איתור סניפים וכפרי בוגרים
.
על אחאב אמרו חז”ל (סנהדרין קד, ב) שהוא זוכה לחיי העולם הבא:
.
“כולן באין לעולם הבא… “לי גלעד” (תהילים ס, ט) – זה אחאב שנפל ברמות גלעד”.
.
מי היה אחאב, ומדוע זכה לחיי עולם הבא?
.
“וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן-עָמְרִי הָרַע, בְּעֵינֵי ד’ מִכֹּל, אֲשֶׁר לְפָנָיו… וַיַּעַשׂ אַחְאָב, אֶת-הָאֲשֵׁרָה; וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת, לְהַכְעִיס אֶת ד’ אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו ” (מלכים א טז)
.
על רצח נבות היזרעאלי ציווה ד’ את אליהו:
.
” וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה ד’: הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ?… בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת-דַּם נָבוֹת, יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמְךָ גַּם-אָתָּה… רַק, לֹא-הָיָה כְאַחְאָב, אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ד’, אֲשֶׁר-הֵסַתָּה אֹתוֹ, אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ : וַיַּתְעֵב מְאֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ד’ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (מלכים א כא)
.
כיצד יתכן שאחאב, שהיה מלך כה רשע, עשה הרע בעיני ה’ והחטיא את ישראל בעבודה זרה, דווקא הוא זוכה לחיי העולם הבא?
.
במלחמתו האחרונה של אחאב מול ארם:
.
“…וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם, וַיָּמָת בָּעֶרֶב, וַיִּצֶק דַּם-הַמַּכָּה אֶל-חֵיק הָרָכֶב” (מלכים א כב, לה)
.
“נענה רבי עקיבא ואמר… אחאב מלך ישראל, שלא עשה אלא דבר אחד טוב, דכתיב: “והמלך היה מעמד במרכבה נוכח ארם” (מועד קטן כח, ב). מה היה המעשה הטוב של אחאב?
.
“ויצק דם המכה אל חיק הרכב” – רוצה לומר, שמרוב שפיכת דמו, נגר וירד אל חיק הרכב אשר היה רוכב עליו (רלב”ג).
.
“שלא היטה עצמו מפני המכה אלא התחזק בעצמו והיה מחזיק מעמד כמו שהיה במרכבה רוכב, כדי שלא יכירו ישראל שהוא מוכה וירך לבבם במלחמה נוכח ארם” (רד”ק).
.
“כי כל מה שיקשה לך, כהצלחת אחאב וכדומה – במיתתו יתבאר לך. פירוש: כי עמד על המרכבה בכח אדם מוכה כל היום למען לא ינוסו ישראל ויפלו, על כן שמהו ד’ נגיד לעמו” (רבי יוסף יעב”ץ, פירוש לאבות ה,כב).
.
מסביר על כך הרב דרוקמן (בספרו “לזמן הזה”): “הדם זורם, כאבי תופת – והוא עומד כאילו לא קרה דבר. אחאב מסר את נפשו בשביל עם ישראל. זהו ה”דבר אחד טוב” שעשה אחאב. זוהי הזכות שהביאתו לעולם הבא, חרף מעשיו הרעים. אחאב היה בעל מסירות נפש למען כלל ישראל. הוא אמנם היה מלא בשלילה, אך זכות מסירות נפשו על ישראל היא שעמדה לו… מסירות הנפש של אחאב לא היתה חד פעמית, רק ביום מותו, בעומדו מדמם במרכבה. מעשהו האחרון מגלה למפרע על מסירות נפשו למען ישראל במשך כל ימי חייו. מידה זו היא שזיכתה אותו בהנהגה, למרות כל מעשיו הרעים.”
.
האם מעשהו של אחאב היה טבעי? מה אתם הייתם עושים במקרה כזה, חס וחלילה?
.
אם אתם הייתם צריכים להחליט- האם הייתם נותנים לו חיי עולם הבא?
.
.
הקב”ה מבקש ממשה למנות שבעים זקנים לסיוע בהנהגת בני ישראל במדבר. מי הם אותם זקנים?
.
” אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו… וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם” (במדבר יא)
.
“אותם שאתה מכיר, שנתמנו עליהן שוטרים במצרים בעבודת פרך, והיו מרחמים עליהם ומוכים על ידם, שנאמר: “ויוכו שוטרי בני ישראל” (שמות ה,יד) – עתה יתמנו בגדולתם, כדרך שנצטערו בצרתן” (רש”י).
