איתור סניפים וכפרי בוגרים
.
.
נפתח את הפעולה עם אחד משני הסרטונים הקצרים:
.
.
.
נשאל את החניכים: באמת, למה ‘אין כמו בארץ’?
.
מדוע באמת לעלות דווקא לישראל? גם בישראל יש קשיים, אמנם קשיים אחרים מפעם… למה לא לגור בארה”ב או במקום אחר שנוח ליהודים? מה מחזיק אותנו דווקא פה?
.
.
נתלה שלטים עם משפטים שונים על ארץ ישראל ברחבי החדר. נתחלק לקבוצות. כל קבוצה מקבלת סכום של כסף בשטרות (של מונופול וכד’). אם הפעולה בשבת- אפשר לתת להם כמות מסוימת של מסטיקים קטנים. מסבירים לחניכים שאנחנו עומדים לערוך מכירה פומבית של המשפטים הנ”ל: על כל קבוצה לבחור על אילו משפטים היתה מוכנה להשקיע סכום כסף רב, שיישארו בידיה בסוף, שבעיניה הם הנכונים והמהותיים ביותר. המשפטים מתארים סיבות לאהבת הארץ ודברים מיוחדים שבה. לאחר זמן התייעצות בקבוצות נכריז על המכירה: נוריד כל משפט בתורו מהקיר, והוא יינתן לקבוצה המרבה במחיר.
.
לאחר סיום המכירה נשאל כל אחת מהקבוצות מדוע היה חשוב לה להשקיע דווקא במשפטים בהם בחרה. מה המיוחד כל כך בארץ ישראל? מניין נובע הקשר המיוחד שלנו איתה?
.
.
נקריא לחניכים את הברייתא ממסכת כתובות קי ע”ב:
.
“תנו רבנן: לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוק… כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים…”
.
דיון:
.
נחלק את החניכים לארבע קבוצות (תלוי בכמות החניכים). על כל קבוצה ללמוד מקור (מתוך המקורות בנספח מס’ 2) ולנסות להתמודד עם השאלות המצורפות אליו. לאחר הלימוד בקבוצות, נחזור למליאה, ועל כל קבוצה להסביר לכל השאר מה למדו על פי המקור שלהם, ומה התווסף להם לאור הדיון בקבוצה.
.
.
נלמד כולנו יחד מתוך דרשתו של הרמב”ן לראש השנה (מקור מס’ 3).
.
הבאנו קטע מתוך הדרשה שמסביר כי ארץ ישראל היא ‘פלטין של מלך’- היא כמו ארמון של הקב”ה, ולכן מי שיושב בתוך ארמון המלך, מצופה ממנו התנהגות אחרת. בנוסף, הוא מסביר שם מדוע הארץ נקראת ‘ארץ ה”? הרי הקב”ה ברא את כל העולם כולו! אלא, שהקב”ה שם מלאכים ושרים המושלים על כל ארץ וארץ, כל עם ועם (כפי שיעקב נאבק עם המלאך, שרו של עשיו). ההשגחה שלו עליהם היא עקיפה, דרך המלאך הממונה עליהם. אולם בארץ ישראל- אין שום מלאך המתווך. הקב”ה משגיח עלינו ישירות. אנחנו יושבים ממש בארמון של המלך!
.
זה גם מסביר את אמירתו של דוד: “כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ד’ לאמור לך עבוד אלהים אחרים”- האם משהו אמר לו לעבוד עבודה זרה? חס וחלילה! אלא, עצם זה שהיה צריך לברוח מארץ ישראל, מנחלת ד’- הוא הרגיש שזה דומה לעבודת אלהים אחרים במובן מסוים, שהרי שם אין השגחה ישירה של הקב”ה, לעומת ארץ ישראל, ארמון המלך.
.
שימו לב: הלימוד הזה הוא רציני ומשמעותי, ודורש מכם ללמוד אותו קודם לעומק ולהכין אותו.
.
.
נערוך תחרות בין הקבוצות על שירי ארץ ישראל. הקבוצה הראשונה צריכה למצוא שיר המדבר על הארץ. לאחר מכן צריכה בזריזות גם הקבוצה השניה ולאחריה הקבוצה השלישית. לאחר סבב אחד חוזר שוב התור לקבוצה הראשונה, ועליהם למצוא שוב שיר בזריזות, וכן הלאה. קבוצה שנתקעה בלי שיר- יצאה מהמשחק. אין לחזור על שיר פעמיים. מנצחת הקבוצה שנשארה אחרונה (אפשר לתת מעט זמן בהתחלה לקבוצות לחשוב על שירים).
