איתור סניפים וכפרי בוגרים
למען עם ישראל!
ממשה רבנו דרך רבי שמעון בר יוחאי ועד הרב נרי’ה בז’ באדר
הרב נרי’ה זצ”ל היה ממקימי ההילולא למשה רבנו בקברו של רבי שמעון בר יוחאי, הרבה פעמים אתה תוהה לעצמך, מדוע בחר הרב נרי’ה לחבר בין קברו של רשב”י למשה רבנו?
הרב נרי’ה מביא שני מדרשים שבו מתאר הקב”ה את החיסרון שלו עם פטירתו של משה רבנו,
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יג/ב
מלמד שהיה משה מוטל בכנפי שכינה ומלאכי השרת אומרים צדקת ה’ עשה ומשפטיו עם ישראל והקדוש ברוך הוא אומר מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און…
“וכיון שמת משה היה יהושע בוכה ומצעק ומתאבל עליו במרד והיה אומר: “אבי אבי רבי רבי אבי שגדלני רבי שלמדני תורה”, והיה מתאבל עליו ימים רבים עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא ליהושע: “יהושע עד כמה אתה מתאבל והולך וכי לך בלבד מת משה והלא לא מת אלא לי…”
מוסיף הרב נרי’ה זצ”ל כך-
“דילג הקב”ה על מה שכתב בתורה, על מה שגילה לעבדיו הנביאים, הפליג עד הכתובים, והספיד את משה רבינו ע”ה בפסוק מספר תהילים. לעומת הפירוש המקובל…גילו לנו חז”ל את הפירוש החדש-מקורי של הקב”ה לאותו הפסוק בהספד זה: “מי יקום לי”- מי יקום נגדי [כביכול] עם מרעים, עתה, שמשה רבינו ע”ה נסתלק, מי הוא זה אשר יתמודד אתי בבואי להעניש מרעים? מי יתייצב לי- מי יתייצב מולי, כשארצה לכלות אפי וזעמי בפועלי און?!
וכך מפורשת משמעותו שלפסוק ההספד במדרש תנחומא: “מי יעמוד לישראל בשעת כעסי…מי יבקש רחמים עליהם בשעה שחוטאים לפני…”
כי משה רבינו ע”ה “צדקת ד’ עשה ומשפטיו עם ישראל” ופירש באור החיים “שהיה מתדיין תמיד עם ד’ על ישראל, והיה מכריע הדין לכף זכות.”
העוצמה של משה רבנו שהקב”ה מבכה עליה זה העמידה מול ריבונו של עולם ולהלחם על עם ישראל, להאבק עליו, למסור את הנפש, עד כדי “מחני מספרך”!
מסירות נפש כזו נדרשת ממנהיגים בעם ישראל, והרב נרי’ה לא רק דיבר על זה אלא היה כזה, בחייו מסר נפשו על עם ישראל, על הנחלת התורה, על הנחלת הקדושה בתוך המציאות, קדושת ארץ ישראל, קדושת אהבת ישראל.
אך מה הקשר לרשב”י? מובא בספרים שונים שרבי שמעון בר יוחאי היה ניצוץ ממשה רבנו, הניצוץ הזה בא לומר שברשב”י היתה נקודה מיוחדת ממשה רבינו, נעמוד על שתי נקודות חשובות, אחת היא מתן תורה, משה רבנו קיבל את כל התורה, אך את תורת הנסתר גילה לנו רבי שמעון בר יוחאי, הגילוי הזה שנבע מגילוי שמיימי ככל שהדורות התקדמו זכינו שהתורה הזו מתרגמת ומובילה היום את חיינו כתנועה וכפרטים.
הנקודה השניה היא אמירה נוקבת של רשב”י במדרש- תני ר’ שמע’ בן יוחי אם אתם עדי נאם ד’, אני אל, ואם אין אתם עדיי כביכול אין אני ד’.
אם עם ישראל קיים יש התגלות של הקב”ה בעולם, ואם אין חס ושלום, אז אין התגלות, העיקר חסר מהמציאות. רשב”י מחנך אותנו כמשה רבינו לכך שעם ישראל הוא לא נקודה זעירה באמונה שלנו אלא אחד הבסיסים המהותיים ביותר.
על כן חיבר הרב נרי’ה זצ”ל ועלה בכל ז’ באדר לרקוד ריקוד תחיית המתים במירון על קברו של רשב”י כדי לחבר בין שני מנהיגים עצומים שיש לנו הרבה ללמוד מהם.
נסיים בדברים שבהם מסיים הרב נרי’ה את דבריו-
“מהלומת פטירתו של אדם גדול- יש בה גם משום הלמות בנין. היא מטילה חובה על אלו שהכירוהו והלכו לאורו: עד עתה היה הוא קיים ומאיר את דרכנו, היה הוא עמוד האש לפנינו, אך מעתה עלינו לרכז את כל תלמודו, כל מה שקבלנו ממנו, לאלומת אור אשר תמשיך לנחותנו בדרך.
י”ד אדר, התאריך בו נסתיימו שבעת ימי אבלו של משה רבינו, היה יום שבו קמו והתנערו מעפר ליום של התעוררות למעשים. בו התחילו כולם להתרכז מסביב ליהושע- המקבל הראשון של כל מה שנמסר.
מכאן התחיל הפרק החדש של התעצמות יהושע בן נון- הלוחם הראשון בעמלק- וכל זקני ישראל, המשכת אתערותא דמשה רבינו בדור החדש, והתפשטות מאור נשמתו בתוך כלל ישראל…
משנפל הפור של המן על חודש אדר שמח מאוד, כיון שבאדר נפטר רבם של ישראל משה רבינו עליו השלום, וכאילו אז נפגע ונתערער מעמדם של ישראל. אולם האמת היתה אחרת:דוקא במכה קשה זו לכלל ישראל- הסתלקותו של משה רבינו- היתה גנוזה רפואה ומזור. כי על ידי מאורע זה באה התעוררות גדולה במחנה ישראל, קריאת זירוז נמרצת מקצה המחנה ועד קצהו: “זכרו תורת משה”!”
עלינו מוטלת האחריות ללמוד מתורתם של רבותינו, שימשיכו להנחות את דרכנו, בהתמודדויות שיש לנו היום בכלים שהם חידשו וגילו לנו.
חברים יקרים, אנחנו עומדים בערב ז’ באדר, בערב פטירתו ולידתו של משה רבינו, תפקידנו להמשיך לחנך למסירות נפש על עם ישראל, כמשה רבינו, כרשב”י וכמו”ר הרב נרי’ה זצ”ל.
זה ייעוד גדול, אבל זכינו ואנחנו הולכים ומתקדמים ומתעלים בזה מיום ליום, עלה נעלה, בלב אמיץ, בעז”ה ובעוז קדימה נמשיך לחנך דור נאמן ומסור לעמו תורתו וארצו.
בברכת חברים לתורה ועבודה,
אלחנן שטיגליץ.