איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתלהגיד את היכולות של החניכים שלכם!!
.
.
אומרים לכל החניכים להרים ידיים ישרות (הידיים קדימה כאילו מרימים משהו)
החניך שמוריד את הידיים אחרון מנצח
אם אתם רוצים להעלות את הקושי תביאו בקבוק מים לכל אחד
מסר: לא לוותר שקשה לכם ואפילו מול לחץ חברתי.
.
קוראים את קטע א' (נספח)
.
מתחילים לפתח דיון על הקטע ושואלים את החניכים איפה קשה להם ומה הם עושים כשקשה להם (מעודדים את החניכים להגיע לדבר על כך שקשה להתמיד ולהגיע כל הזמן לפעולות, ולדבר גם על הקושי של להתמיד ללמוד תורה ולהתמיד ולשמור כל הזמן על דרך ארץ)
.
.
מביאים את המשפט של הרב קוק – "כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"
.
שואלים את החניכים מה הם חושבים על הקטע . לבסוף מסבירים להם
"אווירת הסתו ורוח הקדרות המתלווה אליה, יוצרים תחושת מועקה ביחס למקומו ותפקידו של האדם בעולם ועלולים לגרום הסתכלות פסימית על עצם קיומנו (הרחבה לנושא ראה אצל הרב עוזי קלכהיים זצ"ל בספרו באר מגד ירחים). כדי להתמודד עם תחושה זו בפרט ומצבו הרוחני של האדם בכלל מציע הרב, במקומות רבים במשנתו, לסגל לעצמנו "נשמה מאירה" המאפשרת הסתכלות אופטימית על המציאות ואחדות פנימית של כוחות הנפש"
.
.
מסבירים לחניכים את נושא "מגדילים את השבט" ואומרים שאנחנו מגדילים את השבט בצורה הרוחנית שלו וכל אחד יעשה השתדלות להגיע לפעולה בשבת. ופן האישי שכל אחד יוותר על מה שחשוב לו והכי חשוב של חניך לא יוותר לעצמו שיעשה את הכי טוב שהוא יכול וזה בכל הנושאים
.
.
הפעולה הזאת בידיים שלך אתה צריך לעמוד במרכז, להיות הכי דומיננטי שאתה יכול. כל דבר שכתוב פה אתה יכול לפתח ולהעצים לפי השבט שלך. בהצלחה
.
יש אנשים שמראש מתייאשים
ומעדיפים להישאר במקום,
ולראות את השקיעה
מאותו מקום שראו תמיד.
ויש אנשים שרק עכשיו
התחילו לטפס
ואת השקיעה הזו כנראה
לא יראו מפסגה זו
אבל, הם ימשיכו לטפס.
יש כאלה
שהגיעו לאמצע הדרך שלהם
והשקיעה נראת להם-
מספיק יפה מאיפה
שהם נעצרו
אז הם יישארו שם ויתהו
אם יוכלו להגיע לפסגה
ואיך השקיעה נראית משם…
ויש אחרים-
שיגיעו לפסגה
אך הם לא יספיקו להנות
מהשקיעה
כי הם כבר מחפשים
פסגה אחרת
והם אף פעם לא שקטים
ואף פעם לא ימצאו את הפסגה
שלהם.
אל תהיו מאלה
שכל כך מיואשים
שאפילו לא ניסו לטפס לפסגה שלכם
תעצרו!
תסתכלו על השקיעה
תהנו ממנה…
ואז- תמשיכו
לפסגה הבאה