.
לאחר מכן נסביר לחניכים שבאמת אנו רואים המון שירים על הארץ, שדווקא נכתבו ע”י אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, ובכל זאת אוהבים את הארץ- אהבה שאינה מוסברת, חיבור טבעי. החיבור הזה אינו נובע רק מרגש או עקב נוחות. עלינו לזכור כי יש לחיבור הטבעי הזה גם בסיס רוחני והלכתי עמוק, כמו שלמדנו במקורות איתם נפגשנו.
.
.
בפעולה ראינו כי יש סיבות רבות לאהבת הארץ, אולם רבות מהן שוליות לדבר העיקרי: ארץ ישראל היא הארמון של המלך, בה יש השגחה ישירה, נבואה, השראת שכינה, קדושה גבוהה הרבה יותר מעבר לרמה שאנו מבינים. עלינו להודות לקב”ה על הזכות למולדת בעלת קדושה כזו, וגם להבין כי קדושה זו גם מחייבת אותנו…
.
לסיום, אפשר להראות סרטון המתאר בקצרה את קדושתה של הארץ-
.
.
.
קבוצה א’-
סנהדרין קב ע”ב: “אמר רבי יוחנן: מפני מה זכה עמרי למלכות – מפני שהוסיף כרך אחת על ארץ ישראל”.
.
ילקוט שמעוני ח”ב, רז: “תנא דבי אליהו: פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש, אמרתי להם, רבותי מה נשתנה עמרי מכל המלכים שלא הושיבו ביניהם אחריהם, עד שבא עמרי והושיבו שלושה מלכים על כסאו? אמרו לי: לא שמענו. אמרתי להם: רבותי, על שהוסיף עיר גדולה בישראל. וכך חשב עמרי בדעתו – אמר: כשם שירושלים היא למלכי יהודה, כך תהא שומרון למלכי ישראל”.
.
“וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף, וַיִּבֶן אֶת-הָהָר, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם-שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן. וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי ה’ וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו. וַיֵּלֶךְ בְּכָל-דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, ובחטאתיו (וּבְחַטָּאתוֹ) אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל, לְהַכְעִיס, אֶת ה’ אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם”.
(מלכים א, טז כד-כו)
.
קבוצה ב’-
“וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי, וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת-קֶרִי; … וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת-הָאָרֶץ, וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ. וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם, וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב. וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה”
(ויקרא כו)
.
וכן מה שאמר בכאן, ושממו עליה אויבכם- היא בשורה טובה מבשרת בכל הגלויות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו, וגם זו ראיה גדולה והבטחה גדולה לנו. כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר הייתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה… כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון וכולם מנסים להושיבה ואין לאל ידם. (רמב”ן ויקרא כו, לב)
.
מרק טווין, סופר אמריקאי (מחבר ‘תום סויר’, ‘הקלברי פין’), ביקר בארץ ישראל בשנת 1867. בתיאורו הוא כותב: “מבין כל הארצות המכוערות שבעולם – ארץ-ישראל היא האלופה. ההרים חשופים, הגבעות קרחות, העמקים הם ישימון כעור ודל צמחייה. זוהי ארץ חרבה ומקוללת, יריחו נשארה תל הריסות כפי שהשאיר אותה יהושע בן-נון, נצרת היא עיר נידחת, ירושלים עלובה וקודרת, שורצת מצורעים, נכים וחובבי בקשישים נצחיים ותושביה בלויי סחבות ומצחינים, עמוסים בזבובים ופרעושים והבעת פניהם מטומטמת”.
.
המו”ל האמריקני בהקדמה למהדורה המעודכנת לספר מתאר את תדהמתו שתקפה כשביקר בשנת 1967 בישראל ומצא ארץ פורחת ובנויה לתפארת. וכך הוא כותב: “אין ספק שהציונות הפכה את הגיא העכור הזה לארץ ירוקה ופורחת”.
.
