איתור סניפים וכפרי בוגרים
שלב א’-
ניתן לחניכים פלסטלינה בצבעים שונים. עליהם ליצור אדם קדוש. לאחר סיום המשימה, כל אחד יסביר מה הכין ומדוע.
שלב ב’-
נכין מראש 3 תיבות דואר מקופסאות עם פתח למעטפות, כאשר על אחת כתוב ‘לשכת הרב’, על השניה ‘לשכת ראש מחלקת המשפטים’ ועל השלישית ‘ראש מחלקת הרווחה’.
נסביר לחניכים כי הם נמצאים כרגע בלשכת ראש העיר ואליהם מגיעות פניות מכל אזרחי העיר. את הפניות יש להפנות לראש מחלקת המשפטים בעירייה, לרב הראשי של העיר או למחלקת הרווחה בעיר. נספר לחניכים כי חל בלבול בין המעטפות המיועדות לשלושת המשרדים ועליהם למיין אותן.
נתחלק לשלוש קבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסים (נספח מס’ 1) ועליהם בעיות של תושבים בתחומים שונים. עליהם לחלקם בין התיבות השונות. כדאי להכין לכל קבוצה את הכרטיסים בצבעים אחרים, כדי שנוכל לזהות היכן כל קבוצה שמה את הכרטיסיות שלה.
נשאל את החניכים- לפי מה סיווגתם את הפניות? אילו פניות הגיעו אל הרב? מדוע?
קרוב לוודאי שהפניות אל הרב יהיו קשורות למצוות דתיות, הקשורות לשירותי הדת בקהילה. לעומת זאת, התיבות האחרות יכילו כנראה פניות הקשורות לצדק חברתי (אם יש קבוצות שחילקו בצורה אחרת- מצוין! נבקש מהן להסביר מדוע).
נברר יחד: מדוע הבעיות האלו, שמופיעות בכל כך הרבה מקומות בתורה, כגון: היחס ליתום, אלמנה, גר תושב, עניים וכו’ אינו משתייך אצלנו ללשכת הרב – שמסמל אצלנו את עולמנו הרוחני התורני? נשים לב: הרב פה משמש סמל לאישיות רוחנית-תורנית שאנו רואים בה כמייצגת לעולמנו הרוחני, ולא רק כתפקיד פקידותי של אחראי לענייני הדת בעיר. זה נראה כאילו מה ששייך לרב (-כלומר לעולם הרוחני שלנו) אלו הן המצוות שבין אדם למקום: כשרות, ערוב שבת, שרותי בית כנסת וכו’… היכן נמצאות מצוות שבין אדם לחברו בתודעה שלנו? על כל אחת מהפניות שכאן יש ציווי מהתורה כיצד לנהוג. מדוע העולם הדתי כיום נתפס ככזה שדואג רק למצוות שבין אדם למקום? (מתי נפנה למשל לרבנות בעיר שלנו???)
נבהיר כי איננו מצפים שהרב יתקין צפצפה ברמזור, יש אנשים שממונים על כך. אולם, נצפה שיהיה זה כחלק חשוב מהדברים שהוא דואג שיבוצעו. ואם נעבור מעמדת הרב אלינו – אלו הם דברים שקשורים בקשר ישיר לעולמנו הרוחני והתורני, ועל כולנו לדאוג לצדק הזה בחברה, כחלק מהעולם הדתי שלנו.
שלב ג’-
נלמד מתוך דבריו של הרב יובל שרלו לפרשת בהר-בחוקותי (נספח מס’ 2).
דיון:
מדוע המצוות שבין אדם למקום יוצרות אצלנו בד”כ יותר דבקות בקב”ה וחוויה של קדושה, יותר מאשר מצוות שבין לחברו? האם זה דבר טוב?
כאשר חשבנו על ‘אדם קדוש’ בתחילת הפעולה (עם הפלסטלינה), האם עלו במוחנו רק מצוות שבין אדם למקום, או גם מצוות שמבססות צדק חברתי? (אם יש חבר’ה שעסקו שם גם בבין אדם לחברו- מעולה! שאלו אותם מדוע? הרי קדושה בד”כ נתפסת אחרת..)
כיצד אנו יכולים להתקדם בכך, שגם המצוות החברתיות יעוררו בנו חוויה רוחנית?
