכיו. אמת היא שאין שוויון בגידולי הבקר והצאן, ואין שוויון בתוצרת המלאכות, וכן אין שוויון בכל הרכוש, עם כל זאת אי-אפשר להכחיש שבתוצרת החקלאית יש שוויון מוחלט. ברם, ישנם כמה צדדים בהבנת מצווה זו, ויש לומר שמטרתה היא לחנך אותנו לדעת שלד’ הארץ ומלואה, וכן לחנך אותנו לנדיבות (עיין בספר החינוך וברמב”ם), אבל כל זה אינו מונע אותנו מלראות כאן הדרכה של שוויון, והרבה פנים לתורה. ומכל מקום, כך הבין מרן הרב קוק:

“הניגוד המתמיד שבין השמיעה האידאלית להכרזה של חסד ואמת, חמלה ורחמים, לבין הנגישה והכפיה ולחץ הקפדה של קניין ורכוש, המוכרחים להיראות בעולם המעשי, גורם הרחקה לאור האלוקי מתכונת הכרתה הציבורית של האומה, שהרחקה זו מפעפעת כארס גם במוסרם של היחידים. הנה הפסקת הסדר החברתי בצדדים ידועים, מתקופה לתקופה, מביאה לאומה זו, כשהיא מסודרת על מכונה, לידי עלייתה העצמית…

שנת שקט ושלווה, באין נוגש ורודה, ‘לא יגוש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמיטה לד”. שנת שוויון ומרגוע, התפשטות הנשמה בהרחבתה אל היֹשר האלקי המכלכל חיים בחסד, אין רכוש פרטי מסוים, ולא זכות קפדנית, ושלום אלקי שורר על כל אשר נשמה באפו… אין חילול קודש של קפדנות רכוש פרטי בכל תוצאות-יבולה של שנה זו, וחמדת העושר, המתגרה על ידי המסחר, משתכחת, ‘לאכלה ולא לסחורה'”

(הקדמה לשבת הארץ עמ’ ח-ט).

…אבל נשאלת השאלה: למה רק “שנת שוויון” ולא שוויון קבוע וקיים? ולמה רק בתוצרת של היבול החקלאי? אלא בוודאי שאין כאן אלא חזון של שוויון כללי בכל האומה. הוא חזון, לא חזון אוטופי, אלא חזון שיתגשם בבוא היום, כשהאומה תהיה מוכנה לו. בינתיים אין התורה יכולה לכפות עלינו משטר שוויוני, כי “דיברה תורה כנגד יצר הרע”. אכן מצוות שמיטה מכינה את האומה לקראת העתיד… כמו שהשבת היא מעין עולם-הבא, כך שנת השוויון היא “מעין עולם השוויון של עתיד לבוא”, היא מבשרת לנו את העתיד, ומכינה אותו…

 

מיזם הפקרת שעות / הרב יוסף צבי רימון. שמיטה ישראלית- טבע עברי.

… אחד הטעמים שמביא הרמב”ם (מורה נבוכים ג, לט) למצוות השמיטה שייך במובהק לתחום החברתי: “יש מהם חמלה וחנינה על כל בני אדם, כמו שנאמר ואכלו אביוני עמך…”.

…לכאורה, אם המטרה היא חברתית בלבד, הרי שהיה צריך להיות מותר לזרוע ולזמור, אלא שהיתה חובה להשאיר את התוצרת לעניים. אדרבה, באופן זה, היה יבול רב יותר לעניים! אולם, התורה אוסרת זריעה וזמירה. מדוע? ייתכן שהתורה אוסרת זאת, כיוון שישנו פן נוסף לשמיטה “ושבתה הארץ שבת לה’ ” (ויקרא כ”ה). השביתה ממלאכה מראה על כך שהכל שייך לקב”ה. אולם, ניתן להסביר באופן אחר, וכך הסביר מורי ורבי הרב אהרן ליכטנשטיין שליט”א:

“הצורך בהפסקת העבודה הוא בגלל שאנו רוצים לדאוג לא רק למצבו הכלכלי של העני, אלא גם לכך שלא תהיה לנותן תחושת עליונות. לפעמים, כאשר האדם מעניק לסביבתו, הדבר יוצר אצלו תחושה של גאווה ועליונות (על אף שהנתינה עצמה מגיעה מתוך רצון אמיתי וטוב לעזור לזולת). לכן בעל השדה איננו עובד בשדה, ועל ידי כך אינו במעמד של ‘נותן’. הפירות גדלו מעצמם, והקרקע היא הפקר. העני לוקח מההפקר, ואיננו זקוק לחסדיו של הנותן”.

