איתור סניפים וכפרי בוגרים
נספח 1 – מתוך ‘אמנות האהבה’. בנוסף: נספח 2 – השיר “הילדים הללו”/חנן בן ארי (ניתן לשמוע גם ביוטיוב).
.
פלקט גדול, טושים/גואש ומכחולים, שיר לרקע (מומלץ), קטע מצולם (נספח 1), כרטיסיות. (דפים ועפרונות)
.
.
שלב א – יש מקום לכולם.. נפתח את הפעולה בלמידה על החשיבות של הגיוון בשבט, למה חשוב שכל אחד יתרום את שלו וכמה זה הופך את השבט להרבה יותר צבעוני וחי כשכולם שותפים!
נפרוס על הרצפה פלקט גדול. כעת נחלק לכל חניך צבע אחר (גואש ומכחול או טוש). כעת נפעיל שיר ברקע ונבקש מהחניכים לצייר תמונה משותפת, כאשר כל אחד משתמש בצבע שלו רק במקומות הנצרכים לו (לדוגמא: אם קיבלת את הצבע הצהוב, אתה יכול לצייר רק דברים שהם באמת צהובים! וכן הלאה..). ניתן לחניכים 10 דקות לציור התמונה. שימו לב תוך כדי המשימה שכל החניכים משתתפים, האם יש שיתוף פעולה בין החניכים? האם כל אחד משלים את הציור שהשני התחיל? כוונו אותם לעבוד בצוותא..
.
לאחר סיום הציור, תעשו מעגל סביבו ותסתכלו עליו יחד עם החניכים, שאלו – מה יצא? מה יפה בציור הזה? (הצבעים, השיתוף פעולה כשציירתם, שכל אחד תרם את החלק שלו..)
.
שלב ב – חלקו לחניכים את הקטע על הצבעים (נספח 3) וקראו אותו יחד, שאלו את החניכים – מדוע חשוב שכל אחד בשבט יביא את הכישרונות שלו לידי ביטוי? יביא את מי ומה שהוא..
הגיעו יחד עם החניכים למסקנה שאוירה טובה תגיע רק כאשר כל חניך ירגיש שמכירים אותו בשבט, מכבדים אותו ונותנים לו לבטא את עצמו.
.
שלב ג – עת נעמיק – כחלק מהנושא של “מגדילים את השבט”, נלמד יחד שהאווירה הטובה הזו לא רק שתיתן לכל אחד תחושה של שייכות, אלא היא תגרום לעוד חניכים להצטרף לשבט שלנו! ממש כמו מגנט!
חלקו את השבט ל2 קבוצות, הביאו לכל קבוצה כרטיסייה עם סיפור ובקשו מהחניכים להתאמן ולהציג את הסיפור שבכרטיסייה בפני שאר השבט.
.
שיר היא עולה חדשה מאמריקה שהגיעה לשכונה לא מזמן, היא יודעת לדבר בעיקר אנגלית ומעט מילים בעברית. יום אחד כולכם הייתם באמצע פעולה בבני עקיבא, המדריכים השקיעו והכינו לכם משחק ‘חפש את המטמון’ עם משימות שוות! כששיר ראתה אתכם באחת התחנות של המשחק היא נגשה בביישנות ושאלה אם תוכל להצטרף אליכם. בשמחה צרפתם אותה למשחק, הסברתם לה על בני עקיבא והזמנתם אותה להצטרף לשבט!
הציגו את הסיטואציה לשאר חברי השבט והמדריכים…
.
כולכם לומדים באותו בית הספר, אולם בכיתה שלכם יש מספר תלמידים שעדיין אינם מגיעים לבני עקיבא. יום רביעי, לאחר שאתמול היתה לכם פעולה בבני עקיבא. אתם מגיעים בהתלהבות לכיתה ומדברים על הערב צבא שהמדריכים עשו לכם אתמול, כל אחד מספר מה היתה החויה שלו מהערב, במה הוא נהנה ומה היה התפקיד שלו ב”מחלקה” (של הצבא..). החניכים שאינם מגיעים לסניף מקשיבים לכם בעניין, הם מתחילים לשאול שאלות על הסניף ולהתעניין אם יש עוד פעילויות כאלו בזמן הקרוב ואתם מספרים להם על השבט, הסניף והמדריכים..
הציגו את הסיטואציה לשאר חברי השבט והמדריכים…
.