שלב ד’-
נשאל את החניכים מה לדעתם הנקודה המרכזית שהפריע להיטלר ביהודים.
נקריא בפניהם את דבריו של זומבארט, מראשי הכלכלנים בגרמניה (נספח מס’ 3). נראה כי אפילו היטלר הבין שהתכונה היסודית והבסיסית שעם ישראל חידש בעולם הוא המוסר והמצפון, וזאת הסיבה שהוא כל כך תיעב אותנו:
נראה כי גם אומות העולם ראו זאת, כיצד דווקא עם ישראל מביא את הבשורה של המוסר והצדק, לא רק בחסד הפרטי בין אדם לאדם (שגם הוא חשוב מאין כמוהו), אלא בשאיפה לשינוי מגמה במציאות כולה, עד כדי תיקון עולם.
נדגיש כאן כי יש הבדל בין חסד לצדק: אנו פועלים למען תיקון החברה לא רק בשביל להוסיף טוב לאדם הנמצא מולנו או להיות נחמדים יותר ולעזור לאחרים. באחריותנו לתקן את החברה כולה, את המצב הקהילתי הרחב. המחויבות לכך מוטלת על כולנו יחד, להוביל את המציאות להיות אחרת, צודקת יותר. עלינו לפעול לא רק למען הדברים שאנו נפגשים איתם באופן אישי, אלא לחשוב לעומק כיצד צריכה להיראות חברה צודקת. לפקוח עיניים ולראות את החוסרים שבסביבה ומה ניתן לשפר. המגזר שלנו עוסק הרבה מאד בחסד, אולם יש לנו הרבה במה להשתפר בנוגע לשותפות בשינוי של צדק חברתי בציבוריות הישראלית.
במשימה עם תיבות הדואר ראינו כי המשימות החברתיות קשורות בקשר בל יינתק לעולמנו הרוחני. לאחר מכן, מתוך דבריו של הרב שרלו ומתוך החשיבה מהו ‘אדם קדוש’, הבנו כי לעיתים איננו מייחסים חוויה של קדושה למצוות החברתיות, אלא יותר למצוות שבין אדם למקום, ובכך יש פספוס גדול. זוהי תביעה גדולה שיכולה להתקיים בתורת ארץ ישראל השלמה, המחברת בין העולם הרוחני והמעשי. לבסוף, מתוך תפיסתם של הנאצים ימח-שמם על היהודים, הפנמנו כי עם ישראל הוא זה שהביא לעולם את המוסר, המצפון, דרישת הצדק, ורצונו הוא להשפיע בכך על העולם כולו. כאן נבנית הקומה השלישית של הפעולה- מתוך תפיסתה של התורה בנוגע ליחסים החברתיים המוסריים, אנו לא נרצה להסתפק רק בחסד המקומי, הפרטי שבין האנשים, אלא נשאף לכונן חברה שכולה מושתת על ערכים כאלה, ומתוך כך להשפיע על העולם כולו.
נספח מס’ 1-
בעיה 1
אנחנו משפחה פולנית שהגיעה לארץ. הכירו בנו כחסידי אומות העולם, לאחר שהצלנו שלושה ילדים יהודים בשואה. קיבלנו מטעם “יד ושם” דירה בארץ, ואכן עזבנו את פולין ובאנו לכאן, אך למרבה הצער הרשויות מזלזלות בנו. תושבי שכונתנו אף הם אינם נוהגים בנו בכבוד כי אנו איננו יהודים, על אף שאנו מאמינים בשבע מצוות בני נוח. אנו עצובים מאוד על יחסה של מדינת ישראל אלינו. אנא עזור לנו למצוא את מקומנו בחברה בישראל.
בעיה 2
שלום רב. יש לנו בעיה: אנחנו שכנים של משפחה שאימצה שני ילדים יתומים מאב ומאם. אנחנו גרים קרוב אליהם ושומעים את ההורים צועקים על היתומים ולפעמים מכים אותם ומזניחים אותם. למשל: הילדים לפעמים לא מגיעים לבית ספר במשך השבוע. רצינו לשאול מה לעשות ולמי לפנות ?
בעיה 3
שלום. אנו תושבי שכונת ‘מקור הברכה’ מבקשים אישור לבנות עוד בית כנסת בסמוך לבית הכנסת הקיים בשכונתנו. ב”ה הקהילה גדלה ויש רק בית כנסת אחד שמכיל בקושי את כולם. מצפים לתשובה.