.
“ולפי שמסרו עצמם ללקות על הציבור, לפיכך: “ונשאו איתך במשא העם” (במדבר יא,יז) – ללמדך, שהשוום הקב”ה למשה. מכאן אתה למד, שכל מי שמוסר עצמו על ישראל – זוכה לכבוד ולגדולה ולרוח הקודש (תנחומא בהעלותך יג).
.
אותם שוטרים הולקו במקום אחיהם, ובעבור זה נתמנו להיות זקני העם.
.
מה המיוחד במעשה שלהם? מה גרם לפעול כך?
.
.
מסופר על רב יוסף שחלה וכביכול מת, ולאחר מכן שב לעצמו. שאלו אביו, רבי יהושע, מה ראה בעולם העליון וענה לו: “…ושמעתי שהיו אומרים: “הרוגי מלכות” – אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן” (בבא בתרא י,ב).
.
מסביר הרב דרוקמן (בספרו “לזמן הזה”) על כך:
.
“מבררת הגמרא מי אלו אותם ‘הרוגי מלכות’, אותן דמויות נאצלות ומיוחדות:
“אילימא רבי עקיאב וחבריו – משום הרוגי מלכות ותו לא? פשיטא, בלאו הכי נמי! אלא הרוגי לוד”.
.
אין הכוונה לרבי עקיבא וחבריו שנהרגו על קידוש השם על ידי מלכות אדום הרשעה, שכן, להם ישנן זכויות רבות, גם ללא העובדה שנהרגו על קידוש השם. אלא, הכוונה ל’הרוגי לוד’ שזוהי זכותם הבלעדית. מבאר רש”י מי הם ‘הרוגי לוד’:
.
לוליינוס ופפוס אחים, שהרגם טוריינוס הרשע בלודקיא, כדאמרינן במסכת תענית (יח, ב), על ידי גזירה שנגזרה על ישראל להשמיד, על שנמצאת בת מלך הרוגה וחשדו את ישראל עליה, ועמדו האחים הללו ואמרו: ‘מה לכם על ישראל? אנו הרגוה!’
.
לשני אחים אלו לא היתה כל זכות אחרת, מלבד מה שהצילו את ישראל, ובכל זאת, אין בריה היכולה לעמוד במחיצתם בעולם האמת. אנו רואים איפוא, איזו מעלה עליונה יש למסירות נפש על ישראל”.
.
אם לא הם הרגו את בת המלך, מדוע הודו בכך? הרי הם ידעו שזה יוביל למותם!
.
אילו תחושות לדעתכם ליוו אותם במעשה זה?
.
בשלושת המקרים הללו ראינו עד כמה חשובה היא מסירות הנפש על עם ישראל, שאפילו אנשים שבחייהם לא היו במדרגה גבוהה, מיתתם במסירות נפש על העם היא זו שהעלתה אותם למקום ששום בריה לא יכולה לעמוד במחיצתם.
.
ואנחנו- שלא נלחמים על מרכבה בצבא כמו אחאב, שלא נאנקים תחת עבדות מצרים כמו שבעים הזקנים, שלא סובלים תחת שלטון רומי כמו הרוגי לוד ב”ה – מה לנו יש ללמוד מכך לחיינו? האם נוכל ליישם את מסירות הנפש הזו על עם ישראל בחיי היומיום? האם מסירות נפש זו באה לידי ביטוי רק בצבא, או גם בתחומים אחרים?
.
מה אנו צריכים לקחת מיום הזיכרון לחיים שלנו? כיצד אנו יכולים לצאת ממנו- יותר טובים?
.
.
בשנים האחרונות, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נקבע גם לזכרם של נפגעי פעולות האיבה, נרצחי הפיגועים בימינו. מדוע אנו מזכירים אותם ביום הזיכרון?
.
הרב שמעון הוברבאנד הי”ד מוורשה בתקופת השואה כתב בספרו “קידוש השם”:
.
“קידוש השם – בשלושה דרכים הוא מתקיים:
א. מוסר יהודי נפשו משעמדו להעבירו על דתו.
ב. מסכן יהודי עצמו על מנת להציל נפש אחת מישראל, מכל שכן נפשות רבות.
ג. נפל יהודי בקרב בהגנה על יהודים.
.
וכבר פסק הרמב”ם: יהודי שנהרג, ואפילו לא על שום שרצו להעבירו על דתו, ורק על שום שיהודי הוא – נקרא קדוש. וה”חתם סופר” מרחיק לכת, ולדעתו כל יהודי שגויים הרגוהו מסיבה כל שהיא, ואפילו רק לשם שוד – הריהו קדוש”.
