מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

מסע פ"ט תש"ף

נספחים

  נספח 1          נספח 2       נספח 3   מהספר 'הדרך אל החלום' – דברים שכתב דוד רובין אני חושב שכאשר אדם מוסר את נפשו זו מדרגה גבוהה של מבט אמוני קדימה. אנו חייבים ללמוד מזה ולהתבונן בתופעה, כי אותם שמוסרים את נפשם סומכים עלינו ומאמינים בנו שלאחר שהשקיעו את כל חייהם, כפשוטו, נמשיך לחיות. ולכן מוטלת עלינו חובה עליונה להמשיך לחיות! אך ישנו עוד עניין שקשור יותר בהסתכלות שלנו על אלו שמוסרים את נפשם: מסירות נפש אינה דבר טבעי, זה מצב קיצוני שנדרש מפרטים להקריב את נפשם למען עמם, אך ברור שזה לא מצב תקין ואידיאלי! כאשר יש ערעור על נקודה מסוימת, קריטית במהלך חיינו, ונקודה זו עומדת בסכנה – מוכנים אותם אנשים לעמוד מול כל אלו שרוצים לקעקע ולגזול את ארצנו/חיינו/ תורתנו... אויבינו בעצם מבקשים להשבית את היסודות עליהם האומה יושבת, ואזי קמים אנשים מיוחדים שמוכנים להתמסר ולהציל את הנקודה העומדת למרמס גם במחיר חייהם. זאת מפני שהם מבינים שאותה נקודה כדאית להילחם עליה על מנת למנועה פגיעה אנושית ביסודות החיים של האומה והכל כדי ששאר העם יוכל לחיות ולהמשיך לפעול בתור אומה עם היסודות שלה. לכן עומדים בחוד החנית גיבורים אשר עוצרים בגופם את הפגיעה ביסודות האומה. חובתנו להעמיד בקרבנו את היסוד שעליו הסכים הפרט להקריב את כל חייו, ולבנות בעצמנו מדרגה פנימית של אותו היסוד באומה כולה. כשהיסוד יהיה חזק ובריא לא יהיה צורך לעשות מעשים חריגים על מנת לשמור על אותו יסוד! כנראה שכאשר ה' מסובב שאנשים יצאו מחוץ לגבולות הטבע ויאבדו את חייהם – הוא רוצה לרמוז לנו שהיסוד לא מספיק טבוע בנו. ואין אנו חיים אותו במדרגה הראויה! כאשר הפרטים מוסרים את נפשם על אותו יסוד, העם מתעורר להבין מדוע אותו אדם מסר את נפשו ומה עומד מאחורי אותה מסירות נפש. ההבנה שאדם מסכים למסור את נפשו למען אידיאל גדול עד כדי כך שהוא מחשיב אותו יותר מחייו הפרטיים, גורמת לנו להעמיק בתוכנו ולברר מהו אותו אידיאל עליון. במעשה של מסירות נפש יש בעצם זעקה מזעזעת שאומרת: אתם חייבים להחדיר בתוככם את משמעות האידיאל. כביכול אותו פרט אומר לאומה: התעוררו!!! הבינו על איזה יסוד אתם עומדים! העמיקו ובררו את העניין עד כמה שניתן! וזה לדעתי המסר העצום שהאדם המוסר את נפשו מחדיר לאומה – זו אמירה, קריאה נשגבת מאוד, זעקה עילאית. על ידי מעשה עליו של הקרבה אישית מופיע אדם שחי את החשבון הכללי, הוא חי מתוך הבנה שישנם יסודות שאיננו יכולים לוותר עליהם ולהתחמק מהם!   מלבד העובדה שהאדם עצמו היה חדור אמונה והבין את החשבון – לעיתים אי אפשר להסביר בפה את כל החשבון. מעשים אלו נובעים מנקודה הפנימית הנמצאת בלב כל יהודי, שלא תמיד נראית בפועל בחייו הרגילים. אנו צריכים ללמוד מהנעשה ולהבין שאדם מתוכנו יצא למעננו למות, על מנת שנוכל אנחנו לחיות ולהבין את אותו יסוד שעליו מסר את נפשו. ה' מצווה עלינו לחיות "וחי בהם". זו צוואת אותם המוסרים את נפשם על קידוש ה', זו הצוואה החזקה ביותר כי זו צוואה מתוך מעשיים בחיים, בבחירה! אסור לנו להתעלם מעניין שעליו מסרו את נפשם יהודים בריאים ויקרים, בעלי חיים תקינים, בעלי משפחות. חובה עלינו עד כמה שניתן להעמיק ביסודות אלו שעליהם מסר את נפשו עבורנו – אם אדם הבין שהנקודה היסודית הזאת שווה את כל חייו – כנראה שיש כאן נקודה שדורשת העמקה בירור והתעוררות מצדנו (נראה לי שכאשר אותו יסוד יהיה במצבו המתוקן והטבעי בכל האומה אז גם אומות העולם לא ירצו לפגוע באותו יסוד, מכיוון שתפקיד עם ישראל בעולם הוא לקדם את העולם וכאשר יסודות אלו יהיו חזקים בתוך האומה גם האומות יבינו שאין עניין לפגוע באותם יסודות).