בעיה 4
שלום רב. בשבוע שעבר עליתי לבית הקברות שבשכונתי וגיליתי שכמה קברים חוללו וצוירו עליהם כתובות נאצה. אני מבקש ש’חברא קדישא’ תדאג לתקן את חילול ה’ שנעשה.
בעיה 5
שלום. שמי ברכה ואני אלמנה מזה ארבע שנים. בעלי נפטר ממחלה קשה, ועלי לפרנס שלושה ילדים. עד עתה עבדתי במפעל ליצור טקסטיל, אולם כעת מאיימים לפטר אותי משיקולי קיצוץ בתקציב. מה אעשה? איך אפרנס את ילדי? אני מבקשת עזרה! בתודה מראש!
בעיה 6
שלום. אנחנו זוג הורים חרשים. עד עתה בזק אפשרה לנו להשתמש בשירותי פקס זולים במקום בשירותי הטלפון כיוון שאנחנו לא יכולים לשמוע דרך שפופרת, אולם לאחרונה החליטה בזק להעלות את מחיר הפקס ולא לתת לנו שירות זול יותר. אנא עזרו לנו. הפקס בשבילנו הוא כמו הטלפון בשבילכם. לא נוכל לעמוד בהוצאות.
בעיה 7
שלום שמי חיים. אני עיוור – נכה צה”ל, נפגעתי בשתי עיניי במלחמת יום הכיפורים. אני גר ליד כביש סואן ומבקש שיעשו ליד הבית שלי רמזור שיצפצף כל פעם שהאור הירוק. כך אדע מתי אני יכול לעבור בבטחה את הכביש. המצב הנוכחי הוא סכנת נפשות בשבילי.
בעיה 8
שלום רב. אנו, תושבי השכונה ‘ברכת יהלום’, שמנו לב בשבת שעברה שהערוב בשכונתנו אינו תקין ואינו עומד בכללי ההלכה. אנו מבקשים לסדר את העניין בדחיפות, אחרת לא נוכל לטלטל חפצים בשבת.
בעיה 9
שלום. אנו עובדי עירייה שכירים העובדים בעבודות משרדיות בלשכת ראש העיר. מזה שלושה חודשים לא קיבלנו משכורות בסוף החודש. אנחנו אבות לילדים ונזקקים לכסף לפרנסת המשפחה. אנא טפלו בדחיפות בעניין.
בעיה 10
שלום, שמי רחל כהן. אני גרה בשכונת מעלה הפיקוס. בשכונתנו חנות מכולת אחת. זה כמה זמן שאני מבחינה בכך שבעל המכולת מפלה בין הקונים. לחלקם הוא מוכר בזול ולחלקם ביוקר – הוא פשוט דורש מחיר שונה על אותו מוצר! כאשר עומד לפניו לקוח מועדף הוא מוכר לו יותר בזול. בדרך כלל הוא עושה זאת לאנשים עמידים יותר, כי הוא רוצה שימשיכו לקנות אצלו. דווקא לעניים הוא מעלה במחיר. לדעתי זוהי רמאות – אבקש לבדוק זאת.
בעיה 11
שלום אנחנו חניכי מעלות בסניף בני עקיבא בשכונת המעלה. שמנו לב שבעל הפיצרייה שסמוכה לסניפינו – מרמה ושם תעודת כשרות מזויפת, למרות שאין לו משגיח. אנו מבקשים להזהירו ולהענישו בהתאם לחוק, ואף להזהיר את הציבור לבל יקנו שם.
בעיה 12
שלום שמי נתן נתנאלי. רציתי להעיר את תשומת לבך לכך שבמשרדי העירייה ישנם פקידים שלוקחים שוחד מאנשים ועל כן נותנים להם שרות טוב יותר ויעיל יותר. אני אדם מן השורה וקצת פחות מזה (פוטרתי לפני 5 חודשיים) ואין לי כסף לשחד את הפקיד. שכני עמיד ובעל אמצעים. שנינו פנינו לאותו משרד: אני לפני 5 חודשיים והוא לפני חודש. אני עדיין מחכה לתשובה והוא כבר מזמן קיבל אותה. לדעתי זו שערורייה!!!