.
מסביר הרב יובל שרלו על לנפגעי פעולות האיבה:
.
“…במעשינו אנו הופכים את היוצרות. אם מבקשים שונאינו להורגנו – אנו נבנה ונצמיח. אם הם מבקשים כי רוחנו תישבר – אנו נעמיק שורש ונחזק את הלבבות הנשברים. אם רצו כי אנו נתרחק מירושת אלוקים ששבנו אליה – אנו נקים עוד ועוד. אם רצו כי הדם יהיה דם המוות והרצח – אנו נהפכו לדם הלידה” (“להפוך אבל לבניין”, מתוך אתר ישיבות ואולפנות בני עקיבא).
.
מהי קדושתם המיוחדת של נפגעי פעולות האיבה? כיצד משפיעים נפגעי פעולות האיבה על עם ישראל?
מה תפקידנו בעת הזאת, לאור מותם על קידוש ה’- בייחוד בשל היותם יהודים על אדמת הקודש?
.
לסיום, נסכם בסיפור על דגן ורטמן הי”ד שממחיש את מסירות הנפש למען כלל ישראל, כפי שמספר מפקד שלו:
.
…דמארי מספר שכמפקד, הסיטואציה הזאת היתה קשה לו. “לקראת מארב אחר אמרתי לדגן שאני לא מבין למה להיכנס למקום שיש בו סיכוי לפצמ”רים (-פצצות מרגמה), וחיילים יהרגו סתם. דגן דפק על השולחן ואמר שבחיים לא אגיד שחייל נהרג ‘סתם’ בלחימה, והתחיל להסביר לי את הערך של מיתה על קידוש השם בהגנה על המדינה, על האדמה שלנו. מאז לא העזתי לחזור על זה יותר. דגן חרת בי את המשמעות והחשיבות בהגנה על המדינה”.
.
מה באמת ההיגיון בכניסה למארב כזה?
.
“יש הגיון. האויב שלנו פחדן. רוב התקפות שלו הן באמצעות ארטילריה וירי מרחוק, ואם אתה נשבר במערכה ובעוד מערכה, ונמנע מלצאת למארבים כשהאויב מפצמ”ר, המטרה שלו תושג. חשוב להעביר מסר לאויב שאנחנו תמיד חותרים למגע. היום אני יודע שאותה שיחה עם דגן היתה מתוך חולשה שלי באמונה בצדקת הדרך. דגן הסביר לי שחשוב לראות את המערך הכללי. צה”ל במהותו הוא צבא של הגנה, ובמצב כזה החתירה למגע היא חובה, מתוך הבנה שהאויב מנסה להגיע ולחדור. אתה רואה אנשים מתקרבים לגדר מכיוון עזה, תוואי של שטח שמשתנה על ידי טרקטורים, עשייה יומיומית של האויב נגדנו. בכל פעם עוד שוחה ועוד שוחה. לכן לדגן היתה הבנה שכל הזמן צריך לפעול. זאת לא הבנה של מישהו מורעל שראה סרטים כשהיה קטן, אלא הבנה של מי שנמצא בשטח ומתרגם את המציאות לפעולה”.
.
“לא היה בו פחד”, מספר אלי ורטמן. “סיפרו לנו על מקרה שבו דגן היה צריך לסגור שער בגדר הרצועה, באזור שנקרא ‘גבעת הצלפים’. הוא לקח את המנעולים ונסע. היו יריות בלי סוף, אבל הוא ירד מהרכב בקומה זקופה, לא התכופף ולא מצמץ, כי בתפיסה שלו לא מתכופפים לפני האויב. ירד, סגר את השער וחזר זקוף, בלי לשנות את קצב ההליכה. אתה יכול לפעול כך רק אם אתה רואה מאחוריך את אברהם אבינו, דוד המלך, רבי עקיבא, המהר”ל והרב קוק. רק כך אתה יכול ללכת בקומה זקופה, ללא פחד.
.
“אחד החיילים שלו אמר לנו שלדגן היה מאחוריו את הרב קוק, ולחיילים היה מאחוריהם את דגן”, מספרת דבי.
שנזכה בע”ה לגאולה שלמה, שהמושג ‘קידוש השם’ יתבטא לא במוות, אלא רק בחיים!
.
*רוב הלימוד בנוי על פי מאמרו של הרב דרוקמן בספרו “לזמן הזה”.