איתור סניפים וכפרי בוגרים
פעולה ממערךלמדנו שהמצוות הן הקשר בינינו לבין הקב”ה, ואנחנו מבינים שהמצוות, כמו בברית בין שני בני אדם, הן דבר גדול וחשוב. ה’ ציווה אותנו במצוות מגוונות המתוות את דרך החיים שלנו, וזו הדרך שלנו להיות קשורים אליו. בפעולה זו נבין שהסיפור הזה גדול מאיתנו ואנחנו חלק ממנו גם כשאנחנו לא מבינים. נוסף על כך ניפגש עם מצווה חשובה ביותר: מצוות לימוד תורה.
צעיפים או מטפחות
דפי פסוקים
חלקי פאזל
נפתח את הפעולה במסלול מכשולים. נסדר מראש את אחד החדרים בסניף כך שייראה כמו מסלול מכשולים (שולחנות, ספסלים, מה שיש). אפשר גם מחוץ לסניף או בגינה.
נחלק את החניכים לזוגות. אחד החניכים יכסה את עיניו בצעיף או מטפחת, ובן זוגו יסובב אותו כמה סיבובים כדי שלא ידע לאן הוא פונה. החניך שעיניו מכוסות יצטרך להגיע לקצה המסלול בלי להיתקל במכשולים, ובן זוגו יכול לכוון אותו, אבל רק בדיבור, בלי לגעת בו. הזוגות יצאו למסלול בזה אחר זה. לאחר שכל הזוגות יסיימו את המסלול החניכים מתחלפים: מי שהלכו במסלול יכוונו, ומי שכיוונו יצעדו במסלול. המטרה: להגיע לסוף המסלול בלי להיתקל במכשולים.
לאחר המשחק נחזור לשבת במעגל. נשאל את החניכים: מה היה קורה אילו לא הייתם מקשיבים לבן הזוג שלכם? מה הרגשתם כשכיוונתם את בן הזוג שלכם?
נסביר לחניכים שהמשחק הזה הוא משל, והמצוות הן הנמשל: לפעמים אנחנו מקיימים מצוות שאנחנו לא מבינים ואיננו יודעים למה נצטווינו בהן. במשחק לא ידענו למה בן הזוג שלנו מכוון אותנו ככה ולא אחרת, אבל התברר לנו שזה היה הכי טוב. כך גם המצוות הן שיוצרות את הקשר בינינו לבין הקב”ה גם כאשר הן אינן מובנות לנו, וזה דבר גדול אפילו יותר: לקיים בלי להבין, רק משום שה’ אמר. אנחנו מקשיבים לו הקשבה גמורה.
נשאל את החניכים: מה ההבדל בין חוקים למשפטים? ניתן לחניכים לענות ולאחר מכן נסביר: חוקים הם מצוות שאנחנו לא מבינים, ומשפטים הם מצוות שמובנות לנו. נבקש מהחניכים לתת דוגמאות לחוקים ולמשפטים.
לאחר מכן נסביר לחניכים שקיום המצוות הוא הקשר שלנו עם ה’ גם אם אנחנו לא מבינים את המצווה, וזה דבר גדול.
נסביר שאנחנו הולכים להכיר לעומק מצווה אחת: את מצוות לימוד תורה.
נפזר על הרצפה דפים שעל כל אחד מהם כתוב פסוק או קטע מהתפילה שקשור למצוות לימוד תורה (נספח 1). בכל פעם נניח עוד דף וניתן לחניכים לקרוא (ולשיר) ולראות אם הם מכירים את הקטעים.
נבקש מהחניכים לבחור קטע שמוצא חן בעיניהם במיוחד ולהגיד בסבב מהו.
לאחר מכן נשאל את החניכים: מהי מצוות לימוד תורה? מה המשמעות שלה? איך זה קשור לפסוקים?
נסביר לחניכים שהתורה היא שמכוונת ומדריכה אותנו, והיא היכולת שלנו ללמוד את דבר ה’. אנחנו, עם ישראל, הבנים של ה’, יכולים ללמוד את התורה ולהכיר אותו דרכה כי הוא כתב אותה.
נאסוף את הדפים ונחלק לכל חניך חלק מפאזל. הפאזל ירכיב את המילים “אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו”.
מהצד השני של הפאזל יהיו חלק מההלכות של מצוות לימוד תורה (נספח 2), והן יעשו לנו הכנה מקדימה לפעולה הבאה.
לאחר הרכבת הפאזל נסביר לחניכים שהמצוות כולן מרכיבות את הקשר שלנו עם הקב”ה ויוצרות דבר גדול. כל מצווה, כל פרט קטן, היא חלק מהקשר הגדול של עם ישראל לקב”ה.
נהפוך את הפאזל לצד השני ונעבור עם החניכים על ההלכות. נאמר לחניכים שבפעולה הבאה יהיה להם משחק שקשור להלכות, ולכן כדאי להם לנסות לזכור כמה שיותר.