שלב ד – לאחר ההצגות, שבו עם החניכים, ושאלו אותם – מה לדעתכם גרם לשיר או לחניכים שלא היו בסניף להתעניין ולרצות להצטרף? (ההתלהבות שלנו, הכיף שאנחנו חווים בשבט ואז מקרינים את זה החוצה, זה שיש אווירה טובה בשבט וכולם מרגישים חלק..)
לסיכום, דברו עם החניכים על כך שהשבט שלנו הוא כמו מגדלור – ברגע שיהיה לנו כיף וטוב בתוך השבט, כל אחד ירגיש חלק ויהיה לו כיף בשבט. לא רק שאנחנו נשמח בכך, אלא זה גם יקרין כלפי חוץ ועוד חברים ירצו להצטרף לקבוצה שכל כך טוב לה!!
.
נחלק לכל חניך דף ועפרון, בראש הדף כל חניך יכתוב את שמו, הדפים יעברו במעגל, וכל אחד יכתוב לשני במה הוא תורם לו או במה הוא נותן וחשוב לשבט. כך נחזק את ההרגשה כמה כל אחד חשוב בשבט..
1 – “מי שאינו יודע דבר, אינו אוהב דבר, מי שאינו יכול לעשות דבר, אינו מבין דבר. מי שאינו מבין דבר, אינו שווה דבר. אבל מי שמבין, גם אוהב ומבחין ורואה… ככל שיותר ידע טבוע בדבר, כן תגדל האהבה…
כל מי שמדמה לעצמו שכל הפירות מבשילים בעת ובעונה אחת עם התותים אינו יודע דבר על ענבים”
(פרצלסוס, אמנות האהבה)
.
—–.
—
2 – הנרות הללו אנו מדליקים
כמו הילדים המתוקים שאנו מולידים,
אפשר לשים בהם את השמן ולהיטיב הפתילות
אבל משם זה רק תפילות.
.
הילדים הללו אנו מגדלים
וזה קצת קשה לראות אותם מהצד לפעמים,
צריך לשמור מפני הרוח ולשמור על עירנות
אבל משם זה סבלנות…
/
ואין לנו רשות להשתמש בהם (להתאכזב מהם(
רק לאהוב בלבד
ולהתפלל לנס, כמו בימים ההם-
בזמן הזה (בסבך הזה)
/
אז מנסים בתוך הבית להוסיף עוד אור
אבל בחוץ החושך נהיה שחור משחור
וסימני השאלה צפים ועולים,
ומבלבלים.
.
ובחיוך שלהם מתגלות כל התשובות
שלמעלה מן הזמן הן כבר היו כתובות.
יש כד קטן חתום בחותם של כהן גדול,
הוא לא ייתן להם ליפול-
יצא ממנו אור גדול.
/
ואין לנו רשות…
/
ריבונו של עולם, בורא מאורות ואדם.
עזור לנו להבין עד כמה גדולים ומאירים הנרות שנתת לנו.
ותן בנו הכח לאהוב אותם ללא תנאי, ולהיטיב עימם ואותם-
שיוכלו לעמוד איתן מול רוחות עזות הנושבות בחוץ.
שידעו הם עצמם, שכל אחד ואחד מהם
יכול להאיר עולם.
.
—
3 – רציתי לצבוע לי קיר גדול,
וחשבתי: “אין בעיה, אני יכול!”
אבל כשהתחלתי את העבודה,
גיליתי שזו מלאכה לא פשוטה.
בהתחלה מרחתי כחול, אבל אז,
ראיתי שחסר לי צבע קצת עז.
צבעתי באדום, שקצת יבלוט,
וראיתי בברור שחסר לי עוד.
שמתי קצת ירוק, משהו חי,
ועדיין זה לא מצא חן בעיני.
אז בשביל הרצינות, הוספתי שחור,
אבל היה חסר לי קצת אור…
לכן הוספתי גם קצת לבן,
ואחר כך צהוב, וסגול כמובן.
וכך הוספתי עוד ועוד צבעים,
והשתדלתי- כל צבע במקום המתאים.
וכשגמרתי את כל הצביעה
הקיר יצא בכלל לא רע!
אז חשבתי, ואחרי כמה זמן,
אני חושב שתפסתי את העניין-
רק כולם ביחד- כל הצבעים,
עשו את הקיר למשהו מקסים.
והצבעים- לגמרי שונים אבל כל אחד,
הוסיף לקיר נופך מיוחד.