מכאן נוכל ללמוד במציאות שלנו, שבשנת השמיטה צריכים לעסוק בנתינה באופן מיוחד. אולם, כפי שראינו, השמיטה איננה רק ערך סוציאלי. יש תוספת מרשימה ומיוחדת בשמיטה. בשמיטה כולם נותנים וכולם מקבלים – השדות מופקרים! מגלים כוחות, מבינים שלכל אחד יש מה לתת…

תנוח, תחלק, תניח / פרופ’ אבי שגיא ופרופ’ ידידיה שטרן

…בישראל המופרטת, הגלובלית ורבת הפערים, השמיטה היא סימן קריאה הכרחי. יש לנו, באמתחתנו הלאומית, תרופה מוכנה לשיקום הסולידריות הבין-אישית שהתרופפה. במובן זה, השמיטה היא מרכיב בחוסן הלאומי.

קשה שלא להתרשם מעמקות האידיאה, הנעה בזהירות בין הרצון לשמר את רכושו של האדם לרצון שלא לראות ברכוש חזות הכל. השמיטה היא קריאה לביצור בועה בזמן, שבה העשייה הכלכלית אמורה להגיע לרגיעה, שמטפחת חמלה, רחמים ואף שותפות בין כל החולקים את פני האדמה, כולל חיית השדה. בשנה השמינית המרוץ יימשך, מכיוון שהאנושות זקוקה לו, אך האידיאה וזיכרונה יחלחלו אל מחוץ לשנת השבתון, אל שש שנות הקדחתנות היצרנית.

 

 

נספח מס’ 3-

בימינו רוב העבודה איננה חקלאית, ושנת השמיטה איבדה במעט את הצביון המיוחד שלה. המסחר ממשיך כרגיל; כל אחד שומר על רכושו. עלינו לחשוב כיצד נוכל לפתח ולשכלל את אותם רעיונות חשובים המאפיינים את השמיטה גם בימינו. דברים אלו קשורים לטעמי השמיטה השונים שראינו. כדי לחוש את הטעם שראינו, שהשמיטה מבטאת שהארץ שייכת לה’, ואת הטעם של העזרה לעני, עלינו לחשוב על דרכי חסד אלטרנטיביות שיהיו מיוחדים לשמיטה.  פרט למעשי חסד כלליים, ייתכן לעשות גם דברים המזכירים את הפקרת הקרקע בשמיטה. למשל, בעלי מקצוע (עורך דין, רופא, מורה, אינסטלטור וכד’). יכולים לעתים לתת בשנה זו שירותים מקצועיים בחינם או במחיר סמלי לאנשים נזקקים.  הטעם הסוציאלי בא לידי ביטוי כמובן גם בוויתור על חלק מהחובות שאנשים חייבים לנו (ואולי גם מקומות כמו בנקים יוכלו לבוא בסידור מיוחד לסגירת חובות – בתנאים מיוחדים וכדומה, שבהם יוכלו כל האנשים לאזן את החובות שלהם לבנק). ניתן גם “להפקיר” חלק מן הזמן שלנו. מבוגרים וילדים יכולים להעניק מזמנם למעשי עזרה וחסד מיוחדים בשנה זו. הטעם החקלאי המלֻווה בהבנת קדושת הארץ יבוא לידי ביטוי בכך שנשתדל לקנות מפירות ארץ ישראל ובפרט מפירות שמיטה כגון אוצר בית דין. נקנה פירות שמיטה גם אם הדבר יעלה יותר כסף ובכך נזכה גם להיות שותפים בצורה מעשית במצוות השמיטה, שלא תהיה רק על הכתפיים של 1.6% מהמדינה העוסקים בחקלאות. לימוד התורה המיוחד של השמיטה יבוא לידי ביטוי בתוספת לימוד שלנו, למשל ניתן להקדיש את ימי שישי ללימוד מסודר, אולי על ידי פתיחת מסגרות מיוחדות נוספות בימי שישי (כולל יום שישי וכדומה).  פרט לדברים אלו, חלילה לנו לפחד משנת השמיטה. להפך, נשמח לקראת בואה, נשמח שאנו זוכים לאכול פירות שביעית, שאנו זוכים לשמור על קדושת שביעית, שאנו זוכים לכך שהקדושה הולכת ומתפשטת בכל עם ישראל ובכל ארץ ישראל. מתוך הבנת הקדושה והזכות המיוחדת שנופלת עלינו פעם בשבע שנים, נזכה להתקרב יותר אל הקב”ה ונזכה לשוב אל הצד הטבעי והרענן שבתוכנו.

                                        (הרב יוסף צבי רימון, מתוך הספר “הלכה ממקורה- הלכות שביעית”)

דעתך חשובה לנו