בתחילת הפעולה, במסלול המכשולים, ראינו כמה חשוב שמישהו יכוון אותנו ולמה זה מועיל לנו גם אם אנחנו לא מבינים את הסיבה ואת הטעם למצווה. אחר כך הכרנו את מצוות לימוד תורה ואת משמעותה, וכן את ההבדל בין חוקים למשפטים. סיימנו בהרכבת פאזל שבו ראינו איך כל פרט קטן של מצווה הוא חלק מהקשר הגדול של עם ישראל לקב”ה.
נספח 1
קטעי תפילות על לימוד תורה
נספח 2
הלכות לימוד תורה
הערה למדריכים: אם אין ממה לבנות מסלול מכשולים, אפשר לצעוד ברחבי הסניף או מחוץ לסניף ולקבוע נקודת התחלה ונקודת סיום.
חוקים ומשפטים – הרב חגי לונדין
על פי רוב מקובל להבין את החלוקה בין חוקים ומשפטים באופן דיכוטומי: המושג חוקים (או “מצוות שמעיות” כלשון הרמב”ם בשמונה פרקים ו) בא לבטא ציוויים אשר אין מצוי בהם כלל הגיון כדוגמת פרה אדומה וכו’; עקב כך נותרים הם לנצח במעמד מנוכר לנפשנו וקיומם נעשה מתוך צייתנות לגזירת מלך בלבד. לעומת זאת משפטים (או “מצוות שכליות”, שם) הינם ציוויים כדוגמת לא תרצח ושאר ציוויים חברתיים הניתנים להבנה אנושית; לפיכך ניתן לחוש בהם תחושת חיבור והזדהוּת.
במשנת הרב קוק (בשמן רענן א, אורות המצוות) מתבארים המושגים הללו באופן עמוק יותר: “המצוות המעשיות יש בהן משום שני הדרכים – של בקשת ההיגיון ובקשת הטעמים, ושל התגלות והכרחיות שהיא למעלה מההיגיון ומיסוד הטעמים”. במילים פשוטות יותר: בכל מצווה מצויים בעת ובעונה אחת גם רבדים הניתנים להבנה וגם רבדים נסתרים. במצוות המכונות חוקים כדוגמא, אין הכוונה לומר כי אין בהם כלל היגיון ומוסר, אלא חוסר תחושת ההבנה והשייכות הראשונית אליהן הינה סימפטום לכך כי קיים בהן היגיון ומוסר עליון. בקיום המצוות הללו, דווקא בשל חוסר ההבנה הראשונית, מתבטאת שייכותנו לממד האלוהי העל-אנושי, לאותם עולמות ומרחבים אינסופיים אשר עלינו עוד לחשוף. ההיגיון בחוקים אמנם איננו מובן לנו במבט ראשוני אולם ככל שאנו חושפים – בתהליך לימודי אשר איננו חדל לעולם – את הרבדים הנסתרים של אותן מצוות, מעורר הדבר בנו את המצפוניות וההזדהות העמוקות ביותר בעבודת ד; על כן, אף בחוקי תורה מובהקים כדוגמת פרה אדומה – ניתן להגיע להבנה מסוימת (ראה לדוגמא את פירושו של הרש”ר הירש לפרשת חקת).
מאידך, משפטים הינם אותם ציוויים אשר טעמם הראשוני ניכר אמנם לעין באופן מיידי אולם אף בהם מצויים עומקים אינסופיים שיש מהם העתידים להיחשף במהלך הדורות. היינו, אין הכוונה לומר כי משפטים הינם ציוויים אשר מוצו על ידי שכלנו בשלב זה או אחר ואנו מודעים לטעמם המלא; אף במצוות כדוגמת לא תרצח או לא תגנוב קיימים רבדים נוספים של משמעות מעל ומעבר להכרתנו האנושית-בסיסית. בזכות לימוד מתמיד של טעמי המצוות יכול אדם להגיע לתובנות חדשות ומתוך כך לחיבור נפשי עמוק יותר אף במצוות הנתפסות כחברתיות גרידא.
ניתן לסכם ולומר כי על פי הרב קוק בכל מצווה ומצווה קיים גם פן חוקי של טעמים עתידיים אשר אינם מובנים לנו עדיין, ובמקביל גם פן משפטי של טעמים הגלויים לנו כבר עתה; ההבדל הוא שבמצוות המכונות חוקים הפן העתידי-נסתר דומיננטי יותר ואילו במצוות המכונות משפטים מובלט יותר הפן ההווי-גלוי. יוצא שהיחס בין הפן החוקי לפן המשפטי משתנה באופן סובייקטיבי לפי עיונו ומדרגתו של כל אחד. תפקידנו איפה הוא להעמיק בחקר כל מצווה, להציף ולהעביר יותר ויותר רבדים מהממד הנסתר אל הממד הגלוי, מהרובד המנוכר לנו לרובד השייך להבנתנו ולהזדהותנו; או במילים אחרות: לחבר את עולם העתיד אל עולם ההווה.