איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חולציוד נדרש:
כרטיסיות של נקודות ציון לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מערכת צירים דו-ממדית, כרטיסיות מקרים – קונפליקטים במדינת ישראל, דף גדול ובו כתוב החלק מחזון התנועה על היחס למדינה
הרחבה למדריכים:
https://www.youtube.com/watch?v=SjqvEczUJEs
http://news.walla.co.il/item/2846090 – תחבורה ציבורית בשבת
.
.
.
אומרים ישנה ארץ (יוסף לפיד)
.
פעמים אני חושב בלבי, איך זה לחיות בניו-זילנד.
להיוולד באי באוקיינוס במדינה שקשה לאתר על המפה. לגדול בעיירה מנומנמת שרעפיה אדומים, לטייל בשדה ירוק ולהתבונן באיכר הגוזז כבשה לבנה.
לגדול בבית שסבא בנה אותו, להיות נכד של סבא שמת מיתה טבעית, ללמוד היסטוריה של 220 שנה מתוך ספר ארוך ודק, לשאוב יין מתוך חבית במרתף, במרתף שאינו מקלט.
להיות ניו-זילנדי ולתכנן בביטחון תוכניות לחמש שנים מראש. לעקוב בחרדה אחר גורלה של קבוצת כדורגל מקומית, להתגייס לצבא קבע כי אין צבא חובה ולהתפטר מהצבא תוך שאיפה לחיים שיש בהם קצת מתח.
לקרוא עיתון בניו-זילנד ולא להבין את המתרחש בארץ הקודש, מדוע נהרגים בני אדם על כל שעל אדמה צחיחה, כאשר העולם הוא גדול והחיים יקרים?
להאמין כי בני האדם אחים הם וכי עם קצת רצון טוב ניתן להסדיר כל בעיה אנושית.
להיות ניו-זילנדי ולדעת כי תותח יורה רק ביום הולדתה של מלכת בריטניה, לדעת כי רימון הוא פרי המשאיר כתם על בגד לבן, לדעת כי שק שינה נועד לטיולים, כי אלמנה היא אישה זקנה וכאשר הורה מספר על בנו שנפל, לשאול אותו אם הבן לא נחבל.
להיות ניו-זילנדי קטן וקטנוני, המסתגר בדל”ת אמותיו, ואינו שותף בשום חוויה קוסמית, ואינו ערב לשום איש, ואיש אינו ערב לו, ואין הוא נדרש להקריב קרבנות אדם, ואין הוא מצפה שאיש יקריב את עצמו למענו. להיות ניו-זילנדי קטן שהחתולים אינם נכנסים בו ורעשים אינם חודרים אליו.
.
.
.
התקופות:
.
.
מצורפים גם שערי עיתונים מכל מיני אירועים חשובים במהלך ההיסטוריה של עם ישראל, אפשר להדפיס אותם ולבקש להציב גם אותם במרחב המערכת.
.
שאלו על כל כרטיסייה: מדוע בחרתם להציב אותה דווקא במקום הזה? מה היה מצב העם היהודי בתקופה הזו?
.
מדינת ישראל היא נקודת ציון חיובית לאורך ההיסטוריה של עם ישראל. מי חלם בימי מלחמת העולם השנייה שנזכה למדינה שלנו? לעצמאות ריבונית בארץ ישראל? ומי חלם שפחות מ-25 שנה אחרי השואה נקבל בחזרה את ירושלים כבירת ישראל? אך עם כל זאת נוכל לראות שאין קו רציף של עלייה ויש נקודות קושי גם כיום, כשיש לנו מדינה עצמאית בארץ ישראל, בשלטון יהודי.
.
.
קראו את הסיפור ‘מאה למדינה’ של הרב חיים נבון (נספח).
.
שאלו:
.
.
מדינת ישראל היא אמנם התחלת הגאולה, אבל יש הרבה קשיים, אתגרים וקונפליקטים שהיא מעלה אתה.
.
.
