איתור סניפים וכפרי בוגרים
.
ציוד נדרש:
מראה, צעדים מבריסטול, נייר דבק
.מהלך הפעולה:
.
לפני עשרות שנים נדד שבט הביג’וקולו במדבר כדי לחפש מקום בטוח וטוב לגור בו. הבעיה הייתה שהם הלכו כמעט שנה במדבר ולא מצאו מקום שבו הם יכולים להשתקע ולגור בבטחה ובקלות (הרי אתם יודעים, צריך למצוא מקום עם אדמה נוחה, מקורות מים טובים ואפשרות לגדל מרעה ותבואה).
.
יום אחד הגיע השבט לאזור האיים הנרוודיים. היה ידוע לכולם שבאיים הנרוודיים יש מים בשפע ואוכל רב, אך הגורו והעם הנרוודי היו עצלנים ונהנו מאוד מהמעמד שהיה להם בזכות השפע.
שבט הביג’וקולו ניסה את מזלו כדי לקבל מעט אוכל ומקום טוב לגור בו.
.
למזלם, העם הנרוודי והגורו אכן הסכימו ונתנו להם שטח אדמה, אך זה היה בתנאי שהם יעבדו אצל הנרוודים.
השנים הראשונות עברו בנעימים. הביג’וקולואים אכן עבדו בשביל הנרוודים, אך הם גם היו שכנים טובים. שבט הביג’וקולו הרגיש שהוא במצב טוב, אך תמיד רצה להמשיך במסע ולמצוא מקום שיוכל לחיות ולהתפתח בלי להיות מחויב לאף אחד אחר.
.
יום אחד הגורו מת ובנו החליף אותו בשלטון. הגורו אימץ את השם ‘הגורו הגדול’ ורכש את אהדת העם הנרוודי. מרגע עלייתו לשלטון החל להסית את עמו נגד שבט הביג’וקולו, וחייב את הביג’וקולואים להישאר באיים ולהמשיך לעבוד בשבילם. לאט-לאט הוא החל להרע את תנאי העבודה של הביג’וקולואים. שבט הביג’וקולו היה עובד עצות; מצבו היה קשה מנשוא.
.
יום אחד קם אדם משבט הביג’וקולו ששמו קרדו, ואמר שביג’ו, המנהיג האהוב של שבט הביג’וקולו, שלא שרד במסע האחרון, הגיע אליו בחלום ואמר לו שהם חייבים לצאת מהאיים והוא מבטיח שהוא יעזור להם. וכך בכל לילה האליל הרם והנישא ביג’ו הגיע לקרדו בחלום והנחה אותו מה הוא צריך לעשות. זאת הייתה תקופה קשה מאוד לביג’וקולואים, כי הם האמינו בלב שלם שביג’ו יציל אותם, אך ככל שביג’ו ניסה לעזור להם, כך הנרוודים התנהגו בצורה משפילה יותר ובלתי נסבלת. אלו היו חודשים קשים, והאיים היו מבוצרים. לילה אחד הגיע קרדו ואמר שביג’ו הגיע אליו בחלום ואמר שצריך בתוך שעה לאסוף את כל השבט ואת רכושו ולצאת מהאיים. “אל דאגה, הוא אמר שיעזור לנו לצאת”.
.
וכך היה. בשעה המדויקת ובמקום המדויק שהכריז קרדו התכנסו כל בני שבט הביג’וקולו, ומשהו ירד על האיים והרדים את כל הנרוודים ואת הגורו הגדול, וכך יכול שבט הביג’קולו לברוח מהאיים בבטחה.
הם חשבו שהנה הגיעה ההצלה, אך פתאום נזכרו שמרוב מהירות שכחו לארוז אתם דברים לדרך, שהרי חיו הרבה שנים באי ושכחו מהם נדודים.
.
ביג’ו הגדול מכול דאג להם והביא אותם למקום עם קצת מים, שיוכלו להצטייד. הוא הבטיח שיוביל אותם למקום שעליו הם חלמו דורות על גבי דורות ובו יוכלו לחיות בבטחה. מובן שקרדו גדל להיות המנהיג הרשמי של הביג’וקולואים והיה בקשר הדוק עם ביג’ו, שהגיע אליו כל לילה בחלום ואמר לו בדיוק עליהם לעשות. יום אחד באמצע המסע כינס קרדו את כל הביג’וקולואים ובפיו בשורה – לביג’ו יש מתנה גדולה. הכול התרגשו לקראת היום שבו ביג’ו יביא לשבט את המתנה המיוחלת שהבטיח.
.
עצרו כאן ושאלו בסבב עם החניכים – מה הם חושבים שתהיה המתנה? מה יכולה היות מתנה חשובה כל כך, בהסתמך על הסיפור? אחרי שכל החניכים יאמרו את דעתם גלו להם שהסיפור הוא עלינו, על עם ישראל ביציאת מצרים. שהשם היה צמוד אלינו והוציא אותנו מגלות לחירות, עשה לנו כל כך הרבה נסים, ולבסוף, לפני שהכניס אותנו לארץ – נתן לנו מתנה נפלאה – את התורה.