מסע פ"ט תש"ף

פעולת הכנה למסע פ"ט תש"ף

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ארץ ישראל | מדינת ישראל | מסעות | טיולים | גבורה | מסירות נפש
  • מתאים לשבת
2 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

חברי שבט דורות יצעדו השנה בעקבות פ”ט הלוחמים חברי פלוגת האלוקים שנפלו בקרב בכיס פלוג’ה. בפעולה זו נכין את החניכים למסע ונפגיש אותם עם סיפורה המיוחד של פלוגת האלוקים. בסיפור על חברי פלוגת האלוקים בולטת מסירות הנפש שלהם על קיום מצוות וערכים שהיו חשובים להם כאנשים דתיים, ובעקבותיהם נבקש לברר כמה מקום הזהות הדתית תופסת בחיינו, אם היא חלק מהותי שמגדיר אותנו או שולית בהגדרה העצמית שלנו. סיפורה של פלוגת האלוקים מתאר מסירות נפש בקרב, במצבי קיצון. אנחנו לעומתם נדרשים למסירות הנפש הזו בעיקר במצבים יום-יומיים. לפיכך נבחר ערך או מצווה מחיי היום-יום שאנו מוכנים למסור עליהם את הנפש.

מטרות הפעולה

  1. חברי השבט ייפגשו עם סיפורה של פלוגת האלוקים.
  2. חברי השבט יבררו כמה מקום תופסת הזהות הדתית בחייהם.
  3. חברי השבט יבחרו ערך או מצווה שעליהם הם מוסרים את הנפש.

 

פתיחה – סיפור הפ”ט

 

פתחו בשאלה: אנחנו לקראת מסע פ”ט. מי היו אותם 89 לוחמים? האם שמעתם את סיפורם?

פ”ט הלוחמים היו חלק מהפלוגה הדתית, פלוגה ג’ בגדוד 33 בחטיבת אלכסנדרוני. הם לחמו בקרבות קשים במלחמת העצמאות. בעת מבצע חורב נערך מבצע חיסול נגד כיס פלוג’ה, שבו הייתה נצורה חטיבה מצרית. זה היה ליל נר שני של חנוכה, כ”ו בכסלו תש”ט (28 בדצמבר 1948). בחוץ היה גשום וסוער, והחיילים היו אחרי ימי לחימה ממושכים וקשים. בקרב לחמו 400 מלוחמינו נגד 3,000 לוחמים מצרים. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של הכיס, באזור הכפר עיראק אל-מנשייה. כוחות אלכסנדרוני פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. הפלוגה הדתית קיבלה משימה לעלות על הגבעה ולכבוש את הבסיס של המצרים, אך מכיוון שהתקיפה של פלוגות א’ ו-ב’ נהדפה, בינתיים התאוששו המצרים, תקפו ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בכפר. מהפלוגה הדתית נהרגו בקרב זה 89 לוחמים. רק 14 מחברי הפלוגה שרדו.