קבוצה ג’-
“מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל, ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל. אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולם על ידי” (סוטה יד, א). יש אנשים שמבינים באופן שטחי שאין לארץ ישראל ערך עצמי ורק ‘נותנת רווחים’ של קיום מצוות התלויות בארץ, כגון שמיטה, תרומות ומעשרות וכדומה, כך שהארץ אינה אלא מכשיר ואמצעי, והמצוות מהוות את התכלית. כל זה מסולף מעיקרו. האמת היא הפוכה מזה. כל הרווחים האלו הם תוצאות של נצחיות קדושת ארץ ישראל. הפרטים נמשכים מן הכלל ולא להיפך: כל פרטיה ודקדוקיה של תורה נמשכים מקדושת כלל ישראל, ‘אשר בחר בנו מכל העמים’… (שיחות הרב צבי יהודה, במדבר)
.
קבוצה ד’-
“אמר רבי זירא: שמע מינה (-ממני), אווירא (-האוויר) דארץ ישראל מחכים” (בבא בתרא, קנ”ח ע”ב)
.
רשב”ם: אמר ר’ זירא שמע מינה אוירא דארץ ישראל מחכים – שמשעליתי לא”י נתתי את לבי לצאת משיטתי הראשונה ולעמוד על אמיתת דברים.
.
“וזהב הארץ ההיא טוב – מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל ואין חכמה כחכמת ארץ ישראל”. (בראשית רבה, פרשה ט”ז ד’)
.
“תדע, שאין השכינה נגלית בחוצה לארץ” (מכילתא בא)
.
“כל מי שנתנבא, לא נתנבא כי אם בה (-בארץ ישראל) או בעבורה” (ספר הכוזרי, ריה”ל)
.
“אתה מבקש לראות את השכינה בעולם הזה? עסוק בתורה בארץ ישראל, שנאמר: ‘דרשו ד’ ועוזו בקשו פניו תמיד'” (מדרש שוחר טוב תהילים קה)
.
“כי עיקר התגלות מלכותו יתברך, הוא רק בארץ ישראל, ששם הוא ירושלים ובית המקדש; ששם עיקר התגלות מלכותו יתברך, כמו שכתוב ‘גדול ה’ ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו’…” (ליקוטי הלכות)
.
.
…הזוכים לישב לפני הקב”ה בארצו, שהם כמו רואי פני המלך, ואם זהירים בכבודו טוב להם ואשריהם, ואם ממרים בו אין לך מרד גדול מזה ואוי להם יותר מכל אדם, שהם עושין מלחמה עם המלך בפלטין (-בארמון) שלו ומכעיסין אותו בפניו. ומה הוא עושה להן? מוציאן מן הפלטין שלו וטורדן בכל העולם…
.
ואומר “לא ישבו בארץ ה'” (הושע ט’), ומהו הענין הזה ארץ ה’, וכי אין כל העולם ארץ ה’? הכל ברא והכל יצר והכל שלו!
.
אלא יסוד הדבר הזה בפסוק שאמר “בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, כי חלק ה’ עמו יעקב חבל נחלתו”. והענין כי השם הנכבד ברא שמים וארץ ושם כח התחתונים בעליונים, ונתן על כל עם ועם בארצותם לגוייהם כוכב ומזל ידוע… וזהו שנאמר “אשר חלק ה’ אלקיך אותם” וגו’. כי חלק להם מזלות בשמים, וגבוהים עליהם מלאכי עליון נתנם להיותם שרים עליהם, כענין שנאמר “ושר מלכות פרס עומד לנגדי”, וכתיב “והנה שר יון בא”. ונקראין מלכים דכתיב “ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס”. והשם יתברך הנכבד הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים לכל העולם.
.
אבל ארץ ישראל אמצעות העולם ואמצעות הישוב היא נחלת ה’ מיוחדת לשמו, לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיוחד שמו זרע אהביו. וזהו שנאמר “והייתם לי סגולה מכל העמים” וגו’ וכתיב “והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים”, ולא שתהיו אתם לאלהים אחרים כלל… הבדילנו מן העמים אשר נתן עליהם שרים ואלהים אחרים בתתו לנו הארץ הזאת שיהיה הוא יתברך לנו לאלקים ונהיה מיוחדים לשמו בה…
.
וזהו מאמרם של רבותינו ז”ל שאמרו (כתובות ק”י ב’) כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוק שנאמר “לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים”, וכתיב “כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה’ לאמר לך עבוד אלהים אחרים”…