50  אנשים. 50 פרצופים. 50 דעות.
אוטובוס אחד. דיבור אחד. דרך אחת לצעוד בה ביחד.
מתחילים לצעוד בעקבות (הרב קוק וברנר)
איפה שהוא בדרך התפצלו דרכנו לבלי היכר
כל אחד משך לכיוון אחר

.

לילה. חוזרים נפגשים. מגששים.
האם הדרך עוד נפגשת?

.

ונדמה כי הנה היא מתחברת אך מתפצלת שוב כמו סלאלום אין סופי
מחפשים סימנים בשביל …

.

בסמטאות יפו בין התמונות –
מזהים פרצופים מוכרים.
מתרגשים נרגשים מלאי ציפיות
משתדלים לא לפחד לדקור
אך נזהרים גם לא לפצוע.

.

נפגשים בבוקר מחוייכים
בבית הנוער העובד והלומד
צדק, שיוויון, צמצום פערים
מעמד הביניים וזכויות הפועלים
קריאה להצטרפות למאבק, לרצון לשינוי
לא רק אצלנו מתחת לבניין אלא
ברמה של צורת חיים לאומית מתוקנת
ומה המקום שלי בתוך כל זה?
על מה אני בוחר להאבק?

.

מגיעים לפאתי הרי שומרון
קבר יהושוע בן נון -מבקש הארץ
מחליפים לאוטובוס ממוגן ירי
נפגשים עם אנשי גוש קטיף

.

פינוי או גירוש ? מה שבטוח עקירה.

.

מדברים על בית ,מדברים על אדמה.
“הקרביים מתהפכים בבטן ”
התיישבות או התנחלות? איפה עובר הגבול ולמה?
מדברים על שייכות , מדברים על זהות
אך מה עם האחריות ?! מה עם האחריות?!
“כיצד נהיה אור לגויים אם עליהם אנו שולטים?”
“כיצד נהיה אור לגויים בלי להתחבר ולינוק מהשורשים?”

.

תפילת ערבית על הדשא ברביד (קיבוץ של הנוע”ל(
מישהו עומד בצד , מתלבט אם להצטרף…
ואולי בעצם המתח והשוני לא כל כך גדול
אולי אני אדם חילוני אך אני עדיין אדם מאמין…

.

נפגשים לדבר על הגשמה ולסכם את היום

.

מתחילים במשחק –תום כרגיל נפסלJ
חיים במשפחה או חיים בקומונה?
לחיות בשתפנות בכל המישורים
לתת מעצמי את כל החיים
“רגע יש לי טלפון מהאשה והילדים…”
מה שבטוח חיים של הגשמה
חיים של ערך, חיים של דרך
חיים שהרוח מושכת ומובילה את המציאות
חיים של לימוד, חיים של עומק

.

יאוש (טוב) שמוביל למרד קדוש
משהו לבעור עליו, משהו לקדם אותו
אבל לא לבד אלא חבורה  –
מישהו לרוץ איתו, מישהו לחלום איתו.