בעיה 13
רצינו להעיר את תשומת לבך לכך שקולנוע “הכוכב” פתוח בכל שבת בשכונתנו, שהיא דתית ברובה הגדול. מה אפשר לעשות על מנת למנוע זאת?
נספח מס’ 2-
“בימים האחרונים ענו עדים למסע פרסום של משרד האוצר המבקש מתושבי מדינת ישראל להעדיף בהעסקה בראש ובראשונה את הזקוקים לעבודה מבני עמנו, ולא להעסיק עובדים זרים לא חוקיים. מסע פרסום זה מטבע הדברים אינו נתפס בעינינו כמסע פרסום הקשור לאמונת ישראל ולקיום מצוות, אך למעשה הוא כזה. ישעיהו הנביא מלמד בנבואת הצום הנבחר כי עלינו לקיים את הציווי “ומבשרך לא תתעלם”, ולכך יש משמעויות הלכתיות. הבולטת שבהן היא בהלכות צדקה: “דווקא לקרובי משפחה: “…הא כיצד ? אלא אם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו ומבקש לעשות מהן צדקה כדי שיתפרנסו אחרים משלו, כיצד יעשה ? בתחילה יפרנס את אביו ואמו, ואם הותיר יפרנס את אחיו ואחיותיו, ואם הותיר יפרנס בני משפחתו, ואם הותיר יפרנס בני שכונתו, ואם הותיר יפרנס בני מבוי שלו, מכאן ואילך ירבה צדקה עם שאר בני ישראל” (תנא דבי אליהו כז), והמעולה שבמצוות הצדקה היא ההעסקה: “שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו: מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו, עד שלא יצטרך לבריות לשאול ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך” (הלכות מתנות עניים י, ז).
….מדוע אפוא אין אנו שומעים בפרסומת זו את בשורת תורת ישראל ? יש הרבה סיבות לכך, שחלקן נובע מהעובדה שלא זה המניע של משרד האוצר, וחלקן נובע מנסיבות שונות ומגוונות. אך לאמתו של דבר, הבעיה היא בנו פנימה: מימות הנביאים אנו למדים כי לעולם ראה העם את המצוות ה”דתיות” כקושרות בינו ובין הקב”ה, ואילו את המצוות ה”חברתיות” כדבר מה שאין לו שום קשר לכך. אכן קשה מבחינה דתית להשוות בין הקפדה על כשרות ובין הימנעות מריבית המצויה בפרשה, ובין הקפדה על צניעות כמעשה דתי עמוק ובין העסקת פועל כעוזר טבח במסעדה. לעולם ה”חוקים” מעניקים דבקות יותר עמוקה בריבונו של עולם מאשר תיקון העולם החברתי. אולם זה בדיוק השינוי שאנו נתבעים לעשות, דווקא בסיומו של חומש הקדושה שנאמר במשכן ובהר סיני כאחד. בשורת התורה היא שקדושת ארץ ישראל וקדושת החברה קשורים בציר שבינינו ובין ריבונו של עולם ובציר שבינינו ובין כל עם ישראל כאחד, וזו התביעה הגדולה שצריכה להילמד מהתורה כולה, ולעבור לעולם החוויות האמוניות שאנו חווים בעולמנו הרוחני”.
הרב יובל שרלו
פורסם באתר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
נספח מס’ 3-
“השקפה זו היתה לאישיותה של השיטה הגזענית הנאצית. כל יהודי נושא בקרבו בתוקף לידתו, בתוקף מוצאו הגזעי, כמה חיידקים מסוכנים. היהודי יוצר את החיידקים הללו, מכלכל ומפיץ אותם. את ה”חיידק היהודי” המסוכן ביותר ראה מנהיג הנאציות בעניין המצפון, “מצפון זה אינו אלא המצאה יהודית! הוא שהטיל מום באדם”.
העם היהודי הכניס על-ידי נביאיו את הנעימה המוסרית הגדולה למקהלת האנושות, ומוסיף ומכניס אותה אליה עד היום על-ידי טובי בניו. הרי הפתוס הטראגי הגדול השואף לתיקונו של עולמנו, מקורו, סוף-סוף, ביהודה, וממנה עבר גם אל הנצרות. תפקידו של ישראל היה תמיד ומוסיף להיות גם עתה – להציב דוגמא ומופת שכנגד לעומת רוחה של יון”.