הלוחמים הקדישו את חייהם למשימה. חלקם היו נצר אחרון למשפחתם שנרצחה בשואה, ניצולי שואה ששרדו מחנות עבודה והשמדה, פרטיזנים שלחמו נגד הגרמנים, מעפילים שעלו לבדם ארצה והשאירו את יקיריהם מאחור, לוחמים ששאפו להילחם בחזית הקרב.

 

שלב א – מסירות הנפש של חברי ‘פלוגת האלוקים’

חלקו את החברים לקבוצות קטנות, ולכל קבוצה תנו כרטיסייה של לוחם שנפל (נספח 1). הנחו אותם לקרוא את סיפורו של הלוחם ולחשוב:

  • איפה בסיפור מתגלה מסירות הנפש של הלוחם?
  • מה גרם ללוחמים למסור את נפשם?

אספו את הקבוצות ובקשו מכל קבוצה לספר על הלוחם שקיבלה, על מסירות הנפש שלו ומה לדעתם הוביל אותו למסירות הזאת.

למה ‘פלוגת האלוקים’?

פלוגת האלוקים קיבלה את שמה הפלוגה הודות לאדיקותם הדתית של חבריה. מספרים שביום שישי אחד, אחרי פעולה מורכבת, חזרה החטיבה לבסיס, ובמקום לגשת מייד לחדר האוכל החליטו המפקדים והחיילים כי קודם יתפללו קבלת שבת. מפקד בכיר שחלף במקום התבונן בחיילים המתפללים ואמר: “אין זו כי אם פלוגת אלוקים”.

המקרה הזה אינו מקרה יחיד. אותם לוחמים דתיים ניצבו בכל פעם מחדש בפני דילמות קשות הנוגעות לשמירת מצוות ואורח חיים דתי מול פקודות ושטף הפעילות הצבאית.

מסירות נפש על קיום התורה והמצוות

נפגוש חייל אחד מאותם נופלים (נספח 2. מומלץ להדפיס את הכרטיסייה כמו שהיא ולהראות לחברים כדי שבמסע עצמו, כשייפגשו עם הכרטיסיות, יבינו במה מדובר).

קראו את תוכן הכרטיסייה ועסקו בדילמה שניצבת בפני שמעון: הוא מקבל פקודה לבשל בשבת. שמעון בוחר שלא לבשל.

שאלו את החברים: מה אתם חושבים על המעשה שלו? מה אתם הייתם עושים?

לוחמי הפ”ט נלחמים במלחמה קשה ומוכנים למסור את נפשם על ארץ ישראל, על חיי העם, מתוך הבנת קדושתם של חיי העם והארץ. מתוך הזהות הדתית שלהם. אותם לוחמים מוסרים את נפשם גם על קיום מצוות בסיסיות כמו שמירת שבת, אכילת מאכלות כשרים, נטילת ידיים, תפילה. הם זועקים על יסוד חשוב כל כך שהוזנח בצבא באותה עת וקראו להתעוררות. כשהגיעו למחנה שלא היו בו סירים כשרים, גילו שאין הם יכולים לאכול אוכל מבושל. במהלך שבוע ימים, עד להגעת סירי בישול, ניזונו החיילים הדתיים ממציות ודג מלוח! החייל שמעון מיכאל מנהיים, שמוסר את נפשו על קדושת השבת ואינו מוכן לבשל בה, נשלח למאסר ועורר סערה, ובעקבותיה נסללה הדרך ונקבעו פקודות מטכ”ל בנוגע לשמירת הדת המכוונות לכלל החיילים, ולא לדתיים בלבד. אותם לוחמים, במסירות נפשם, הם שהכשירו את השטח לשירות דתיים בצבא בהמשך. החיילים הכשירו את המחנה, פעלו להקמת מטבח כשר, לתפילות במניין, לשיעורי משניות ולהווי דתי.

 

שלב ב – מהי מסירות נפש?

מתוך עיסוק במסירות הנפש של חברי פלוגת האלוקים נבקש לבחון היכן מסירות הנפש הזו נוגעת לחיינו ומה אנו יכולים ללמוד ממנה.

חלקו לחברים קטע מ”הדרך אל החלום”.

