כשנסעתי לטייל בעולם הגעתי לעיר זרה, ראיתי שם אנשים, לבושים היו כולם לבן.
שאלתי- “שלום, מי אתם?”
אמרו “אנחנו כולם למען אחד ואחד למען כולם.”
לא הבנתי את כוונתם וניסיתי שוב לשאול אחד מהם ” מי אתה?”
– “אני אחד למען כולם וכולם למען אחד”
-“אין לך ייחודיות?”
– “יש אך זה סוד!”
הוציא האיש מתחת לבגדיו הלבנים פרח כחול עם ריח מיוחד, ומיד הסתירו.
וכך עברתי מאדם לאדם. לכל אחד היתה ייחודיות מוסתרת – פרח צבעוני וריחני.
לבסוף שאלו במקהלה: “מי אתה?”
– “אני סתם אדם בעולם ושמי יהודה.”
– “אך למי אתה שייך?”
– “למה כוונתכם?”
“אנחנו אחד למען כולם וכולם למען אחד. למי אתה שייך למען מה אתה חי?”
– “אני אדם ואני חי למען עצמי ולמען הכלל, עובד לעצמי ותורם בכך לכלל, אני מבליט את הייחודיות שבי.
בני אדם שונים זה מזה. לכל אחד אישיות משלו ואין צורך להסתירה- צריך לחשוף אותה, לתרום ממנה לכלל. חשפו את עצמכם, את הפרחים הצבעוניים שלכם, בטאו כל אחד ואחד מכם את ייחודו.”
ואז לפתע פשטו כולם את בגדיהם הלבנים, מחזה צבעוני נגלה לעיני.
כל אחד בגד ציבעוני בצבע הפרח שלו, בצבע אישיותו, כל אחד הוכיח את יכולתו להבליט את אישיותו.
.

אפשר גם:

• להביא לכל חניך יחד עם הקטע פרח בצבע אחר ולכתוב לכל אחד נק’ אור שאנו רואים בו 
• ליום חו”ל –  ניתן לשלב בפעולה במהלכה ניצור ציור לחדר של השבט בסניף שהחניכים יעשו בעזרת חותמות  כפות הידיים שלהם בגואש