.
.
מספר אליהו הנביא במדרש תנא דבי אליהו יז: פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום. מצאני אדם לא מפולפל אמר לי: “רבי, ברצוני לומר לך דבר, אך אני מפחד שאולי תכעס עלי אמרתי לו: “בני, אתה יכול לומר מה שתרצה… אני לא אקפיד עליך!” אמר לי: “שני דברים יש לי בלבבי ואני אוהבן אהבה גדולה ואלו הן: תורה וישראל. אבל איני יודע איזה מהם קודם?” (כלומר מה חשוב יותר, מה נברא קודם). אמרתי לו: “בני, דרכם של בני אדם שאומרים: תורה קדומה לכל ולכן היא חשובה יותר, שנאמר: “ה’ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ” (משלי ח, כב), אבל הייתי אומר: ישראל קדושים קודמין, שנאמר: “קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לה’ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה” (ירמיהו ב, ג).
.
התורה נבראה רק בשביל ישראל, ורק הם יכולים לקיימה.
.
.
שחקו מראה וצעדים – הדביקו או ציירו על הרצפה צעדים במסלול מסוים. החניכים יצטרכו ללכת במסלול לפי הצעדים, אך אסור להם להסתכל על הרצפה (לנסות לראות איפה הצעדים). אם כן, מה יעשו? תנו לכל חניך בתורו מראה. אם יחזיק אותה בגובה העיניים בזווית הנכונה כלפי מטה, הוא יוכל לראות דרך המראה את הצעדים שעל הרצפה בלי להסתכל למטה.
.
התורה בעצם משקפת לנו את הדרך שבה אנחנו צריכים ללכת, ואנו צריכים ללכת אתה בזהירות ובריכוז כדי שלא לסטות מהדרך. כמו שבמשחק לא נצליח לעבור את המסלול היטב אם רק נבין איך משתמשים במראה אלא אנו חייבים כל הזמן להישאר עם המראה בידיים ולהסתכל בה, כך אנחנו צריכים להתמיד ללמוד וללכת לפי התורה כל הזמן, ולא רק ‘להבין את הראש’ ולהמשיך בלעדיה.
.
תופסת כיפים: הנתפס נעמד ומושיט את ידו; אפשר ‘להצילו’ משתתף שנתפס במתן כיף לידו המושטת.
תופסת עכברים: הנתפס נעמד כשידיו פשוטות לצדדים ורגליו בפיסוק רחב; אפשר ‘להצילו’ על ידי מעבר בין רגליו. אין לתפוס מישהו במהלך היותו על ברכיו בזמן ההצלה.
.
.
גמילות חסדים גורמת לחברה להיות חברה טובה יותר; היא ממלאת גם את הנותן וגם את המקבל. לנותן יש סיפוק, והמקבל נהנה ממה שקיבל ומתוך כך נוצר גלגל של נתינה כי גם הוא ירצה לתת.
.
בתופסת כיפים אנחנו עוזרים זה לזה ובסרטון ‘תעביר את זה הלאה’ אנחנו רואים איך כל מעשה קטן שלנו מגלגל הרבה מעשים טובים ויוצר בעולם אווירה טובה. אם נאמין ביכולת ובמחויבות שלנו לעשות את העולם טוב יותר, נהיה אנשים שעושים מעשים טובים וגמילות חסדים בכל פעם שיזדמן לנו כדי להוסיף טוב בעולם בכל רגע נתון.
.
.
התורה היא משמעותית ומיוחדת לעם ישראל. ביררנו, כל אחד ברמתו, איך הוא מתחבר לתורה ומה היא בשבילו. התורה היא שמתווה לנו את הדרך ואת רצון השם, ולכן אנו הולכים בדרכה, לומדים אותה ומעמיקים בה. לימוד התורה צריך להיות תמידי, וכך נהיה מחוברים תמיד לרצון השם ולהליכה בדרך שטובה לנו באמת. גמילות חסדים היא ערך גדול ומשמעותי לנו מתוך ההבנה שהיא מוסיפה טוב בעולם, וכיוון שאנו מאמינים ששני ערכים אלו הם בסיס לחיינו אנו מאמינים שהם גם בסיס להיותנו חברים בתנועת בני עקיבא, ולכן אנו רוצים ללמוד את הנושאים הללו ולעסוק בהם שוב ושוב כדי שיהיו חקוקים בלבנו.
הרחבה למדריכים:
חשוב לנו להעלות נושאים אלו שוב ושוב אף על פי שהם נושאים מדוברים, כיוון שאלו בעצם האבני דרך שלנו ככלל ושל התנועה בפרט; זאת נקודת הבסיס שלנו. וכמו שלימוד התורה צריך להיות תמידי, כך גם העיסוק והתזכורת בעניינים אלו, ובפרט בשבטים שלנו, סמוך לימי בר המצווה ובת המצווה, חשוב מאוד לברר ולבנות בסיס נרחב עם החניכים בנוגע לתורה ולקיום המצוות. קטע העשרה למדריכים – התאמת עם ישראל לתורה – מצורף כנספח 1.