עבדו את הקטע עם החברים:

  1. מהי מסירות נפש? על מה אדם מוכן למסור את נפשו?
  2. האם מסירות נפש של יחידים באומה משפיעה על האומה? ועלינו כפרטים?
  3. על אילו יסודות אתם חושבים שאסור לוותר?

מסירות נפש היא לאו דווקא במוות אלא בנכונות להתאמץ מאוד, לתת מכל כוחותינו למען יסוד שחשוב לנו, ערך או מצווה שברור לנו שהם יסודיים, שהם חלק מהותי בנו ובאומה. לפעמים היסודות האלה מתערערים באומה וזקוקים לחיזוק, ואז קמים אנשים מיוחדים שמוכנים למסור את נפשם ואפילו למות על אותם יסודות. עלינו מוטלת החובה להעמיק ולברר את היסוד שעליו מסר היחיד את נפשו, לחזק אותו בנו.

 

שלב ג – סתם חתיכת בד על הראש?

בשלב זה נברר מה המניע שלנו לפעול למען ערכים שאנו מאמינים בהם: האם אנו פועלים מתוך תפיסת עולם אמונית בכל המישורים בחיינו, או שאלוקים מנחה אותנו רק ב’מסגרות דתיות’, ובשאר הוא אינו נוכח?

הציגו לחברים ציר: בקצה אחד הניחו את המילה ‘מוסר’, ובשני את המילה ‘קודש’.

פזרו בחדר כרטיסיות של פעולות וערכים: ארץ ישראל השלמה, כשרות, שמירת שבת, עזרה לזולת, שמירה על חוקי המדינה, שוויון, ערכי משפחה, אכילה בריאה, שינה, איכות הסביבה, שמירה על ביטחון המדינה, כיבוד הורים, אמירת אמת, הקפדה על לשון הרע, תפילה.

 

בקשו מהחניכים למקם על הציר את הערכים לפי השאלה הזאת:

מה מניע אותך לשמור על הערך, מוסר או קודש?

(האם אני מקיים את הערך בשל היותי אדם מאמין שמקיים את ציווי אלוקים, או משום שהערך הזה תואם את המוסר שלי ללא קשר לדת ולאלוקים?). לדוגמה, אני מכבד הורים מכיוון שאני דתי (קודש) או מכיוון שאני אדם בעל ערכי הכרת הטוב (מוסר)? אני שומר שבת כי אני מאמין שצריך יום שבתון בשבוע למנוחה ולמשפחה, או בשל הציווי של הקב”ה?

דונו בקבוצה: מה מניע אותנו לפעול את הפעולות האלו? כמה מקום הזהות הדתית שלנו תופסת ביום-יום? חברי פלוגת האלוקים התייחדו בכך שמסירות הנפש שלהם למען העם והארץ נבעה מתפיסת עולם אמונית ודתית. הקשר שלהם לקב”ה לא נשאר בתוך בית הכנסת אלא נכח בכל מעשיהם.

 

סיכום –

בקשו מכל חבר וחברה לכתוב או לספר על ערך או מצווה בחייהם שנובעים מתפיסת עולם אמונית והם מוכנים למסור עליהם את נפשם.