חלקו את החניכים לקבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסייה המתארת קונפליקט או מורכבות הקיימים כרגע במדינת ישראל. על כל קבוצה לחשוב מהם שני הצדדים בכל מקרה, אילו שני ערכים באים בסתירה בדילמה ומה עלינו לעשות במקרה הנ”ל (המקרים הם דילמות אמתיות המתרחשות במציאות בישראל היום, ולא תמיד תהיה לנו כמדריכים תשובה חד-משמעית. מטרת הדילמות היא להציף את המורכבות שבמדינה).
.
“עתירה לבג”ץ: אשרו נישואים חד-מיניים בישראל
האולטימטום שהציבה האגודה למען הלהט”ב לכנסת פקע, וביום חמישי האחרון הוגשה עתירה לבג”ץ בדרישה להוציא צו על תנאי שיאפשר נישואים חד-מיניים בישראל. ‘הזכות לנישואים היא זכות יסוד השמורה לכל אחד ואחת, והאפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית היא אסורה וחייבת להיפסק’, אומר עודד פריד, מנכ”ל האגודה” (מתוך: <http://www.mako.co.il/pride-news/local/Article-8f0f86d0533c051006.htm> ).
החשש של הציבור הדתי והחרדי מפני פרשנות מרחיבה של הערך החוקתי של ‘שוויון’ הנתפס כסותר את מצוות הדת. השאלה מתעוררת ביחסים בין גברים ונשים, בין יהודים וערבים, בהקשר של הכרה בזוגות חד-מיניים ועוד.
.
“בימים האחרונים החל דיון ציבורי ברשת בהמשך לפנייה לשר התחבורה ישראל כץ בנושא תחבורה ציבורית בשבת, ובעיקר בעקבות תגובתו של שר התחבורה שפטר את הנושא בטענה כי המתלוננים הם שמאלנים. כץ ציין בתגובתו שאין תחבורה ציבורית בשבת בסטטוס קוו הדתי, ונמנע מלהגיב לתלונות באופן ענייני. אך אם עד כה סבב השיח סביב שאלת הסטטוס קוו והפן הדתי שלו, היום הצטרף לדיון איגוד פנים, המאגד בתוכו למעלה מ-50 ארגוני התחדשות יהודית בישראל, והציג זווית שונה. במכתב שנשלח היום לשר, כתבה מיכל ברמן, מנכ”לית איגוד פנים: ‘הניסיון לקבוע מראש כי איסור נסיעת תחבורה ציבורית במרחב הציבורי של מדינת ישראל הוא ערך יהודי – לוקה בחסר. כמי שעומדת בראש ארגון גג המאגד זרמים שונים בחברה הישראלית ובתרבות היהודית… אני קוראת לך לחבור לדיון ציבורי רחב ומעמיק יותר בסוגיה’. בהמשך המכתב מציינת ברמן כי השימוש בשבת כטיעון המבטל כל דיון ציבורי הינו פסול. ‘השבת הנה ללא ספק ערך יהודי, מהמתקדמים ביותר שסיפקה היהדות לעולם המערבי, יחד עם ערכים נוספים, כמו משפחה שוויון ודאגה לחלש בחברה. בעולם מודרני, ובמדינה חילונית, חוק האוסר על נסיעה בשבת אינו בהכרח חוק יהודי’. בניגוד למה שניתן לחשוב, האיגוד מעודד את השיח בנושא התחבורה הציבורית בשבת מתוך תפיסה ערכית רב-ממדית, ומתוך ההבנה שדווקא שיח ציבורי רחב בסוגיה יכול להוביל לשינוי בחברה הישראלית מרובת השסעים” (מתוך וואלה! יהדות, אפריל 2015).
.
.
בשנים האחרונות עלתה חשיבותו של הר הבית כגורם המתסיס את המרכיב הדתי שבסכסוך הישראלי-ערבי. יהודים רבים, בעיקר בני הציונות הדתית, החלו לעלות להר הבית מתוך מגמה מכוונת להפגין אחיזה במקום הנחשב למקודש ביותר לעם היהודי. רבים מהם אף אינם מסתפקים בעצם העלייה להר ומבקשים גם את זכות התפילה במקום. מנגד מוסלמים רבים רואים בכך פגיעה דתית ולאומית קשה, בראותם בכל מתחם ההר מקום המקודש למוסלמים בלבד. התוצאה היא עימותים אלימים חוזרים ונשנים בהר ומחוצה לו, ויש אף המייחסים כל מיני גלי טרור לעימות סביב ההר.
