תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

.

ציוד נדרש-

נרות וגפרורים

רמקולים

כלי כתיבה

עיתונים, תמונות וכו..

דפים לבנים

בלונים

פנקסים

.

מהלך הפעולה:

.

שלב א' – אני טוב!

.
בשלב הראשון אנחנו רוצים להפגיש את החניך עם הנקודות הטובות שבו ולחזק אותן.

להלן כמה הצעות למתודות בעניין. בחר לפי אופי השבט שלך:

.

התבודדות

נהפוך את החדר לחלל מזמין ושקט. נחשיך אותו מעט, נפזר נרות ונשים מוזיקה שקטה.

נבקש מכל חניך שיחשוב עם עצמו ויכתוב במה הוא טוב? מה הכוחות שלו? מהם כשרונותיו? וכו..

*כדאי לכתוב לחניכים נקודות מנחות כדיי שלא 'יאבדו' בהתבודדות

.

יצירה

לפזר על הרצפה עיתונים, תמונות, משפטים, טושים, צבעים וכו.. כל חניך מקבל דף ריק והוא מדביק עליו דברים שמאפיינים אותו. (לדוג: חניך שטוב בנגינה ידביק תמונות של כלי נגינה וכו.)

.

שלב ב – אני מתמודד

.
חשוב להפגיש את החניך עם הנקודות שבו שקצת יותר קשה לו איתם.

לא ח"ו ממקום מחליש אלא ממקום מצמיח, לכן אנחנו נעשה את המפגש ביחד עם הצעות לדרכי התמודדות.

נקודה חשובה נוספת  – אנחנו עוברים את התהליך ביחד עם על החבורה, זה מפתח את שפת הרגש והפתיחות שבשבט.

.

בלונים

כל חניך מקבל פתק ובלון.

על הפתק הוא רושם תכונה שלו שקשה לו איתה, את הפתק הוא מקפל ומכניס לבלון ואת הבלון מנפח.

לאחר שכולם סיימו זורקים את הבלונים באוויר וכל אחד מקבל בלון של חניך אחר.

מפוצצים את הבלונים ומבקשים מכל חניך לחשוב על הצד הטוב שיש בתכונה ה'קשה' שהוא קיבל ולאחר מכן עושים סבב שיתוף. לדוג: מופנות – הקשבה עצמית, חטטנות – דאגה לזולת.

וככה לכל אחד מאירים את התכונה המאתגרת שבו מבלי לחשוף אותו מול כולם.

.

דיון

לומדים ביחד את הקטע "דע כי צריך לדון כל אדם לכף זכות" (נספח 1)

ולאחריו מעוררים דיון:
.

• הקטע מדבר על מציאת נקודות טובות בזולת, אבל מה עם נקודות טובות שבנו? איפה אנחנו פוגשים אותם?
• למה ככ קשה לנו למצוא נקודות טובות בעצמנו?
• האם מציאת הנקודות הטובות לא יכולה לגרום לגאווה?
• מה ההבדל בין גאווה לבין ענווה פסולה?
• האם מודעות עצמית באה ביחד עם ענווה או זה סוג של גאווה?

.

~ אפשר להשמיע לחניכים את השיר "נקודה טוב" של שולי רנד.

.

שלב ג – אני משמעותי

.
אחרי שכל חניך נפגש עם הכוחות החזקים שבו ועם איתם הוא מתמודד הגענו לשלב בו החניך נפגש עם התרומה שלו לחבורה.

.

הדלקת האור
יושבים במעגל וכל חניך מקבל נר.

כל חניך צריך להגיד לחניך היושב מימנו במה הוא תורם לחבורה ולהדליק את הנר של חבר שלו.

כאשר אנחנו 'מאירים' בחבר שלנו את הנקודה הטובה שבו אנו עוזרים לו להגדיל את האור שלו וככה הוא יותר מאיר ומפיץ אור חום וטוב כלפי כל הסביבה שלו.

.

סיכום

.
בחלק הראשון נחשף החניך לכוחות שבו, בחלק השני למד החניך לקבל גם את הדברים שקשה לו איתם והבין שכמו שהוא מוצא נקודות אור בזולת כך הוא צריך למצוא נקודות אור בו. ויותר מכך, הוא למד לשתף את החבורה בקשיים ולקבל סוג של 'עזרה' – דבר זה חשוב כדי לפתח את האמון וההכלה שיש בשבט.

.
בחלק השלישי החניך הבין שהוא נצרך לחבורה! שיש לו את האור המיוחד שלו שרק הוא יכול להאיר בחבורה.

.
מטרתו כמדריכים היא להאיר בכל חניך את הטוב שבו ואת התרומה שלו לשבט, ככה החניך ירגיש שייך ורצויי ויגיע יותר לשבט.
.

ובכך הרווחנו 2 מטרות:
.

1. הגדלנו את השבט פיזית, יותר חניכים יגיעו לסניף וירגישו חלק.
2. להגדיל את השבט אין הכוונה רק מספרית אלא גם איכותית. כשכל חניך ירגיש חלק השבט יהיה חזק ויציב יותר.

..

הצעות לצ'ופר-

.

• צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו. (הרב קוק)

.

• "הבטח לי שתזכור תמיד: אתה אמיץ יותר ממה שאתה מאמין, חזק יותר מאיך שאתה נראה, וחכם יותר מכפי שאתה חושב."  (פו הדוב)

.

• צופר מדהים שדורש קצת השקעה:
  .

להכין לכל חניך פנקס קטן שבו הוא ירשום  אחריי כל פעולה במה הוא תרם לחבורה בפעולה או לפניי פעולה או אירוע מיוחד (מחנה, ארוחה שבטית וכו..) לרשום איך דווקא הוא יכול לעזור עם הכוחות המיוחדים שלו.
.

נספח

.

דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות , ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על-ידי-זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה, וזה בחינת (תהלים לז י): "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו", הינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות, ואף-על-פי שאתה רואה שהוא רשע גמור, אף-על-פי-כן צריך אתה לחפש ולבקש למצא בו מעט טוב ששם אינו רשע וזהו ועוד מעט ואין רשע, שצריך אתה לבקש בו עוד מעט טוב שיש בו עדיין, ששם אינו רשע, כי אף-על-פי שהוא רשע, איך אפשר שאין בו מעט טוב עדיין, כי איך אפשר שלא עשה איזה מצוה או דבר טוב מימיו, ועל-ידי-זה שאתה מוצא בו עוד מעט טוב ששם אינו רשע, ואתה דן אותו לכף זכות, על-ידי-זה אתה מעלה אותו באמת מכף חובה לכף זכות, עד שישוב בתשובה על-ידי-זה, זהו "ועוד מעט ואין רשע", על-ידי שמוצא בהרשע עוד מעט טוב, ששם אינו רשע, על-ידי-זה "והתבוננת על מקומו ואיננו", הינו כשתתבונן ותסתכל על מקומו ומדרגתו, ואיננו שם על מקומו הראשון, כי על-ידי שמוצאין בו עוד מעט טוב, איזה נקדה טובה, ודנין אותו לכף זכות, על-ידי-זה מוציאין אותו באמת מכף חובה לכף זכות. וזהו והתבוננת על מקומו ואיננו (ליקוטי מוהרן רפ"ב)

מקורות להרחבה-

.
'בצל ידייך' – ספר של הרב מאיר בזק, על הכרת הטוב שבי.

.
'כנפי רוח' – ספר של הרב קוק, על אמון האדם בעצמו ובחייו.