נספחים

  נספח 1          נספח 2       נספח 3   מהספר 'הדרך אל החלום' – דברים שכתב דוד רובין אני חושב שכאשר אדם מוסר את נפשו זו מדרגה גבוהה של מבט אמוני קדימה. אנו חייבים ללמוד מזה ולהתבונן בתופעה, כי אותם שמוסרים את נפשם סומכים עלינו ומאמינים בנו שלאחר שהשקיעו את כל חייהם, כפשוטו, נמשיך לחיות. ולכן מוטלת עלינו חובה עליונה להמשיך לחיות! אך ישנו עוד עניין שקשור יותר בהסתכלות שלנו על אלו שמוסרים את נפשם: מסירות נפש אינה דבר טבעי, זה מצב קיצוני שנדרש מפרטים להקריב את נפשם למען עמם, אך ברור שזה לא מצב תקין ואידיאלי! כאשר יש ערעור על נקודה מסוימת, קריטית במהלך חיינו, ונקודה זו עומדת בסכנה – מוכנים אותם אנשים לעמוד מול כל אלו שרוצים לקעקע ולגזול את ארצנו/חיינו/ תורתנו... אויבינו בעצם מבקשים להשבית את היסודות עליהם האומה יושבת, ואזי קמים אנשים מיוחדים שמוכנים להתמסר ולהציל את הנקודה העומדת למרמס גם במחיר חייהם. זאת מפני שהם מבינים שאותה נקודה כדאית להילחם עליה על מנת למנועה פגיעה אנושית ביסודות החיים של האומה והכל כדי ששאר העם יוכל לחיות ולהמשיך לפעול בתור אומה עם היסודות שלה. לכן עומדים בחוד החנית גיבורים אשר עוצרים בגופם את הפגיעה ביסודות האומה. חובתנו להעמיד בקרבנו את היסוד שעליו הסכים הפרט להקריב את כל חייו, ולבנות בעצמנו מדרגה פנימית של אותו היסוד באומה כולה. כשהיסוד יהיה חזק ובריא לא יהיה צורך לעשות מעשים חריגים על מנת לשמור על אותו יסוד! כנראה שכאשר ה' מסובב שאנשים יצאו מחוץ לגבולות הטבע ויאבדו את חייהם – הוא רוצה לרמוז לנו שהיסוד לא מספיק טבוע בנו. ואין אנו חיים אותו במדרגה הראויה! כאשר הפרטים מוסרים את נפשם על אותו יסוד, העם מתעורר להבין מדוע אותו אדם מסר את נפשו ומה עומד מאחורי אותה מסירות נפש. ההבנה שאדם מסכים למסור את נפשו למען אידיאל גדול עד כדי כך שהוא מחשיב אותו יותר מחייו הפרטיים, גורמת לנו להעמיק בתוכנו ולברר מהו אותו אידיאל עליון. במעשה של מסירות נפש יש בעצם זעקה מזעזעת שאומרת: אתם חייבים להחדיר בתוככם את משמעות האידיאל. כביכול אותו פרט אומר לאומה: התעוררו!!! הבינו על איזה יסוד אתם עומדים! העמיקו ובררו את העניין עד כמה שניתן! וזה לדעתי המסר העצום שהאדם המוסר את נפשו מחדיר לאומה – זו אמירה, קריאה נשגבת מאוד, זעקה עילאית. על ידי מעשה עליו של הקרבה אישית מופיע אדם שחי את החשבון הכללי, הוא חי מתוך הבנה שישנם יסודות שאיננו יכולים לוותר עליהם ולהתחמק מהם!   מלבד העובדה שהאדם עצמו היה חדור אמונה והבין את החשבון – לעיתים אי אפשר להסביר בפה את כל החשבון. מעשים אלו נובעים מנקודה הפנימית הנמצאת בלב כל יהודי, שלא תמיד נראית בפועל בחייו הרגילים. אנו צריכים ללמוד מהנעשה ולהבין שאדם מתוכנו יצא למעננו למות, על מנת שנוכל אנחנו לחיות ולהבין את אותו יסוד שעליו מסר את נפשו. ה' מצווה עלינו לחיות "וחי בהם". זו צוואת אותם המוסרים את נפשם על קידוש ה', זו הצוואה החזקה ביותר כי זו צוואה מתוך מעשיים בחיים, בבחירה! אסור לנו להתעלם מעניין שעליו מסרו את נפשם יהודים בריאים ויקרים, בעלי חיים תקינים, בעלי משפחות. חובה עלינו עד כמה שניתן להעמיק ביסודות אלו שעליהם מסר את נפשו עבורנו – אם אדם הבין שהנקודה היסודית הזאת שווה את כל חייו – כנראה שיש כאן נקודה שדורשת העמקה בירור והתעוררות מצדנו (נראה לי שכאשר אותו יסוד יהיה במצבו המתוקן והטבעי בכל האומה אז גם אומות העולם לא ירצו לפגוע באותו יסוד, מכיוון שתפקיד עם ישראל בעולם הוא לקדם את העולם וכאשר יסודות אלו יהיו חזקים בתוך האומה גם האומות יבינו שאין עניין לפגוע באותם יסודות).

דעתך חשובה לנו