.
בצה”ל משרתים חיילים ומפקדים דתיים הרואים את עצמם כפופים לא רק לחוקי הצבא אלא גם לחוקי ההלכה. הצבא מקפיד על חופש הדת של החיילים, ולכן בדרך כלל לא מתעורר חיכוך בין שתי המערכות. ואולם בעבור חלק מבני הציונות הדתית שאלות של מדיניות חוץ וביטחון – כגון גבולות המדינה והסכמי שלום – הן שאלות שלהלכה היהודית יש עמדה לגביהן. כמו כן יש בהם שמפרשים את ההלכה בדרך מחמירה, שכלליה אינם נשמרים במסגרת הצבאית (למשל בתחום שירת נשים). על רקע זה מתעוררת תופעת סירוב פקודה עקב מניעים דתיים.
.
לאחר הדיון בקבוצות תציג כל קבוצה את הדילמה העקרונית העומדת מאחורי הקונפליקט שקיבלה. חשוב לומר שהדילמות אכן קשות ומורכבות, אך בסופו של יום אנחנו אזרחי מדינת ישראל ועלינו להבין שכאשר יש שלטון אנו כפופים להחלטותיו (מובן שראייה ביקורתית היא חשובה, אך יש לנו גם חובת ציות כחלק מאזרחי מדינת ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית).
.
.
קראו את הגמרא:
.
ר’ חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא
היו מהלכין בבקעת ארבל וראו איילת השחר שבקע אורה.
אמר לו ר’ חייא:
כך היא גאולתן של ישראל,
בתחילה קמעא קמעא,
כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת.
כמו שכתוב: “כי אשב בחֹשך ה’ אור לי” (ירושלמי, ברכות פ”א, ב ע”ג, טור 3).
.
מה הכוונה במושג ‘קמעא-קמעא’? קצת-קצת. הגאולה תבוא בטיפין-טיפין, צעד-צעד. לא בבת אחת. כלומר מדינת ישראל היא התחלת הגאולה. אף על פי שיש קשיים ועניינים שאנחנו חלוקים עליהם במדינת ישראל כיום – המדינה היא אתחלתא דגאולה. האתגר הגדול הוא לדעת להתגבר מתוך האכזבות והתסכולים, מתוך הדילמות והמורכבות. מדינתנו עדיין בתהליך, השגנו הישגים מדהימים ב-68 השנים האחרונות, ועדיין זהו פרק זמן קצר, ולכן מה שדרוש כרגע הוא סבלנות, מתינות ומסירות.
.
תהליכים גדולים כמו הגשמת חזון המדינה הם עניין שדורש המון זמן, כאבים ומכשולים, ועלינו לפעול כיחידים וכתנועה למען הצלחת מדינת ישראל.
.
.
הניחו על הרצפה דף שכתוב בו החלק מחזון התנועה העוסק ביחס התנועה למדינה:
.
מתוך חזון התנועה:
“תנועת בני עקיבא מחנכת את חבריה לחיי תורה שלמים, לאהבת העם כולו, לאהבת ארץ ישראל ומדינת ישראל ולמילוי תפקידים חלוציים בבניינה ובהתפתחותה החומרית והרוחנית, לקראת הגשמת החזון של מדינה יהודית הבנויה על אושיות התורה והמסורה”.
.
.
.
תנועת בני עקיבא חרתה על דגלה “לחנך דור נאמן לעמו תורתו וארצו”, ומתוך כך לפעול למען חיזוק וביסוס המדינה היהודית בארץ ישראל. למרות כל הקשיים והדילמות העולות כיום במציאות היום-יומית במדינה עלינו להבין כי זוהי ‘איילת השחר’ של הגאולה, אתחלתא דגאולה. למראה הקונפליקטים הקיימים עלינו למצוא את הדרך לשמור על רוח התורה מתוך שילוב ציות לחוק המדינה וצביונה כמדינה שהיא גם דמוקרטית.
.
.
מאה למדינה (הרב חיים נבון, רב קהילה במודיעין)
הרב התנדנד קלות מעל להולוגרמת הגמרא שהוקרנה על הסטנדר שלו. עיניו הצטמצמו בריכוז. התלמיד עמד לידו בסבלנות וחיכה שהרב ישים לב לנוכחותו. אך כמה זמן נמשכת סבלנותם של בני שמונה עשרה? הוא כחכח בגרונו. הרב הסיט אליו את מבטו: “כן, צ’ון?” (ובלבו חשב: לא ייאמנו השמות המודרניים האלה). התלמיד אמר: “חשבתי שוב על השיחה שלך לכבוד יום העצמאות המאה, ואני לא יכול להסכים לדברים שאמרת. איך אפשר להתעלם מכל הבעיות של המדינה? הרי מתוך היהודים במדינה רק 40% הם דתיים והשאר הולכים לבית כנסת לכל היותר פעם בשבוע”.
“כשאני הייתי בגילך”, אמר הרב (ובלבו חשב: לא ייאמן כמה אני משתמש במשפט הזה), “כשהייתי בגילך, הדתיים היו רק 20% וכל השאר הגיעו לבית כנסת רק לתפילת נעילה של יום הכיפורים”.
“אני מבין”, אמר התלמיד (במבט שאומר: את מי זה מעניין, שיעור בהיסטוריה), “אבל זאת לא המדינה שעליה חלמו אבותינו. קח לדוגמה את הרבנות הראשית. הרב הראשי הנוכחי הוא באמת מנהיג רוחני המקובל על כולם. ואני מבין מה שאמרת, שיש הישג עצום בעצם העובדה שבמועצת הרבנות יושבים גדולי הדור מכל הזרמים וההחלטות שלהם מחייבות את כולם. אבל איפה פה הסנהדרין? מה עם תקנות חדשניות? אולי נערי הבקעות צודקים שעדיף להרוס הכול ולבנות מחדש!”
“לא כדאי להרוס כל כך מהר”, אמר הרב, “צריך סבלנות. לפני ארבעים שנה, בחגיגות השישים למדינה, אני שאלתי את הרבנים שלי את אותן שאלות. אני לא ראיתי אז את החצי המלא של הכוס, כמו שאתה לא רואה היום את שני-השלישים המלאים. קל להרוס וקשה לבנות. אבל שווה להקדיש את החיים לניסיון לבנות כאן אפילו אם לפעמים לא רואים התקדמות אלא נסיגה זמנית. כי בישראל אנחנו בונים בתוך סלע, ובגלות בנינו בחול”.
“ומה עם צה”ל?”, הוסיף התלמיד והקשה, “זוהי דמותו של צבא ישראל? איך אפשר לשרת בצבא שאוכלים בו שרויה בפסח? מאיפה אתה מוכיח שבכלל צריך צבא כזה?”
הרב גנח. “צ’ון, אתה שמעת על מדינה בשם איראן?” “לא”, אמר התלמיד.
“זו ההוכחה”.
התלמיד הסתכל במבט מבולבל. “אני עדיין לא מבין”.
“בטח ראית”, אמר הרב, “את השגרירים של פרס הצפונית ופרס הדרומית שפותחים בכל שנה את חגיגות המימונה. פעם הן היו מדינה אחת שכמעט חיסלה אותנו עד שצה”ל התערב. אבל נחזור לעיקר.
“אומרים שהאויב של הטוב”, המשיך הרב, “הוא המושלם. מדינת ישראל היא לא מושלמת, אבל היא טובה. היא טובה יותר מכל אלטרנטיבה. בלעדיה אני ואתה לא היינו כאן וגם העם היהודי היה בצרות. זה העם שלנו וזו המדינה שלנו. אין לנו עם אחר ואין לנו מדינה אחרת. ובעזרת ה’ בחגיגות המאתיים הכוס תהיה מלאה בשלושה רבעים”.